ארכיון
קפה שקד- תפריט חורף מחמם לב ובטן.
בית הקפה הוותיק "קפה שקד" ברמת חן (שלו גם סניף אקספרס ביפו) לא שוקט על השמרים וממש בימים אלה מציג תפריט חורף חדש המוגש בימים ראשון עד חמישי החל מחמש אחרי הצהרים, ממש כשהערב מתחיל לרדת והקרירות מבריחה אותנו אל תוך המרחב החמים והנעים של בית הקפה.
בהתאם למסורת, צוות המקום מכיר את המבקרים הקבועים שמצידם שמחים לנסות מנות חדשות, שחלקן יהפכו למנות קבועות, לצד המנות הפייבוריטיות שלהם בתפריט.
הורקה – הכרטיס להצלחה בעולם הקולינריה.
אתה בשלן בחסד, מארח מאה איש בלי הנד עפעף, והחלום לפתוח עסק מזון נראה ריאלי מתמיד. מצד שני, הסטסטיקות המספרות על כך ש80% מהמסעדות לא שורדות חמש שנים מרתיעות מכיוון שמדובר בהשקעה לא מבוטלת.
אז מה עושים?
קיטו קאטו- יותר יפני מיפן
חטיף ה"קיט קט" הקלאסי מוכר בישראל, אבל כשהוא הגיע ליפן, הוא קיבל את הטוויסטים הייחודיים המקומיים וטעמים כמו מאצ'ה, פרחי סאקורה, דלעת מתוקה ועוד, שהפכו אותו למזכרת פופולארית לתיירים. הוא גם שינה את השם ל"קיטו קאטו".
האיזקאיה- בית האוכל היפני שנפתח לפני כמה חודשים בתל אביב אימץ את שם החטיף בגרסתו היפנית כדי לסמל את הכבוד שיש למטבח לטעמים המקומיים.
G27 אהבה של בצק ודמיון.
ענן דקיק של קמח נישא באוויר כשהשף אקלו אבטה, בן טיפוחיו של רפי כהן, מקפל בעדינות אין קץ שכבות בצק אחת על השניה, שייפתחו באפייה למרקם קרנצ'י עדין. לצידו במטבח אמיר הרוש, יוצא הגירסה הישראלית של " MKR המטבח המנצח" ושניהם יוצרים, יחד עם הבעלים לירן צדיק, את G27 – בית קפה ייחודי ברמת חן, הכולל אפייה, גורמה ויין.
המאפים נאפים בכל יום, הכי טריים שיש – לחמי דגנים, נלסון וקסטן, פוקצ'ות, לחמניות, עוגות, עוגיות ועוד, שניתן לאכול במקום וגם לקחת הביתה.
בשעות הבוקר ניתן להינות משלל ארוחות בוקר עשירות, הכוללות מעבר לשילובים המוכרים של ביצים (המגיעות כאומלטים הכוללים שמנת) , גבינה ולחמים גם מאפים מתוקים, ממרחים ייחודים – והכל, ממש הכל, כולל אפילו הריבות, נעשים במקום.
בצהרים משתנה התפריט והופך להיות חוויה איטלקית ובשעות הערב ניתן להרגע עם כוס יין איכותית לצד מנות שף קלילות. את היינות אף ניתן לרכוש במחירים סיטונאיים משתלמים במיוחד.
זה היה לילה סתווי נעים כשהגענו לטעום את מה שיש למקום להציע, ובחרנו לשבת ברחבה החיצונית (שבקרוב תעבור לסגירת חורף). אפשר לבחור גם לשבת בפנים ולהתרשם מיצירות אומנות בסגנון פופ ארט בכיכובו של איש המונופול למשל.
פתחנו בלגימת יין משובח, המוכיח שוב ושוב כמה יינות טובים ישנם בארץ. היקב היה יקב עדולם, הסידרה "פייב סטון" והיין נשא בגאווה את השם "מוביליטי". היין היה המלצת המקום ושווה להעזר בהמלצות מכיוון שהוא היה בחירה מדוייקת לערב נעים, לצד מנות איטלקיות.
פתחנו במנת אנטיפסטי ששילבה ירקות עונתיים בתנור בתיבול שמן זית ותבלינים. היא הוגשה לצד גבינה מתובלת וקערית זיתים שאי אפשר היה להפסיק לנשנש.
לצידה הגיעה פוקצ'ה הנאפית בתנור אבן וייחודה בכך שהיא מקבלת ליטוף של דבש בחלקה העליון. קיבלנו אותה בחברת מטבל עגבניות וקערית שמן זית אבל אני בחרתי להתמקד בקערית החמאה הרכה שביחד עם הפוקצ'ה יצרה חוויה של "ארץ זבת חלב ודבש".
מתפריט הסלטים נבחרו עבורנו שניים- סלט בוראטה- מבחר עגבניות, פסטו אגוזים, בוראטה גדולה קשורה בסרט שנחתכה ושפעה מכל טוב על הירקות, ותיבול שמן זית וחומץ בלסמי.
השני היה סלט עלים- מבחר עלים, רוקט, פרי העונה (במקרה שלנו מלון מתוק), גרעיני חמניה וקרעי גבינת מוצרלה בליווי וינגרט חרדל.
שני הסלטים יכלו להוות ארוחה שלמה בפני עצמם, חומרי הגלם זעקו טריות ואת הפריכות של העלים ניתן היה לשמוע למרחוק.
כל המנות מוגשות על כלים המעוצבים במיוחד לבית הקפה על ידי קרמיקאית מומחית ומחמיאים למנות.
ואיך אפשר בלי פסטה? הפסטה של 27G מוכנה במקום ומכילה ביצים. אין לתאר כמה שמרגישים בהבדל. האיכות של עבודת היד, המידה המדוייקת, הכל מתחבר ליצירה איטלקית מענגת. הפסטה שנבחרה עבורי הייתה פסטה קאצ'יו א פפה – עם שמנת, פרמזן , ציר ירקות ובעיקר הרבה פלפל שחור שהפך אותה לעוקצנית מעט וייחודית.
לקינוח חזרנו לקלאסיקה, כוס גדולה של טירמיסו כמו בספרים, מתאים בדיוק לשני זללים חובבי מתוק אחרי ארוחה לא קטנה.
התפריט עדיין בהרצה, צפויים שינוים מסקרנים ושווה לנסות.
27G – מאפייה, אוכל, יין.
גולני 27, רמת גן
טלפון להזמנות: 03-7391658
פתוח בימים א'-ה' החל מהשעה 07:30 ועד 23:00 בלילה, בימי שישי עד שעה לפני כניסת השבת
עסקיות: בימים א -ה בשעות 13.30- 16.00 מנה ראשונה כלולה במחיר המנה העיקרית.
נגישות לנכים: יש
יש אפשרות לאירועים
כשרות: המקום כשר בהשגחת רבנות רמת גן.
קאנטרי קלאב- לצאת לנופש תוסס בלב תל אביב.
כשמדמיינים חופשה לרוב חושבים על אי טרופי, בו אנו שרועים בערסל תחת עץ דקל ולוגמים קוקטייל צבעוני מעוטר במטריה קטנה.
היות ולרובנו אין אפשרות לצאת לחופשות כאלה בשיגרה, מגיע הקלאב לתל אביב, בצורת "קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב. מדובר במקום ענק הממוקם בליבה הפועם של תל אביב, הגג של דיזנגוף סנטר, המקום בו שכנה הגינה ההידרופונית. החלל כולל כל צורת ישיבה שאפשר לחשוק בה- מפלסים שונים הכוללים כסאות בריפוד פרחוני כיאה לאווירה הטרופית, ישיבה מסביב לבריכות מים צבעוניות, טריבונה הצופה על המתחם, אזור בוטים , ישיבה סביב שולחנות גבוהים וכמובן סביב הברים הפזורים במקום , המספקים חווית שתיה וחברה מסוג אחר.
כבר בכניסה למקום נדמה שעברנו בשער קסום, שהוא למעשה דלת צהובה הממוקמת במרכז העלייה לחניון הגג.
רובו של המקום הוא תחת כיפת השמיים, כשבקרוב הוא יקורה לקראת החורף, והעיצוב הוא בנושא בריכת שחיה נטושה, מה שהתבקש מצורת המקום, ומאופיין בחרסינות, סולמות ותחושת זרימה.
העיטור סביב כולל הרבה צמחייה פראית, וחפצי נוי המעלים חיוך ונוסטלגיה.
פתחנו את הערב בקוקטיילים המיוחדים של המקום. הקוקטיילים עשויים בשיטה של קלריפיקציה, כלומר מעבר של המשקה דרך צנטריפוגה והתוצאה היא משקה צלול בטעמים המקוריים, ובאותו אחוז אלכוהול, אבל קל הרבה יותר לשתייה. טעמנו ארבעה מהקוקטיילים –
"גוס אנד גראס" – על בסיס וודקה, מרטיני ביאנקו, למון גראס, רוברב וענבים, משקה קליל שפתח את הערב בצורה נפלאה, "מוחיטו סיאמי" – משקה באפיון גברי יותר, מבקרדי לבן, מנדרין נפוליאון, ליים ובזיליקום תאילנדי שנתן גוון קצת אניסי, "נגרוני רוזה" , גם הוא באפיון גברי יותר, עם בומביי ספייר ג'ין, מרטיני רוסו וביאנקו אנד ביטר, וגולת הכותרת מבחינתי – "לייפסגארדס פאנץ'"- משקה המעביר במדוייק את אווירת המקום – קאנטרי, חוף ים, סוג של "משמר המפרץ"- בשילוב של פינלנדיה בהשריית קוקוס, אפרול, אננס מותסס וליים, ומלווה בתמונה של המציל הנצחי מיטש ביוקאנן.
התפריט הוא של השף תומס זוהר, שהוא גם אחד מהבעלים ונושא ברזומה מכובד מאד של הוטל מונטיפיורי, הרברט סמואל, טאיזו ועוד הרבה שמות גדולים, והוא מחולק לשני חלקים. החלק הראשון והגדול יותר הוא "מטבח סיאמי". ממלכת סיאם אמנם מוכרת לנו כתאילנד של היום אך בשיא תפארתה שלטה גם על המדינות הסמוכות – קמבודיה, סין , וויאטנם, מלזיה וכדומה, והשף זוהר הביא מנות אותנטיות ומנות בטאצ' שלו, כולל הפחתת החריפות כדי להתאים לטעם הישראלי, והחלק השני הוא תפריט "קליפורניה" שהחל כ"לייט נייט" אבל הפך לחביב על הקהל עד שהוחלט להגישו לכל אורך הערב.
בתפריט מסומנות מנות חריפות אם כי גם כאלה שלא מסומנות מעוטרות ברמה זו או אחרת של פיקנטיות.
אנו טעמנו מנות משני סוגי התפריט.
התחלנו בסשימי סיאמי – דג ים, פומלה או מנגו (תלוי בעונה, אצלנו שלטו ההדרים), למון גראס, שאלוט וצ'ילי קשיו. מנה אסטטית להפליא כשהדג מביא עימו את הטריות ואת הים, וההדרים נותנים לו את רעננות וממתנים את עוקץ הצ'ילי.
מנה רגועה יותר היתה המנה הבאה- סלט "גאדו גאדו" – כרוב סיני, גזר, נבטים, שעועית ירוקה, עשבים ארומטים, טופו, רוטב בוטנים, שומשום וביצה רכה, כשיש גם אפשרות להוסיף עוף. במטבח הסיאמי טופו איננו מרכיב רק לטבעונים אלא מככב במנות בפני עצמו. הסלט מרענן מאד.
"מסאמאן בקר" היתה המנה השלישית על השולחן, מעין טורטיות קטנות שעליהן מועמסת כמות נדיבה של לחי עגל, עם קשיו, חלב קוקוס, כוסברה וקארי שמוכן בשילוב של עשבים יבשים ומרכיבים משחתיים כמו בקארי מלזי.
נטשנו את הסכין והמזלג ועברנו לאכול בשיטת ה"לאפה". הבשר היה מדוייק, וקיבל את ליטוף הקארי בצורה מושלמת.
המנה הבאה היתה פינוק אמיתי, הבחירה שלי מכל המנות שטעמנו – שני שיפודי שקדי עגל נימוחים כמו ממתקים, עשויים עם למון גראס וסויה כהה, שהוגשו בצירוף עלי חסה וחמוצים, והמלצה לכרוך את הכל ביחד ולא לשכוח את הרוטב לצד המנה. מנה שאפשר לתאר במילה אחת – "חלום".
לסיום,כשלא חשבנו שיהיה יותר מקום, הוגשה מנה גדולה של סטייק סצ'ואן – נתח סינטה בסויה, שמן שומשום, בצל ירוק בפחם, שמן צ'ילי ולצד הכל חתיכת עצם שחיבקה בתוכה מח עצם מענג במיוחד. דרגת עשייה מושלמת, ניגודי טעמים, עקצוץ חריפות, מנה מומלצת.
בתפריט יש שלושה סוגי קינוחים , כל אחד מז'אנר משל עצמו- סטיקי רייס, פאי לימון מפורק בטעמי מתוק מלוח, ולחובבי המתוק פרנץ' טוסט עם שוקולד, שבבי קוקוס וחלב מרוכז. בחרנו במנה המעניינת יותר, הסטיקי רייס. במקור המנה אמורה להיות מוגשת עם מנגו, אך כיוון שהוא אינו בעונה קיבלנו אותה עם אננס טרי. קערה של אורז דביק אך לא עיסתי, מבושל ברוטב קוקוס במתיקות עדינה, ועליו פרוסות אננס מתוקות. מנה שבקלות אפשר לחסל ממנה קערה ולרצות עוד. אוכל מפנק.
ברגע ניגן התקליטן (חלק מצוות התקליטנים שמופיעים מדי ערב) והמוסיקה תפסה ווליום ככל שהערב התקדם.
המקום יכול להכיל 350 בליינים שמחים, והכניסה היא רק מעל גיל 24, כך שאפשר להרגיש בנוח.
בין אם רוצים לשבת עם חברים על משקה ונשנוש, או דייט רומנטי, ארוחה מסקרנת ורבת טעמים ואווירה חגיגית של חופשה טרופית בין חברים, הכל ב"קאנטרי קלאב".
הזמנת מקומות דרך דף הפייסבוק של country club tlv ובאינסטגרם.
"קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב.
גג הדיזנגוף סנטר.
שעות פתיחה: ימים ב-שבת מתשע בערב ועד אחרון הלקוחות.
קהל: כניסה החל מגיל 24 ומעלה, כשישנם בהחלט גם אורחים בגילאי ה50.
גישה לנכים: יש
כשרות: המקום איננו כשר
קמפניה- חווית בשרים תורכית
כשהשף אריק ווקיל פגש את איציק קדוש, בעליה של מסעדת "קמפניה", הוא ידע בדיוק מה הכיוון שאליו הולכים – מטבח תורכי בשרי באיכות מעולה. השלב הבא היה מרעה פרטי ברמת הגולן שמספק למסעדה נתחים מיושנים בכשרות המחמירה של "יורה דעה – הרב מחפוד" והרכבת תפריט בשרי ייחודי וייצירתי המושך למסעדה קהל רב.
במסעדה חללים שונים- החלל המרכזי הפנימי, חלל חיצוני ושני חדרי אירועים בגדלים שונים מעשרים ועד מאה וחמישים איש.
כבר כשקוראים את התפריט עולה החיוך, לא רק מהמנות המפתות אלא גם משמותיהן המשעשעים כמו "חציל בלאדי שרוף כוויות דרגה 3", "אסאדו על העצם שלא עשה ספורט מימיו"", ו"אל תקרא לי פרגית".
"קודארי" – כשמטבח דרוזי פוגש טבעוני.
כשאנחנו חושבים על המטבח הדרוזי, כיוון המחשבה שלנו הוא יותר "כבש" ופחות "טבעוני". "קודארי" התל אביבית החדשה משלבת בין המטבח הדרוזי למטבח הטבעוני ויוצרת חוויה קולינרית חדשה ומרתקת.
אלירן דיב הוא דרוזי מפקיעין, מגשים ב"קודארי" את חלומו להגיש קולינריה דרוזית ללא מוצרים מן החי, והוא חבר לשף אסי דלק, בעברו הבעלים והשף של "אום כול תום" החיפאית הידועה. ביחד יצרו השניים תפריט של מנות מהמטבח הדרוזי באדפטציה לטבעונות.
כדי לשמור על האיכות, מוכנות כל המנות בתנור אבן ובאינדוקציה, ללא טיגון.
בתפריט מנות קלילות כמו סלטים וחומוס, לצד תבשילים חורפיים יותר , מתאימים במיוחד לרוחות הסתיו המתחילות לנשוב כעת.
המנה הראשונה שטעמתי ב"קודארי" (בערבית "טבעוני") הייתה טבולה מרעננת, פתיחה נאה לשלל הטעמים שעתידים להגיע.
איך אפשר בלי לחם הבית? אי אפשר, ובמקרה של "קודארי" מדובר במגש עליו פיתה דרוזית (וקיבלתי גם טעימה של לחם כוסמין), לצד פסטו אגוזים, טחינת קשיו, סלסת עגבניות וסחוג ביתי חריף כמו שצריך. הפיתה הייתה רכה מבפנים וקרנצ'ית זעתרית מבחוץ, חוסלה עד תום.
בקערית נוספת הגיע אחד התותחים הכבדים של המקום – חומוס מעשה בית שהיה לא פחות ממצויין, וההשקעה בהכנתו ניכרה בו. הוא היה קליל ובמרקם מלטף, נושנש בכפית וגם עם הפיתה הדרוזית.
עוד בממרחים שהוגשו לשולחן- לאבנה מקשיו טבעי, עם זעתר לימון, נגיעת פסטו וריחן.
נקודת זכות גדולה ל"קודארי" – המוצרים החליפיים לא נפלו מהמקור החלבי – הלאבנה, הגבינה וגם מילוי הסויה שהגיע בהמשך וקצר מחמאות.
סלט גדול הגיע אל השולחן, פטוש – ירקות, קרעי פיתה קלויה עם גבינת פטה טבעונית בתיבול נענע, צ'ילי לימון ושמן זית. מנה בריאה ונדיבה, ביתית במראה ואיכותית בטריותה.
בתפריט המשקאות יש סוגי אלכוהול שונים, קיבלתי משקה קמפרי תפוזים מרענן לניקוי החיך להמשך.
בעיקריות טעמתי שלוש –
"מאלובה" – ההגייה המקומית של מה שאנחנו מכירים כ"מקלובה" – תבשיל אורז מלא הפוך, עם בשר מהצומח המורכב בשיטה ייחודית מחלבון אפונה, וירקות שורש כמו חצילים, כרובית ותפוחי אדמה, מוגש עם סלט ירקות ויוגורט קשיו, מנה של "אוכל מנחם" עשירה מאד שאחריה רק רוצים להשען אחורנית וליהנות מבריזת הערב.
"שולבטה" – המנצחת שלי מבין השלוש- מנה המבוססת על פריקי ושפע ירקות, לצד לבאנה קשיו או טחינה בצד, מנה שלצד הטעמים היחודיים גם כללה מרקם ממכר.
"המפתול של אמא" קוסקוס ערבי גלילי, תבשיל גרגירי חומוס, כרובית בצל וקציצות חלבון אפונה. אוכל ביתי קלאסי, כשקציצות החלבון בהחלט נתנו פייט לבשר אמיתי.
קצת לפני הקינוח הגיע פינוק נוסף – "בורקס דרוזי"- פיתה דרוזית בעבודת יד ממולאת בלאבנה, טבולה, גרגרי חומוס מתובל בשמן זית וזעתר. המילה "בורקס" קצת מטעה מכיוון שלא מדובר במאפה סגור וממולא אלא בשתי שכבות שבינהן מילוי טבעוני דמוי גבינה, ומעליהן זעתר ושמן זית . נאכל בערך כמו פיצה.
כששמעתי שהקינוח הוא "כנאפה" קצת היססתי מכיוון שאיך תיתכן כנאפה בלי גבינת עיזים כהלכתה?
כשהכנאפה הגיעה לשולחן ולצידה מאפה נוסף – "פתיר" – סוג של מאפה משולש מעלי אורז, שניהם במילוי גבינת סויה, ההפתעה היתה מושלמת. אני יכולה לומר בפה מלא (כנאפה) שאם לא הייתי יודעת שמדובר בתחליף גבינה טבעוני, לא הייתי מנחשת בחיים. שני הקינוחים לא היו מתוקים מדי, למעשה במילוי של הפתיר היתה אפילו מליחות קלה, אבל שתי המנות היו מצויינות בפני עצמן ולא רק כטבעוניות.
במסעדה שני חללים – פנימי וחיצוני וגם אפשרות ישיבה על הבר. מחירי המנות הם מהמוזלים הקיימים בתחום המזון הטבעוני.
"קודארי" מסעדה טבעונית דרוזית
קרליבך 39 תל אביב
שעות הפעילות : שני עד שבת בין השעות 11:00 ל- 23:00 , ימי ראשון סגור.
טלפון 0528282003
נגישות: יש
כשרות: המזון לא כולל מרכיבים מן החי, אין תעודת כשרות עקב הפתיחה בשישי ושבת.
FRATELLI – אהבה איטלקית בפולג
אחד המושגים הדומיננטיים באיטליה הוא מושג המשפחה. ה"פמיליה" היא שורש חייו של כל איטלקי, והקשר של אמא איטלקיה וילדיה, ובינם לבין עצמם יכול להתחרות בהצלחה באמא הפולניה.
"פרטלי" – מסעדה איטלקית חדשה אימצה את הקונספט המשפחתי ופירוש השם הוא "אחים", מה שמשקף את העובדה שכל מי שנכנס למסעדה מרגיש בבית.
עיצוב המסעדה מזכיר קולנוע של פעם, ואי אפשר לפספס את טאבון העצים הגדול שלוהט בטמפרטוורה של קרוב ל400 מעלות ומפיק תוך דקות שלל פיצות ופוקצ'ות עסיסות ומהבילות.
פתחנו את הארוחה בכוס יין משובחת מתפריט האלכוהול ואחר כך ניגשנו אל אחד הדברים המיוחדים בתפריט – ה "ציקטי". מדובר על הגירסה האיטלקית למאזטים, אוסף מנות (בשיטת מילוי חוזר) שמהווה לקט מתפריט המנות הראשונות ומשתנה כל יום.
אנחנו קיבלנו קרפצ'ו בקר- פרוסות דקות כבושות בשמן וחומץ בלסמי עם קונפי שום, זרעי עגבניות, נגיעה עדינה מאד של צ'ילי, נגיעות סלסה וורדה, פרמז'ן ורוקט, ארטישוק איולי לימון, סלט פריקה על לבאנה סלסה וורדה, כרובית פריכה על איולי לימון ועשבי תיבול, ארנצ'יני- אותם כדורי אורז פריכים עם גבינות ובטטה צלויה על איוליה בזיליקום ועגבניות, סלט רומאי מחסות פריכות ברוטב שום עשבי תיבול מתקתק עם תפוחי אדמה ננסיים, קרעי עוף צרוב, בצל סגול, שעועית ירוקה וגילופי פרמז'ן, וגולת הכותרת שליוותה את כל העסק- פוקאצ'ת הבית שיצאה שניות קודם לכן מהטאבון, שמנמנה וריחנית, מנוקדת במלח גס ומלווה בקעריות של שמן זית וחומץ בלסמי, ועגבניות מרוסקות עם שום.
אם כל הפירוט נשמע ארוך, אפשר לדמיין את הכמויות, כך שלא ניצלנו את אפשרות המילוי החוזר, כדי להשאיר מקום למנות העיקריות.
מבחינת המנות עצמן, קשה להחליט בין אחת לשניה מכיוון שכל אחת שונה, האחת על בסיס ירקות, השניה על בסיס בצק, מנות חמות כמו הארנצ'יני או קרירות כמו הסלטים, רטבים שונים, מידות חריפות שונות (אם כי אף מנה לא הייתה ממש חריפה) ועוד.
לעיקריות בחרנו מנות משתי קטגוריות שונות – ממחלקת הבשר בחרנו ב"פולו וורדה לימונה" – שיפודי חזה סופרים במרינדת עשבי תיבול לימונית, צלויים בטאבון עם ירקות העונה. המנה השניה שבחרנו היא "מאסט" בכל מסעדה איטלקית – הפיצה. מבין שלל הפיצות המוצעות, לבנות ואדומות, בחרנו בפיצה טרטופו – פטריות טריות, מוצרלה, מחית כמהין, בצל ירוק ופרמז'ן.
מבחינת מנת העוף, הוא היה עסיסי בצורה שלא תאמן, נמס בפה ומפתה בכל נגיסה. הפיצה הייתה פיצה קלאסית, עם שוליים עבים ואמצע דק ופריך, שנשא בגבורה את התוספות. גודל הפיצה הוא כפיצה זוגית, ובמסעדה מציעים לעשות "טייק אווי" למי שלא מצליח לסיים את המנה.
תפריט הקינוחים מתרענן בימים אלה ממש, והמבחר הקיים בחרנו במנה מיוחדת של עוגת גבינה סיציליאנית אפויה במרקם קטיפתי, בשילוב פקאן מסוכר, אשכולית אדומה, פיסטוק קלוי ושוקולד חלב על מצע עוגיות חמאה בציפוי קרם שמנת עדין. מדובר היה בעוגה קלילה מאד, במתיקות עדינה שסגרה את הפינה של הטעמים והמרקמים הרבים שטעמנו בארוחה. אני מקווה שכשיצטרפו קינוחים חדשים לתפריט, עדיין תישאר העוגה הזו, כי מגיע לה מקום של כבוד.
הקו המנחה את שף המסעדה איגור וקריוק (עם רזומה ב"סיטארה") הוא המטבח של דרום איטליה ואזור נאפולי, וניתן להגיע הן לארוחות צהרים, הן לארוחת ערב משפחתית והן לערב רומנטי על כוס יין זוגית וטעמים איטלקיים מפתים וחושניים.
FRATELLI – מסעדה איטלקית
גיבורי ישראל 17 , Y סנטר (יכין סנטר), נתניה.
09-8787690
שעות פתיחה: ימים א-ד- 12.00 – 23.00
ימים ה- ש 12.00 – 00.00
עסקיות: יש
טייק אווי: יש
במסעדה 170 מקומות ישיבה בשני חללים – חיצוני ופנימי.
נגישות: יש
כשרות: המסעדה איננה כשרה.
"ריבר" ראשון לציון – אהבה אסיאתית מתחדשת.
קשה להאמין אבל כבר חלפו כמעט עשרים שנה מאז שרשת "ריבר" פרצה לחיינו עם טעמים אסיאתים המותאמים לחיך הישראלי. הסניף הראשון היה בראשון לציון ולאחריו נפתחו סניפים נוספים, חלקם כשרים ו2 סניפי סושי בר במרכז וויצמן ובדיזינגוף סנטר.
לקראת חגיגות העשרים, הסניף הוותיק ביותר בראשון לציון, שהוא גם אחד מהסניפים הכשרים, עבר חידוש ורענון גם של העיצוב וגם של התפריט.
המראה החדש של "ריבר ראשון לציון" כולל אווירה עכשווית בעזרת רצפה בגווני בטון, גופי תאורה סימטריים, דלתות ומסכי רשת המזכירים את מבנה הבתים ביפן, וכלי הגשה ייחודיים בעיצובים דמויי אבן המתכתבים עם אזורי הישיבה השונים.
החידושים כמובן לא פוסחים על התפריט ולצד מנות קלאסיות ואהובות ישנן מנות חדשות.
גולת הכותרת של חידוש המסעדה הוא חדר האירועים הפרטי בקומה נפרדת, המסוגל לארח בנוחות עד חמישים אורחים, כולל סדנאות יפניות או הודיות.
פתחנו את הערב ב"ריבר" בקוקטיילים מן הבר, וכיאה לקו המנחה אותנו של "שילוב קלאסיקות וחידושים" טעמנו את ה"אפרול שפריץ" הקלאסי, ולצידו "הוואי מאמא" המתקתק שהביא את האווירה הטרופית.
את הארוחה פתחנו בתאילנד פינת ראשון לציון עם משקה ממגוון המשקאות הקרויים על שם אתרים אהובים כמו קוסמוי וקופיפי. הבחירה שלי היתה "קופנגן" על בסיס מלון קוקוס. המשקה היה סמיך ומרענן במיוחד, והשלים את סלט העוף התאילנדי שהיה קערה עמוסת כל טוב- ירקות, כוסברה ונענע, פרגית, צ'ילי ליים וקריספי שאלוט. הכל קצוץ קטן קטן ועושה שמח גדול גדול. מנה מרעננת ביותר, אפשר היה לאכול קערה כזו לארוחת צהרים.
אי אפשר להגיע ל"ריבר" ולא לטעום סושי, ואנחנו הלכנו על שניים מהמיוחדים – "סלמון צ'ימיצ'ורי" – עם אבוקדו וצ'ימיצ'ורי פונזו, וKINGO – שחיתות של כבד אווז, שיטאקה בטריאקי, אספרגוס, בצל ירוק, פנקו בטטה ואיולי כמהין. יוקרה פוגשת טעם. סושי כבר הפך למנה כמעט עממית בישראל, ילדים אוחזים במקלות אכילה כאילו נולדו ביפן וזו תמיד חוויה מלבבת לטעום סוגי סושי שיוצרים חווית אכילה וטעמים חדשה.
לסיום החלק הראשון של הערב טעמנו גם את אחת הקלאסיקות של "ריבר" – סלט ה"סום טאם" – פאפייה, מנגו ירוק (בעונה), בצל סגול ונתחי דניס פריך בתיבול עשיר טעמים של כוסברה, נענע, צ'ילי וליים. לי, כפולניה קלאסית הסלט היה לי חריף וצוות המקום אישר לי שבהתאם למדיניות התאמת המנות לחיך הישראלי, שמתקשה לעיתים להתמודד עם החריפות התאילנדית המקורית , ניתן לשחק עם דרגות החריפות בהתאם לסועד.
למנות עיקריות הזמנו מנה אחת קלאסית ממחלקת "גריל אורז" – "עוף קשיו" – נתחי עוף מטוגנים עם בצלים, פטריות, בצל ירוק, גמבה, קשיו וקרמל למון גראס בשביל הטאצ' המתקתק. המנה הוגשה עם אורז מעוטר בנצנוצי ביצה, מנה עשירה וקלילה עם שילבים מוכרים. המנה החדשנית יותר שהזמנו הייתה ממחלקת הווק בתפריט – "פאד סי יו" – אטריות אורז, פילה בקר (בנתחים מכובדים מאד בדרגת צלייה מצויינת), פטריות שיטאקה ושמפיניון, ושאלוט קריספי. מנה מכובדת בגודלה, משביעה ומגוונת מרקמים.
בתפריט הקינוחים מופיעים קינוחים שאינם קשורים בהכרח לאסיה כמו קרם ברולה או וופל בלגי. בחרנו מהם שניים – "כדור קוקוס" – סורבה קוקוס עטוף בשבבי פקאן מזוגג ברוטב מייפל ו" עוגת פאדג'" ביתית ונימוחה ללא קמח, רק שוקולד.
הבחירה שלי מבין השתיים היייתה זו עם הקוקוס קודם כל בגלל הקו המנחה של ארוחה אסייתית שאליה הקוקוס מתחבר יותר מאשר שוקולד, ושנית כי לפאדג' השוקולד העשיר הצטרפה גלידת ווניל שעקב כשרות המקום היתה פרווה, מה שפחות מועדף עלי. מבחינתי העוגה יכלה לעמוד בזכות עצמה על כל השוקולדיות הניגרת שלה.
סיימנו בספל אספרסו וקנקן תה שאף הוגשו בכלים תואמים לאווירת המקום והעיצוב.
"ריבר" – מסעדה אסיאתית
סחרוב 26 ראשון לציון
שעות פתיחה – ימים א-ד: 12:00-24:00
ה: 12:00-01:00
ו: 12:00-חצי שעה לפני כניסת שבת
חצי שעה מצאת שבת-01:00
גישה לנכים: יש
עסקיות : יש
אירועים: עד 50 איש בחלל ייחודי נפרד
משלוחים: יש
כשרות: המסעדה כשרה.