זה לא שבילדותי הרחוקה, אי שם בשנות השמונים, לא היו פירות יבשים. היו. רק שהיו להם שלושה מאפיינים- צבע זרחני, טעם של גופרית ותועפות של סוכר.
אז חווית האכילה היתה יותר כי זה מנהג, כמו ראש דג בראש השנה או מצה בפסח, סוג של מאכל שטועמים בגלל החג אבל לא ממש נהנים ממנו.
היום המצב שונה לחלוטין, ויש מודעות גדולה לטבעיות ולבריאות שבפירות היבשים.
חמאת בוטנים מוכרת וידועה בכל בית, אבל מה עם חמאה ממאה אחוזי שקדים ישראליים?
השקד הישראלי, אחד משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל, מגיע ל"בית השקד" ושם הוא עובר תהליך מדוייק בטמפרטורה מבוקרת של 32 מעלות לשמירה על כל ערכיו הבריאותיים.
בדיוק בזמן, כשהטמפרטורות החלו לרדת וסוף השנה האזרחית כבר ממש מעבר לפינה, מרחיבים בחברת "תבואות", המתמחה במוצרי מזון אורגניים וטבעיים את תחום התבלינים האורגניים ובמשלוח ישיר מהודו, מדינה שמבינה דבר או שניים בתבלינים, מגיעים עשרה תבלינים אורגניים טהורים ללא גלוטן או תוספות – פלפל שחור גרוס, צ'ילי אדום גרוס, קינמון טחון, כמון טחון, כורכום טחון, ג'ינג'ר טחון, כוסברה טחונה, קארי טחון, גאראם מסאלה טחון ופלפל קאיין טחון.
אחד הדברים שהכי קשה לעשות הוא לרשום מתכון של סבתא. הסיבה היא כי זה תמיד "קצת מזה וככה ביד מזה". וברגע שעושים את הנסיונות הללו עם יותר משני תבלינים, מקבלים בכל פעם תוצאה אחרת, ולא תמיד התוצאה הרצויה.
תבלינים הם מדע מכיוון שהשלם גדול ממספר חלקיו ובכל תערובת שאנו יוצרים יש אינטרקציה בין הטעמים השונים.
איך משיגים את השילוב המתאים ביותר למנה שאנו רוצים להכין בלי לנסות לתקן חמש מאות פעם ?
אין כמו ללגום משקה חם ביום קר, כשהגשם מקיש על החלון וענפי העצים מתנועעים ברוח. אבל לא צריך את כל התפאורה בחוץ כשבפנים יש מנות איכותיות ומשקאות חורף המחממים גם את הגוף וגם את הנפש
ברשת "סי קפה" המונה כ16 סניפים במתחמי תחנות הדלק "דור אלון" בכל רחבי הארץ ולאורך כביש 6 מציגים תפריט חורף מושקע ומפנק המצטרף לתפריט הרגיל מהמטבח האיטלקי בו מתמחים ב"סי קפה" עם מנות כמו כריכים, פסטות, פיצה, מנות ירק, מאפים, תבשילים ועוד, המגיעים ישירות מהמטבח הפתוח.
לירושלים כדאי לנסוע בכל ימות השנה, תמיד יש הפתעות, אווירה בינלאומית והרבה חוויות חדשות.
לקראת חג החנוכה הגענו אל העיר כדי לטעום מעט מאירועי החנוכה המרתקים המציעים משהו לכל גיל ולכל העדפה וטעם.
פתחנו את הבוקר במלון הבוטיק "בת שבע ירושלים" מרשת JACOB. בתקופת הקורונה שופצו מלונות ג'ייקוב בעלות של מעל למאה מליון שקלים (!) וכל אחד מחמשת המלונות של הרשת- בתל אביב, טבריה, נהריה, חדרה וכמובן ירושלים, זכו לאופי ייחודי ברמה הגבוהה ביותר. הקונספט של "בת שבע ירושלים" הוא הקפאת זמן, נוסטלגיה וניתן לחוש זאת כבר בכניסה כשמתרשמים מעיצוב המבואה המעוטרת בפריטי נוסטלגיה רבים שחלקם הפכו לחלקי ריהוט כמו ארגזי "נדוניה" שהפכו לשולחנות, מנורות ייחודיות, עיטורי קירות ועוד.
שוק הסופגניות עשיר מאד ובכל מקום ניתן להשיג סופגניות בכל ציפוי ומילוי שמעלים על הדעת, וגם כאלה שלא חשבנו עליהם. אבל מה עם הסמל השני של חנוכה – הלביבות?
אז נכון, יש את הלאטקעס המסורתיות אבל אין באמת הרבה מגוון.
באסיה משלבים אותו עם סושי, במקסיקו הוא מככב בצורת גוואקמולי, בישראל הוא משתדך לביצים קשות והופך לסלט מענג ובברזיל מוסיפים לו סוכר- האבוקדו.
בשלל השידוכים הטעימים שלו יש גם כתוספת ירקות, דגים, בשר ואפילו קינוחים והוא פצצה של בריאות כשהוא טומן בחובו שמנים בריאים, כמות מטורפת של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות ההופכות אותו לחלבון מלא, מה שמושלם למי שנמנע מבשר, יש בו סיבים תזונתיים, שפע של אשלגן ומעט מאד נתרן, יש בו ברזל, סידן, ומגנזיום והיד עוד נטויה.
טחינה היא כוכבת בלתי מעורערת במזרח התיכון (וגם במטבחים רבים אחרים). וכדי לבלוט בשוק הטחינה והטחינה הגולמית צריך איכויות מיוחדות.
טחינה "טורקיז" באריזתה המרהיבה הבליחה ככוכב בשמי הקולינריה הישראלית כשניצחה בטעימות עוורות של נדגמים רבים, שלושה מותגי פרימיום מתחרים, מה שקשה מאד לעשות.
אוסקר ווילד אחראי למוטו שמופיע בחלקו בכותרת – הוא אמר את המשפט האלמותי ""לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים" , ואין משפט טוב מזה להיות הסיפתח לערב מהנה בפאב הקרוי על שמו (בשלושה סניפים- נתניה, פתח תקווה וחולון|).
"אוסקר ווילד" הוא פאב אירי שהוא הרבה יותר ממבחר בירות (עצום) ואוכל (טעים). כשמבלים ערב ב"אוסקר ווילד" כדאי לקחת את הזמן מכמה סיבות. ראשית ישנו העיצוב המיוחד של המקום שכולל לא רק צורות ישיבה שונות לפי כמות האנשים בחבורה, כולל חדר פרטי, אלא גם אלפי פריטים המקשטים אותו, מהמסכים הגדולים המקרינים אירועי ספורט, ועד לאוספי התמונות , אימרות, תחתיות בירה, חפצים ועיטורים שונים. בכל מבט ובכל כיוון ניתן לגלות משהו חדש ומעניין.