עמק יזרעאל, שמש קיצית נעימה, חורשה של עצים עבותים ודשא ביניהם, הכל מזמין והכל מתרכז למילה אחת – פיקניק. כל כך מתאים פיקניק!. ואיך אפשר פיקניק בלי סלסילת קש ומחצלות?
"קפה לואיז" מציג- ערכת פיקניק מוכנה או בהרכבה עצמית. איך זה עובד? אז קודם כל הקדמה.
ארכיון
רג'ינה- לילות קיץ ודגים.
מוצאי שבת, כולם נינוחים אחרי יום חופש, לילה קיצי חמים, מתחם התחנה- מתחם תוסס וצבעוני- מלא מוסיקה ואורות. ורג'ינה. רג'ינה היא מוסד וותיק במתחם התחנה, במבנה בן המאה ה19 שנשמר באהבה. כמעט אפשר לשמוע את ההסטוריה של העוברים בתחנה – מכל בירות האזור והעולם, נוסעים וחוזרים ,מעמיסים סחורות ופורקים, ועוצרים לרגע או ליותר.
זו היתה ההשראה של רג'ינה, בה ביקרתי כבר בעבר, שמירה על המסורת (ולכן המסעדה גם בשרית כשרה) במקביל להתחדשות תמידית.
עם יוליה כזו, מי צריך רומיאו?
נמל תל אביב, שעת שקיעה, בריזה, שולחנות מול הים, והצללים מתארכים ככל שהשמש שוקעת. מה הולך עם זה יותר טוב מאשר כוס יין לבן מבעבע, וארוחת דגים ופירות ים?
טוב, האמת שדגים ופירות ים הולכים טוב בכל שעה, בעיקר כשמי שמטפל בהם יודע את העבודה.
"יוליה" בנמל תל אביב, על הדק, צופה לים, חוגגת עשור ולכבוד החגיגה הוזמנו לבדוק את המנות המיוחדות לאירוע, שנוספו לתפריט הרגיל והאהוב.
על הביצוע- השף רומן דיאמנט ("קורדיליה" לצד ניר צוק, "טוסי", "קמפריו" אשדוד ותפקיד של סו שף ב"בויה", שמוציא את המיטב מכל פרודוקט שהוא מקבל ליד.
הוד השרון פינת רומא- EatAlley
הוד השרון היא עיר מתפתחת , והאפשרויות שקיימות בה מושכות משפחות צעירות רבות להקים בה את ביתם, והשכונות צומחות בקצב ולגובה. ומה משפחות אוהבות לאכול? משהו לאמא, משהו לאבא ושיהיה גם משהו לילד. והטעם המשותף הוא בדרך כלל אוכל איטלקי, שאהוב על כל הגילאים ושכל אחד מוצא בו מה שבא לו לאכול באותו רגע.
נפטון – מתבלת את החיים.
ווידוי קטן – גדלתי בבית פולני. כן, אף אחד לא מושלם , גם האוכל הפולני עליו גדלתי, שנדמה לי שכבר סיפרתי על דרכי הבישול שלו שבעיקר כללו וידוא הריגה לעוף על ידי בישולו למוות .
דווקא בגלל זה אני מאד מודעת לחובה שיש לכל מי שרוצה ליצור אוכל טעים, שיהנו ממנו, ולא רק "יאכלו כי רעבים". והסוד לאוכל טעים הוא חד וחלק- תיבול. חלפו הימים שכל מה שהכרנו היה "מלח ופלפל" ורוטב היה בדרך כלל מילה נרדפת ל"קטשופ". היום אנו מכירים ורגילים למגוון רחב של טעמים ופרודוקטים שעוזרים לנו להכין אוכל מתובל היטב, טעים וכייפי, שאוכלים גם בשביל ההנאה ולא רק למען הרעב.
לאונרדו פלאזה אילת –אהבה מהדרום.
נסיעה לאילת תמיד דורשת סיבה טובה. כי עד שכבר נוסעים כל כך הרבה זמן, או לחילופין, מוציאים הרבה כסף על טיסות, צריך להגיע בסוף למלון שיתן לנו את התחושה האולטימטיבית של חופשה, כזו שתגרום לנו לרצות ולשוב עוד ועוד לקצה הדרומי של ישראל.
אז כשחשבנו על נופש, התלבטנו לגבי המלונות ולבסוף נפלה ההחלטה- "לאונרדו פלאזה" – זאת משתי סיבות – ראשית כי בעבר התארחתי במלונות "לאונרדו" שונים בארץ ותמיד הייתי מרוצה מאד, ושנית, כי המיקום מעולה- על הטיילת מול הים.
אז יצאנו לדרך, השגנו טיסות (מצרך די נדיר אבל הצלחנו!) ונחתנו בעיר הכל כך רחוקה וקרובה בבת אחת. המרחק משדה התעופה היה קצר כך שתוך עשר דקות הליכה כבר היינו במלון.
מוצר השנה- חוגגים עשור של הצלחה.
"מוצר השנה" ביסס בעשר שנותיו בארץ את מעמדו כתו שמבטיח לצרכנים את המוצרים החדשניים והמשתלמים ביותר בקטגוריות רבות ושונות. כשצרכן מוסיף לעגלת הקניות שלו מוצר המסומן בתווית "מוצר השנה" הוא יודע שמאחורי הבחירה ישנו גוף מבוסס, שעובד על פרמטרים רבים בעזרת אנשי מקצוע ומחקר רבים, וסקרי דעת קהל שלבסוף מאפשרים לנו לדעת מה המוצרים ששווה לבחור על המדפים.
מוצרים רבים זכו בתווית הנחשקת, וכמובן שאני לא יכולה לסקר ולספר על כולם, ולכן בחרתי את הנבחרים שלי מתוך כל הזוכים, את חלקם סיקרתי עוד קודם לכן (וקישורים יגיעו בהמשך), לחלקם התוודעתי רק עכשיו, ואלה הן הבחירות שלי:
הערה חשובה לפני שמתחילים – שמחתי לגלות שהרבה מהחידושים הם גרסאות בריאות יותר למוצרים אהובים, ולכן גם בבחירות שלי ישנם הרבה מוצרים באוריינטציה של בריאות.
באבא יאגה – מסעדה מכושפת.
באבא יאגה היא מכשפה שמגיעה היישר מהמיתולוגיה הסלאבית – מכשפה מפחידה, זקנה ובעלת שיניים חדות, שמצד אחד נוהגת לחטוף ילדים קטנים (שסביר להניח שהופכים לארוחותיה) אבל גם חכמה מאד, ולעיתים נדירות, כשנחה עליה הרוח, בביתה שעומד על כרעי תרנגולת, היא מכוונת נשמות טועות.
אז המרכבה של באבא יאגה נחתה בלב תל אביב, והפכה למסעדה רומנטית, גדולה, בעלת סוגים שונים של מקומות ישיבה- בחוץ באוויר הצח או מתחת לכוכבים, בחללים שונים בפנים, כולם מעוטרים בנורות רומנטיות ובהרבה בובות של מכשפות , בין עצים מוארים או ליד קיר אורות, והכל מעביר את האורח מסע קסום באגדות אירופה, כשכמובן גם אוכל טוב ואלכוהול משובח מעצימים את החוויה.
יום העצמאות עם שופרסל.
יום העצמאות ה67 לישראל נחגג בצורה טעימה במיוחד, בעזרת "שופרסל".
אז מה היה בסל הפעם?
כרוב כבוש שופרסל 560 גרם
ירקות מעורבים בכבישה ביתית שופרסל 1.65 ק"ג (כ900 גרם לאחר סינון)
טחינה גולמית שופרסל 500 גרם
גרעיני תירס מתוק שופרסל 550 גרם
עוגיות שופרסל 300 גרם
ומה עשיתי עם כל זה?
"מיקי" + "יחיעם" = יום עצמאות שמח!!
בכל חג, למעט יום כיפור, זה תמיד סובב סביב אוכל. אני לא אחזור על הבדיחה הישנה של "הם ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל" (בעצם, הרגע חזרתי…) אבל לכל חג יש את הסממנים שלו – סופגניות בחנוכה, מצות בפסח, ו"על האש" ביום העצמאות, שכוללים קומפלט מוצרי בשר וכמובן איך אפשר בלי חומוס וטחינה?
אז הרכבתי לי את מנת העצמאות האולטימטיבית בעזרת "סלטי מיקי" ונקניקיות "יחיעם".