ארכיון

שמח אצל סבינה במטבח

ישראל תמיד היתה קיבוץ גלויות. עדות רבות עלו לארץ והביאו איתם את מטעמי הבית. הענין הוא שהסבתות שלנו מצאו זמן ואנרגיות לבשל את כל המטעמים המסורתיים הללו, בעוד שאנו, הדור הממהר, עסוקים כל כך שלהשקיע במנות אותנטיות פשוט אין את האפשרות, ואם יש מישהו מומחה שיכול להכין עבורנו את הטעמים המיוחדים הללו, בעזרת פרודוקטים משובחים, למה לא?

בראשון לציון נפתחה לפני חודש מסעדת "אצל סבינה במטבח", המקדש של השפית סבינה לוינסקי שחוגג בתוכו טעמים קווקזים, בוכריים, גאורגיים, רוסים, ואפילו אשכנזים…

להמשיך לקרוא

יקב "היוצר" ו"פרימה פארק" – משמחים לבב אנוש.

הוא משמח לבב אנוש כבר אלפי שנים, בכל הדתות יש לו תפקידים רבים, הוא מתנה, הוא מינחה, הוא הבעת אהבה, והוא בן זוג מצויין בעולם הקולינריה- היין.

וכשאתם  בית מלון שממוקם בלב חבל היין של הרי יהודה, לצידם של ייקבי בוטיק ייחודיים, החיבור הוא פשוט וברור, מלון "פרימה פארק" בירושלים, מלון בקונספט יין

להמשיך לקרוא

מהותי- חוויה מעשירה ליחיד ולקבוצה

אירוע חברה- כבר מיצינו את המסעדות, סדנאות הבישול והג'אקוזי בספא. מסיבת רווקות- כבר מיצינו את הסקסולוגית, החשפן, ושבעה סוגי קישים שונים. יום הולדת – כבר מיצינו את חדרי הבריחה, שיעור הריקוד והקרנת סרט פרטית. מה הלאה?

איך מוצאים משהו שיהיה כייפי, מעניין וגם עם ערך מוסף?

להמשיך לקרוא

ההודייה להודו!

בכל סרט אמריקאי ראוי לשמו יש סצינת "חג ההודיה" שבה בני המשפחה הרבים מתכנסים סביב שולחן האוכל העמוס לעייפה, ומחכים לגולת הכותרת- תרנגול הודו שמוגש בשלמותו, ממולא בכל טוב, ומוגש עם רוטב חמוציות, שהאדם המכובד ביותר בחדר זוכה בכבוד לפרוס אותו.

להמשיך לקרוא

הזהב של ערד.

שעה וחצי של נסיעה נינוחה מ"מדינת תל אביב" שוכנת ערד, עיר קסומה שהיא ממש לא רק תחנת עצירה בדרך לים המלח או לאילת, אלא אתר תיירותי גדול שכשמגלים כמה פעילויות ואוצרות יש בו, מבינים שצריך להגיע לפחות לכמה ימים כדי לקבל טעימה מהמקום.

רוצים דוגמאות? ביקרתי בעיר ליום אחד וטעמתי על קצה המזלג חלק מהאפשרויות הגלומות בעיר, שמתאימות לכל בני המשפחה, בין אם הם מייטיבי לכת או מייטיבי לסת, חובבי שופינג או טבע, יש הכל.

מבחינתי, כשאני שומעת את המילה "שופינג" אני כבר לא כך כל שומעת את המשך הטקסט ולכן היה טבעי שהתחנה הראשונה שלי בעיר תהיה ב"צים סנטר"- מרכז הקניות הגדול באזור, שיש בו כל כך הרבה אפשרויות, שהייתי חייבת לכתוב עליו פוסט נפרד

להמשיך לקרוא

פסטיבל "טעמים בעמקים" 2018- יוצא לדרך!!

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא

המתוק הכי חם בארץ- שוקולטרי

באילת יש שפע של אטרקציות אהובות ומוכרות- אפשר ללכת לשחות עם הדולפינים, לשוט ביאכטה או אפילו להחליק על קרח, ועכשיו יש אטרקציה נוספת- מתוקה במיוחד.

נעים להכיר- ה"שוקולטרי,- בית הספר לשוקולד.

אז מה יש לנו שם?

סדנאות ילדים- "השוקולטייר הצעיר" (כי כדאי לחנך אותם מילדות להעריך איכות קולינרית), סדנה משפחתית, סדנאות לערבי גיבוש (כדי לצאת הבוס הכי מגניב שיש), סדנאות קבועות לאורחי מלונות ולקבוצות והתאמה לפי אופי קבוצה ספציפית.

להמשיך לקרוא

לאנץ' בוקס- בריאות בתוך ומחוץ לקופסה.

אנחנו אנשים עסוקים- אנחנו עובדים, אנחנו בדרכים, יש לנו ילדים ותחביבים, ומעט מאד זמן נטו בבית. אז אולי בסופשבוע כשיש לנו זמן, משקיעים בארוחה שיכולה להיות בריאה וטובה, אבל מה קורה בשאר השבוע? למי באמת יש זמן (וסבלנות) להתקין ארוחה בריאה, כשהרבה יותר קל לקפוץ לשווארמיה הקרובה?

להמשיך לקרוא

ארץ זבת חלב, דבש וויסקי!!

בארץ יש תעשיית יין פורחת, תעשיית בירה משגשגת, אולם מזקקת וויסקי כחול לבן לא היתה בסביבה עד שהגיעו "מילק אנד האני" והשיקו את המזקקה הישראלית הראשונה.

הגעתי לבדוק, לטעום ולחוות את "מילק אנד האני"– מזקקת הוויסקי הישראלית הראשונה, שממש בדקות אלה ועד שנת 2019- המהדורה הראשונה של הוויסקי מתיישנת לה בנחת בתנאים האופטימליים, אחרי שהופקה בעזרת הציוד,החביות והתהליכים המתקדמים ביותר כדי לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של איכות וטעם.

להמשיך לקרוא

איטליה על קצה המזלג (והסכין, והכף!)

נסיעתי הראשונה לאיטליה היתה כמו כל תייר ישראלי- לרומא. צילמתי כל פסל, ביקרתי את האפיפיור, אכלתי המון גלידה וזרקתי מטבע למזרקה, שמבטיחה שאחזור. לרומא אמנם לא יצא לי לחזור שוב בנתיים אבל שבתי לאיטליה עוד ארבע פעמים, כל פעם לאזור אחר- מאזור הדולומיטים בצפון ועד סורנטו ואמלפי בדרום (וכן, ראיתי את נאפולי ואני עדיין בחיים…), משתיית יין בסאן ג'מיניאנו ועד הצמדת האף לחלון הראווה של דולצ'ה וגבאנה במילאנו.

להמשיך לקרוא