ארכיון תגים | חורף

שעת התה של "שופרסל".

שעת התה של "שופרסל".

"אליזבט יקירתי" האישה המבוגרת פנתה אל הצעירה יותר, שישבה בסמוך, עטופה בצעיף בדוגמת פייזלי, "האם תרצי לשתות את התה כעת"? . הצעירה יותר הקרויה "אליזבט" נשענה על כיסא הגן הלבן, התבוננה סביב, הריחה את הניחוח שבקע משיח הוורדים הסמוך, והנהנה "בהחלט" אמרה.

המבוגרת הרימה את אצבעותיה וסימנה למשרת שעמד זקוף וחיכה להוראותיה, והוא כבר ידע מה לעשות – חיש מהר על השולחן הוצב מגש בעל כמה קומות, בקומה התחתונה עוגות תבלינים ריחניות, בקומה האמצעית פרוסות לחם לבן וכהה מרוחות בגבינה ומקושטות בחתיכות מלפפונים חיים וכמה גרגרי קימל ופפריקה מתוקה עליהם, ובקומה העליונה לחמניות "סקונס" עם קעריות קטנות של חמאה וריבה.

ליד המגש הונחו קומקומי חרסינה שהלובן שלהם היווה ניגוד לחום שבקע מהפתחים – הפיה העליונה והמכסה הדקורטיבי. בעדינות אין סופית הניח המשרת כוסות חרסינה תואמות עם עיטורים יפיפיים ומזג לתוכן את התה המהביל, משאיר לשתי הנשים להחליט כמה סוכר יבחרו להוסיף.

טוב, אז כל זה קורה באנגליה. לא בפתח תקווה.

(ותראו איזה כוסות מגניבות הבאתי מלונדון..)

אבל גם בפתח תקווה אפשר להנות מתה איכותי בשלל טעמים, שיש לו גם יתרונות בריאותיים.

"שופרסל" צ'יפרו אותי הפעם בארבעה סוגי תה- שניים של תה ירוק- בטעמי יסמין ולימונית ולואיזה, ושניים של חליטות קמומיל ונענע.

החלטתי להביא את האווירה הבריטית והדרך הטובה ביותר היא לפלוש למערכת העדינה והאלגנטית של אמא שלי (כלים בני קרוב לחמישים שנה, שנראים כאילו נוצרו היום…).

בחרתי בטעם האהוב עלי – לימונית ולואיזה כמובן, כמעט ולא הוספתי סוכר (אני מעדיפה את הטעם הטבעי), מה שלא מנע ממני להוסיף את הMUST- עוגיות כמובן .

תוך כדי שנהנתי מהאווירה האריסטוקרטית, ומהטעמים, גם שמחתי לגלות על הקופסה שהתה הירוק של שופרסל מכיל את מרכיב הEGCG שמסייע בתהליך הרזייה ומניעת השמנה (טוב, בטח לא התכוונו שאשתה את התה ביחד עם עוגיות…) וכן נלחם בתאים סרטניים וניווניים שונים.

מה שנחמד בהפסקת התה הזו (שלא נערכה בשעה חמש כמקובל אלא דווקא בשמונה בערב) הוא שמעבר לטעמים וליתרונות הבריאותיים (וגם לאפקט המחמם שיש לתה ביום חורפי למשל כמו אלה שאמורים להגיע אלינו כבר בשבוע הבא) הוא שזה גם פסק זמן מהריצה היומיומית, וגם לא כמו קפה, לא גורם לך לנדודי שינה אלא אפילו להפך – מרגיע.

אז אולי אני לא קרובה של אליזבט השניה (והאמת, הנסיך וויליאם כבר לא כזה חתיך כמו שהיה פעם…) אבל מה רע בלפחות להכנס לאווירה?

שלושה (מרקים) בסירה אחת.

קיבלתי להתנסות שלושה מרקים חדשים של "סנפרוסט" – מרק שעועית עשיר, מרק אפונה עשיר בירקות ומרק ירקות עשיר, ואתגר- מה הדבר הכי טעים שאפשר להפיק מהמרקים הללו.

מבחינת הכנה, גם בלי יצירתיות, הם טעימים ונוחים – פותחים את השקית, מוצאים בפנים שקית נוספת של ציר, מערבבים את שתי השקיות יחד עם ליטר מים, מרתיחים, מבשלים אחרי הרתחה בין 12 ל15 דקות תוך ערבוב מדי פעם והופ – יש משהו כמו ארבע מנות מרק.

וכאן נכנס הדמיון.

או ליתר דיוק, כאן נכנס הספר האהוב עלי ביותר "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" של ג'רום קי ג'רום בתרגום של אהרון בר ששמר על הסגנון הבריטי ולא תרגומים מאוחרים יותר שקצת הורסים את האווירה.

בכל אופן, הקטע שהתרכזתי בו בספר היה קטע שבו מתוארים שלושת החברים ששטים על התמזה (עם הכלב) ומכינים מה שמכונה "קדרה אירית" שמשמעותה – שים בסיר כל מה שיש, בסוף יצא משהו טעים.

הקטע המקורי הולך ככה- "ג'ורג אמר שזה מגוחך לשים רק ארבעה תפוחי אדמה בקדרה אירית, לכן שטפנו חצי תריסר נוספים והכנסנו אותם בלי לקלף. הכנסנו גם כרוב וחצי חבילה של בשר בקר. ג'ורג' ערבב את כל זה ואז הודיע שנותר הרבה מקום. לכן הפכנו את שני הסלים וליקטנו את כל השרידים והשיירים היבשים והוספנו אותם לתבשיל. היו גם חצי פשטידת בשר וקצת בייקון מבושל, והכנסנו גם אותם. בנקודה זו מצא ג'ורג' חצי פחית של סלמון משומר והוא הריק את זה לסיר. הוא אמר שזה היתרון של קדירה אירית – נפטרים מכל כך הרבה דברים . דגתי כמה ביצים שנסדקו ודחפנו אותן פנימה, ג'ורג' אמר שהן יסמיכו את הרוטב". (עמוד 153-154).

בהשראת הקטע הזה הלכתי לעשות סיבוב בבית – במקרר, במזווה ובארונות, וסידרתי כל מה שמצאתי לפי סדר בישול. הכנתי את המרק לפי ההוראות המקוריות אבל התחלתי להוסיף לו דברים נוספים לפי סדר הקשיות שלהם- כי כל אחד דורש זמן בישול אחר. בין השאר הוספתי – קוביות תפוחי אדמה מבושלים, חתיכות עוף שנשארו משבת, קיטניות שונות ששמרנו בפריזר, חתיכות נקניק (ולמי שלא שומר כשרות – גם קוביות גבינה קשה מהסוג שלא נמס בקלות – מומלץ), אורז שנשאר (אני הוספתי בערך כף כי זה מה שהיה), ואפילו אטריות זכוכית קלות של מנה סינית. בסוף כשהורדתי מהאש שברתי על זה ביצה אחת וזרזפתי בעדינות כדי ליצור נטיפים קלים, וקישטתי בעלי חסה (פטנט שלמדתי במסעדות סיניות) בשביל הקראנץ' ועלי כוסברה (כי אני מתה על זה באופן כללי). כמובן שאפשר להוסיף גם שקדי מרק למשל , אם ממש רוצים שחיתות.

בתמונות למעלה – שלב איסוף המצרכים, בתמונה למטה – מה שיצא

מה שנחמד בהכנה כזו- מעבר ליתרון שצוין בספר- שמתפטרים מכל מני שאריות, זה שאף פעם זה לא יוצא אותו דבר כמו הפעם הקודמת, תמיד מרק מפתיע וחדש. (אולי בפעם הבאה אוסיף קניידעלך?)

להגיש עם לחם טרי או טוסטים קטנים.

להשיג בכל רשתות השיווק.

HELP NEEDED- זקוקה לעזרתכם.

hello my friends

i entered a film contest and made a film about "winter" and "coffee".

its only 50 seconds long and i need to reach 2500 views.

ill be gratefull for every view, and if you can share this, ill be sooooo happy.

here is the link –

http://www.youtube.com/watch?v=CGkyw2WjSkw

 

i thanks you from all my heart.

shosh

לחבריי וקוראי היקרים.

בקישור למעלה ניתן לראות סרטון של חמישים שניות שעשיתי עבור תחרות סרטונים בנושא "קפה" ו"חורף" ואני זקוקה להגיע ל2500 צפיות (או יותר, זה יהיה ממש סבבה..). אשמח לכל עזרה, צפיה והפצה.

תודה

שוש

"יה ווארדי, איזו קציצה!" – רג'ינה בתחנה.

מתחם התחנה בתל אביב, מהווה בית למסעדות ועסקים רבים שקבעו בו את משכנם, בתוך מבנים ישנים ושמורים שמעבירים את הטעם של פעם ומשחזרים את האווירה.

מסעדת "רג'ינה" הכשרה יושבת באחד המבנים, שעוצב כדי לשמור על הטעמים של פעם, עם פריטים וריהוט בהתאמה, ואוכל של סבתא. איזו סבתא? כל הסבתות, מכל העדות.

לקראת החורף הוזמנתי להתנסות בתפריט החורף החדש של רג'ינה (שהיתה אגב אישה אמיתית!) עם דגש על מנות הקציצות המיוחדות, מכל העדות ובכל הסגנונות. התפריט נוצר בעזרת השפית הידועה מיקה שרון.

ציפי לוי, מנהלת השיווק של המקום ערכה לנו  סיור קצר במקום,בו ראינו פינות השונות שמתאימות לאירועים שונים, כולל גינת אירועים רחבה שמקורה בחורף, כך שגם בימות גשם אפשר לערוך אירועים (ואפילו חתונות כי כאמור המקום כשר).

כל היינות במקום הם ישראלים, והראשון שטעמנו (מבין הרבה …) היה יין קליל, קברנה מרלו של EVER RED מעמק האלה. כל כך קליל שנשתה כמו מיץ.

הערה חשובה- המנות המצולמות הן בגודל מוקטן כדי שלא לפוצץ את הבלוגרים. במקור המנות גדולות יותר.

עם היין הגיעו המרקים, שהרי אין חורף בלי מרק ואנחנו טעמנו שניים – מרק גונדי מסורתי עם תפוחי אדמה, בצל ואורז לבן (46 שקלים) ומרק קובה עם סלק וירקות (48 שקלים). שניהם היו עשירים (בכלל "עשירים" זו מילה שתחזור לגבי הרבה מהמנות) ואם אני צריכה לבחור מבין השניים אלך על הגונדי בגלל הייחוד שלו ובעיקר בגלל הבצל השלם שבושל בו והפך לסוכריה מתקתקה ורכה. בתמונה לא מופיע האורז, שוב, כדי לא להתמלא מהר מדי.

מבחר מסלטי המקום הגיעו לשולחן:

סלט "שכונה"– עגבניות, צנון, פלפל חריף והרבה כוסברה (42) – פה הייתי בדילמה. מצד אחד אני שפוטה של כוסברה, מצד שני אני לא מסוגלת לאכול חריף, והסלט הזה.. כן, חריף. אז טעמתי קצת בלבד והעדפתי לעבור למשהו יותר סולידי עבורי. לחובבי החריף – מומלץ.

סלט "פועלות" – עלי ארוגולה, חסה, ירקות שורש, רוטב סילאן ולימון (זו ההגדרה בתפריט, בפועל בגלל המלאי בשוק, היו לבבות חסה במקום הארוגולה, וגם פרוסות קולרבי) (44 שקלים) וזה היה סלט מרענן מאד, ומתוק שקושט בחמוציות לתוספת בריאות.

סלט קוביות סלק – חמוד (לא מופיע בתפריט, אין לי מחיר)

"הטחינה של רג'ינה" – (22 שקלים)  – טחינה ביתית קלאסית מתובלת בעדינות שנוגבה על ידי לחם הבית – לחם פרנה מרוקאי שמגיע עם שמן זית וקונפי שום (16 שקלים)

"כבד עוף קצוץ של רג'ינה עם בצל סגול ועוד הפתעות" (38 שקלים). טוב, זה לא היה בתוכנית אבל זה נשמע כל כך מפתה בתפריט המסעדה שלא יכלנו בלי זה, וקיבלנו צלחות של כבד מתקתק עם המון בצל מטוגן ועוד כמה סוגי בצל מלמעלה (המכונים "הפתעות"), חזרנו כמו בסצינה של מבקר המסעדות של "רטטוי"- הישר לבית סבתא, עם הכיסויים על הספות ומפיות ה"קרושה" על הטלוויזיה, קומפלט. נוגב וחוסל.

 

הכל לווה ביין סירה משובח, גם הוא ישראלי. (כל היינות הומלצו לנו על ידי מתן איש האלכוהול של המקום שגם פינק אותנו בקוקטיילים של ערק אפרסק וודקה פירות יער).

ולמטרה שלשמה התכנסנו – הקציצות של תפריט החורף.

קיבלנו ארבעה סוגים, שוב במנות מוקטנות –

סיניה– קציצות בקר עשויות בטחינה וירקות במחבת חם עם לאפה בתוספת מג'דרה (74 שקל)- קציצות אווריריות עם טחינה חמה, עונג. אם לא היתה עוד מנה אחת שהיתה הפיבוריטית שלי, זו בהחלט היתה במקום הראשון. (רק לשים לב לפרוסות של פלפל חריף שנמצאות שם ועלולות להפתיע את מי שלא שם לב..)

קציצות בגדד– ברוטב שזיפים וסילאן עם אורז לבן (71 שקלים). טוב, בביקור קודם ב"רג'ינה" לפני שנה וחצי, טעמתי את הקציצות ובזמנו לא התלהבתי מהן. אולי משהו השתנה במתכון, אולי הטעם שלי השתנה, כי הפעם הן היו הפיבוריטיות שלי. המתיקות היתה עדינה, הבשריות נוכחת, אהבתי. כאמור, המקום הראשון שלי כשאחריו בצמוד, הסיניה.

קבב ממולא בטחינה  היו הקציצות הבאות, מנה קלאסית שמשום מה לא מצאתי בתפריט ולכן אין לי מחיר, ואחרונות חביבות – סופריטו – קציצות בקר וטלה בבישול ארוך עם קוביות חציל, תפוח אדמה, מנגולד ואורז לבן (71 שקלים)- ביתיות מאד, למי שמתגעגע לסבתא שלו, זו הבחירה.

 

סביב השולחן לא היתה הסכמה, לכל אחד היתה הבחירה שלו וכל אחד מצא את הנישה שלו.

יין אדום מהרי יהודה ליווה בהצלחה את מנות הקציצות.

עוד וודקה עם פירות יער, עוד ערק, שתיה חמה (ובגלל הכשרות אין חלב אלא חלב סויה) ולמתוקים.

קיבלנו שתיים ממנות הקינוח

"שטרודל תפוחים,צימוקים ואגוזי מלך עם גלידת ווניל" (36 שקלים) – כשזה שהגלידה פרווה כמעט לא ניכר בה, והיא מקררת את החום של התפוחים והמאפה, וצלחת של "שלישית מתוקים" – תמרים, חלווה ועוגת הבית – במקרה שלנו עוגת גזר ועוגת שוקולד קוקוס, (28 שקלים). מבין כל המתוקים הבחירה שלי היא עוגת הקוקוס שהיתה עסיסית מאד ומתוקה וקיררה מעט את הכבדות של כל הארוחה שאכלנו.

במקום נערכות גם קבלות שבת בימי שישי בצהרים עם המון מוסיקה ושמחה, ויש אפשרות גם לקחת הביתה מנות כמו חמין, ממולאים ומרק דגים, כדי להנות גם בשבת.

ישנן כמובן גם מנות עסקיות.

אתר המסעדה: http://www.reginarest.co.il/

חם ברגע – מבושלת.

עד היום , המילים "מרק טוב" ו"מהר" לא הלכו כל כך טוב ביחד. נכון שיש מרקים באבקה שמספיק להוסיף לכוס ולערבב עם מים רותחים ויש מרק סביר, אבל אם רוצים משהו קצת יותר איכותי, את זה קשה להשיג במהירות.

ומה לעשות שכשאנחנו חוזרים הרוסים מעייפות וקפואים מהדרך, הדבר האחרון שבא לנו הוא להתחיל לקצוץ ירקות בשביל מרק?

"מבושלת" עושה את העבודה בשבילנו ויצרה סידרה של מרקים מוכנים באיכות וטעם ביתי בשלושה טעמים – מרק ירקות וקטניות, מרק מינסטרונה ומרק שעועית, בכמות אישית של 350 מ"ל.

אופן ההכנה הוא קל – לנער קצת את השקית, לחתוך בפינה, לשים במיקרוגל בעמידה ולחמם שתיים עד שלוש דקות. זהו, מוכן.

אם יש חלה טריה עוד יותר טוב, אבל גם ככה מתקבלת קערת מרק משביעה, עשירה ומתובלת (פעם ראשונה שאני לא צריכה להוסיף מלח למשהו!).

אהבתי לקרוא (אחרי שסיימתי את הקערה כמובן) שהרכיבים הם טבעיים בלבד, לא מכילים מונו סודיום גלוטומן, צבע מאכל או חומרים משמרים וגם הקלוריות דלות למדי (57 למאה גרם).

מה שנחמד הוא שאפשר לקחת לעבודה, במקום אותן אבקות שנמסות בכוס, לשים במקרר (לא לשכוח פתקית עם השם כי נראה לי שכולם ילטשו עיניים), ואז בשעת הרעב פשוט לשים במיקרוגל שנמצא בכל מקום.

המרקים הם כמובן חלק מסידרת התבשילים לחימום ברגע שכוללת 24 תבשילים שהופכים למנה חמה, מזינה , עשירה וטעימה, בדקות ובקלות (כך שגם ילדים יכולים לחמם לעצמם).

???????????????????????????????

את התבשילים והמרקים ניתן להשיג במעל 320 סניפים של רשתות מובילות וכן להזמין בטלפון, כשבחלק מהמקומות יש גם מבצעים ששווה לבדוק.

"מבושלת"  שקיימת משנת 1988 מספקת עשרות אלפי ארוחות מוכנות מדי יום למוסדות ולקוחות פרטיים בארץ ובעולם, על ידי צוות שכולל שף מקצועי, יועץ קולינרי, טכנולוג מזון ותזונאית.

TAPS בטעם חורף.

את השיטה של TAPS הכרתי לראשונה לפני כחצי שנה, בסניף בתל אביב (http://cafe.mouse.co.il/post/2960307/), כשגיליתי איך אפשר לקבל את הגלידה המושלמת, בדיוק לפי ההעדפות האישיות.

מדובר בגלידת יוגורט בריאה במגוון טעמים, חלקם סטנדרטיים וחלקם מיוחדים, מופחת שומן (ויש טעמים נטולי שומן), טעמים ללא סוכר, טעמים ללא חלב וכדומה, והכל נשפך ממיכלים גדולים לפי הטעם והכמות של הלקוח. אחרי שבוחרים את הגלידה, בוחרים את התוספות וכאן יש מבחר ענק – סוגי שוקולדים, סוגי פירות מסוכרים או טריים, רטבים חמים או קרים, ממתקים ותוספות כולל דברים מיוחדים כמו "פירורי עוגת גבינה" ודובוני גומי למשל..

אחרי כל הבחירות (הקשות…) מגיעים לקופה, משלמים לפי המשקל והופ – יש גלידה מושלמת.

לכבוד החורף משיקים TAPS  את מחמם החורף האולטימטיבי  – הקרפ. וגם כאן כמנהגם, קרפ עם המון בחירה, עם אפשרות לבחור איזה תוספות וכמה, איזה רטבים וכמה וכדומה. מה שאהבתי בקרפ שהמתיקות שלו עדינה והבצק שלו לא כבד . בחרתי לעצמי את התוספות והרטבים שאני אוהבת (נוטלה ובננה עם סוכריות קטנות בשביל הקראנץ') ולא התאפקתי, ועל כל העסק הוספתי "שליכטה" של גלידת ריבת חלב מתוקה ומרעננת.

unnamed

אחרי כל השחיתות הזו כמובן שלא שכחתי את הגלידות והרכבתי לעצמי גלידה עם (מה שאני זוכרת ששמתי שם) – גלידת פקן, גלידת פסיפלורה חמצמצה (כדי לאזן את המתיקות), רוטב פררו רושר, רסיסי פירורי עוגת גבינה, קצת קוקוס קלוי וגם פסיפלורה טריה מלמעלה. בתמונה אפשר לראות איך זה יצא.

המלצה אישית שלי – לא לפספס את הגלידה בטעם קוקוס, שהיא ללא שומן אבל טעימה להפליא.

את כל המידע אפשר למצוא באתר :

http://www.tapstaps.com/hebrew/home/a/main/

מפל התנור של פורנלו.

(בתמונה למעלה- שף מתן הרבט)

"פורנלו" באיטלקית פירושו "תנור קטן", והתנור הזה הוא בהחלט "מפל" כי יוצא משם "מפל " של מנות שונות ומגוונות.

אבל נתחיל מההתחלה- "פורנלו" היא קפה מסעדה בסגנון איטלקי שממוקמת בקדימה, מרחק נוח מאד לכל כיוון, והיא גם כשרה מה שמאפשר לשומרי מסורת להנות ממגוון מנות.

לאחרונה הושק תפריט חורף חדש, כל כך חדש שממש בימים אלה מעדכנים אותו באתר הבית, והוזמנתי להתנסות ולטעום.

 הדבר שהכי כיף לי בתפריט חלבי הוא מילת הקסם "שמנת" וב"פורנלו" לא חוסכים. שמנת משדרגת כל מנה, וגם נותנת לה את המגע החורפי העשיר מאד.

 השף מתן הרבט שמנצח על המסעדה מיום פתיחתה לפני ארבע שנים, מחדש ומרענן את המנות, ויוצר גם הרבה ספיישלים לפי עונה, לפי יום, לפי מלאי ולפי מצב הרוח.

הסגנון הוא איטלקי ים תיכוני.

 כשהגעתי כבר חיכתה לי על השולחן כוס יין אדום ולצידה לחם הבית שהוא למעשה פוקצ'ה עם מטבלים שונים כמו חמאת שום ושמן זית בלסמי (18 שקלים). טרי, חם, צריך מאד להזהר לא להסחף איתו כדי להשאיר מקום לאוכל.

המרקים במקום מתחלפים, אנחנו קיבלנו מרק עשיר מאד של מינסטרונה (18 שקלים או 24 שקלים תלוי בגודל). האמת, גם המרק וגם המנות כפי שתראו בתמונות מאד גדולות ועשירות, והיות ורובן גם חורפיות וממלאות, שני אנשים יכולים בהחלט לשבוע.

 סלט קפרזה  – גבינת מוצרלה טריה עם עגבניות שרי, גרעיני חמניה, עם שילוב של שמן זית בזיליקום, רוטב בלסמי ומלח עם עם פרוסות קרנצ'יות של טורטיה (28 שקלים), וסלט שורשים – ירקות שורש חיים עם בצל, נבטים, עירית, גבינת פרמז'ן ושומשום קלוי בווינגרט לימון (26 שקלים). מבין השניים ,שהיו מאד רעננים וטריים, העדפתי את השני בגלל גיוון הירקות המיוחד.

 פלטת אנטיפסטי – ירקות קלויים בתנור עם שמן זית ובלסמי (24 שקלים), נשנוש חביב.

 הבחירה שלי מבין הראשונות – סופלינה- כדורי אורז פריכים מטוגנים כשהם מלאים כל טוב- פטריות, פרמז'ן, שקדים ועשבי תיבול עם רוטב לטבילה של יוגורט שמיר (28 שקלים). כיף של קרנץ' מבחוץ ולהט גבינתי מבפנים.

כוסית לימונצ'לו של משק אליהו העבירה אותנו למנות העיקריות –

 שתי מנות ממחלקת הדגים (שמככבת בתפריט החורף במבחר ענק)-

סלמון בתנור- פילה סלמון טרי במרינדה על מצע ניוקי עם עגבניות שרי ותיבול ומוגש עם סלט ירוק (82 שקלים, מחיר אטרקטיבי במיוחד לנוכח גודל המנה)

 אמנון בתנור- פילה אמנון טרי צלוי בתנור לבנים על מצע תפוחי אדמה ברוטב טרטר (74 שקלים). מבין השניים בחרתי את הסלמון, למרות ששני הדגים היו עסיסיים , זו פשוט ההעדפה האישית שלי.

 ארבע מנות פסטה עשירות וגדולות הגיעו מתפריט החורף-

 רדיאטורי ירקות פיקנטי – פסטה רדיאטורי עם לקט ירקות קלויים ברוטב עגבניות פיקנטי ועשבי תיבול (48 שקלים)- על הגבול שבין פיקנטיות לחריפות, בשביל פולניה כמוני זה היה ממש גבולי.

 ניוקי אפונה ופרמז'ן- 48 שקלים לצלחת ניוקי ברוטב אלפרדו עם אפונה טריה ושבבי פרמז'ן (המנה המנצחת שלי מבין הארבע- צירוף של כל מה שטעים – רוטב עם המון שמנת, ניוקי נימוחים, פרמז'ן וירק טרי)

פסטה משי – פסטה טריה שקרועה לפיסות ברוטב אלפרדו פסטו (52 שקלים) – אחרי שהפסטה חוסלה, הרוטב עוד נוגב עם שאריות מהפוקצ'ה מההתחלה.

 טורטליני פטריות יער וריקוטה – טורטליני ממולאים בפטריות יער ופורצ'יני  עם ריקוטה ועשבי תיבול, עגבניות שרי והכל ברוטב אלפרדו (52 שקלים)- טעם מאד דומיננטי של הפטריות, מנה מאד עשירה ו"חורפית".

 למרות כל המנות האלו, ברור שהשארנו מקום לקינוחים בדרגות מתיקות שונות:

הכי לא מתוק היה סורבה מנגו- אישית לא התחברתי, אני חייבת מתיקות ומבחינתי סורבה הוא פתרון של מסעדות כשרות בשריות, אבל במסעדה חלבית למה לוותר על קרם, קצפת וחלב?

 הבינונית היתה מנת טירמיסו- מנה גדולה (שמספיקה לשניים) עם שכבות מתוקות אבל לא מתוקות מדי.

 המתוקה ביותר היתה מנת בראוניס שבעצם היתה סוג של עוגת שוקולד חמה, עם גלידה והמון שוקולדיות. בשבילי, זו הבחירה.

אין לי מחירים לקינוחים מכיוון שהם מתחלפים והכי טוב לשאול את המלצת המלצרים והבית.

 כאמור, המקום כשר והחנייה הצמודה החינמית, יחד עם הגישה הנוחה, המנות הגדולות והמבחר לכל בחירה, הופכים את "פורנלו " לאופציה מצויינת.

 ישנם גם מבצעים רבים כמו פינוקים בימי הולדת, קופונים, ועוד.

הדף של "פורנלו" – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=11222

 

לחורף טעים ובריא.

החורף מגיע ואיתו הסממנים המוכרים – הגשם, הקור וגם … כן, גם הקרמבו. אותו מעדן שישראלים מתים עליו, שחיילים מתערבים עליו, ושנעטף ידנית בידי עובדות מיומנות כדי לנחות לנו ולנחם לנו את ימי הקור.

קיבלתי "חבילת חורף" מפתיעה ובתוכה מיטב הדברים שיעבירו לי חורף בכיף. קודם כל היתה שם חבילת קרמבו של שטראוס בטעם ווניל, שהיא הקלאסית. יש דרכים רבות לאכילת קרמבו- מסדר האכילה (מה אוכלים קודם, מאיזה קצה? ועד לטמפרטורה הרצויה כי אין דין אכילת קרמבו ישר מהקופסה, לאכילת קרמבו ששהה עשר שניות במיקרוגל והפך למושי-מוסי ענוג. אישית, הקדמתי את זמני כשהתעקשתי כל השנים שקרמבו חייב להיות במקרר ולהאכל קר. עכשיו הגיעו החבר'ה מ"שטראוס" וחיזקו את התאוריה שלי- בהחזרה למקפיאים את גלידת "קרמיסימו קרמבו" שהיא בעצם בדיוק זה- קרמבו קר שמורכב משכבת שוקולד שיש לשבור כדי להגיע לתוך המוסי של הווניל, ולגלות בתוכו גם שברי עוגיות שנותנות לנו את התחתית של הקרמבו. כמובן שמדובר בשדרוג שכן המילוי הוא חלבי ולא קצף הביצים שאנו רגילים אליו.

טיפ שלי – הולך מצוין עם כוס שוקו חם, כי אם שחיתות חורפית, אז עד הסוף!

וכדי להנות מכל זה צריך גם להיות בריאים ולשם כך חשוב להצטייד בתרופות ללא מרשם שיעזרו לנו להעביר חורף בריא כי אין דבר מעצבן יותר מחום, כאבי שרירים, חולשה וצמרמורות וכל "הדברים הטובים" שבאים ביחד עם הצטננות? לשם כך יש את "אקמול צינון ושפעת" של "טבע" (ביחד עם "אקמול צינון ליקווי ג'ל") שתוקף את הבעיה מכל הכיוונים- בשעות היום ובשעות הלילה, ואת כל התסמינים – הטיפול בהצטננות הכוללת את החום והכאבים, והחומר הפעיל שמטפל בשיעול.

ומי לא מכיר את ההרגשה המגעילה כשהאף סתום ולא רק שמקשה על הנשימה, הוא גם גורם ליובש בפה ובשפתיים כי נושמים דרך הפה, שלא לדבר על חוש הטעם שנעלם כלא היה, וכל מה שאוכלים יש לו טעם של קרטון?

"אלרין" של "טבע ישראל" מקל על הגודש באף עד 12 שעות (אני כבר מסוגלת לשים אותו מתוך שינה כשאני מרגישה שאין לי אוויר) ובזכות התרסיס הכמות היא מדודה ולא מגזימים, והחומר מגיע בדיוק לאן שהוא צריך ולא מתפזר. יותר מכך, גם אין את טעם הלוואי שיורד לגרון כמו שמכירים מחומרים אחרים ויש גם גירסה לילדים ואפילו לתינוקות ונשים הרות.

קרמבו "שטראוס" במגוון טעמים וגלידת "קרמיסימו קרמבו" במהדורה מוגבלת להשגה בכל רשתות השיווק. "אקמול" ו"אלרין"  ניתנים להשגה בבתי מרקחת ורשתות הפארם.

Oh George האם זה זמן התה? (לקרוא במבטא בריטי כבד)

הגשם יורד, הברקים מרעימים והרעמים מדליקים את החדר בהבזקים שמכסים על קול הטיפות הנוקשות על החלון והרוח שמרעידה ענפים לכל הכיוונים בעודם עירומים מהעלים שנשרו זה מכבר…

טוב, התיאור הזה מתאים אולי ללונדון, כי פה אמנם נובמבר אבל אני במיני וגופיה…

אבל זה לא אומר שלא צריך להתכונן לחורף ועל הדרך גם להנות מטעמים וניחוחות טעימים ונעימים…

עולם הרפואה החל מעשבים ושורשים, נדד לתרופות סינטטיות ואז הבין שבעצם המרפא והחיסון נמצאים באותם עשבים ושורשים… על הבסיס הזה יצרו ב"ויסוצקי" סידרת חליטות חדשה בשם "חליטות חורף – לבריאות!" שמורכבות מצמחי מרפא שנועדו להקל ולהלחם בכל תסמיני החורף – הגרון הצורב, השיעול , העייפות והתחושות הלא נעימות, ואם אפשר לעשות את זה טעים, עוד יותר טוב.

קיבלתי להתנסות ארבעה טעמים – ג'ינג'ר ולימון (ג'ינג'ר מחזק את המערכת החיסונית ומקל על מחלות חורף והלימון , טוב, כוכב מוכר במשקאות ובתרופות לכאב גרון), ג'ינג'ר ודבש (הדבש גם הוא תרופת סבתא קלאסית לגרון ולהצטננות והוא גם מתוק וטעים), אכיניצאה וסמבוק (שני מרכיבים שידועים בחיזוק מערכת החיסון , כשהסמבוק גם מכיל תכונות אנטי בקטריליות) ועלי אקליפטוס והדרים – לרענון, וניקוי דרכי הנשימה.

שתי החליטות שמכילות ג'ינג'ר הן מתקתקות חריפות וזה עם ההדרים מעודן. כמובן שהחיך המפונק שלי והאף הבררן לא פחות, הלכו ישר לכיוון האקליפטוס הדרים.

חזרתי מאימון קשה, אחרי יום עבודה עוד יותר קשה, כשהראש עדיין על "טורים גבוהים" ולמרות שאין גשם, הרוח הקרירה שנכנסה מהחלון היתה הרקע המתאים להרגע עם כוס תה שהריחה מדהים. ריחות של מנטה ושל הדרים, טעמים עדינים של שניהם ובונוס בריאותי יצרו תערובת טעימה ונעימה (ובצבע אדמדם מהמם) שליטף לי את האף ואת הגרון. הוספתי ליד את עוגיות ה"דוסה דה אבובורה" הברזילאיות שהכנתי אמש (יאמי יאמי) ויצרתי לי פינת שלווה חמימה.

בתמונה גם אפשר לראות את שאר התפאורה- כי לתה צריך כוס מכובדת, כזו שקניתי בלונדון לפני שנים וכתוב עליה "הם היו בלונדון וכל מה שהביאו לי היה הכוס המטופשת הזו", ועליה תליתי פטנט חמוד- מיכל פלסטיק בצורת תיק של שוק, שבו מניחים את שקית התה המשומשת.

אני בהחלט בונה על שאר שקיות התה לימים הבאים (בתקווה שמתישהו גם יהיה חורף) והולכת לעשות את זה כמו שהיפנים עושים בטקסי התה שלהם – קודם מחבקים את הכוס בשתי הידיים ונהנים מהחמימות, אחר כך מריחים את הניחוח ובסוף גם לוגמים ונהנים (ואם יש עוגיות בצד, עוד יותר טוב!).

אילן'ס – קפה משודרג של חורף.

בפעם האחרונה שביקרתי ב"אילן'ס" זה היה קיץ, ודגמתי את משקאות הקיץ. עכשיו יש חורף וצריך משהו מחמם, רצוי עם תוספת משמחת של אלכוהול בפנים, וזה בדיוק מה ש"אילן'ס" עשו בליין משקאות החורף החדש שיצא ממש עכשיו במגוון רחב.

קיבלתי לטעימה שני משקאות מתוך מגוון של תשעה (משקאות בסגנון קריבי, בסגנון אירופאי, בסגנון אסייתי ועוד – ניתן לראות את התפריט המלא בתמונה המצורפת) –

"אנג'ליקו- אספרסו וחלב מוקצף, ליקר אגוזים, מייפל, וסירופ שוקולד " (26 שקלים) ו"סופר מוקה – משקה חם המשלב אספרסו ושוקולד (21 או 28 שקלים תלוי בגודל).

 https://lh6.googleusercontent.com/-xiv043UF_oU/ULZkuDDPPnI/AAAAAAAAAmI/KHyGUXqxnDw/s512/DSC01359.JPG

הדבר הראשון שלכד את עיני היתה ההופעה – שני המשקאות פשוט יפיפיים, וניצן, הבחור שהכין לי אותם בסניף "אבנת" בפתח תקווה, עמל זמן רב על העיצוב והקישוט עד כדי כך שכשהוא אמר לי "את צריכה לערבב" זה כבר היה לי חבל להרוס את היצירה.

מעבר לזה, המשקאות גדולים, כמות מאד נדיבה של קפה עם התוספות השונות.

אחר כך הגיע הטעם. לכל משקה היה הטעם הייחודי שלו, כשהאנג'ליקו הולך יותר לכיוון האגוזי, וה"סופר מוקה" נטה להיות יותר שוקולדי, בעיקר כשבמקום לשתות אותו פשוט הורדתי את הכפית עד למטה כך שכל שלוק החזיק בתוכו שוקולד חם ורך יחד עם הקפה. מבין השניים, הוא היה המועדף שלי.

אני יודעת שעוד אשוב לטעום במיוחד את ה"סוויט דרים" שנשמע לי מפנק במיוחד (עם סמירנוף, וניל, כמה סוגים של שוקולד וקקאו) וגם האחרים בהחלט שווים בדיקה, ובפעם הבאה שחברה תגיד לי "בואי נשב על קפה" – זה בהחלט יהיה הכיוון.

https://lh4.googleusercontent.com/-lNnm5_AVzT8/ULZku5Zi--I/AAAAAAAAAmM/Gjbvn29KgoQ/s512/DSC01360.JPG

למעלה "סופר מוקה" למטה "אנג'ליקו".

https://lh4.googleusercontent.com/-o3Trr1NAJDI/ULZlD1zCDfI/AAAAAAAAAmY/cGmDfNxA5xY/s512/DSC01365.JPG

רשת אילן'ס מתמחה בתערובות קפה ייחודיות לרשת מפולי קפה טריים קלויים ובציוד מקצועי להכנת משקאות קפה אספרסו ביתי וגם הקימה בית ספר לקפה שמקיים סדנאות לשוחרי קפה ואנשי מקצוע.

האתר של אילן'ס – http://www.ilans.co.il/Default.aspx