אני מודה, אני הבן אדם הכי לא ספונטני בעולם. כל דבר אצלי דורש הכנות ותוכניות, כולל תוכניות גיבוי. אין מצב של "בא לך ניסע עכשיו לאילת"? כי לא עשיתי סקרי שווקים, אטרקציות, תיאומים בעבודה, אתם מכירים את הקטע…
אבל יש תחום אחד שבו אני מאד ספונטנית – אם בא לי לאכול משהו, בא לי כאן ועכשיו, ולחכות לא בא בחשבון.
ואחד הדברים שבדרך כלל דורשים זמן המתנה הם בצקים. צריך להכין, להתפיח, לנקות את כל הבלגאן, למי יש זמן וכוח?
הפרפרים בשיר הנושא של "פרפר נחמד" המיתולוגית " הם נחו קצת, שמעו סיפור וגם שתו טיפה של צוף". "נופת צופים" הוא החלק האיכותי ביותר של הדבש, ועכשיו גם אצלנו במטבח, בצורת "צוף" – ממרח אורגני מדבש, שומשום וצוף קוקוס.
לעיתים אנו נכנסים לחנות של מוצרי אפייה, מגלים עולם ענק של חומרי גלם וממש מדגדג בקצות האצבעות להתחיל להכין מעדנים, אבל מה? היכולות שלנו הן איפשהו בסביבות טוסט צרפתי. מה עושים?
סדנאות הן אחת הדרכים המהנות והנוחות ללמוד טכניקות ומיומנויות חדשות ולשם כך צריך קודם כל לוקיישן נוח, שקל להגיע ויש בו את כל הציוד הנדרש, כשהכל נקי, חדש ומאובזר, וכמובן גם שף שילמד בצורה ברורה ומובנת כדי שנוכל לנסות בעצמנו ולהבין כיצד נעשים הדברים.
החגים בפתח, והמטבחים עובדים בקצב כפול ומכופל, מארחים, מתארחים או סתם מתחשק משהו טעים.
אחד ממכשירי החשמל שעובד הכי קשה בתקופה זו הוא תנור האפייה – פשטידות, עוגות, חלות, מאפים ממולאים, הכל הולך ואחד המצרכים הבסיסיים לאפייה, מעבר לקמח ,הוא כמובן אבקת האפייה.
התרגלנו עד היום שאנחנו עובדים עם שקיות זעירות של אבקת אפייה, שאף פעם לא מתאימות בגודל כך שתמיד אנו נותרים עם רבע שקית שרוב הסיכויים שתושלך לפח כי אחרת היא מתפזרת בעוצמה וולקנית בכל רחבי המטבח.
הציטוט בכותרת שייך ל"שיר השירים", אבל התפוח מככב בתפקידים רבים – מסמל הפיתוי התנכ"י ועד ל"אפל פאי" האייקון האמריקאי.
בראש השנה שמתדפק על הדלת, לתפוח יש חלק חגיגי במיוחד כשהוא חובר לדבש לברכת "שנה טובה ומתוקה".
ב"אסם" מצטרפים לחוויה ומשיקים מהדורה מיוחדת של עוגיות "ערגליות" האהובות – במילוי תפוח.
באחת מפינות החמד של נתניה, במדרחוב "תל חי" שוקק החיים ממוקם סניף אחד מתוך שני הסניפים של "ברדו" .
הכל החל כשרפי סרוסי, הגשים חלום והקים את מאפיית הבוטיק הראשונה בנתניה עיר הולדתו. השאיפה היתה ליצור לחמים בריאים וטעימים. הלחמים של "ברדו" הם לחמי מחמצת ללא תוספת סוכר או משפרי אפייה , והם נמכרים בשני סניפי "ברדו" בנתניה.
בוקר קייצי קליל ברחוב תל חי, ב"ברדו" יושבים זוגות רומנטיים, משפחות צעירות, תיירים דוברי שלל שפות וחובשי כיפות שנהנים מכך שהסניף כשר למהדרין.
מה עלה על שולחננו? כאן.
מותג הבריאות GREENY משיק בימים אלה קמח כוסמת 100%.
האמת, עד שלא קיבלתי להתנסות את המוצר, לא ידעתי שדבר כזה קיים או אפשרי. כוסמת הסתדר לי יותר עם כל מני תבשילי סבתא כבדים לחורף, ופחות עם צורה של קמח.
בשנות השמונים הביטוי "ניפגש בקפולסקי" היה ברור ומובן לכולם, וטמן בחובו הבטחה לחלום מתוק על הצלחת, שולחן אלגנטי והגשה מוקפדת. זוגות רומנטיים, קבוצות פנסיונרים, משפחות חוגגות, הורים שמפנקים ילדים, וכל מי שרצה להרגיש אירופה , כולם היו שם.
הסיפור החל הרבה שנים קודם לכן, ב1934 בליטא, כשבני משפחת קפולסקי הקימו את הקונדיטוריה הראשונה שלהם , שבה הקפידו על אפייה עילית. קצת יותר מארבעים שנה אחר כך הם עלו לישראל ופתחו את סניף "קפולסקי " הראשון ואחריו עד תחילת שנות האלפיים נפתחו כחמישים סניפים.
עכשיו, כעשרים שנה לאחר מכן, "קפולסקי " חוזרת בסניף הראשון ברמת השרון.
מה התחדש ב"קפולסקי" ואיפה הקלאסיות? הכל כאן.
ערוצי הטלוויזיה מלאים ביצירות קולינריות. "בייקאופ", התוכניות של קרין גורן, הקינוחים של רמזי, הכל נראה כל כך מפתה וכל כל מפחיד – איך אפשר לעשות דברים כאלה אם הידע שלי במתוקים מתמצא בכדורי שוקולד?
התשוקה לאפייה ולקינוחים גורמת לאנשים לחפש איך ללמוד את הטכניקות שבעזרתן יוכלו להכין מתוקים (ומלוחים) כמו בטלוויזיה, מנות עם אפקט "וואו" ושכמובן גם יהיו טעימות ומפנקות.
נכון, יש הרבה קורסים, סדנאות ומדריכים אבל רובינו מתמודדים עם עבודה, ילדים, בית וגם מרחק גאוגרפי שגורמים להתחייבות לקורס מקיף להיות חלום של "פעם כשאצא לפנסיה".
זו בדיוק המחשבה שהנחתה את ניצה יצחק, קונדיטורית ומדריכה של אפייה וקינוחים, כשהקימה את "מתוק מהלב – הקורס הדיגיטלי".
פורים בפתח, מה שאומר מכת סוכר היסטרית, המון פחמימות ותיכף פסח בפתח וגם הוא לא קוטל קנים.. איך בכל זאת נכניס קצת בריאות לכל זה? בעזרת "קמח כוסמין מלא" של "תבואות" – שמתאים לכל אפייה- מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות, עוגיות וכמובן אזני המן.
