ארכיון

"והרי החדשות מירושלים".

ירושלים היא עיר של ישן וחדש. ההיסטוריה נמצאת בכל פינה, במבנים ובאנשים, בקולות ובריחות, בכל צעד ניתן לחוש את מליוני הצעדים שנצעדו כאן בעבר, של אנשים ותרבויות, דתות ומסורות. אבל ירושלים לא נעצרת בעבר אלא שוקקת חיים וחידושים המושכים המוני מבקרים מהארץ ומחו"ל.

הגעתי לירושלים כדי להכיר את החידושים האחרונים בעיר.

הביקור החל בארוחת הבוקר העשירה של המלון החדש ibis Styles ירושלים. המלון, מרשת Accor הבינלאומית נפתח ממש לפני ימים אחדים, ויש בו כל מה שמלון עירוני צריך – לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. איזה לוקיישן? המרכז הכי מרכזי של ירושלים – רחוב בן יהודה על המדרחוב, בסמוך לכיכר ציון, מרחק הליכה של דקות בודדות מהעיר העתיקה, הרכבת הקלה, שוק מחנה יהודה ושפע של אטרקציות תיירותיות בעיר.

 

1

להמשיך לקרוא

206 דגים – בוא אלינו לים.

לדגים ופירות ים יש שפע של יתרונות, הן בריאותיים והן קולינריים, וארוחה ממיטב פרי הים תמיד מענגת, בעיקר כשהיא מוגשת ברמת אלגנטיות ומקצועיות גבוהה. ארוחה כזו ניתן למצוא ב"206 דגים" – האחות הצעירה של "206 בשרים", ששוכנת לצידה בצפון תל אביב, ומביאה את מיטב הדגה היישר לצלחת

כשנכנסנו למסעדה התחושה הראשונה הייתה של יוקרה. העיצוב אלגנטי, מפיות הבד מגוהצות, וכלי השולחן מנצנצים . המסעדה היא בסגנון של פעם, רחבת ידיים ומוארת, כך שבניגוד לטרנדים של היום, ניתן לקרוא את התפריט ולראות את המנות מבלי להדליק את פנס הטלפון. גם באוזניים הייתה שלווה, כשהמוסיקה הייתה ברמה שקטה, ואפשרה שיחה בלי לצעוק.

מיד כשהתיישבנו ניגש לשולחננו יואב המלצר, פרש על השולחן את לחם הבית, חמאה וקערית החמוצים המפורסמת של המקום ושאל לגבי רצוננו במשהו מן הבר.מתפריט היינות והאלכוהול המשובח בחרנו בכוס יין של "ברקן" ובקוקטייל "קייפיריניה" קלאסי.

לאחר לגימה או שתיים התפנינו לבדוק את התפריט. השף הוא איציק הראל, שהגיע עם רזומה ב"מול הים" ואחר כך ב"קרן" של חיים כהן, ממנה המשיך ל"שאנטרל" בניו יורק. התפריט הוא פיוז'ן צרפתי ים תיכוני המפנה את מרכז הבמה לדגים ופירות הים ומאדיר את יופיים ואיכותם.

כדי לבחור מבין המנות התייעצנו עם יואב המלצר שהכיר כל מנה ומנה, והסביר מה היא כוללת בהתאם לבקשות שלנו.

לפתיחה בחרנו ב"מרק דגים ופירות ים" וב"קלמארי יווני". המרק הגיע בסיר אישי עמוק והיה סמיך ומחמם. בתוכו מצאתי מולים, שרימפס וקלמארי, לצד חתיכות דגים שנמסו בפה. טוסטון קטן בצד נתן את הפריכות והמנה כולה היתה חוויה חורפית ששלחה את הדמיון שלי לסירות דייגים מיטלטלות בים ביום סוער, ואת ארוחתם של הדייגים כשהם מגיעים לחוף ומחפשים משהו מזין, טעים וחם.

הקלמארי העביר אותנו לחופי יוון, כשחברו לו על הצלחת פלפל קלוי, זוקיני, צנובר, בצל סגול ולאבנה. זו היתה מנה חכמה שהתחברה לסביבה הים תיכונית ולטעם הישראלי שמאד מתחבר לטעמים יווניים, בעיקר כשיש בהם פרי ים משובח.

השולחן נוקה בקפידה, כפי שינוקה גם בהמשך, הסכו"ם הוחלף ויואב אף מזג את המים שביקשנו היישר אל הכוסות, שירות שמקיף את הסועד מעבר לקבלת המנות עצמן ומעצים את החוויה.

לעיקריות יש כמה אפשרויות שנחלקות לשתי מחלקות עיקריות – ניתן לבחור דג ממיטב הדגה היומית ולקבלו עשוי כפילה או כדג שלם בשיטות בישול לבחירתנו- אידוי, גריל או טיגון או לבחור באחת המנות המובנות של השף. אנחנו הלכנו על הקטגוריה השנייה  ואימצנו את ההמלצות של יואב. בחרנו ב" בלוטין במילוי דוקסל פטריות שמפיניון ברוטב חמאה אדומה ורוטב שמנת", וב" סטייק טונה אדומה צרוב בגריל ברוטב חמאה אדומה" .

אין לתאר כמה שהפרזנטציה של המנות היתה יפיפיה ומעוררת תאבון. הכבוד לדגים ממש זעק מהצלחת, ושילב אותם בעדינות עם הרטבים השונים. לצד המנות קיבלנו תוספות של שעועית ירוקה ופריכה שנחלטה בדיוק לדרגה הנכונה, ושמרה על צבע ומרקם, ותפוחי אדמה קטנים אפויים ורכים, מעוטרים בפרוסות שקדים.

כל הדברים הטובים נגמרים בסוף, למרות שהשתדלנו לאכול לאט כדי להעריך כל נגיסה ונגיסה והגענו לשלב המתוק של הארוחה, הקינוחים. מבחר מפתה של שוקולד, קרמים שונים, רטבים ותוספות וגם הפעם נועצנו ביואב ובחרנו בשניים – " אטריות קדאיף" ו"פונדנט שוקולד ללא סוכר". אטריות הקדאיף היו מגדל של שתי דיסקיות קדאיף ובתווך מגדל של קרם מסקרפונה מעוטר בפיסטוקים ומונח על פסי רוטב אינגלז. על הצלחת היו יחסי גומלין כשהקרם נתן את הרכות והקדאיף את הקרנאץ' המתקתק ושניהם ביחד קיבלו את העקצוץ המלוח של הפיסטוק.

בחרנו בפונדנט ללא סוכר כדי לבדוק מה האפשרויות של אנשים שלא יכולים או לא רוצים לצרוך סוכר. הפונדנט היה חם, עם התוכן הנוזלי הכל כך אהוב, והוגש עם גלידת אספרסו, גם היא ללא סוכר. מנה מכובדת ומתוקה המפנקת את הסועד.

בתפריט יש מנות קבועות ומיתולוגיות כמעט ,ומנות מתחלפות לפי העונות כמו מנות קלות או כבדות יותר, מרקים חמים וקרים וכך הלאה.

כל המרכיבים במנות מוכנים במקום, כולל רטבים, חמוצים, עישון הדגים ועוד.

במסעדה שני חללים נוספים לאירוח עד 24 איש והם מצויידים בכל מה שצריך להרצאות ואירועים: מקרן, מערכת סאונד, כבלים ואינטרנט.

"206 דגים" – פיוז'ן צרפתי ים תיכוני של דגים ופירות ים טריים.

משה סנה 54 תל אביב (בצמוד ל"206 בשרים").

טלפון: 6483030 03

המסעדה מתאימה ל: קהל בוגר יותר, המחפש איכות באווירה יוקרתית. במקום מתארחים שגרירים, אנשי עסקים, צמרת עורכי הדין ועוד.

שעות פתיחה: א – ש 12.00-23.30

גישה לנכים: יש, כולל מעלון.

עסקיות: תפריטי עסקיות בצהרים ובערב.

חנייה: צמודה למסעדה, חינם ובשפע.

כשרות: לא כשר

איגרא רמא – נותנים כבוד לירקות!

ב"איגרא רמא" התל אביבית החדשה, רק ארבעה חודשים וכבר מלאה עד אפס מקום, החליטו לתת כבוד לירקות . הירקות מובאים למסעדה היישר מהחקלאים בשדה, ללא תיווך של ספקים, בשיא הטריות והאיכות, והתפריט, שמודפס פעמיים ביום כדי שיהיה מעודכן, מציג מנות ירקות מגוונות לפי התוצרת האיכותית, העונתית והטובה ביותר,

זה לא סוד שהירקות הנמכרים ברשתות השיווק עוברים תהליכים רבים שאולי מאריכים להם את חיי המדף, אבל מעלימים את הטעם בדרך. אין אדם שלא מתגעגע לירקות של ילדותו, על ניחוחם, טעמיהם, הפריכות והמרקם.
לעיתים נדמה שהתרגלנו לכך, ואם אנו אוכלים ירקות זה בדרך כלל כתוספת למשהו, ולא כמוקד הענין, ולכן משקיעים בהם פחות מבחינת ההכנה וההגשה.

ב"איגרא רמא" נותנים כבוד לירקות, כמעט ממציאים אותם מחדש. הגישה הזו ננקטת גם כלפי תוצרת הים, דגים ופירות ים שמובאים היישר מהרשת אל הצלחת, במנות "עירומות" – מנות שאין בהן שום דבר מלבד הדג או פרי הים, להבליט את יופים, טעמם, איכותם וטריותם.

גם בנושא המשקאות הגישה היא לתוצרת מקומית ותפריט היינות והאלכוהול כולו מבוסס על תוצרת הארץ, בדגש על יקבים קטנים כמו כרם שבו, כרם שיזף, פלדשטיין, סוסון הים ועוד. מתוך התפיסה הזו אין במקום משקאות קלים דוגמת קולה או ספרייט.

הסקרנות הובילה אותי להתנסות בתפריט של "איגרא רמא" כי מה כבר אפשר לעשות עם ירקות? את התשובה מספק השף ענר בן רפאל, שבונה מנות ייחודיות, מצולחתות לעילא, הנותנות כבוד לחומר הגלם.

פתחתי את הערב בסיידר אגסים של "חמוטל ותומר", יצרני סיידר ומיצי פירות מפירות איכותיים שנשרו בקטיף או לא היו "יפים מספיק" בשביל רשתות השיווק. הסיידר היה מרווה ושבעת אחוזי האלכוהול שלו עשו סיפתח מצוין להמשך.

המנה הראשונה היתה מה"עירומים" – סשימי אינטיאס (שמגיע לפי משקל), לצד קנקן זעיר של שמן זית, פרוסת לימון ופלפל חריף. הרעיון הוא שכל אחד יכול "להלביש" את הדג כרצונו. מאחר והמנה היא "עירומה" גם אין היכן להסתתר, והטריות ממש זועקת מתוך הדג.

בקערית עגלגלה הגיעה מנת "צזיקי צנוניות וג'ינג'ר". יש אפשרות להזמין גם לחם ולהשתמש בצזיקי כממרח, אני העדפתי לוותר על הלחם ופשוט לאכול בכפית. למעשה מדובר על גירסה שונה של הצזיקי הקלאסי שעשוי מיוגורט ומלפפונים חתוכים. המרקם מפתיע בהתחלה אבל עוקץ הג'ינג'ר וחרפרפות הצנוניות יוצרים חוויה חדשה.

המנה הבאה היתה מנת הדגל של המסעדה "ירקות עונתיים על יוגורט". המתכון הוא פשוט – לוקחים את כל הירקות שיש במלאי, חלקם במצב חי, חלקם מאודים או מבושלים, כל מה שיוציא מהם את המיטב, ביחד עם אגוזי פקאן קצוצים, ומניחים על יוגורט המתובל בזעתר וסומק, כשהוראות האכילה הן ההפך מסלט ואומרות "לא לערבב!" במקום זאת צריך לדחוף את הכף לתחתית הקערה ולהרים עליה בכל פעם ירק אחר, העטוף ביוגורט. התוצאה היא חגיגה של רעננות, פריכות שאין דומה לה, ובעצם לא רק שכל נגיסה היא אחרת, גם אם נגיע בכל יום אחר בשבוע למסעדה, נקבל מנה שונה. למרות שלא הזמנו לחם שילווה את הארוחה ,זה לא מנע את ניגוב התחתית מכל הרוטב שנשאר באמצעות הכף.

אחרי סלט קריר, המנה הבאה הייתה חמה היישר מהתנור – כנאפה קישואים וגבינות, שהוגש ביחד עם סלט קישואים, מיזונה ויוגורט מתובל. מנה נדיבה של כנאפה פריכה ובתוכה אוצר לוהט של גבינות. את הלהט אפשר היה לאזן עם הסלט שבו כיכבו קישואים נאים. היוגורט שהוגש בצד איפשר שליטה על הכמות שנלוותה לכל ביס.

בקערה נוספת הגיעה מנת נשנוש מבחינתי ,קלמארי על הפלנצ'ה, שכן, כשמה כן היא, ערימה של קלמארי שהוקפצו והוגשו. כל שנלווה אליהם היה פרוסת לימון. וגם לא היה צריך יותר. בדרך כלל אנחנו רגילים לקלמארי מצופה בפירורי לחם או משהו דומה, אבל ב"איגרא רמא" נצמדים למסורת העירום, ומספקים את טעמי הקלמארי נטו.

המנות הבאות המשיכו והוכיחו שניתן להכין מירקות מנות מרתקות ויפיפיות – כשהראשונה היתה עגבניה מטוגנת בציפוי פירורי לחם, לצד גבינת עיזים "של נינה" המיוצרת במיוחד למסעדה ומוגשת חמימה, ושתיהן שוחות בתוך מרק עגבניות קר עם צ'ילי. הניגודים הרבים של המנה , הלכאורה מאד פשוטה, היו מרתקים – החום מול הקור, הפריכות של הקראסט מול רכות המרק, חלביות הגבינה מול האדמתיות של העגבניה.

המנה השניה היתה מה שמכונה "אוכל מנחם" – קולורבי צלוי ברוטב חמאה, מרווה ויין לבן. בדרך כלל קולורבי מופיע בתפריט כירק של סלט בצורתו הקשיחה, ואילו במנה הזו הקולורבי היה רך כמו תפוח אדמה במדורה, ואם לא הייתי יודעת באיזה ירק מדובר, לא היה שום סיכוי שאזהה אותו.

הקינוח היה לא קשור לנושא, אבל כמו שאמר שף ענר "הייתי מוכרח" , והמדובר היה בבסבוסה, שכמובן חייבת להגיע עם טוויסט. על הצלחת היתה פרוסת מאפה גדולה, מספיקה לשני אנשים לפחות, עם שכבה עבה ונדיבה של קרם המורכב מיוגורט שהוקצף עם שמנת מתוקה וצומצם לכדי מרקם סמיך ומעל קיבל זרזיף של דבש ולואיזה. המתיקות היתה מאד עדינה, קפה קטן ליד והפינה נסגרה.

 

איגרא רמא

ברנר 2 תל אביב

טלפון:  03-7787533

שעות פתיחה: א-ה 12.00-16.00 , 19.00-23.00

ו – 12.00-16.00

שבת סגור

גישה לנכים: לחלל הפנימי

מתאימה ל: צמחוניים, טבעוניים (ניתן לטבען גם מנות שאינן כאלה במקור), ילדים ומשפחות., וכמובן הציבור הרחב.

כשרות: לא כשר

אסם- חדשות ה"קרמוגית".

 

20190222_163508

עוגיה. סיפור אהבה מתוק בגודל קומפקטי.

מצויין למי ש"מיישר" עוגות ולא יודע מתי להפסיק. מצוין לאחיזה ביד קטנה של ילד, ויושב נפלא בצלוחית ליד הקפה.

סידרת "קרמוגית" היא סידרה אהובה מאד על הישראלים, והטעמים שלה – קרמוגית עם מילוי קרם עשיר בטעם שוקולד, או בטעם אגוזים הם אורחים קבועים כשמארחים, במשרד, כשמפנקים חייל או ליד משקה חם.

להמשיך לקרוא

אחוה- מעדן שומשום עם המווווןןןןן חלבון.

 

20190224_165107

"אני רוצה חטיף". אפשר לדמיין ילד אומר את זה, ואפשר לדמיין מבוגר חושב על זה. הדחף ל"משהו טעים" , כשהכוונה בדרך כלל ל"מתוק" לא נעלמת עם הגיל. מצד שני, אנו לא רוצים שהילדים שלנו (או אנחנו עצמנו) נאכל חטיפים לא בריאים, מלאים סוכר וצבעים מלאכותיים שלא תורמים לנו דבר.

"אחוה" משיקים בימים אלה את התשובה הניצחת להתלבטות הזו, חטיף PRO שהוא מעדן שומשום בתוספת חלבון.

אי אפשר להגזים בחשיבות החלבון לכולנו- ילדים בשלבי גדילה, נשים בתקופות שונות בחיים, ספורטאים וגם בני הגיל השלישי, החלבון הוא מרכיב חשוב בתזונה שלנו.

להמשיך לקרוא

אייבי – ים של טעמים

 

BeFunky-collage (3)

 

לאורך שנות השבעים והשמונים שידרה תחנת "קול השלום" מספינת השלום של אייבי נתן אשר זכתה לפופולאריות רבה בזכות מוסיקה חדשנית לאותה התקופה ובזכות מגישים דוברי אנגלית שהביאו ניחוח בינלאומי לישראל ומסרים הומניטריים כמו קריאות לאיסוף מזון לילדי אפריקה שסבלו מרעב. המשפט החוזר של התחנה היה "מאי שם במזרח התיכון".
זאת ההשראה שניצתה בליבו של השף אסף דוקטור כשהקים את "אייבי"- מסעדת פירות ים ודגים ים תיכונית. דוקטור החליט לקחת את קונספט מסעדת הדגים קדימה ולשם כך בנה גריל עץ ענק לרוחב כל המטבח הפתוח, ועליו מתרחש כל ה"אקשן" – הפרודוקטים הטריים הופכים למנות מרתקות, כשבתהליך ההכנה ניתן לצפות מכל זווית משולחן הבר המקיף את הטבחים.

השעה כבר היתה שעת ערב כשהגענו אל המסעדה. מבין שלושת אפשרויות הישיבה – על הבר המשקיף אל עבודת הבישול, ברחבה הפנימית או ברחבה החיצונית המקורה והמחוממת, בחרנו בשולחן ממש בלב המסעדה.

המוטו של המסעדה הוא להשתמש בחומרי גלם ישראלים ובעקבות כך תפריט היינות משופע ביינות ישראלים איכותיים המוכיחים שוב כי תעשיית היין בארץ משגשגת וזוכה בפרסים בתחרויות עולמיות.

בחרתי בקוקטייל "נגרוני" שכלל ג'ין, קמפרי וורמוט, לפתיחה מלבבת של הערב.

לצד האלכוהול הגיעו צלחות נשנושים מקטגוריית "קטנות"  – "פאבה" – הגירסה היוונית לחומוס, העשויה מאפונה צהובה יבשה, "איקרא" קלאסית ורדרדה ו"צלחת חריפים" שהיוותה סוג של אתגר מכיוון שכללה רמות שונות של חריפות, מחריפות עדינה יחסית בחלק של חמאת הסחוג, דרך אריסה ופלפלים חריפים, ועד למכת הפטיש המכונה "פלפלים מותססים" לאמיצים בלבד. כל אלה הוגשו עם לחם טרי וחם.

בתפריט ישנם כמה סוגי סלטים, שמתוכם נבחר עבורי "סלט רשד" שכלל מלבד הרשד גם צנון, הדרים ופיצוחים. בדרך כלל אני לא נוטה לאכול יותר מדי סלט במסעדות כדי לא לתפוס מקום של "מנות אמיתיות" אבל במקרה של סלט הרשד של "אייבי" היה קל מאד לחסל את כל הקערה, מכיוון שהוא היה טרי, מגוון ובעיקר נתן כבוד לחומרי הגלם ואיפשר לטעמיהם לבלוט בלי להתכסות ביותר די רטבים.

נציג הים הראשון היה "פורל מעושן" – שהוגש בליווי קרם פרש, סלט שומר, נענע ותפוח ירוק. למרות שהכיוון של המסעדה הוא ים תיכוני, לי המנה הזכירה דווקא טעמי ילדות של בית אשכנזי, בגירסה יוקרתית. הפורל עושן בעדינות ולוטף על ידי קרם פרש. התפוח הוסיף את הקראנץ' והרעננות הושלמה על ידי השומר והנענע.

לחובבי הארטישוק מתאימה המנה הבאה שהגיעה לשולחן, מנת ארטישוק שלם צלוי בגריל לצד איולי בוטרגה. זו הייתה מנה שדרשה יותר עבודת ידים ופחות נימוסים, ומיצתה עד תום את טעמי הארטישוק.

הגיע העת לפירות ים, ובמקרה שלי אלה היו שרימפס קריסטל ששופדו על ענף שומר בר, עשבי תבלין וצ'זיקי של יוגורט יווני. חמישה שרימפס עסיסיים משופדים, שהגיעו עם ההמלצה לקחת מעשבי התבלין, ולארגן מעין "לאפה" קטנה עם מריחה של היוגורט ועטיפה של השרימפס, ואז הכל ביחד לביס מענג.

המנה האחרונה לפני הקינוחים היתה מנה שאם אני הייתי נותנת לה שם, זה היה "מנה של אל תביאו בן זוג לחלוק , עדיף לקחת הכל לעצמכם" אבל בפועל היא כונתה "פילה פלמידה לבנה". הפילה הוגש עם קרם תפוחי אדמה, רוטב חמאה חומה, שום ולימון. הצילחות מאד נקי, דג לבן על חמאה בהירה עם פירה לבן. רק כשאוכלים מבינים את ה"צבעוניות" של הטעמים אם אפשר לכנות זאת כך. הדג היה רך וענוג, הפירה היה חלק להפליא וספג את טעמי החמאה וזה היה רגע של ריכוז נטו. את שארית הרוטב ספגתי עם הלחם שהוגש בתחילה, והצלחת נוגבה עד הטיפה האחרונה. אם אתם מגיעים למסעדה ויש לכם זמן רק למנה אחת, זו ללא ספק זו, מנה שכבר מזמן לא טעמתי כמותה.

בתפריט הקינוחים מוצעים ארבעה, חלקם קלאסיים כמו בוואריה של פעם, וחלקם נועזים יותר, כמו יוגורט יווני  עם דבש, צנוברים וזעתר. ישנו גם קינוח נטול לקטוז.

בחרנו בשניים – הבוואריה הקלאסית, שכמו מנות אחרות בתפריט, מוכרת אבל בחמש רמות מעל מה שנפוץ למצוא, ומנת שיפודי מרשמלו, כי בכל זאת אנחנו במטבח עם גריל ענק, על קרם לימון, שברי עוגיות ושוקולד לבן. המרשמלו היה סוג של חזרה לילדות בסגנון מבוגר, והמתיקות הנמסה שלו קיבלה את הניגוד בעזרת קרם הלימון החמצמץ. רעיון מתוק תרתי משמע.

בצאתי מהמסעדה, בשעה די מאוחרת בערב, עדיין השתרך תור ארוך של אורחים שביקשו להתנסות ולחוות את "אייבי".

"אייבי" – דגים ופירות ים.

כתובת: לינקולן 16 תל אביב

טלפון: 03-7775161

שעות הפתיחה: ימים ב-ש 18.00-00.00

מתאימה ל: חובבי דגים ופירות ים, חוגגי אירועים, הרפתקנים קולינריים, זוגות רומנטיים בכל הגילאים.

גישה לנכים: יש

דילים מיוחדים: בימי שישי מ12 בצהרים יש "אלכוהול, ניגובים וניגונים"  הכולל מבצעים מיוחדים ואווירה.

המסעדה איננה כשרה.

 

אספרסו בר – מטעמים מבוקר עד ליל.

 

BeFunky-collage (4)

בלב ראשון לציון, בצמוד לבנין העיריה, ניצב ה"אספרסו בר" – בית קפה מסעדה שהקונספט שלה הוא "שפע". זו המילה המשמעותית בהחלטות של יוסי גלוש, הבעלים של המסעדה, שהגיע מיפו ובנה תפריט שנע על הקו של טריות ונדיבות.

יפו, או ליתר דיוק נמל יפו מגיעים היישר לצלחת בדמות דגים ופירות ים, שעוברים טיפול אוהב בידיו של שף המסעדה עלי זועבי, שבחמשת השנים האחרונות היה השף של מסעדת "קלמטה" ביפו, ולפני כן שימש כסו שף ב"יאסו" של השף אביב משה.
המסעדה רחבת ידיים ומוארת מאד, הבר ניצב במרכז ואביזרי רטרו שונים ממוקמים בתוך נישות לצד השולחנות.

פתחנו באלכוהול – יין מרלו של "תבור"  בשבילו וקוקטייל המכונה "אקזוטי" בשבילי, שהתבסס על מיצי הדרים, ביחד עם מונין אבטיח וודקה. פתיחה מרעננת שפתחה לנו את התאבון להמשך.

לחם הבית הוא חובה כמעט בכל פתיחה של ארוחה, וב"אספרסו בר" מדובר על לחם דגנים חם ופריך, שהגיע לצד שמן זית וחומץ, וקערית זיתים מתובלים. בקונסטלציות אחרות כמו בארוחת הבוקר הוא מגיע עם מטבלים שונים, כולם תוצרת המקום, כולל אפילו הממרחים והריבה.

המנה הבאה היתה "מיקס פירות ים מטוגנים" – קלמארי ושרימפס שטוגנו והוגשו לצד איולי לימון. בתפריט המנה מופיעה תחת ה"עיקריות" אבל היא יותר מנת נשנוש כייפית שבה זנחנו את הסכו"ם והנימוס וצדנו את פירות הים בעזרת האצבעות. גם הקלמארי וגם השרימפס היו פריכים מחוץ, כשהציפוי אינו משתלט, ועשויים היטב בחלקם הפנימי.

עוד בראשונות – "סלט יווני" קלאסי של מלפפונים, צנוניות, בצל סגול, עגבניות שרי ,זיתי קלמטה, שקדים ברוטב וינגרט, בזיליקום וגבינת פטה. הקערה גדולה, הירקות טריים ופריכים, לא רצינו להתמלא יותר מדי בסלט אבל למי שמחפש ארוחת צהרים קלילה שלא תכביד עליו בהמשך, או רוצה משהו בריא במיוחד, הסלט היווני הוא בהחלט אופציה מומלצת.

שמרתי את הטוב ביותר לסוף, ובמקרה של "אספרסו בר" מדובר על "חציל בלאדי" – חציל צלוי על הגריל ומוגש עם צנוניות, גבינת פטה, גמבה ואיולי בזיליקום. החציל היה בטעמי עישון עדינים, ובשילוב עם הירקות והגבינה יצר מחית מפנקת, שנוגבה עד הסוף בעזרת לחם הבית.

בעיקריות דגמנו משתי המחלקות- הדגים והבשר, בדמות "פילה דג על הגריל" – שבמקרה שלנו היה לברק , ומגיע עם פירה תרד , וסטייק אנטריקוט (200 גרם) שמוגש עם תפוחי אדמה בתנור, צ'ימיצ'ורי ועשבי תיבול. גם במנות אלו ניכר מוטו ה"שפע" והן היו נדיבות ועשירות. הבשר היה עשוי בהמלצת המקום "מדיום" (שמבחינתי זו המלצה גורפת לכל מנת סטייק באשר היא- לעולם לא לעבור את מידת העשייה הזו) והיה מדוייק. כמובן שאפשר לבקש כל מידת עשייה רצויה.

למעשה, ההקשבה ב"אספרסו בר" לבקשות הלקוחות כל כך ממוקדת שלא רק שהחליפו לנו תוספות בהתאם לטעמנו, אלא גם אפילו עמדו באתגר של ה"קפה עם שמנת כמו שמתאים לאוכלי תזונה קטגונית " שהציב להם בן הזוג.

אז הקפה היה שלו, ואני ביקשתי, קיבלתי ונהניתי מסחלב חם עם אגוזים, קוקוס וכמה קינמון שרק ארצה.

לקינוח באווירה יפואית הוגשה לנו כנאפה כולל הגבינה הנמתחת קומפלט, ובמידת מתיקות בינונית בדיוק כמו שאני אוהבת.

במסעדה מוגשות ארוחות בוקר מיוחדות הכוללות מאזטים רבים, כולם מעשה בית- טבולה, לבאנה, חומוס, פלאפל, ריבות ועוד.

אספרסו בר- בית קפה מסעדה

כתובת: זד"ל 5 ראשון לציון

שעות פתיחה- בכל יום משמונה בבוקר עד עשר בלילה.

טלפון: 03-9568313

המסעדה מתאימה לכולם – יש מנות בשריות וצמחוניות, ומנות שמתאימות לילדים.

גישה לנכים – יש

המסעדה איננה כשרה

חומוס צבר- פלוס פלוס פלוס.

 

20190205_173711

כמו שפיצה היא לא ממש פיצה אם אין עליה פטריות, בצל, ולנועזים גם אננס , כך גם חומוס יכול להיות משעמם אם אין לו תוספות.

ב"צבר" הבינו שאין סיבה להשתעמם ומשיקים בימים אלה מבחר מנות חומוס שהמשותף להן הוא "המווווווווווןןןןןןן" תוספות. כמה המון? ממש המון. לא קישוט קטן מלמעלה אלא הרבה תוספת כך שבכל ביס ובכל מריחה מקבלים את מגוון הטעמים.

להמשיך לקרוא

ביסלי+אח של ביסלי – כי טובים השניים מן האחד

חידה – אם יש לכם שקית של MIX ביסלי ואח של ביסלי, ואתם רוצים להוציא שני חטיפים זהים, בלי להוריד את המבט מהבינג' ,  מה המספר המינימלי של חטיפים שתצטרכו להוציא? תשובה תהיה בסוף.

להמשיך לקרוא

בייגלה עיגולים אסם- אלוף בצלות!

" וְאוּלָם חֵי-מַלְכִּי אִם-יֵש כַּבָּצָל בְּכָל-הַיָּרָק / נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח בַּמָּרָק, / וְכִי יֻתַּן מִמֶּנּוּ בִּצְלִי אֵשׁ – / וְעָרַב הַצָּלִי עַל-אַחַת שֵׁשׁ; / כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַפְּרִי הַזֶּה וְכֵן דָּתוֹ: / מַר הוּא בְּחַיָּיו וּמָתוֹק בְּמִיתָתוֹ. " (מתוך "אלוף בצלות ואלוף שום" ח"נ ביאליק.

הוא חריף, הוא מתקתק, הוא מעטר כל מנה ומשדרג כל סלט, ואנו סולחים לו על הריח ועל החריפות כי הוא שווה את זה  – הבצל. בתוכניות הטלוויזיה כבר שרו "הבצל, ירק יוצא מן הכלל!", ובציטוט כאן בכותרת אפשר למצוא את האהבה לבצל בכל דור.

להמשיך לקרוא