לז'ול וורן היו "חמישים אלף מיל מתחת למים", ללהקת ה"דריפטרס" היה "מתחת לטיילת" ולתל אביב יש עכשיו את Under52 – לאונג' בר קלאב חדש שמשלב את כל הכיף במקום אחד- אלכוהול משובח, מנות שף, פינות ישיבה, רחבת ריקודים עם מוסיקה מתקדמת וחלל עישון למי שצריך.
ארכיון
יקבי כרמל- כי הלבן הוא האדום החדש.
הקיץ כבר כאן, השרוולים התקצרו, הסנדלים נשלפו והאווירה התחממה, שלא לומר, מהבילה.היינות האדומים שליוו את מנות החורף הכבדות יותר, מפנים את מקומם ליינות קלילים יותר שמתאימים הן למזג האוויר והן למנות הקלילות של הקיץ.
אז "לכבוד הקיץ שהגיע" להקת "גזוז" המיתולוגית אולי "כתבו שיר" אבל לא עדיף יין טוב? – ובמקרה הזה הסידרה החדש של "יקבי כרמל" – מגוון יינות לבנים לשבועות מסדרת SelecteD ויין מבעבע בבקבוק כחול מסדרת Private Collection .
תלאביבEat 2018 – אוכל, קדימה אוכל!!
"אז מה אוכלים היום?" היא שאלה שצצה די הרבה אצל כולנו, וצריך להתחיל לחשוב ולהתלבט… לא עוד!
החגיגה חוזרת- פסטיבל האוכל של תל אביב יפו נוחת עלינו בין ה29 ל31 במאי בגן צ'ארלס קלור ומהווה לונה פארק ענק של מנות ופינוקים שכל מחיריהם לא עוברים את ה35 שקלים, למנות שף מפורסמות שעד כה לא יצא לטעום, וגם למנות שמתים עליהם וזו הזדמנות אדירה!
החל משש בערב ניתן להסתובב בין בערך מליון דוכנים של כל טוב, ובין לבין גם להנות מהופעות חיות, פינות ישיבה, ואיך אפשר בלי הים שמהווה את התפאורה הטובה ביותר שיש?
ומי בדוכנים? מי לא? כל השפים הטובים ביותר- חיים כהן, שאול בן אדרת, בינו גבסו, אביב משה, יוסי שטרית, יובל בן נריה, גיא גמזו, שחף שבתאי ועוד.
והאורח המיוחד – יוסף ז'וז'ו חנא ממסעדת "מגדלה" הצפונית!
ארץ הפלאות ב"קיטשן מרקט"
אם מחפשים את חומרי הגלם הטריים ביותר, מהו המקום האידאלי למקם בו מסעדה? לשף יוסי שיטרית התשובה ברורה- מעל לשוק, מרחק הושטת יד מהירקות, הבשרים, פירות הים והדגים של שוק נמל תל אביב.
את חומרי הגלם האיכותיים הוא שילב בתפריט שכאילו יצא מ"אליסה בארץ הפלאות", והתוצאה – "קיטשן מרקט", מסעדה שמנותיה הן יצירות אומנות המשלבות טעמים יוצאי דופן, מרקמים והרבה דמיון.
הטיפ הראשון לחוויה מושלמת במסעדה הוא להתייעץ עם המלצרים ולהקשיב להם כשהם מפרטים בדיוק מה יש בכל מנה ומה דרך הכנתה. שמות המנות בתפריט מורכבים פשוט מרשימת המרכיבים הבולטים במנה, כמו "עלים טריים/ ריקוטה/ פיסטוק/ מלון" שהיא בעצם מנת סלט. המלצרים גם מבררים אם יש הגבלות תזונה כלשהן, אלרגיות או העדפות מיוחדות כדי להתאים את המלצותיהם.
בנוסף לתפריט הקבוע (תפריטי צהרים ותפריטי ערב) ישנו גם תפריט מנות ספיישל לפי חומרי הגלם שנמצאו בשוק באותו היום.
במסעדה כמה חללים וניתן לשבת סביב אחד השולחנות או על בר ארוך עשוי שיש שקציהו פונה אל המטבח הפתוח, שם עובדים הטבחים ביעילות שקטה. במרכז הבר שורה של עציצים וכדים המאפשרים פרטיות לכל אחד מהצדדים של הבר, אבל עדיין משקפים את הסועדים ממול ואת מה שהם אוכלים, מה שמהווה הרבה פעמים רעיונות להזמנת אותה המנה.
פתחנו בבחירת קוקטיילים מתפריט הקוקטיילים והיינות הארוך, ובהתייעצות עם המלצרית בחרנו ב"קובנו ביטר" – שילוב של בקרדי 8, מרטיני ביטר ורוסו, לימון, דבש, תפוזים ואנגוסטורה ביטרס, קוקטייל שיכול להתאים לשני המינים מבחינת חוזקו, ו"פיסקו טייק 2" שהומלץ על ידי המלצרית כקוקטייל נשי יותר והכיל פיסקו, סן ז'רמיין, חלבון ביצה ורוזמרין, משקה מומלץ ושווה לא להרתע מהחלבון שעושה את המשקה קליל וקצפי משהו.
מתפריט המנות הראשונות קיבלנו קודם כל את מנת הדגל של המסעדה, "טונה טריה/ ירקות כבושים/ יוזו/ וואסבי". מהשם אי אפשר היה ללמוד יותר מדי על המנה, אבל כשהיא הגיעה הסתבר שהיא קודם כל מה שמכונה "מנת אינסטגרם", מנה יפיפיה בצורת גן פורח של גלילי טונה אדומה וירקות בווינגרט יוזו, עם איולי אסיאתי, וואסבי וכוסברה. הירקות הפריכים ליוו את נתחי הטונה ה(מאד) טרייה. המלצרית הביאה מקלות אכילה אבל עד אז כבר חיסלנו ידנית את הגלילים השונים.
עוד בראשונות בהמלצת המלצרית "מרק כרובית" שמוגדר בתפריט כ"כרובית/ כרישה/ תפוח אדמה/ כמהין" והוא קערית שבה מונחים קרם תפוחי אדמה וגילופי כרובית, ועליהם נמזג מרק כרובית על בסיס שמנת וכרישה. המרק היה סמיך וקצפי, והשידוך של כרובית, שמנת וכרישה הוא תמיד שידוך משמיים.
הבחירה הנוספת היתה קודם כל על בסיס "חשק", מה שמכונה באנגלית "קרייבינג" ובדרך כלל מאפיין נשים הרות. במקרה שלי אמנם אין תוכניות ילודה אבל לפני כמה שבועות, בתוכנית בישול אמריקאית, השף גורדון רמזי הציג מנת ביצה רכה עם פטריות ופרמז'ן ומאז המנה נשארה ברשימת ה"חייבת לטעום", וכשהמנה הזו הופיעה בתפריט של " קיטשן מרקט" תחת הכותרת "ביצה/ פטריות פורצ'יני/ בריוש/ פרמזן" זה היה ברור שאבחר בה. המנה הכילה כאמור ביצה רכה עם קרם פטריות פורצ'יני, תחתית בריוש וקצף פרמז'ן מלמעלה.
אם אני צריכה להגדיר את חווית האכילה של המנה הזו, זה יהיה "כמו לאכול ענן", אבל ענן עם טעמי פטריות וגבינה מתקתקים. עונג.
בעיקריות התמקדנו בתוצרת הים, במנה אחת של סלמון סו ויד עם קרמבל אצות ים ורוטב חציל ומיסו (שבמקור הוגש עם פירה אבל לבקשתנו קיבלנו עם ירקות מאודים), ומנת רביולי פירות ים שכללה כמה יחידות של רביולי שרימפס, לצד שפע של פירות ים כמו סקאלופס צרובים, מולים וציר סרטנים. לחובבי פירות הים המנה היא חגיגה, והדבר היחיד שהיה חסר לי זו איזו חלה קטנה לניגוב הרוטב.
הסלמון שמר על טעמיו הטבעיים והיה רך ונימוח.
בתפריט הקינוחים התפרצה היצירתיות הרבה של השף במלוא עוזה, כשבכל המנות כמעט היו שילובים של חומרי גלם שבדרך כלל לא הולכים בקינוחים ונותנים טאצ' מלוח. כשהתייעצנו עם המלצרית ציינו בפניה ששמנו עין על מנה של "טארט פרנז'יפן עם אגס בסאוור, גרעיני דלעת מסוכרים, וגלידת חלב מקורמל עם מלח". כשהיא פירטה על אופן הכנת המנה היא הזכירה שהיא מכילה גם ערק, ונושאת ניחוח אניס. כאן נאלצתי לוותר על המנה מפאת אי סבילות לטעמי אניס למיניהם, וזה היה מזל שהתייעצנו. המלצה שלי למסעדה, לצרף את המילה "אניס" או "ערק" לתיאור המנה מכיוון שזהו טעם ייחודי ודומיננטי שיש רבים שלא מסתדרים איתו.
בכל מקרה, היות וויתרנו על המנה הזו, קיבלנו את המלצתה למנה אחרת בתפריט "עוגת גבינה שכוללת עוגת גבינה ווניל, היביסקוס, סורבה גבינה לבנה וסבלה זיתים". היה קצת דיון על לקיחת סיכון עם טעמי זיתים במנה ולבסוף החלטנו לפתוח את הראש ולנסות את הקינוח. כמו בכל המנות במסעדה, זוהי לא עוגה סטנדרטית. המנה הגיעה בצלחת גדולה המספיקה לשני סועדים, שכללה עוגה רכה ועליה כדור סורבה גבינה (שהייתי שמחה לקבל כקינוח נפרד) והזלפה של שמן זית. הדעות היו חלוקות בין הצד שלו שהתחבר לשילובי הטעם זיתים – גבינה (הזיתים היו מעטים) לבין הצד שלי שבו נשארתי אמביוולנטית מכיוון שלשמן זית יש טעם ייחודי והתקשיתי להחליט אם הוא מתאים לעוגת גבינה או לא.
לצד עוגת הגבינה קיבלנו גם צמד כדורי שוקולד לבן ממולאים ביוגורט ומעוטרים בעדשים פריכות, סוג של תכשיט קטן על מצע אבנים דקורטיביות.
בתפריט יש גם קינוחים "קונבנציונליים" יותר בשילובי קרמו, שוקולד, אגוזים ועוד.
המסעדה היא הרבה יותר מארוחה, היא חוויה וככזו שווה להגיע אליה עם מישהו מיוחד, ולחלוק הפתעות קולינריות מרגשות.
מסעדת קיטשן מרקט – האנגר 12 נמל תל אביב
טלפון: 5446669 – 03 (המסעדה עובדת על בסיס הזמנת מקומות, אין כמעט אפשרות להגיע ללא הזמנה).
שעות פתיחה: 12.00 – 16.00, 18.00 – אחרון הלקוחות.
ישנה אפשרות לסגירת חלק מהמסעדה או כולה לאירועים.
יש מנות ילדים, צמחונים, טבעונים והקשבה מלאה לרגישויות שונות.
גישה לנכים: יש
מנות עסקיות: יש בכל ימות השבוע, משתנות בהתאם ליום ולתפריט.
המסעדה איננה כשרה.
באר שבע- Here WE are
ישנם הרגלים של שנים שמקובלים על כולנו, כך למשל בבר מצווה בבית כנסת נזרוק סוכריות, ביום הולדת נכבה נרות על העוגה, ובחתונה, ובכן, ניכנס, נשלשל את הצ'ק, נאכל משהו (ותודה לאל שזה כבר לא "רבע עוף ובורקס"), נרקוד קצת, ונחזור עייפים אך – די משועממים הביתה, כי כל החתונות בסופו של דבר אותו שטאנץ, גם אם היו יונים פורחות במקום זיקוקים או ההפך.
ומה הייתם אומרים אם הייתי מספרת לכם שעכשיו כשמתארגנים לאירוע לא מספיק לקחת מתנה , מפתחות וסלולרי אלא גם רצוי ומומלץ לארוז בגד ים?
גרקו – בוזוקיה יווניה שלי
יוון היא יעד תיירותי אהוב על ישראלים, היא קרובה, שטופת שמש ויש לה מטבח מרהיב ועשיר שכולל חומרי גלם טריים והכנה ששומרת על הטעמים. אם נוסיף לכך את האווירה השמחה, נקבל חוויה כוללת של מצב רוח טוב וקולינריה משובחת. ל"גרקו" התל אביבית נולדה אחות קטנה בהרצליה, רק בת ארבעה חודשים אבל כבר מלאה מפה לפה.
המוטו שלה, כמו גם של הסניף הראשון, הוא האווירה, שהיא צירוף של קולינריה, מוסיקה, אלכוהול, שירות ועיצוב. היוונים כמו הישראלים אוהבים להיות בחבורות (די קולניות) ואחד הדברים הראשונים שהבחנתי כשנכנסתי ל"גרקו" הוא שלמרות שהיו שם סועדים רבים, אף אחד לא שיחק עם הטלפון החכם שלו, כולם היו שקועים באווירת החגיגה של המקום – חולקים מנות, משיקים כוסיות או מוחאים כפיים לצלילי דרבוקה שבעזרתה חגגו כמה וכמה ימי הולדת.
במקום אפשרויות ישיבה שונות, אם על הבר או ליד אחד השולחנות שמסודרים לפי קבוצות סועדים בגדלים שונים. עם ההגעה מוגשים מים קרים וקעריות חמוצים וזיתים בכלים יפיפיים שניתן לרכוש במקום, ביחד עם כלים שונים נוספים ומעדנים כמו שמן זית, דבש, ממרחים, חמוצים, רטבים ועוד.
תפריט הקוקטיילים כולל הרבה טעמי אניס, וכשהמלצרית שמעה שאני לא ממש מחובבי הטעם הזה, היא הציעה לי קוקטייל מפנק וקייצי בשם "מטאקסה" שהורכב מברנדי יווני, יחד עם תה צמחים, פסיפלורה ולימון, ועטור בפתיתי קרח. המשקה היה חלק מאד לשתיה ורק אחר כך הרגשתי את השפעת האלכוהול שהפכה אותי ליותר שמחה מבדרך כלל. בן הזוג, שדווקא חובב מאד טעמי אניס, בחר ב"אייביס קיה" על בסיס ציפורן, לימון, מלפפון ורוזמרין בטעמי אניס מודגשים, משקה יותר "גברי" בטעמיו וחוזקו.
התפריט מחולק לכמה קטגוריות – מנות קטנות וקרות, גדולות וקרות, מנות על בסיס פאבה (מחית אפונה צהובה), ומנות חמות בגודל קטן או גדול. בקטגוריה נפרדת נמצאים הג'ירוס (בשר דמוי שווארמה) והסובלקי (שיפודים יווניים). למסעדה תנור עופות גדול שהובא לארץ במיוחד.
ההגשה היא על בסיס "מה שיוצא מגיע לשולחן" והמנות הן ברובן מנות חלוקה כך שכל אחד בקבוצה יכול לטעום הרבה מהמנות בלי להתפוצץ.
ההמלצה שלי היא ללכת על מנה המכונה "דיסקו" שהיא בעצם מגש טעימות שכולל בחירה של עשר מנות קרות. בצורה זו לא צריכים להתלבט יותר מדי ולהצטער על מה שלא בחרנו.
פתחנו בתפריט המנות הקרות הקטנות וממנו קיבלנו "סלט עדשים" על בסיס בורגול, בצל מטוגן, עשבי תיבול ופטה, ו"סקורדליה" – ממרח שום, שקדים ושמן זית שהתמכרתי לו כבר בעבר ושמחתי למצוא אותו בתפריט. האחרון הגיע עם פיתות קלויות שהרגע ירדו מן האש. אני כבר הייתי משוחדת לכיון הסקורדליה שהיא גיוון מפנק מאד לטחינה המוכרת, ומעלה ניחוח שקדים מתקתק. סלט העדשים ליווה אותנו כמרענן במנות ההמשך.
בהמלצת המקום הגיעו לשולחן עוד שתי מנות שנחשבות "קטנות", האחת מנת קציצות זוקיני עם פטה, גבינת קפלוטירי ועשבי תיבול, והשניה "משהו שאתם מוכרחים לטעום" או בשמה הרשמי בתפריט "לחם הרים יווני על הגריל" במילוי גבינת קפלוטירי ופטה. על הקציצות הייתי ממליצה במיוחד לצמחונים שמחפשים מנה משביעה למרות שהיא נחשבת מ"הקטנות", מכיוון שמדובר בארבע קציצות עסיסיות שכיף לתבל בעזרת פלח הלימון שמצורף, או כמו במקרה שלי, לצרף אותן לסקורדליה מתפריט המנות הקרות.
לגבי לחם ההרים, מדובר במנה מעניינת במיוחד שמשלבת מליחות של הגבינה עם זרזיף דבש והכל מוגש בחלוקה לקוביות שנהדרות כ"פינגר פוד". השילוב של דבש וגבינה הוא קלאסי ואהוב במיוחד גם במסעדות אירופאיות שמגישות מגש גבינות חריפות ולצידן ריבה או דבש, וביוון מדובר בחלק מהתרבות הקולינרית ומסיבה טובה מאד, השילוב מנצח.
מתפריט ה"פאבה" בחרנו במנה שמהווה נציגות לשני טעמים ייחודיים ליוון, הפאבה הרכה על תקן סוג של פולנטה, שעליה מונחים שבבי ה"גירוס" מבשר עגל וכבש, ביחד עם בצל סגול, פטרוזיליה ופלפל חריף (כשאת האחרון ביקשתי להחסיר). מדובר במנה כבדה יחסית, משביעה מאד, וכמות הבשר גדולה ומכסה כמעט את כל מצע האפונה.
עוד מנה ששילבה בהצלחה גבינה מלוחה ודבש היא "מאפה 12 האלים" שהיא בצק פילו מטוגן במילוי גבינת פטה, טימין וגרידת לימון, המוגש עם דבש, פרג ושומשום בשני צבעים. למרות המרכיבים המתוקים, המנה מלוחה בעיקרה והדבש פועל על תקן הפוך כמו שפועל מלח בעוגת שוקולד, ומדגיש את הטעמים כולם.
זה היה השלב שבו היינו אמורים לבחור מנות עיקריות, אבל מכיוון שהכמויות עד כה היו כל כך גדולות, כבר לא היה מקום למנות כמו "מוסקה" או מנות דג, ולכן הסתפקנו ב"קלמרי מטוגן", מנה שכללה פרוסות קלמרי שנעטפו בבלילה, טוגנו ואז הוגשו על מצע קרם בצל וכורכום. התזה קטנה מפרוסת הלימון שצורפה למנה ויש מנה קיצית מאד, קלילה שהולכת מצוין עם תפריט האלכוהול.
קפה יווני הוגש בכלי דקורטיבי ואיתו תפריט הקינוחים שכולל מעדנים אותנטיים כמו "לוקומדס" – אותם כדורי בצק מטוגנים בדבש וקינמון, או עוגת סולת וחלב ברוטב טופי. אנחנו קיבלנו בראשית את מנת הדגל של המסעדה, ה"קיימאקי" – גלידת יוגורט עיזים עם סירופ פטל ושקדים קלויים וכן מנה מסקרנת לא פחות בשם "קרמה זעפרן" עם פתיתי קדאיף ורוטב תפוז וליים.
אם מחפשים משהו פחות מתוק, ההמלצה שלי היא בהחלט על קרם הזעפרן, שהזכיר לי קצת קינוחים הודיים ואם הייתי צריכה להגדיר את טעמו, הייתי בוחרת במילה "פרחוני". לחובבי המתוק (והגדול מאד) ההמלצה היא בהחלט לכיוון הקיימאקי שהוא פצצה של גלידה בגודל ענק, עם ניגודי חמצמצות של הרוטב האדום. המנה יכולה לספק קבוצה של אפילו ארבעה סועדים ששוכחים מחוקי ה"דאבל דיפ" ומתנפלים עם הכפיות.
"גרקו" – בוזוקיה יוונית
שדרות אבא אבן 9, הרצליה
טלפון: טל: 09-7404747
נגישות לנכים: יש
עסקיות: ימים א – ה, 12.00 – 16.00 (מקבלים "תן ביס", "סיבוס" וכו').
קהל יעד: קרניבורים, צמחונים, טבעונים, ילדים.
בימי שישי מופיע נגן בוזוקי שמסתובב בין הסועדים.
שעות פתיחה: 12.00 – 00.00 , שבעה ימים בשבוע.
המסעדה איננה כשרה.
לילות קיץ 1848
אני אמנם עוד לא נולדתי אז, אבל יקב "1848" שהקדים במאה שנה את ייסוד המדינה , הגיע לעולם ומאז הוא רק משתבח. היקב שמקבל את ענביו מכרמים בכל רחבי הארץ משלב מסורות ישנות עם טכנולוגיה חדישה ויוצר יינות חדשים ומפתיעים שמתאימים לכל אירוע. בפוסט קודם סיפרתי על יינות למסיבות, אירועים משפחתיים וחגיגות, והפעם החגיגה היא של כולנו- בואו של הקיץ שמסמל את החופש, השמש והאווירה הקלילה, ואין כמו יינות לבנים להשתלב, בין אם תחת שמשיה ליד הבריכה, או בצירוף שמלת ערב לארוחה חגיגית, בתיאום עם המנות השונות.
VOCA PEOPLE – מוסיקה שחוצה עולמות
נתחיל מהמסר החשוב ביותר – כמו בהופעת סטנדאפ, אם אתם יושבים בשורות הראשונות, קחו בחשבון שתיקחו חלק פעיל במופע. מצד שני, אולי זו בדיוק הסיבה לשבת שם.
מיהם בעצם ה"ווקה פיפל"? העלילה עוסקת בשמונה חייזרים, שלוש נשים וחמישה גברים, שהגיעו מכוכב "ווקה", כוכב מרוחק שבו כל התקשורת היא בצלילים, אחרי שנאלצו לנחות נחיתת חירום ועכשיו המצבר שלהם מרוקן והדרך היחידה להטעין אותו היא למצוא אנרגיה מוסיקלית במקום שאליו הגיעו – כדור הארץ. המשימה הניצבת בפניהם לא קלה, הם צריכים לתקשר עם בני המקום ולהבין את המוסיקה שלהם, וכיצד עושים זאת? בטכנולוגיה חייזרית כמובן שעוזרת להם "לשאוב" מבני האדם את כל הידע העולמי ולהתחיל לפרשו בדרך שלהם.
השפה שבה מדברים החייזרים היא שילוב של אנגלית וג'יבריש, אבל גם מי שלא דובר אנגלית מבין היטב את העלילה בזכות המימיקה, הטונים וכמובן המוסיקה. אחד הפרטים המעניינים במופע הוא הופעתם החיצונית של החייזרים, לבושים ומאופרים בלבן, ומסתירים את שערם (למעט זמר מזוקן אחד) כך שאין השפעה של הופעה חיצונית ואפשר להתמקד נטו בביצועים המוסיקליים.
החייזרים מתחילים להכיר את כדור הארץ דרך תולדות המוסיקה, מהמוסיקה הקלאסית האהובה, דרך אלביס פרסלי ועד ג'סטין ביבר, תוך יצירת דיאלוג פעיל עם הקהל שפוצח בשירה לפי ההוראות.
אבל לא רק בשירים מפורסמים עסקינן, מכיוון שה"ווקה פיפל" מצליחים ליצור יצירה מוסיקלית סוחפת גם מצלצול מפורסם של טלפון סלולרי.
חשוב לציין שכל הביצועים והמוסיקה בהופעה הן בסגנון "אקפלה" כלומר ללא שימוש באף כלי נגינה והצלילים כולם מופקים מגרונם של הזמרים והזמרות, כולל קטעי ביטבוקס מהפנטים שבהם קשה לזכור שאין להקת מתופפים צמודה. הטווח המוסיקלי של הזמרים מקיף את כל סוגי הקולות, מבס שמגרד את הרצפה ועד סופרן שמאיים לנתץ את המנורות. חלק מהביצועים הם ביצועי סולו או בהשתתפות כמה מהזמרים, בחלק אחר מדובר בביצועי להקה או מקהלה בהרמוניה מושלמת, ובחלק נוסף כמה מהזמרים משמשים למעשה כלי הנגינה של הסולנים, בעיקר אלה שיוצרים את הביטבוקס.
אחרי ההיסטוריה מגיעה הקלאסיקה בשרשרת של ביצועים קצביים וסוחפי קהל לשירים משנות השישים ועד היום, כך שגם הילדים שהיו בקהל, והיו הרבה כאלה, זיהו את השירים והתחברו לביצועים המרהיבים.
הקהל, כמו שהוזכר בהתחלה, מהווה חלק נכבד מההופעה, אם בכך שאנשי הווקה יורדים לקהל ותופסים אנשים שישמשו להם ככלי נגינה, (ושימו לב לזמר הבס שעושה חיקוי מושלם של דיג'ידו), משתמשים באנשים כדי "לקרוא את מחשבותיהם" כשברור שהאישה חושבת על מארש החתונה, בעוד שהגבר שלצידה חושב על… ובכן, לא בדיוק מוסיקה… (הידעתם שראש קרח של אדם הוא המצע המושלם ל"סקרצ'ינג"?) ועוד.
בעוד האנרגיה נטענת, החייזרים ממשיכים במחרוזות שירי אהבה לגברים שמועלים לבמה או לנשים שמחוזרות על ידי החייזרים הגברים אבל מעצבנות את החייזריות באקט אנושי להפליא, ואף בקטע של מוסיקה מסרטים כולל הכוריאוגרפיה המתבקשת מסרטים כמו סרטי ג'יימס בונד, "טיטאניק", "רוקי" או "ספרות זולה".
העיבוד המוסיקלי והביצועים מתכתבים עם משחקי התאורה המדוייקים שמעצימים את החוויה הכוללת.
הביצועים משלבים הומור ווירטואוזיות מוסיקלית שמגיעה לשיאה בביצוע מרגש ל"רפסודיה בוהמית" של קווין. בתום המופע מוזמנים הנוכחים להשאר, לפגוש מקרוב חלק מהזמרים, ולהצטלם איתם.
על המופע אחראי ליאור כלפון, שמוכיח שהוא הרבה יותר מאשר "איצקו" מ"רמזור", ואחרי ההצלחה הגדולה של "התאטרון השחור" שלו, מביא את ה"ווקה פיפל" להצלחה פנומנלית גם בישראל וגם בהופעות במעל ל35 מדינות בעולם, כשהוא מוכיח שמוסיקה היא שפה בינלאומית.
עד היום צפו במופע למעלה מ2 מליון איש, והוא מתאים לכל המשפחה, כולל ילדים מגיל שש ומעלה.
בימים אלה מופיעים ה"ווקה פיפל" בכל רחבי הארץ במסגרת סיבוב הופעות של 19 מופעים.
העיבודים והניהול המוסיקלי המצויינים הם של שי פישמן
"בלדי"- בשר משובח לחג שמח!
(קרדיט לצילום למעלה- צילום זרמון)
כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם התגעגעו ל"סיר הבשר". כשארגונים חברתיים מנסים לעזור לעניים הם מפרסמים "אמא , הבטחת לנו עוף לשבת". בשר הוא סמל לשפע, לעושר קולינרי ולשובע, ועם כל הכבוד לטרנדים הטבעוניים/ צמחוניים, בשר נשאר אחד המאכלים האהובים ביותר על הישראלים, אם בתוך פיתה ברחוב או במסעדת ברביקיו יוקרתית.
אחד המנהגים הישראליים ביותר הוא ה"על האש" ולא משנה אם הוא מכונה "גריל", "ברביקיו " או כל שם אחר, בסופו של דבר מדובר בנתחי בשר שונים שמונחים על אש (או על גז) ונצלים בדרגות הכנה שונות, לפי הטעם.
ויש לנו אלוף!!!
(קרדיט לצילומים למעלה- "צילום מבעד לעדשה")
השבוע נערכה תחרות "אליפות ישראל לשפים" ב"דן גורמה" תל אביב. 38 שפים הכינו מנות ביניים, מנות עיקריות וקינוחים לאורך שעות ארוכות, בשני חצאי גמר, ואז עשרה מתוכם העפילו אל הגמר, ממנו יצאו המובילים- המנצח – שף יונתן אלקריף, במקום השני שף אשר נחמני ובמקום השלישי גולדי אינגלשטיין. הזוכה המאושר מוזמן להצטרף לנבחרת השפים של ישראל לאליפות העולם שתערך בחודש נובמבר 2018 בלוקסמבורג.