כשמגיעים לרמת "מלך החומוס"- צריך כל הזמן לשכלל ולגוון, כי מלוכה זה דבר שעובדים קשה בשבילו. לכן " צבר" מרחיבה את סידרת "מלך החומוס" – סידרת הפרימיום שכוללת 40% טחינה משובחת, בניגוד למתחרות שמגיעות מקסימום עד 25% בלבד, ומוסיפה שתי תוספות ייחודיות בשיתוף היועץ הקולינרי- השף אבי לוי- שמומחה בחומוס- "חומוסטחינה עם קונפי שום" ו"חומוסטחינה עם פלפל מטוגן חריף".
ארכיון תגים | כריך
הסנדוויץ – והסיפור ממשיך….
בפוסט הקודם סיפרתי על מה אני הולכת לעשות עם פסטרמה "זוגלובק" דקיק דקיק ובעיקר דל שומן.
בחוברת שצורפה לפסטרמות, תוארו ארבעה סוגי טיפוסים, לפי הסנדוויצים שהם מכינים.
הסנדוויץ- משולחן הלורד לארוחת הערב שלי… (חלק א')
כולנו שמענו את הסיפור על הלורד סנדוויץ' – ליתר דיוק הרוזן הרביעי מסנדוויץ' ג'ון מונטגיו, שהיה מכור לקלפים ולא רצה להניח אותם כדי לאכול ארוחת ערב, ולכן פקד על משרתיו להגיש לו מה שהיה מקובל בבתים ברמה נמוכה בזמנו, שתי פרוסות לחם וביניהן הבשר . זו היתה ההתחלה.
פסח ואחריו 2015- מתוק ומזין.
יש כאלה שלא רק בפסח נמנעים מקמח חיטה. אנשים שרגישים לגלוטן, אנשים שהדיאטה שלהם לא מאפשרת קמח חיטה, וסתם אנשים שרוצים להקפיד על בריאותם.
אחד הפתרונות הנהדרים לענין הזה הוא הכריך של "עינת תעשיות מזון" שמורכב ממאפה ללא קמח חיטה, מה שהופך אותו לאידאלי למי שלא רוצה קמח חיטה, ובעצם גם למי שרוצה סתם כריך טעים.
שופרסל אמריקה.
אז הפעם החבילה משופרסל כללה מוצרי בסיס – שמן חמניות, שמן תירס, קמח לבן, ריבת תות שדה וחמאת בוטנים.
הקרבה לחג החנוכה כיוונה ישירות לסופגניות . מבחינתי זה היה צפוי מדי, וגם לא רציתי להגזים בסופגניות שכבר זללתי (ועוד לא הגענו אפילו לנר הרביעי..) אז ניסיתי לחשוב על דברים אחרים.
כאן בא לעזרתי המלך. איזה מלך? זה שבשמיני לינואר, ממש עוד מעט יהיה לו יום הולדת – אלוויס פרסלי. אחד הדברים שאלוויס אהב הכי הרבה היה סמל אמריקאי- כריך שהכיל חמאת בוטנים, בננות ובייקון, מטוגנים בחמאה. אז החלטתי שזה הכיוון שלי. על הבייקון וויתרתי כי המטבח שלי בבית כשר ונשארתי עם פרוסות (היה לי רק לחם קל אבל זה לא הפריע…) שמרחתי בחמאת בוטנים, פיזרתי בננות, חיממתי שמן (בחרתי את זה של החמניות פשוט כי הוא היה הראשון שהיה לידי) והוספתי חתיכת חמאה בשביל הטעם (אי אפשר לטגן רק עם החמאה כי היא נשרפת מהר מאד. לחצתי את הכריך על המחבת לכמה שניות, הפכתי, ויש מעדן חם, מתוק, קצת מלוח מהבוטנים, שילוב שמסביר למה אלוויס שקל 150 קילו בסוף חייו.
(למעלה ולמטה- ההכנות)
ומה יצא?
(אגב, במחשבה נוספת, אפשר בהחלט לזרות למעלה אבקת סוכר למשל…)
אם כבר אמריקה, החלטתי לנסות גם שילוב אמריקאי קלאסי – כריך חמאת בוטנים וריבה. הפעם בלי טיגונים, רק לעשות את הכריך. אמריקאים מתים על זה, לי זה בהתחלה היה מוזר קצת אבל יש לזה הגיון, ובסופו של דבר גם הפרוסה הזו נטרפה.
(למעלה- בשלב ההכנה, שכבת הריבה על שכבת חמאת הבוטנים, למטה- הכריך המוכן).
אז למעשה השתמשתי בכל המצרכים למעט הקמח, שהוא מוצר שתמיד נמצא בשימוש אצלנו, כי הוא איכותי בדיוק כמו כל החברות האחרות שיש בשוק, רק במחיר נוח יותר. הקמח ינוצל בימי האפייה הבאים.
בכלל, לגבי מוצרי הבסיס – קמח, שמן, סוכר , ואפילו ביצים (ראיתי בסופר שיש של "שופרסל") – אין שום סיבה לשלם יותר, המוצר זהה.
ו… יומולדת שמח אלוויס!
משפחת הקפה של MAE.
הוא מר, הוא מתוק, הוא חם, הוא קר, הוא ריחני, הוא מעודן, והוא סמל תרבותי לכל כך הרבה דברים ,מ"תקפצו אלינו לקפה" ועד "רוצה לעלות לקפה"?.
בעבר התרגלנו לשני סוגי קפה עיקריים – זה שהתבשל בפינג'אן מפויח מעל מדורה קטנה, רצוי על ידי מילואימניקים, וזה שהיה עשוי אבקה והגיע בקופסאות פח אדומות. מאז הטעם שלנו השתפר וכולנו רוצים את הקפה שלנו כמה שיותר איכותי.
קפה איכותי הוא קודם כל קפה טחון כמה שיותר טרי, כי מרגע הטחינה הקפה מתחיל לאבד את התכונות הטובות שלו. חוץ מהטריות מה שחשוב הוא גם מקור הגרגרים, תנאי הגידול ואיך מטפלים בו עד שהוא מגיע לספל המהביל שלנו.
אחד מהמקומות שמייצרים את הקפה האיכותי בעולם הוא קוסטה ריקה. לא סתם המדינה קרויה על שם "חוף עשיר" מכיוון שהיא עשירה בכל התכונות שעושות קפה טוב-
< תנאי גידול – אדמה פורייה במיוחד בשל השפעות וולקניות
< כמות ואיכות המשקעים – כולל הפרדה ברורה בין עונה גשומה ועונה יבשה באזורי הקפה הנבחרים
< אזורי גידול קפה בגבהים של עד 1900 מטר !
< %100 ערביקה – במדינה קיים חוק המחייב גידול זן ערביקה בלבד.
< אזורי קפה ייחודיים – במדינה כ-7 אזורי גידול שונים, בעלי תכונות שונות לגמרי,
רובם באיכות הגבוהה ביותר שניתן למצוא.
< מסורת וטכנולוגיה – שילוב ייחודי בין הישן לחדש, שבמרכזו עומד האפיון המרכזי של המדינה:
שמירה על הטבע ועל אוצרותיו.
היזם יהונתן שרף וזוגתו התגוררו שנים רבות בקוסטריקה והכירו את עולם הקפה העשיר. אחרי שהקימו את האספרסו בר הראשון בקוסטה ריקה הם הביאו את הבשורה לארץ.
לפוטנציאל הקפה המשובח הם הוסיפו הקפדה של ביקור שנתי בחוות קפה ובתי עיבוד כדי לבחור את הפולים הטובים ביותר, הבאתם לארץ בעזרת בקרת אקלים ששומרת על חומרי הגלם בצורה האופטימלית במחסן, ולבסוף הבאת כמויות קטנות כל יום לבית הקלייה בשוק הכרמל וקלייה של כמויות קטנות מאד (ולכן סוג קפה יש מטחנה משלו!) ואז אפשר להתענג על כוס איכותית במקום, או לקחת הביתה ארוז בשקיות (שמומלץ לשמור בכלי עם וואקום).
הקפה שMAE CAFE רוכשים בקוסטה ריקה הוא של משפחת ברנס, שבית הקלייה שלהם קיים מ1941, והם מהווים את נושאי הדגל מבחינת קפה, ועכשיו MAE CAFE הם הראשונים בעולם שהשיגו הסכם בלעדיות. התוצאה היא ש"MAE CAFE" הם היחידים בארץ שעונים על הקריטריונים לקפה גורמה- פולי קפה ללא פגמים, שנקנים בקניה ישירה מאזורי קפה מוגדרים , נקלים בבתי קליה קטנים (בעדיפות לקליה בהירה שמרחיבה את מגוון הטעמים) ונמכרים לפי אזורים ולא רק בתערובת. זני הקפה הנמכרים בסניפים בשוק הכרמל (רחוב שפ"ר 2) ובאבן גבירול 98 בתל אביב, הם POAS, NARANJO, TARRAZU. TRES RIOS ו – OROSI , שלכל אחד תכונות משלו מבחינת ארומה, חומציות, גוף ורמיזות של שוקולד, פירות ודבש, וכמובן כולם 100% ערביקה.
בתערובות ניתן למצוא פנינים כמו "CARACOLITO- השבלול" – שהוא פולים נדירים בצורה עגלגלה מאזורים נדירים ומשובחים שיוצרים תערובת קסומה, או תערובות ייחודיות לאספרסו, לקפוצ'ינו (מפולים שמגיעים מגבהים בלתי יאמנו של 1900 מטר) ומצויינים עם חלב, קפה הבוץ זוכה לתערובת בשם NEGRO – שמתאימה לכל סוגי ההכנה, כולל בישול כמקובל במחוזותינו ותערובות מיוחדות לפילטר.
למעשה שם המקום – "MAE" הוא המקבילה ל"אחי" הישראלי, והוא הכינוי שהדביקו אנשי משפחת ברנס ליהונתן שרף.
רוב החברים שהיו איתי בהשקת אתר האינטרנט והחנות המקוונת בסניף בשוק הכרמל בחרו באספרסו ובקפה חם, אני הלכתי על הקפה הקר (עם קוביות קרח וסירופ סוכר), ואני מאד מאד מאד בררנית בקפה, וכאן חצי כוס נבלעה בדקות, והשאירה לי שובל של טעם כייפי בפה.
באתר של MAE CAFE ניתן למצוא איזה קפה מתאים לאיזה מכונה (מכונת קפה, מקינטה, בוץ וכו') ולהזמין גם און ליין במשלוח. יותר מכך, באתר ממליצים להגביל את כמות הקניה כי בזמן שקפה בפולים נשמר חודשים, קפה טחון נשמר רק כמה שבועות אפילו אם זה בתנאים אופטימליים ולכן לא מומלץ לרכוש יותר מכמות מסוימת לצריכה בתקופה זו בלבד.
יהונתן גם תורם שלל טיפים, כמו למשל – בניגוד למה שמקובל לחשוב- לא להעיז לשים קפה טחון במקרר או בפריזר, זה רק פוגע בקפה. הכי טוב- מטחנה בבית, לטחון בדיוק את הכמות שצריכים ולהנות. (טיפים נוספים ודרכי הכנה לקפה משובח אפשר למצוא באתר).
לצד הקפה טעמנו את הפרלינים של איקה- שוקולטיירית בינלאומית , ששימשה בעבר שוקולטיירית אצל " רביבה וסיליה" במשך שש שנים, אחרי התמחויות בבירות השוקולד בצרפת ובלגיה, וגם קפיצה למרכז אמריקה כדי להכיר את פולי הקקאו מקרוב. (והמלצה שלי – לא לפספס את פרלין השוקולד במילוי לימון ושומשום! חוויה מקורית ומיוחדת).
(במקום ניתן לקבל ייעוץ על בחירת תערובות וכן להנות מכריכים ומאפים טריים).
עוד מידע ב-
דף הבית של "MAE CAFE" – www.maecafe.com
ועל איקה והשוקולדים – http://www.ikachocolate.com/he/
(למעלה- משפחת הקפה של MAE, מ1941).
שופרסל יולי 2014- עסיסי וטרי
הימים ימי מונדיאל. הצופים המכורים לא עוזבים את המסך אבל בכל זאת צריך לאכול ויש גבול כמה פיצוחים ובירה זה כולל. צריך גם משהו קצת יותר טעים, עסיסי, מזין ואם אפשר בלי הרבה נזקים בריאותיים.
החבילה של "שופרסל" הפעם כללה את כל המרכיבים הדרושים – לחם אחיד פרוס, חרדל צרפתי, חסה ארוזה , ושני סוגי פסטרמה – רגילה ודקה במיוחד במגוון טעמים.
לזה צירפנו את החמוצים האהובים עלינו (לצד המלפפונים הביתיים של "שופרסל" – "ירקות מעורבים כבושים") ויצרנו את מה שהלורד סנדוויץ המציא באמצע משחק קלפים, ורלוונטי לכל ארוחה מהירה וקלה בלי ללכלך יותר מדי כלים – הכריך.
כשיש חומרים טריים, עסיסיים ואיכותיים, אין יותר מדי עבודה לעשות, אז מרחנו את הלחם בחרדל (בנדיבות!), פרסנו עגבניה, הנחנו עלי חסה (ואיזה כיף שהם כבר באים שטופים ויבשים, ככה שלא צריך לשטוף ואחר כך לנסות לייבש בעזרת המכשיר המסתובב ובעזרת מגבות מטבח וזה אף פעם לא יבש לגמרי ולכן מאבד את הפריכות), הרבה פרוסות פסטרמה (כי מדובר בנקניק שהוא דל שומן ולכן אין מה לחשוש) וסגרנו מלמעלה. לחיצה אחת, להגיש עם חמוצים (ובמקרה שלנו, גם עם וודקה, שלא ממש צריך תירוץ כדי לצרף אותה לכל דבר).
רק הערה קטנה- על גבי הקופסה של הפסטרמה הדקיקה, מצויירים גלילים מושלמים של נקניק. בפועל בגלל שהפסטמה די "מקוצ'צ'ת" בקופסא, אין מצב לפתוח פרוסה כדי לגלגל, ובגלל הדקיקות הן נקרעות. לא משפיע על הטעם אבל אי אפשר להכין מזה למשל גלילות , לשם כך צריך את הפסטרמה הרגילה.
אני השגתי את שתי הפסטרמות בטעם ברביקיו, והטעם מאד עדין ולא משתלט על ה"פסטרמיות" שלהן.
מחר שמינית הגמר (נכתב בשישי בערב), וכשנשב לראות את ברזיל קורעת את התחת של צ'ילה, אנחנו כבר מסודרים מבחינת ארוחת ערב.
יאסו פיראוס!!
"פיראוס" היא שם וותיק ואהוב, לגבינה בולגרית שמגיעה בדרך כלל בקוביות ומוגשת כמו שהיא או בסלט. עכשיו יש חידוש, בעצם שניים – קודם כל הצורה – הגבינה מגיעה רכה ונמרחת, כך שאפשר לעשות כריך באותם טעמים אהובים- בולגרית למריחה בטעם טבעי ובולגרית עם פלפל קלוי ושום. דבר שני וחשוב לא פחות – הגבינה היא בחמישה אחוזי שומן אבל נמרחת ומרגישה כמו הרבה יותר (וזה אומר שזה גם טעים!!).
הגעתי הביתה, ראיתי את המקרר, לקחתי לי פרוסה של לחם קל ומרחתי עליה בנדיבות את הבולגרית עם הפלפל והשום (שני טעמים שאני מאד אוהבת ושמעשירים לי כל כריך), פיזרתי ירקות לטעמי (חסה, צנונית וכמובן כוסברה, אני מכורה רצינית), בצד מלפפון חמוץ ויש נשנוש. (השתדלתי לשים את הירקות בקטן כדי שאפשר יהיה לראות את הגבינה בתמונה, אחרת אני דוחפת עוד המון ירקות…).
היום בערב אני כבר יודעת שארוחת הערב שלי תכלול גם טוסט שמורכב מפרוסות מרוחות בגבינת ה"פיראוס" למריחה, (אם בני הבית לא יגמרו לי אותה לפני שאגיע… צריך להזהיר אותם…).
כשר, חלבי, להשיג בכל רשתות השיווק.
שום, הלמנס ושמן זית.
חלק גדול מהטעם של כריך הוא הממרח. כולנו רגילים למיונז או לרוטב פסטו כנותני טעם למטעמים שאנחנו כורכים אחר כך בין שתי פרוסות לחם כשאנו מברכים את עצלנותו של הלורד סנדוויץ' שהמציא את הצירוף הזה רק בגלל שלא רצה להתפנות ממשחק הקלפים שלו…
קיבלתי להתנסות את ממרח סנדוויץ/ עם שום ושמן זית של "הלמנס". קודם כל בדקתי את הערך הקלורי וראיתי שבכף יש בסך הכל 48 קלוריות, ובהתחשב בכמות שמורחים על פרוסות, זה יוצא ממש לא נורא.
בזמן שהכנתי את הכריך שלי, ליקקתי את הסכין (בזהירות, לא מהחלק החד!) והטעם הזכיר לי מיונז משודרג ועדין, כך שלא החרדל ולא השום הם דומיננטים, אלא יוצרים הרכב טעמים עשיר וחדש.
הכריך שלי היה פשוט וכלל לחם לבן (כי הכי פשוט, הכי טעים) עם הממרח ועליו שתי פרוסות פסטרמה עם דבש, מלפפון חמוץ בכבישה ביתית ועלה חסה.
הממרח מאד מחמיא לבשר והקומבינציה יצאה סוג של טעם אחר לסנדוויץ' המוכר. הבן החליט להשתמש בממרח כציפוי לתפוח אדמה אפוי ופשוט מרח אותו על כמה תפוחי אדמה שהנחנו בתנור.
מבחינת ההתנסות שלי – מה שנחמד בממרח הוא מצד אחד שאין בו דומיננטיות וטעם "מיונזי" או "חרדלי" או "שומי" (שגם נשארים בפה אחר כך…) ומצד שני הוא יוצר עושר ומחמיא לתוכן של הכריך.
כמובן שבניגוד לגבינה נניח , הוא לא מתקלקל במהירות והכריך נשאר טעים גם לאחר כמה שעות בתיק.
אני בהחלט מתכוונת למצוא שימושים נוספים לממרח (הנה רעיון – הולכת לנסות להשתמש בו במקום מיונז בסלט ביצים סטנדרטי) ולהכניסו לרפרטואר הכריכים שלי.
כשר פרווה.