החגים בפתח, והמטבחים עובדים בקצב כפול ומכופל, מארחים, מתארחים או סתם מתחשק משהו טעים.
אחד ממכשירי החשמל שעובד הכי קשה בתקופה זו הוא תנור האפייה – פשטידות, עוגות, חלות, מאפים ממולאים, הכל הולך ואחד המצרכים הבסיסיים לאפייה, מעבר לקמח ,הוא כמובן אבקת האפייה.
התרגלנו עד היום שאנחנו עובדים עם שקיות זעירות של אבקת אפייה, שאף פעם לא מתאימות בגודל כך שתמיד אנו נותרים עם רבע שקית שרוב הסיכויים שתושלך לפח כי אחרת היא מתפזרת בעוצמה וולקנית בכל רחבי המטבח.
אם פעם הקונוטציה של המילה "קמח" היתה "חיטה", היום יש שפע רב של תוצרת שאפשר להכין ממנה קמח, כולל קמחים בריאותיים במיוחד ונטולי גלוטן, הפותחים אפשרויות מרובות לכאלה שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן.
אחד הקמחים המעניינים שיצאו לשוק לאחרונה הוא "קמח גרעיני דלעת" של GREENY, מותג מזון הבריאות. מדובר בקמח המגיע אלינו מאוסטריה, מחברת "אלפא ג'י אייץ". הקמח מיוצר ממאה אחוזי גרעיני דלעת איכותיים ללא תוספות של חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.
אז החלטתם לצאת עם הילד לגן המשחקים. אתם רוצים לקחת עבורו נשנוש בריא ומחליטים על פירות. אתם שוטפים פרי, חותכים לחתיכות ואורזים בקופסה.
מגיעים אל גן המשחקים, ושולפים את הקופסה ואז… חלק מהפירות השחירו כי יש חמצן בקופסא, הילד מושיט יד מלאה חול אל החתיכה ויוצא שעם ביס פרי הוא גם נוגס במיטב חצץ ארצנו, ורוב הסיכויים שכל השאר יושלך הצידה. על ירקות בכלל אין מה לדבר.
ספרים שלמים נכתבו על "איך לגרום לילדים שלכם לאכול ירקות" ומצד שני כנראה סוג של מידע שמועבר כשהעובר עוד ברחם , מלמד אותו ש"חובתך להגיד שירקות זה איכס".
אז איך בכל זאת גורמים לילדים לאכול ירקות ולאהוב אותם?
אחת הדרכים היא להסוות אותם בצורה מוכרת ואהובה, קרי – השניצל.
המוצר הבשרי האהוב ביותר בישראל הוא העוף. הוא אהוב על כל הגילאים, מקבל הרבה דרכי הכנה וטעמים ומצוין גם בטמפרטורת החדר, מה שהופך אותו לאידאלי במקומות שבהם אין אפשרות לחמם.
בראשון לספטמבר חוזרים ילדי ישראל לבית הספר, וכשמגיע זמן ארוחת העשר הם שולפים את הכריך שהוכן להם באהבה.
דג הטונה נחשב לדג בריא במיוחד, הוא עשיר בחלבון ודל בשומן, מככב בשפע של מתכונים ומנות ונוח מאד כשנמצאים בחוץ שעות ארוכות, בין אם בשירות צבאי, בטיול או אם שומרים מסורת ונוסעים לחו"ל.
עם זאת, שימורי טונה עלולים בסופו של דבר לשעמם, אותו מרקם ואותו טעם, מה כבר אפשר לחדש?
היא משתלבת עם שפע מנות, היא בריאה בטירוף, היא פרווה ואפילו טבעונית – הטחינה.
כמה קל להפוך אותה לחלק ממנה מלוחה או מתוקה, בעיקר בקיץ כשלא מתחשק לעמול במטבח החם אלא רוצים משהו טעים, בריא ומשביע ממש על המקום.
ואם כבר טחינה, לא נלך על הטוב והאיכותי ביותר?
בישראל המיוזעת, בעיקר בקיץ, מוצרי חלב הם תפריט קבוע. אבל מה עושים טבעונים או כאלה שאסור להם לצרוך לקטוז?
כשרוצים משהו קר אפשר סורבה, כשרוצים קישוט לקינוח אפשר שוקולד מריר מומס או בצק סוכר, אבל מה עושים כשהמתכון דורש גבינה מגוררת למשל, לפיצה, מאפה או פשטידה?
"הי אחי! החיים שלך בלאפה" שרו חברי להקת "טיפקס" . לאפה נחשבת למוסד ישראלי, סוג של פיתה באקסטרים, שמגלגלת בתוכה את כל הטוב האפשרי, חלבי כמו לבאנה עם זעתר, בשרי כמו שיפודים, ואפילו טבעוני כמו טחינה וחמוצים, הכל טעים יותר בלאפה.
מאפים – הריח, החום, הטריות, וכמובן הטעם – אין דבר יותר מפתה ממאפה שהרגע יצא מהתנור.
הבעיה היא שבשביל מאפה , בעיקר מאפי שמרים, צריך להכין בצק, מה שלוקח זמן של התפחות ולישות, וזמן זהו משאב שקשה למצוא בתוך החיים המהירים של כולנו.
