לפני כחצי שנה הגיע לשוק הקטשופ החדש של "אסם"- שכלל 18 עגבניות בכל בקבוק. קטשופ הוא אחד המוצרים הבודדים שמפיק יותר יתרונות בריאותיים מהעגבניה, מאשר לאכול אותה כמו שהיא מאחר ותהליך הבישול משחרר את הליקופן שבתוך העגבניה, שהוא חומר ממש ממש נחמד לבריאות שלנו ושל הילדים.
ארכיון
"תבואות"- בריאות בגוון איטלקי
פסטה- מילה אחת שכוללת עולם קולינרי מלא, של מני קמחים, סוגי צורות וכמובן עשרים אלף תוספות אפשריות. כולנו אוהבים פסטה, זו מנה שאפשר להשקיע בה שעות ואפשר (כמו במקרה שלי) לסגור ענין בעשר דקות עם רוטב מצנצנת (היי, פתחתי אותה בעצמי!).
ואם אפשר להוסיף בריאות למנת הפסטה, ושהיא תהיה טעימה- זה בכלל ניצחון.
"אחוה" – משהו טעים במגוון טעמים.
רק נגמר פסח וכבר ל"ג בעומר, ותיכף שבועות, רק כדי להתחיל להתקדם בצעדים גדולים לראש השנה. ארוחת חג רודפת ארוחת חג, וכמה שלא תהיה גדולה, תמיד רוצים משהו מתוק בסוף. השאלה- איזה קינוח הוא גם מתוק, גם בריא, וגם מתאים לשומרי כשרות אחרי ארוחה בשרית?
פוליבה- לפתוח קונדיטוריה בבית.
"בסוף רמלה יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד…. וסוכריות קישוט… וממרח חלבה… ומלית אוכמניות ו…." טוב, לשיר הזה באמת לא יהיה סוף כשזה קשור ל"פוליבה".
הנה חידה- מה משותף ל (קחו נשימה- זה יהיה ארוך- מליות פרי, קרם נוגט, ריבת חלב, פירות יער קפואים, מחיות, ממרחים ללא תוספת סוכר, חלב מרוכז, סירופ שוקולד, גליליות למילוי, מייפל, שוקולד צ'יפס, בצק סוכר, קצפות, חמאת קקאו, קמח, שמרים, קורנפלור, תערובות לעוגות, פלאן, ג'לי, טריאקי, סויה, בוטנים גרוסים, בצל יבש, קרם פטיסיאר, צבעי מאכל ,גלוקוזה, קרמל, קטניות, שקיות זילוף, צנטרים, קופסאות קרטון…… ובערך עוד כ1500 מוצרים)?
השף הקטן מגיע ל"קמפניה"
זוכרים את הסרט "רטטוי" בו הגיבור כונה "העוזר הקטנטן שלי"? במסעדת "קמפניה" החדשה בראשון לציון , אפשר למצוא הפתעה מיוחדת ,שעונה בדיוק על ההגדרה הזו… סקרנים? תיכף, תיכף…
קודם הרשו לי להציג בפניכם את האחות הבשרית החדשה שנולדה ל"סורנטו" החלבית. שתי האחיות הן ברמת כשרות מהדרין (הרב מחפוד) והן פנינה קולינרית על מפת האוכל של ראשון לציון והסביבה (וכשביקרתי אמש גם נתקלתי בזוג סועדים שהגיע במיוחד מבאר שבע כדי לחגוג יום נישואין במקום).
מיה- כל מה שמטבח צריך.
היו היו שלושה חברים- מויש, ישראל והודי , חברי ילדות שהחליטו לפני 35 שנה לפתוח מפעל בגבעת שאול בירושלים שכלל מכונה אחת למילוי אבקות. את החברה קראו לפי ראשי התיבות של שמותיהם- "מיה". שש עשרה שנים, והרבה פסי יצור אחר כך, המפעל כבר עובר למישור אדומים, וכולל מפעלי ייצור, מחסני הפצה ומשרדים ובעיקר את כל מה שטבח חובב או מקצועי צריך כדי להיות ממש מאושר במטבח (וגם הסועדים שלו).
"ארקה"- חגיגה בתיבה
באחד המיקומים המרהיבים בארץ- נמל תל אביב, ממש שני מטר מהים, מעוטרת בשקיעות מרהיבות, יושבת ה"ארקה" – תיבת נוח שאליה נכנסים זוגות זוגות כדי לחגוג.
איך הכל התחיל? עשר שנים לפני קום המדינה – בשנת 1938 נבנה טרמינל הנוסעים של הנמל העברי הראשון. שנים אחר כך, הוא הפך למקום הכי ברזילאי בתל אביב- הפורטו לוקו, שהפך למקום הכי שמח – ארקה- מתחם אירועים אורבני.
ל"דומינו'ס שלי שלוש פיצות…."
תחושת הרעב הכי חזקה שלי היא ברווח שבין הזמנת הפיצה לבין בוא השליח. נכון שבפועל זה לא זמן ארוך, אבל סובייקטיבית- נצח. ב"דומינו'ס" משיקים את "Click & Collect" – קטגוריית ההזמנות במקום, שמאפשרת לנו לשלוט בדיוק בזמן קבלת הפיצות ומביאה לנו גם אפשרויות למנות חדשות.
יום העצמאות של "שופרסל".
אני לא בן אדם שמקיים מצוות ומנהגים, אלא רק אם זה מוצא חן בעיני. אז כל כללי ההפרדה בין בשר לחלב, אי נסיעה בשבת וצומות- זה לא אני, אבל מנהגים כמו משלוחי מנות, מאכלי חלב בשבועות ונשיקת חצות בליל השנה האזרחית – זה דווקא מתאים לי. אני גם זו שחוגגת חג אהבה פעמיים בשנה – פעם בפברואר ופעם באב, כי כל המרבה הרי זה משובח.
החומוסיה של מיקי או – "מה ישראלי בעיניך"?
בכל יום עצמאות נשאלת השאלה שיאיר לפיד עשה עליה קריירה- "מה ישראלי בעיניך". ובמקום גבוה, בין "גבעת חלפון" ל"חוצפה ישראלית" מופיע כמובן החומוס. כמו שהשלם הוא יותר מסך חלקיו, כך החומוס הופך מגרגרים מבושלים וטחונים, עם תוספת זו או אחרת, למנה שמשמשת כארוחת בוקר במקומות רבים, כארוחת צהרים (ותעיד על כך החומוסיה אצלנו בעבודה שמפוצצת בין השעות 12-14 כאילו יש רעב במדינה), כממרח בזכות עצמו או עם תוספת – (שגם אנחנו אימצנו עכשיו כשטיילנו באירופה והכנו כריכים לכל היום- עם חומוס ישראלי מהסופרמרקט, ביחד עם ביצה קשה פרוסה וקצת מלח ופלפל שחור) וכמובן כתוספת לכל ארוחה, כסלט קטן או גדול, עם בת הזוג האולטימטיבית- הפיתה החמימה והבשרנית. (ואם בדימויים עסקינן – אז יש כמובן גם את האישה השניה- הטחינה).