פירוש המילה "בובע" הוא "סבתא" ביידיש, אבל המילה מקיפה הרבה יותר מהתרגום המילולי. "בובע" היא זו שיש לה ארון מיוחד במטבח שבו היא שומרת את כלי הפורצלן המשובחים, עם הציורים הפרחוניים העדינים התואמים – ספלים, קנקנים, צלחות בכל הגדלים, הכל תמיד תואם, "בובע" היא זו שיש לה פתגם לכל מצב, "בובע" היא זו שיודעת לרפא כל מחלה בעזרת מרק עוף ובסלון היא תארח עם עוגת תפוחים שהרגע יצאה מהתנור.
אין כמו ללגום משקה חם ביום קר, כשהגשם מקיש על החלון וענפי העצים מתנועעים ברוח. אבל לא צריך את כל התפאורה בחוץ כשבפנים יש מנות איכותיות ומשקאות חורף המחממים גם את הגוף וגם את הנפש
ברשת "סי קפה" המונה כ16 סניפים במתחמי תחנות הדלק "דור אלון" בכל רחבי הארץ ולאורך כביש 6 מציגים תפריט חורף מושקע ומפנק המצטרף לתפריט הרגיל מהמטבח האיטלקי בו מתמחים ב"סי קפה" עם מנות כמו כריכים, פסטות, פיצה, מנות ירק, מאפים, תבשילים ועוד, המגיעים ישירות מהמטבח הפתוח.
לירושלים כדאי לנסוע בכל ימות השנה, תמיד יש הפתעות, אווירה בינלאומית והרבה חוויות חדשות.
לקראת חג החנוכה הגענו אל העיר כדי לטעום מעט מאירועי החנוכה המרתקים המציעים משהו לכל גיל ולכל העדפה וטעם.
פתחנו את הבוקר במלון הבוטיק "בת שבע ירושלים" מרשת JACOB. בתקופת הקורונה שופצו מלונות ג'ייקוב בעלות של מעל למאה מליון שקלים (!) וכל אחד מחמשת המלונות של הרשת- בתל אביב, טבריה, נהריה, חדרה וכמובן ירושלים, זכו לאופי ייחודי ברמה הגבוהה ביותר. הקונספט של "בת שבע ירושלים" הוא הקפאת זמן, נוסטלגיה וניתן לחוש זאת כבר בכניסה כשמתרשמים מעיצוב המבואה המעוטרת בפריטי נוסטלגיה רבים שחלקם הפכו לחלקי ריהוט כמו ארגזי "נדוניה" שהפכו לשולחנות, מנורות ייחודיות, עיטורי קירות ועוד.
אוסקר ווילד אחראי למוטו שמופיע בחלקו בכותרת – הוא אמר את המשפט האלמותי ""לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים" , ואין משפט טוב מזה להיות הסיפתח לערב מהנה בפאב הקרוי על שמו (בשלושה סניפים- נתניה, פתח תקווה וחולון|).
"אוסקר ווילד" הוא פאב אירי שהוא הרבה יותר ממבחר בירות (עצום) ואוכל (טעים). כשמבלים ערב ב"אוסקר ווילד" כדאי לקחת את הזמן מכמה סיבות. ראשית ישנו העיצוב המיוחד של המקום שכולל לא רק צורות ישיבה שונות לפי כמות האנשים בחבורה, כולל חדר פרטי, אלא גם אלפי פריטים המקשטים אותו, מהמסכים הגדולים המקרינים אירועי ספורט, ועד לאוספי התמונות , אימרות, תחתיות בירה, חפצים ועיטורים שונים. בכל מבט ובכל כיוון ניתן לגלות משהו חדש ומעניין.
רחוב עולי ציון שופע חיים כמעט בכל שעות היממה, וכשהערב יורד האווירה האורבנית נעשית גועשת ותוססת במיוחד. בלב הרחוב ממוקמת "אלבי"- בר מסעדה יוונית המלביש את הרחוב בצבעי כחול לבן יווניים ומעביר את היושבים במקום היישר לחופים ולקצב הכל כך אהובים על הקהל הישראלי.
טעמי הים התיכון על צלחת, אוזו איכותי בכוס ומוסיקה סוערת באזניים, מסיבה של טעמים וחוויות.
"אלבי" הגיעה לשוק הפשפשים כבר ב2012 בעקבות אהבה גדולה לתרבות ולחיים היווניים. לצלילי בוזוקי המנות בתפריט מתחלפות לפי העונות, בהתאמה לחיך הישראלי, כך שבכל פעם שמגיעים יש הפתעה אחרת.
כבר במאה ה15 הכינו בנאפולי מאפי בצק שטוח ייחודיים, בתנורי אש, מה ששנים אחר כך ייקרא "פיצה" כשהדעה הרווחת היא שהמילה מגיעה מהכיכרות רחבות הידיים של איטליה.
מאות שנים אחר כך ופיצה היא המאכל הפופולארי ביותר בעולם.
ועכשיו למתחם "שרונה" בתל אביב מגיעה הפיצה הנאפוליטנית במלוא הדרה, ולא רק, אלא גם כשרה, כך שכולם יכולים ליהנות ממנה, לצד מנות איטלקיות משובחות נוספות עליהן אמון השף מנה שטרום, אשף המטבח האיטלקי, שחבר ליזם הקולינארי ערן הרשקוביץ ליצירת "פיאצה גרנדה".
פיתה. מ"פיצה פיתה" שמכינים עם ילדים קטנים משועממים ועד לפיתות גורמה של שפים מעוטרים, דומה שאין מנה שלא הוכנסה לפיתה.
השאלה במבחן התוצאה – זה טעים?
במקרה של "עלינא בפיתה" – כן. מאד.
הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.
הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.
ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.
יין ישמח לבב אנוש, יין איכותי עוד יותר, ויין איכותי ביפו מול השעון, בצירוף מנות טעימות ובמחירים סופר נוחים משמח עוד יותר.
