ארכיון

טונה- מלכת הדגים.

כולנו שמענו המון על דגים. מיתוסים, אמונות, עובדות, הכל מבולבל.

מה היתרונות של דגים? באיזה גילאים מותר לאכול אותם? מה הקשר לכושר גופני ומה מותר ומה אסור לנשים בהריון ולמניקות?

חברת "סטארקיסט" באה לעשות סדר בדברים ולעזור לנו להחליט מה הכי טוב עבור גופנו.

 

בסדרת סרטונים משעשים וקצרצרים, מסבירה הדיאטנית הקלינית רותי אבירי , כל מה שרצינו לדעת על הדגים בכלל והטונה בפרט-

הקישור – https://www.youtube.com/playlist?list=PLnwAr2S8rPOPhA18E4OTb4HtHu5qQFHwj

בתכלס, אין מישהו שלא יכול להפיק רק טוב מהטונה-

מלפני הלידה ועד הזיקנה –

בזמן ההריון כשמה שאמא אוכלת משפיע על העובר, חומצת השומן אומגה 3 וחומצת DHA, חשובים להתפתחות מבנה המוח, מערכת העצבים והראיה ועוד. גם על האם העתידית משפיעות החומצות שבדגים כיוון שהן מסייעות למניעת דיכאון לאחר לידה למשל וכמובן שטונה ודגים קלים לעיכול מה שעוזר לנשים עם הצרבות והבחילות וכל תופעות הלוואי של ההריון, וכן הוויטמינים והמינרלים שבטונה מסייעים לתקן את החוסרים שנוצרים בעקבות ההריון.

במזל טוב נולד התינוק ומגיע שלב ההנקה, שבו שוב, מזונה של האם משפיע על התינוק והתפתחותו – שלא לדבר על הצורך של האם לאכול תזונה מאוזנת ובריאה כדי שתוכל להניק בהצלחה. גם אם אישה בוחרת שלא להניק, היא עדיין צריכה לשמור על בריאותה ועל כוחה באמצעות תזונה נכונה כדי שתוכל ביחד עם האב (שגם הוא צריך לאכול בריא למעשה כל הזמן…) לטפל בתינוק ובכל צרכיו.

בעיה נוספת שמתעוררת אחרי הלידה היא הנסיון לחזור לגיזרה, וזה קשה כשנמצאים בבית ב"חופשת הלידה" (גם אם חולקים אותה עם האב) וקרובים למקרר, ועוד לא ישנים טוב, לא אוכלים טוב וההרגשה היא תשישות כללית שמובילה לאכילה בלתי מבוקרת שלא מאפשרת להוריד את הקילוגרמים שנוספו בהריון. בטונה יש המון חלבון, מה שהגוף מתאמץ לפרק ודורש יותר זמן, ולכן תחושת השובע ארוכה יותר וגדולה יותר. נוסף לכך, בגלל שניתן לחמם טונה, אפשר לשלב אותה בקלות בכל דיאטה ולתת תחושה של מנה חמה וממלאית בצירוף למשל לחביתה או לירקות או לפשטידות.

התינוק גדל, הופך לפעוט, לילד ולנער, ובכל השלבים של הגדילה והצמיחה, חשובות מאד חומצות אמינו שנמצאות בחלבונים ושהגוף לא מייצר, בדיוק מה שיש בדגים. מעבר לזה ישנם כמובן גם הוויטמינים והמינרלים – בדגש מיוחד על הסלניום שהוא נוגד חימצון שחשוב מאד להתפתחות המוח בגיל הרך.

וכשהילד יוצא לגן ולבית הספר? טונה מהווה פתרון מעולה לכריך של ארוחת העשר. היא נשמרת היטב, היא עסיסית וטעימה, היא משביעה ומחזיקה את הילד לשעות הלימודים הארוכות (כך שהפיתוי של הקיוסק פתאום לא כזה חזק), נוח להכין בבוקר בכריך להורה הממהר, וזה הרבה יותר טוב ובריא מאשר כריך עם ממרח שוקולד למשל… (והורה שחושב שממרח חרובים זה אותו דבר, יגלה מהר מאד לאן הולכים הכריכים הבריאים שלו…).

טונה הולכת מצוין גם בארוחה של הילדים כשהם חוזרים הביתה מבית הספר או בארוחת ערב, בעיקר בגלל שהיא לא נראית או מריחה כמו דג, כך שאפשר לשלבה במבחר מנות – סלטים, מנות פסטה, פשטידות וכדומה, ובגלל שהיא גם פרווה, אפשר לשלב בארוחות בשריות או חלביות במשפחות שומרות מסורת.

וכשהילדים ישנים, הגיע הזמן ללכת לחדר הכושר – ורצוי מאד לאכול טונה לפני או אחרי אימון, כי אין כמו טונה לסייע לבריאות כלי הדם, שיפור מערכת החיסון ומצב הרוח, וכשיש מצב רוח, גם האימון אפקטיבי יותר ותוצאותיו טובות יותר.

הטונה נשמרת היטב בקופסאות שימורים, כך שאפשר להחזיק מלאי במזווה ופשוט לשלוף כשרעבים, ואפשר לשדך אותה לכל כך הרבה דברים, שתמיד יהיה משהו שיסתדר איתה בבית, ותוך דקות יש ארוחה משביעה ובריאה מאד.

הנתחים בקופסאות השימורים של "סטארקיסט" הם נתחי פילה מובחרים שמשומרים ללא משפרי טעם וחומרים משמרים בטכנולוגיות מתקדמות ששומרות על הערך התזונתי הגבוה של הטונה.

כמובן שניתן לבחור בין טונה בשמן (איכותי) לטונה במים ש"זולה" יותר בקלוריות.

קיבלתי להתנסות מבחר ממוצרי "סטארקיסט" –

טונה בשמן זית כתית מעולה (ששווה "לנגב" אחרי האכילה בעזרת לחם לבן טרי), נתחי פילה סלמון, טונה והרינג שעברו תהליך עישון), סידרת "סטארקיסט" של 99 קלוריות, שמגיעים בטעמים של נגיעות שמן זית ולימון, שמן זית לבד או שמן זית ועשבי תיבול  והכל בחבילה קומפקטית שלא דורשת ספירת קלוריות, מכילה מזלג ומכסה פלסטיק לסגירה חוזרת ומצויינת לקחת לטיולים, למשרד, לנסיעות לחו"ל לשומרי כשרות למשל שנושאים איתם את האוכל וגם טונה 5% שמאפשרת ערך קלורי נמוך במיוחד עם טעמים של טבעי, לימון ופלפל או עשבי תיבול.

הפיבוריטים שלי היו

זו עם השמן כתית מעולה, שצורף לגבינה איכותית וכוס יין , והכל לוטף באמצעות חלה טריה של שבת, כי אין כמו לפתוח שבת כזו בעשר בבוקר כשכולם ישנים ואפשר להנות מהשקט, ההרינג המעושן שצורף לטבעות בצל והפך לסלט נוסטלגי של ילדות בבית הכנסת (הקידוש ה"אשכנזי" לא היה אותו דבר בלעדיו), טונת ה99 קלוריות שאומצה להפסקות הבוקר של המשרד, כשעוד יש הרבה זמן עד ארוחת הצהרים ומצד שני לא כדאי להתפתות לעוגיות של פינת הקפה, וגם מתכון שהכנתי מתוך המתכונים הרבים שמוצעים באתר של "סטארקיסט" -http://www.starkist.co.il/,

וזה מה שהכנתי –

מהחוברת של סטארקיסט בחרתי מתכון בשם "פסטה ברוטב טונה ועגבניות שרי". שיניתי קצת את המתכון כי לא היו לי כל המצרכים, וכי יש לי העדפות אחרות (למשל בסוג העלים שנכנס לרוטב) וגם את הכמות כי הכנתי כמות ליחיד ולא לשישה כמו במתכון המקורי.

בישלתי פסטה (היה לי רק ספגטי), במקביל טיגנתי בשמן זית בצל קצוץ (אני לא מצרפת כמויות מדוייקות כי בסופו של דבר ההעדפה היא אישית), הוספתי קצת שום וטיגנתי עוד מעט, כדי שלא יישרף, הוספתי עלי כוסברה (במתכון המקורי היה כתוב בזיליקום וצ'ילי) וטיגנתי עוד שתי דקות. הוספתי חצי קופסת טונה לפי הטעם (אני לקחתי את זו של ה99 קלוריות) שסיננתי מהשמן ועוד עגבניות קצוצות. בישלתי כשלוש דקות ותיבלתי במיץ לימון, מלח ופלפל, ואת הכל הנחתי על הספגטי המוכן.

בתמונות אפשר לראות את תהליך ההכנה ואת המנה המוכנה.

למעלה שלב הכנת הרוטב , למטה המנה המוכנה.

אם כבר אני במטבח, הכנתי גם מנה ראשונה נחמדה של עגבניה ממולאת שפשוט רוקנתי את תוכנה (הוספתי אותו למתכון הקודם), בישלתי ביצה קשה, וערבבתי אותה עם בצל קצוץ, מלפפון חמוץ קצוץ, החצי השני של קופסת הטונה וקצת מיונז (או אלף האיים אם אין מיונז). את הכל החזרתי בחזרה לעגבניה המרוקנת וכיסיתי אותה בחלק העליון שלה.

יש בחוברות ובאתר של "סטארקיסט" המון מתכונים, גם לילדים וגם לספורטאים כמו גם לציבור הכללי, שווה לעיין, וכמובן ללמוד מהסרטונים המשעשעים מה באמת היתרונות של אכילת דגים.

נופשים – בדרך הקלה

הישראלים אוהבים צימרים ואוהבים לצאת לחופשות בצימרים. מבחר הצימרים גדול מאד, בכל אחד מתקנים אחרים, אפשרויות אחרות וכמובן מחירים אחרים.

כדי להשתלט על כל הבלגאן ולגלות איפה הצימר שהכי מתאים לנו בכל פרמטר – ממיקום ועד מחיר, קם אתר "נופשים" שמהווה פלטפורמה ידידותית מאד למחפשי הצימר. כל מה שצריך הוא להכנס ל

www.nofshim.co.il  ולבחור את הקטגוריה- האם מעניין אותי לבחור לפי מחיר? לפי צימרים רומנטיים, או עם בריכה (והאם היא מקורה- ענין קריטי במזג אוויר קריר), האם היא יוקרתית או משפחתית, מתאימה לזוג או למשפחה עם ילדים, עם ג'קוזי (ענין חשוב מאד להרבה ישראלים) או עם מתקן ברביקיו, האם מתאים לציבור הדתי, עם ארוחות או בלי וכמובן – איפה?

אחרי שבחרנו ניתן למצוא רשימה של הצימרים האפשריים באזור (והמאגר ענק!) , בוחרים צימר אחרי שראינו את התמונות, המידע והאפשרויות של כל מקום, בודקים אם התאריך שרצינו פנוי בקלי קלות, ומכניסים הזמנה. התשלום מאובטח והשובר מגיע מיד. זהו, נשאר רק לארוז.

אני בחרתי בצימר "המקום שלי במושבה" בזכרון יעקב, בעיקר בגלל המיקום שלו – בלב המושבה, במרחק הליכה מכל האטרקציות (ויש הרבה, ועל כך בפוסטים הבאים). התאריך היה פנוי, הדרישות שלי (מלבד מיקום היה לי חשוב שתהיה חנייה נוחה, ושיהיה מטבח מצויד וכמובן WIFI. (הדף של "המקום שלי במושבה" בפורטל "נופשים" – https://www.nofshim.co.il/mini/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%94.html?type=1&night=1&p_adl=2&adate=2014-02-03&opt%5B0%5D=68&showall=1

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

 

לא הייתי צריכה אפילו להתקשר, הכל היה מסודר מראש. החדר כבר חיכה לנו ועימו יוסי הבעלים שהסביר לנו על המקום. החדר שקיבלנו היה חדר "שרה אהרונסון" (כל החדרים קרויים על שם גיבורי ההסטוריה של זכרון יעקב) והוא כלל מיטה מרווחת, מטבחון מאובזר בכל הכלים הדרושים כולל כירה חשמלית ומיחם , טלוויזיה חדשנית עם ערוצי הלווין, שולחן אוכל עליו נאכל בבוקר את ארוחת הבוקר שמוגשת לחדר, וכמובן חדר רחצה מפנק כולל סבונים וקרם ריחניים ומקלחון עם ראשי מקלחת שיוצרים גשם מלטף על הראש.

יוסי מסר לנו את סיסמת הגישה לאינטרנט ושאל מתי נרצה את ארוחת הבוקר ומה אנו אוהבים בה והיא אכן הגיעה בשעה היעודה למחרת – וכללה מבחר גבינות גדול, דג כבוש, ריבות, חביתות לפי דרישה, סלט ירקות טרי וקינוחי יוגורט עם גרנולה, כל זה לצד לחמי הבית שיוסי אופה בעצמו.

מצאתי ששיטת הזמנת הצימר דרך "נופשים" קלה ונוחה במיוחד, ומסתבר שגם חברת "השטיח המעופף" שהיא חברת תיירות גדולה, גם הם כבר חשבו כך ולכן אפשר באתר של "השטיח המעופף" להזמין צימרים דרך פורטל "נופשים".

מה נשאר? רק לארוז.

נסיעה טובה

הסיפורים, החוויות, הטעמים והניחוחות שחווינו בטיול בזכרון וסביבתה- בפוסטים הבאים.

מעיינות חמי טבריה- עונג בחמישה חושים.

את ההנאה והבריאות שבטבילה במעיינות חמים גילו כבר בימי קדם. בכל מקום שבו היו מעיינות כאלה, קמו ערים שאליהן הגיעו כל מי שרצו להבריא, להרגיש טוב או סתם להתפנק. היתרונות שבטבילה במעיינות אלו היו ידועים לכולם – הגופרית והמינרלים בעלי תכונות בריאותיות רבות, המשקל הסגולי מסייע להגדיל טווח תנועה לשיפור מגבלות גופניות או פגיעות שונות, השהייה במים ממריצה את מחזור הדם והמטבוליזם והחומרים ההורמונים המופרשים בגופו של הטובל מסייעים בהפחתת תהליכים דלקתיים שונים. (וזאת חוץ מהעובדה שהטבילה במים החמימים והעשירים היא חוויה מפנקת שמותירה את העור חלק ונעים).

מקור המים ב"מעיינות חמי טבריה" הוא 17 מעיינות של מים תרמו מינרליים שמגיעים מבטן האדמה בטמפרטורה של כשישים מעלות ולמעשה מקוררים עד ל37-39 מעלות בקירור טבעי כדי לאפשר טבילה נעימה בכל עונות השנה.

בשנת 2011 קמה חברה בשם "חמשת החושים" שהחלה להפעיל את מלון "נופים" על שפת הכינרת, ושנתיים אחר כך עברה לנהל את "מעיינות חמי טבריה" אחרי שיפוץ מקיף.

הגענו ביום חורפי חמים למתחם ובסיור שערך לנו המנכ"ל, מר עמי ישראל ראינו את המתקנים שעומדים לרשות הציבור – משטח דשא ענק , בריכת שחיה חיצונית חצי אולימפית שמחוממת בחורף (ואכן, כפי שאפשר לראות בתמונות שצילמתי, למרות שמדובר ביום בחודש ינואר, אנשים בילו בבגדי ים בבריכה, שחו ונהנו ממנוחה על כסאות השיזוף), שתי בריכות מים תרמו מינרליים – אחת פנימית ואחת חיצונית, שכוללות גם מתקני עיסוי מימי כייפי וכמובן איך אפשר בלי חדר כושר משוכלל וסאונות – יבשה ורטובה? חוויה כוללת לכל חמשת החושים, כפי שמציע השם.

אנחנו התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר בקפיטריה של המקום, עם מבחר גדול של אפשרויות (ובתמונות רואים רק חלק קטן).

אחר כך עלינו על ה"מדים" של המקום – חלוקים ונעלי ספא, השארנו את החפצים בלוקרים והופ- לתוך המים. בגלל שהמים חמימים, אז הדבר הכי בולט הוא שבניגוד לכניסה לבריכות מים רגילות, גם בקיץ, כשנכנסים וחוטפים מכת מים קרים ואז מנסים להכנס לאט לאט, כאן, בגלל שהמים חמים, אפשר להכנס בבת אחת ותוך שניות להיות עטופים בחמימות מלטפת ומרגישים איך השרירים מתרפים וכל תא בגוף נושם לרווחה.

אנחנו עשינו את מה שהתבקש, התיישבנו על המדרגה בתוך המים, דואגים שכל חלק בגוף טבול ועטוף היטב בחמימות הזו, וקשקשנו על "ככה צריך לבלות יום שישי".

הסיבה היחידה שהצליחה להוציא אותנו מהמים היתה התור לטיפול בספא "חמשת החושים" שמציע תפריט גדול של טיפולים לפי הדרישה והצורך. אני קיבלתי מעסה בשם ילנה שעשתה לי עיסוי שוודי במהלכו עברה על כל שריר ומצאה שם נקודות תפוסות שאני בעצמי לא הכרתי (ורק על החלק של כפות הרגליים כבר הייתי מציעה לה נישואין…).

רכה ורגועה יצאתי לכיוון המקלחות, משם לחדרי ההלבשה ואז – כל הפעילות הזו עשתה אותי רעבה ומיהרתי לפגוש את כולם במסעדת "היגאה" הכשרה שבמקום. השם "היגאה" הוא שמה של אלת הבריאות וההגיינה, שם מתאים מאד ל"מעיינות חמי טבריה". המסעדה מנוהלת על ידי שף אבי מוזס, ששלח לנו לשולחן מבחר ענק של הסלטים, הבשרים, התוספות וכמובן הקינוחים. המגוון כל כך רחב שכל אחד יכל למצוא בו מה שהוא רוצה, (ובתמונות רואים שוב, רק חלק קטן מכל מה שהיה שם). ההמלצה האישית שלי – לא להחמיץ את שיפודי העוף בטמפורה – מעדן על מקל.

למעלה ולמטה – מטעמי מסעדת היגאה

נוף הכינרת השתרע מולנו כשהגיע לנו מגש קינוחים. כבר סיפרתי לא אחת על החשש שלי מקינוחי פרווה. שף מוזס השכיל למצוא דרך להמנע מקינוחים שדורשים תחליפי חלב, והפיק מעדנים אחד אחד- מקרונים בצבעים ומילויים שונים, עוגת תפוחים, עוגת פירות, סופלה שוקולד חם וסלט פירות טרי, (ולא הניח לצלחת עד שלא יצר גם לבבות צבעוניים מרוטב פירות).

במקום נערכים גם אירועים שונים, וגם ארוחות דגים לצליינים שבאים למקומות הקדושים. צ'ופר מיוחד הוא הגעה למקום על ידי סירה, דרך מינגש הסירות, ישר למסעדה או לבריכות.

לאורחי מלון "נופים" הכניסה למעיינות חינם.

פרטים על האתר והמסעדה- http://hamei-tveria.co.il/

MAPPO קורה פה?

logo2

 

 

כולנו אוהבים מועדוני צרכנים, כי כולנו אוהבים להרוויח כמה שיותר (ולהוציא כמה שפחות). זו הסיבה שיש לנו בארנק כל מני כרטיסי מועדון שנותנים לנו הנחות או הטבות ברשתות השונות. המגבלה של הכרטיסים האלה היא שכל כרטיס שייך לרשת או לחנות, וצריך לחזור אליה ספציפית ולרכוש רק בה כדי לקבל את ההטבות.

תומר באומל, יזם צעיר, חשב כמה צעדים קדימה ועלה על רעיון טוב יותר- למה לא ליצור מועדון לקוחות עם מבחר אפשרויות ענק, שבו כולם מרוויחים?

וכך קמה אפליקצית MAPPO – מועדון צרכנות שבו מקבלים חזרה כסף על כל קניה, במבחר ענק של מקומות, וללא הגבלה.

איך זה עובד?

נניח שבא לנו לאכול ארוחת צהרים ואנו באזור מסוים. מה שעלינו לעשות הוא להכנס לאפליקציה, למצוא רשימה ענקית של מסעדות, ברים, מסיבות, אירועים ועוד שנמצאים בסביבה שלנו (או בסביבה הרצויה לנו גם אם אנחנו לא נמצאים בה כרגע) ולבחור מקום. יש חיתוכים שונים כמו כשרות, מנות צמחוניות , ואפילו מקומות ידידותיים לכלבים, כדי שלא נצטרך להפרד מידידנו השעירים בשביל להנות. מגיעים למקום, נהנים מהארוחה, המשקה או האירוע ומקבלים את החשבון. במעמד התשלום מקלידים באפליקציה את סכום התשלום (שמופיע גם אצל בעל המקום שמאשר אותו) ובאותו רגע ממש, עשרה אחוזים מהתשלום חוזרים לארנק האלקטרוני שלנו באפליקציה, לשימוש עתידי , שמאפשר צבירה, מאפשר שימוש ללא הגבלה ונוח מאד.

ביום אחר, כששוב מתחשק לנו ללכת לאכול, שוב בוחרים מקום באותה השיטה, והפעם במעמד התשלום שולפים את האפליקציה ואומרים "אני רוצה לשלם חלק/ הכל בכסף שהצטבר לי" וכך הסכום יורד מהחשבון מיידית, ובניגוד למבצעים שונים , כאן אפשר לכסות את כל מחיר הארוחה בכסף הווירטואלי של "מאפו". ארוחה חינם, מה יותר טוב מזה?

(ואגב, גם על התשלום הווירטואלי מקבלים שוב החזר של עשרה אחוזים… ).

יתרון גדול נוסף של MAPPO  הוא שבשום שלב לא מכניסים פרטי כרטיס אשראי למשל, כך שהכל בטוח ומסודר.

יום יום מצטרפים עוד ועוד בעלי עסקים לרשימת Mappo friendly כך שהמבחר הולך וגדל, וכולם מרוויחים – הצרכן מקבל הנחות וארוחות חינם, והעסקים מקבלים עדיפות בבחירה של הלקוח שיעדיף ללכת למקום שבו יש לו הטבה מאשר מקום שלא מאפשר את ההטבה ולא לשכוח את הפירסום והחשיפה.

מעבר לזה, לא רק שמקבלים הנחה ,מקבלים גם אינפורמציה- איפה יש מסעדות, מה יש בהן, איפה יש מסיבות , ברים וכו' (ובעתיד אפילו חיתוכים כגון מידת הצפיפות באותו מקום בזמן אמת, כי יש הבדל בין צפיפות רצויה כגון במסיבה, לבין צפיפות לא רצויה כמו במסעדה).

השירות חינם!.

"מאפו" קיימים כבר חודש, והשאלה היחידה שיכלתי לחשוב עליה היא "איך לא חשבו על זה קודם"?

עוד פרטים באתר הבית – https://www.mappo.co.il/#!/

דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/MappoApp

סרטון הסבר מפורט – https://www.youtube.com/watch?v=lUM-kIivxCk&list=PLoSM7wZxcyu2gzZRVt4ywlC17HIUFKzRl&feature=c4-overview-vl

"אריבה, אריבה!" – "דונקי" – מקסיקו בתל אביב.

בכל תוכנית בישול אמריקאית, כשרוצים להראות מנה מהירה, בריאה ומשביעה, מציגים מנות מהמטבח המקסיקני, עד כדי כך שהטורטיה, הקסדיה,הבוריטו והטאקו כבר הפכו למושגים אמריקאים שגורים.

הסיבה לחיבה הגדולה לאוכל המקסיקני היא שמעבר להיותו טעים ומשביע, הוא גם מאד בריא ומכיל מרכיבים כמו אבוקדו, עגבניות, תירס, כוסברה ושעועית, כך שאפשר גם להנות מהטעם וגם מהבריאות (ובגלל שטורטיה גם דקה יותר מלחמניית המבורגר למשל, אז המנה מכילה יותר חלבונים מאשר פחמימות).

הוזמנתי לסניף "דונקי פרש מקס"- אחד מהשניים בתל אביב (יש ברחוב החשמונאים 91 וברחוב הרצל 10) כדי להתנסות במיטב הטעמים של מקסיקו, ויש הרבה.

התפריט בנוי כהרכבה, כלומר קודם בוחרים את סוג המנה – בוריטו, טאקוס או קסאדיה (ההבדל הוא בצורת ההגשה, כך למשל הבוריטו מגיע מגולגל בעוד הקסדיה מגיעה כטוסט עם גבינה וחתוכה למשולשים מקופלים). אחר כך בוחרים את המילוי- ויש המון כאלה – צ'ילי קון קארנה הקלאסי (בשר בקר טחון עם שעועית שחורה), תבשיל בקר עם ירקות שורש בבישול ארוך, תבשיל עוף, חזה הודו, או מנות צמחוניות-טבעוניות של תחליף בשר עשוי מטופו ותבשיל ירקות.

אחרי הבחירה הזו (ושווה להתייעץ עם הצוות לגבי הטעמים והשילובים) בוחרים את הרוטב שיחבר את כל העסק- כמו סלסה מקסיקנה, גוואקמולי, שעועית שחורה, סלסת תירס וכדומה.

אחרי ההזמנה הצוות מגלגל את המנה לפי הצורה המבוקשת (או במקרה של קסאדיה גם הופך אותה לטוסט) ויש ארוחה.

בנוסף לטורטיה יש גם תוספות בצד כמו נאצ'וס, תפוחי אדמה, ירקות וכו'.

אנחנו קיבלנו ארוחות שכללו מנה אחת בשרית (עבורי) ומנה נוספת צמחונית עבור זה שלא אוכל בשר. אני ביקשתי קסאדיה וקיבלתי פצצה של כל טוב- במקום לבנות את המנה שלי, פשוט ביקשתי שישימו את המלצות המקום, רק שלא יהיה חריף. זה שלא אוכל בשר ביקש בוריטו עם תחליף בשר ותוספות כמומלץ וגם טיפה חריף (יש כמה סוגים ודרגות של חריפות).

קודם כל, עשיתי מה שמתבקש וטעמתי משלו. בדרך כלל יש לי רתיעה מטופו אבל פה בגלל המירקם (שמדמה בשר טחון) ביחד עם שפע הטעמים והתיבולים, באמת שאי אפשר היה לחוש שלא מדובר בבשר אמיתי. המנה שלי הבשרית היתה עשירה ומלאת מרקמים – הרכות של הבשר, הקרנצ'יות של הירקות והמוצקות של הטוסט טורטיה השתלבו למנה אחת.

לצד המנות קיבלנו את התוספות לפי המלצת המקום – סלסילה של נאצ'וס עם גוואקמולי למעלה (וטעם תירס טרי טרי) וסלסילה של תפוחי אדמה אפויים עם רוטב שמנת. אגב, גם הקסאדיה הוגשה עם רוטב שמנת לפי בחירה (שמנת כוסברה- יש!!!! חולה על כוסברה!). ולא לדאוג- אם נגמר הרוטב מלמעלה, אפשר לקבל תוספת!

כדי להוריד את זה קיבלנו כוסות של תה "חמאיקה" שעשוי במקום מפרחי היביסקוס ויש לו טעם של מיץ אוכמניות, מרענן מאד.

הערה שלי – ניסיתי להיות מנומסת ולאכול עם סכין ומזלג. לא הולך. האוכל המקסיקני הוא חוויה לכל החושים, אוכל מכל הנשמה, וככזה אוכלים בידיים, אחרי שפותחים פה גדול (או ענק כשזה בוריטו, או "סתם גדול" כשזה קסאדיה) ובגלל שיש כל כך הרבה מילוי, גם אין סיכוי שהליפסטיק לא יהרס…

מבחינת מחירים מקבלים הרבה תמורה – יש דיל של 35 שקלים לארוחה (הרבה פחות מרשתות המבורגרים למשל) שכולל בוריטו, זוג טאקוס או קסאדיה ותה חמאיקה שמספיק בהחלט, ומי שרוצה יותר יכול לקחת דיל של אותו דבר עם נאצ'וס ב42 שקלים, ויש גם ארוחות גדולות יותר – מהסוג שאנחנו אכלנו (והאמת, לא הצלחתי לסיים- כי נאצ'וס עם שתיים משלושת פרוסות הקאסדיה שקיבלתי כבר גמרו אותי סופית, לא היה מקום לחתיכה השלישית) עולה 52 שקלים שזה מחיר של עיסקית בכל מסעדת פועלים שמנונית.

מה שגם אהבתי הוא שבגלל המגוון הענק של תוספות ורטבים, אפשר לאכול המון פעמים ובכל פעם להנות ממשהו אחר, והכל בריא מאד.

דף הפייסבוק של "דונקי" (שהוא אגב התרגום באנגלית ל"בוריטו") – https://www.facebook.com/DonkeyFreshMex

שם אפשר למצוא את כל התפריט, המחירים וגם תחרויות אינסטגרם שמזכות בארוחות חינם, שווה לבדוק.

אז VAMOS ל"דונקי"!

ט"ו בשבט – הכל במאה

לא מזמן סקרתי כאן את הפעילות הברוכה של אתר "מועדון המאה" שמחלק כל מאכל לאריזות של מאה קלוריות באופן שקל הרבה יותר לדעת בדיוק כמה אכלנו ועד כמה זה מתאים לשיטת האכילה שלנו. (http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/12/25/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94/)

בקרוב ט"ו בשבט ואחד המוקשים הגדולים ביותר של כל דיאטה הם האגוזים למיניהם שמצד אחד מאד מאד בריאים וטעימים, ומצד שני, פצצות קלוריות לא קטנים. כמובן שאם הבחירה היא בין הקלוריות של חטיף מטוגן או אגוזים טבעיים, ברור שהאגוזים מנצחים, אבל זה לא אומר שאפשר לנשנש בלי סוף ובלי לשים לב כמה אוכלים, ויש הרבה מאיתנו שאוכלים פשוט עד שהשקית נגמרת.

חברת "שקדיה" הרימה את הכפפה ויצרה שקיות של סוגי אגוזים שונים, כולם בערך קלורי של מאה קלוריות בדיוק לשקיק. בצורה כזו אנו יכולים לספור שקיקים ולדעת כמה מותר לנו לאכול, או כמה אכלנו, ומצד שני גם בגלל שהשקיק קטן, יש לנו גבול שמודיע לנו "עד כאן" ולא בור ללא תחתית.

בתמונה אפשר לראות חלק קטן מהשקיקים של "השקדיה" (יש עוד סוגי אגוזים וכמובן גם פירות יבשים).

האגוזים כאמור מאד בריאים ויש להם שלל תכונות טובות  – אוכמניות מונעות דלקות בדרכי השתן, אגוזי מלך טובים ללב, קשיו , שקדים ופיסטוק מסייעים לדיאטה והמלצה לגברים – תאכלו אגוזי ברזיל ופקאנים, זה כדאי.

האריזה הכי טובה- אריזת מיקס שנותנת לנו את מירב היתרונות הבריאותיים ואת גיוון הטעמים.

ארוחות ערוכות – הטאצ' של פרידה במטבח.

כששני ההורים עובדים, לאף אחד אין כוח להתחיל לבשל. מצד שני, כשיש ילדים בבית, צריך משהו קצת יותר מאשר ספגטי ברוטב מצנצנת.

במשך שנים רבות עבדה פרידה רז כבשלנית בבתיהם של אנשים שרצו אוכל ביתי טעים, אבל לא היה להם כוח או זמן להשקיע. פרידה, אוטודידקטית בבישול, התמחתה בבישולים לפי טעמים שונים והעדפות שונות והחליטה שהגיע הזמן להגשים חלום ישן ולהפוך את הידע בבישול לנחלת הכלל – באמצעות סדנאות שהיא מעבירה בשוהם.

כשהגעתי לסדנת "קטניות, ירקות ותבשילים" גיליתי כמה דברים. ראשית – שהרעיון הוא שמה שלומדים בסדנה ניתן לעשות בדיוק בבית. לשם כך אין בסדנה תנורים מקצועיים או מערבלי ענק שעולים הון , אלא יש את מה שיש לכולנו בבית – תנור ביתי, סכינים לא מותגיות וכך הלאה, כך שרואים בדיוק מה אפשר לעשות עם הציוד. מעבר לזה, יש אנשים שאוהבים להשתתף בבישולים ויש כאלה שמעדיפים רק לצפות, והכל הולך- אפשר להתנדב להשתתף, אפשר לשבת ולצפות, לא מחייבים אף אחד. גם המצרכים הם מצרכים נפוצים שאמורים להיות בכל בית, והמשתתף לא נשלח לקנות "פטריה נדירה שיש רק בחנות אחת בצפון רמת הגולן" למען המתכון. מכיוון שפרידה עבדה בבתים של אנשים עסוקים, המתכונים נועדו לאנשים כאלה בדיוק, והם קצרים, כך שבשעתיים בערך שהיינו בהכנות, הורכב משתה שלם עם המון מנות, טעמים, מרקמים וסוגי עשייה. לכל אורך ההכנות והבישולים קיבלנו המון המון טיפים, חלקם דברים שבכלל לא היינו חושבים עליהם. הידעתם למשל שכשמכינים אורז לא צריך לספור יחס של כוס וחצי מים לכוס אורז? מספיק לשים את האורז בסיר ולכסות אותו במים ואז להוסיף מים עד גובה של סנטימטר נוסף וזהו, בלי מדידות ובלי מתמטיקה (כי כמה זה אחד וחצי כפול כוס ורבע אורז למשל?)

עוד לפני שהתחלנו עם הבישולים התכבדנו כולנו במרק ביתי חם (שגם ביקשנו וקיבלנו את המתכון) , כי החוויה היא חווית אירוח ביתי, וגם כי נעשים רעבים במשך הסדנה ולא כדאי לנשנש ולגמור את הפרודוקטים…

כוסות יין נמזגו (כי השפים בטלוויזיה תמיד שותים יין עם הבישול) והופ להכנות.

פרידה הראתה לנו איך אפשר לתכנן את המנות והכנתן כך שבזמן שאחת בתנור, ואחת על האש, אפשר בנתיים להכין משהו נוסף כך שהכל יהיה מוכן במקביל (וכאן טיפ נוסף – אם מכינים משהו, נניח קוביות ירק, אפשר להכין כמות קצת יותר גדולה על הדרך, ואז יש מצרך מוכן למנה נוספת. כך למשל כשחתכנו קוביות חצילים למנת ירקות בתנור, השארנו קצת עבור מנה נוספת של חצילים בטחינה).

 

(בתמונה – פרידה רז בפעולה).

נושא הסדנה היה קטניות והשתמשנו רבות בבורגול וקינואה (שלפי פרידה לא כדאי לבשל כמו שמבשלים אורז, עדיף כמו שמבשלים פסטה, יותר מהיר ויעיל). במהלך הסדנה למדנו למה עדיף להשתמש בחלמונים בלבד ולא בכל הביצה בלביבות, איך עושים טרנספורמציה לאוכל שאמור להיות מטוגן, לאפייה או צליה בתנור באופן שהוא יוצא טעים לא פחות אבל בריא הרבה יותר, איזה טעם יש לסוגי תפוחי אדמה שונים ואיך לוודא שכל התיבול נכנס לתוכם, איזה ירקות מפרישים נוזלים ולכן איזה ירקות צריך להפריד זה מזה בזמן הצליה, איך להשתמש בשום כדי שלא יישרף ועוד ועוד.

הבישולים בעבודה…

בסוף הבישולים המנות נפרשו על השולחן, המזלגות נשלפו והמנות נטרפו. כמובן שכולנו קיבלנו כלים חד פעמיים כדי לקחת הביתה מה שנשאר, לשמח את שאר בני המשפחה (שאחרת רק היו רואים צילומים של המנות בטלפון הסלולרי ).

בתמונות למעלה- חלק מהמנות המוכנות.

במקביל לסדנאות מנהלת פרידה גם קייטרינג מצליח בשם "ארוחות ערוכות" שמספק מנות מיוחדות לאירועים עד מאה איש, כמובן כשר בהשגחת הרבנות שוהם. הקייטרינג מתאים כמובן גם להרמות כוסית משרדיות, או ארוחות פרטיות שבהם המנות המוכנות מגיעות על מגשים למארחים שיכולים לכבד את אורחיהם.

פרטים על הסדנאות והקייטרינג ניתן למצוא בדף הפייסבוק – לפי "ארוחות ערוכות – קייטרינג וסדנאות בישול". (ויש גם מבצעי "חבר מביא חבר" וכדומה). הסדנאות בשעות קבועות ובימים קבועים אבל קבוצות מאורגנות מראש יכולות לבחור את היום, השעה ותוכן הסדנה. הסדנאות מצויינות לימי גיבוש, מסיבות רווקות, ימי הולדת ואירועים מיוחדים. בין הסדנאות ניתן למצוא נושאים כמו בישול אסיאתי, ממולאים, אירוח , אוכל שילדים אוהבים וכדומה. אורך סדנה ממוצעת – כ3 שעות.

כשר בהשגחת הרבנות שוהם.

פשוט אלמנטרי

את השף צחי מלול אני מכירה מהתקופה שהיה השף הראשי של מלון "ממילא" היוקרתי. אחרי "ממילא" ועם שנים רבות במסעדות בניו יורק (עם שף דגלס רודריגז) ובלונדון עם אחד עצבני במיוחד- גורדון רמזי, הוא החליט שהוא רוצה עצמאות ואיתר פנינה ביפו, ברחוב בית אשל, שהפכה להיות "אלמנטרי- מסעדת שף".

המוטו, שלפיו נבחר שם המקום – מנות ברורות ומובנות ,דגש על טריות (כשאתה שני מטרים מנמל יפו, הדגים מגיעים אליך לפני שגילו שהם כבר לא במים של הים), תפריט לפי המלאי של אותו היום ומנות שמיועדות לכל אחד- מהמשפחות עם הילדים ועד ל"פודי" האנין.

"צניעות, כבוד לזולת ואוכל טעים הם הבסיס לחיים טובים" הוא המוטו של מלול. המסעדה ממוקמת ברחוב בית אשל 7, בצמוד לשוק הפשפשים.

 הוזמנתי למסעדה לאחר שלושה שבועות בלבד של פעילות, והתנסיתי בשלל הסוגים של המנות, ממגוון רחב (ומתחלף- עד כדי כך שהתפריט מודפס על דף פשוט כדי שאפשר יהיה לעדכן אותו במנות הכי טריות ומיוחדות של כל יום).

בתחילה, כמו בכל מקום שמכבד את עצמו, הוגש לחם הבית שהגיע עם זיתי קלמטה, חמאה ואיולי מיוחד שמוכן במקום. הלחם הוא לא מנה בפני עצמה אלא מגיע לכל סועד על הבית. ביחד עם הלחם הגיע יין של יקב "ספרה" שהוא יקב מאזור ירושלים , אזור מגוריו של השף, שמקפיד על מקומיות והביא למסעדה גם יינות של יקבים נוספים מאותו אזור- "עגור" ו"סוסון ים" וכן בירה מקומית של "שפירא".

ביקשתי גם מים לרוות את צמאוני וקיבלתי כוס מיוחדת שבה כדי לתת טאץ' רענן למים, הוסיפו להם במקום הלימון הסטנדרטי, דווקא פלחי מלפפון חי, משהו שלא ראיתי בשום מקום אחר.

המנות הראשונות שקיבלנו כללו –

מנה טובה של טייגר שרימפס שכרסמנו עם הידיים, ובאו צרובים במחבת עם חמאה, שום, צ'ילי ופטרוזיליה (55 שקלים), לחובבי פירות הים מנה מאד מומלצת.

רוסטביף סינטה עם חרדל , פרמז'ן ובצל סגול (42 שקלים)היה המנה הבאה שהיתה נחמדה , אם כי אני עדיין נוטה יותר לכיוון הטייגר שרימפס.

כאן הגיעה המנה שהיתה הבחירה שלי מבין ששת מנות הפתיחה שקיבלנו – "שקדי עגל" עם עגבניות שרי צלויות וסלט חצילים (50 שקלים) כי הם היו פריכים מבחוץ, רכים בפנים, מתובלים בעדינות, הייתי מוכנה לקערית שלמה רק של השקדים הללו.

 

שלוש המנות הבאות שקיבלנו היו –

"קציצות סרטנים ושרימפס" – שרימפס ובשר סרטנים קצוצים גס עם אבוקדו ומטבוחה (50 שקלים)- השרימפס קצת השתלטו מבחינת טעם ולא הצלחתי להבחין בסרטנים, קצת חבל כי אני אוהבת סרטנים.

סביצ'ה דג טרי – במקרה שלנו סלמון, שוב לפי מה שעולה ברשת באותו יום, בכבישה קצרה עם אנדיב, אבוקדו, אשכולית אדומה, צ'ילי אדום ושמן זית (50 שקלים) – מנה יפה שהפכה אצלנו ל"פינגר פוד", שילוב מעניין של האבוקדו ורק להזהר מקישוטי הפלפל האדום החריף.

סלט מוחיטו (37 שקלים ) לסלט חמוד מאד של עלי בייבי, סלק, מנגו, פלפל אדום, בצל סגול והשיחוק- ווינגרט מוחיטו שבנוי ממש כמו המשקה, עם רום קומפלט ונותן טוויסט מתקתק לסלט. אהבתי את הרעיון כי אף פעם לא טעמתי רוטב לסלט שהכיל רום.

למנה העיקרית התבקשנו כל אחד לבחור מנה מתוך התפריט. בחרתי בנתח קצבים שמגיע צרוב במחבת  ומומלץ בדרגת מדיום, ומוגש עם פירה (חלבי! הללויה!) . הייתי חייבת לעשות תמונת קלוז אפ לבשר ולצבע המגרה שלו, ועם הפירה, טוב, מרגישים את האיכות.

חבריי לשולחן הזמינו אנטריקוט ברמות צליה שונות (במסעדה מאד קשובים לבקשות הלקוחות ולפי טעמם) ודגים שונים.

הקינוח היה מבחר פטיפורים  של הקונדיטורית נעמה שטייר, בטעמים שונים – ממתיקות השוקולד דרך חמצמצות לימונית, כשהפייבוריט שלי היה דווקא זה בטעם אגוזים (הראשון מימין).

(בתמונה למעלה משמאל – שף מלול ומימין – תראו איזה בשר!!)

שף מלול מביא את עצמו ורעיונותיו לידי ביטוי במקום העצמאי שלו – האלמנטרי, והם מספיק רחבים ומגוונים לכל טעם.

 המסעדה כל כך חדשה שאין לה אתר עדיין, אבל אפשר למצוא פרטים ב http://www.2eat.co.il/restaurant.aspx?restid=21889

ישנם דילים אטרקטיביים לעסקיות צהרים וערב.

סלעית – וילה במרחק נגיעה.

ההחלטה הראשונה של כל זוג צעיר, היא היכן לגור. אחרי הדירות השכורות או ה"יד חמש עשרה מרופא" באזור אחורי השוק עם נוף לפחי זבל, כי זה מה שזוג יכול להרשות לעצמו בלב העיר, מגיע חלום המרחבים, הבית הגדול, עם הרבה  מקום לילדים, עם גינה לשבת בה ולגדל בה פרחים ועצים, וכמובן דשא גדול לתפוס בו קצת שמש או את הבריזה.

מצד שני, רובינו גם רוצים להשאר קרובים למרכז, אם זה בגלל עבודה, משפחה, חברים או כי המחשבה על התרחקות קשה לנו.

כאן נכנסת לתמונה ההרחבה של מושב "סלעית", מושב בן 35 שנים, מרחק דקות נסיעה מכפר סבא ( נגישות גבוהה ומיידית לכביש 6 ומשם כ25 דקות לתל אביב), שמהווה סוג של בריחה מהצפיפות של הערים הגדולות.

היישוב סלעית הוא חלק מקבוצת יישובים סביב כוכב יאיר, יישוב חילוני שמורכב ברובו מאנשי הייטק, רפואה, ומקצועות חופשיים, שיוצרים קהילה צעירה כך שילדים יכולים להתרוצץ בחופשיות בין הבתים וההורים רגועים. הישוב מוקף בגדר הקפית וגם ההרחבות יזכו לשמירה, כך שתחושת הביטחון מובטחת.  הישוב נמצא 300 מטר מעל פני הים, מה שמעניק לו מזג אוויר נעים במיוחד.

(בתמונה למטה – היישוב מהאוויר)

(צילום: אמפאמליבו)

הוזמנתי להתרשם מאזור הבניה (הפרוייקט מיועד להסתיים ב2016) . הדבר הראשון שראיתי היה הנוף שביום יפה מאפשר ראות כמעט בלתי תאמן על כל גוש דן והים. מה שיפה בחלקות המוצעות הוא המודולריות- כל המגרשים הם בני 450 מטר רבוע אבל לא חייבים לבנות על כל השטח, אפשר לפי דרישה ולפי הצרכים והאפשרויות הכספיות, לבחור כמה סוגי דגמים שונים ולהוסיף בהמשך כשכל האישורים כבר מוכנים.

כך זוג צעיר כשכרגע נניח מצפה לילד הראשון, ומתכנן ילדים נוספים רק בהמשך, יכול לרכוש במחיר נמוך יותר, מגרש עם שטח בנוי קטן יותר (נניח שלושה וחצי חדרים) ובהמשך, כשהמשפחה או הדרישות יגדלו, להוסיף חדרים. כמובן שהגינה היא מאסט והשלווה שנותן ה"ספייס" כשלא גרים בקופסאות גפרורים צפופות כמו בערים הגדולות.

(בתמונה למטה, הנוף הפתוח באזור הבניה).

היות ומדובר בהרחבה, המחירים נוחים ובמחיר דירת שלושה חדרים בפתח תקווה למשל, מקבלים וילה עם גינה ומרחבים, יחד עם איכות חיים וקהילתיות, כאמור, במרחק קטן.

כשהסתובבתי ביישוב ראיתי בין השאר את בריכת השחיה של היישוב, ואת השטחים הירוקים הרבים. הוסבר לי שהילדים הקטנים לומדים ביישוב והגדולים יותר מוסעים ליישוב צמוד (למשל תלמידי התיכון לומדים ב"בית ברל" הסמוך).

על כל הפרוייקט אחראית חברת "אמפאמליבו" –  שכוללת שתי קבוצות מנוסות ואיתנות שבונות פרויקטים רבים בעיקר בהתיישבות הכפרית.

בתמונות – הדמיות בתים בפרוייקט.

שניים מבין 12 סוגי המבנים האפשריים.

בשלב ב' משווקים 79 מגרשים שנועדו לבתים פרטיים חד משפחתיים, כשכאמור ניתן לבחור מבין דגמים שונים של בתים בגדלים שונים בהתאם לצרכים וליכולת.

עוד מידע ופרטים ב- http://www.high-land.co.il/heb/northop/salit/

כתבה על סלעית בערוץ שתיים – http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-aef96693ee04d31004.htm

בשורה התחתונה- משלב את הטוב שבכל העולמות- וילה רחבת ידיים על שטח גדול, מיקום מרכזי ונוח, ומחיר אטרקטיבי.

בדרבי של "דרבי בר" כולם מנצחים.

את השם "דרבי בר" אין צורך להציג, כולנו מכירים את הסניפים בקניון רמת אביב, במרינה בהרצליה וביגאל אלון בתל אביב. עכשיו הצטרפה למשפחה אחות חדשה – "דרבי בר דגים פורט" שנמצאת כצפוי בנמל תל אביב , מול המים, מול הבריזה ומול השמש הקלילה שמלטפת את הבאים.

הגעתי להשקה עם ציפיות גבוהות, שכן מקום שמתמחה בדגים ופירות ים, יודע איך לטפל בתוצרת הימית ולהביאה למקסימום הפוטנציאל והטריות שלה.

המסעדה ממוקמת בחלל בו היה בעבר הTLV, חלל גדול ומרווח שהפך לארמון ימי הכולל עץ, רשתות, קירות מצויירים ועוד יוצרי אווירה, בידיו האמונות של האדריכל ירון טל (כן, אח של..). במסעדה מקום ל250 אורחים וכמובן גם חלל אירועים פרטי.

 

בתפריט מנות דגים כמו בורי, פורל, מושט, סלמון, מוסר דניס , ברבוניות, לברק, לוקוס (כמה מהם טעמנו בהשקה- הסלמון הגיע על שיפודים ששמרו על עסיסיותו ולא הציפו אותו בתיבול מיותר שהיה מנטרל את הטעם המיוחד של הסלמון, הברבוניות שהיו נשנוש כייפי לצד הבירה הקרה, ודגים שונים עם רוטב חמצמץ וירקות שטופלו ביד אוהבת), פירות ים (אנחנו טעמנו שני סוגים – קלמארי על הפלנצ'ה עם פנקו ושרימפס ברוטב חמאה, שניהם עונג צרוף – במיוחד הקלמארי שהפך לסוג של "פופקורן" עבורנו ונושנש באצבעות תוך התעלמות מהקיסמים המנומסים שהוצעו לנו).עוד מנת נשנושים כייפית היתה מנה של ירקות – חצילים וכרובית שצופו בפנקו וטוגנו, ואחר כך הוגשו עם רוטב עדין. על טוסטונים טעמנו גם מהאיקרה הביתית של המקום ומדגים מלוחים וירקות.  במקום מגישים גם בשרים , פסטות וארוחות ילדים.

את ההשקה כיבדו בנוכחותם ידוענים רבים כמו שלי גפני, שגב משה ורעייתו סנדרה ריגלר המעצבת, זוכי "המירוץ למליון" – קובי וטליה (ואיזה מתוקים הם..), וגם האחת והיחידה בר רפאלי שנהנתה מהמנות וגם מההופעה של אפרת גוש שהגיעה לשמח את כולם.

המסעדה הוקמה על ידי אנשי העסקים והמסעדנים בני רוזן ורועי ליאון שהקיפו את הסועד בכל מה שצריך כחוויה כוללת – טעמים, ריחות, עיצוב, בר אלכוהול מרשים ומוזיקה, כמובן עם שירות מוקפד.

דף הבית של "דרבי בר דגים פורט" – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=15068