המילים "מתוק" ו"בריא" בדרך כלל לא הולכות ביחד. לצערי ולצערם של בערך כל יושבי הגלובוס. אז איך בכל זאת משלבים בין השניים? האם בכלל אפשר?
גלית שלגי , כספורטאית, תמיד דאגה למשקל, מה שאומר תפריטים מדוייקים, כשמתוקים הם בדרך כלל מחוץ לתחום. ומה קורה כשמשהו אסור? נכון, רוצים אותו עוד יותר, ובסוף מתפוצצים ומתפרעים, כי ביננו, אף אחד לא רואה בתפוח – קינוח.
סלסילת סוף פברואר עמדה בסימן פורים, ובעיקר , תוצרת בית לפורים. לא עוד דברים קנויים, הפעם מעשה ידינו להתפאר במשלוחי המנות, ולכן צריך חומרי גלם.
וזה מה שקיבלנו –
שוקולד לבן שוויצרי, קמח שמרים, בוטן קלוף קלוי (ומומלח), שקד קלוף טבעי, תמר מג'הול.
התחלתי לחשוב מה עושים עם זה. על עטיפת הקמח היתה תמונה מגרה ביותר של מאפה שמרים, החלטתי לחפש מתכון שמתאים. זה נחמד שהשמרים כבר בפנים כי אני תמיד מתבלבלת בין שמרים חיים, שמרים טריים, שמרים יבשים וכ'ו.
מה הכוונה "לכולם"? (או ליתר דיוק "לכווווולללללםםםםם")? גם לאנשים שרגישים לגלוטן או לא מעוניינים לצרוך אותו. עד עכשיו זה היה סיפור למצוא איך להכין דברים טעימים בלי גלוטן, ועכשיו באים החברים ב"בר אל " ומביאים לנו קמח ללא גלוטן שמתאים לחולי צליאק, לרגישים לגלוטן וכאמור למי שמבקש להפחית בצריכת גלוטן.
הקמח מתאים להמון מתכונים (ובתחתית הפוסט תמצאו קישור לדף הפייסבוק בו יש הרבה הצעות למתכונים) בין השאר לסוגי לחם שונים וחלות, מאפים, עוגות , פשטידות וכך הלאה.
לכבוד פורים קיבלתי מ"בר אל" מתכון לאזני המן ללא גלוטן. אני מביאה כאן את המתכון לבצק, כי את המילוי העדפתי לשנות (במתכון שאני קיבלתי המילוי הוא נוטלה, אני מאמינה שאזני המן צריכות להיות עם פרג כדי להיות ממש אותנטיות. אמנם את מילוי הפרג לא הכנתי אלא קניתי כמילוי במחלקת מוצרי העוגות בסופר, אבל זה עדיין מבחינתי פורים ה"אמיתי".) כמובן שכל אחד יכול לשים איזה מילוי שהוא אוהב- אם זה שוקולד, חלווה, אגוזים וכך הלאה.
הבצק בכל מקרה הולך ככה –
השבוע חל הוולנטיינס דיי, בעוד חצי שנה יש את ט"ו באב, באמצע יש את פורים, וגם ב"סתם" יום של חול – המתנה האולטימטיבית תמיד תהיה – החום כהה הזה, שממלא את הפה, את האף ואת כל החושים בחושניות הקולינרית הכי גדולה שאפשר – השוקולד.
אני לא מדברת על מה שאנחנו גדלנו עליו, בלי להזכיר שמות, כל מני מותגים שהכילו בקושי ארבעים אחוזי מוצקי קקאו, והטעם היה שילוב של סוכר וכל מני חומרים בלתי ברורים. מאז גם אנחנו גדלנו , ויחד איתנו גם המודעות לשוקולד איכותי, וגם השוקולדים האיכותיים התחילו להגיע לארץ ולהיות זמינים לכל דורש.
אחת ממעצמות השוקולד המפורסמות ביותר היא בלגיה, ומשם מגיע המותג הידוע Cote d'Or – קוט ד'אור, שמפציץ אותנו בשוקולדים באחוזי קקאו גבוהים, ובטעמים שונים.
ונתחיל בווידוי – אתמול אכלתי המון מתוקים. המון. עד כדי כך שנשבעתי שאני לא מתקרבת לשום דבר מתוק לפחות במשך נגיד…. שבוע?
אבל אז הגעתי הביתה ומצאתי משלוח מהחלומות, שהעיף את ההחלטות שלי מהחלון, כשחמישה סוגים שונים של "קוט ד'אור" נפרשו בפניי- בדרגות חוזק שונות, ובתוספות של תפוז , גנאש טראפל ופיסטוק, ורק חיכו שאבחר. האמת שקודם הייתי צריכה להגן עליהם ממש בגופי, כדי שאוכל לצלם, לפני ששאר בני הבית התנפלו על חבילות לבחירתם . אז יוצא שבסוף טעמתי קצת מכל דבר (מה שהואילו בטובם להשאיר לי…) וככה יכלתי להתנסות בכל הסוגים.
אישית, הבחירה שלי היא כמה שיותר מוצקי שוקולד, כלומר העדפתי את השוקולד עם 86% מוצקי קקאו, מה שנחשב לא רק איכותי וטעים במיוחד, אלא גם בריא ברמות על (תמיד טענתי ששוקולד זה מזון בריאות!). לא שסירבתי לכל שאר הטעמים (בתמונה ניתן לראות למשל איזה זוגיות מופלאה יש לטעם התפוז ביחד עם בקבוק יין משובח). מבחינת הטעמים המיוחדים אי אפשר לנצח את המריר עם גנאש וטראפל שהייתי צריכה להפריד בכוח מידו של בן הזוג, אחרי שחיסל חצי חבילה בלי הנד עפעף.
ואיך מושגים כל הטעמים האלה? כשלוקחים מרכיבים משובחים, זה מה שיוצא- והמתכון של קוט ד'אור פשוט – לוקחים חומרי גלם משובחים – פולי קקאו מהטובים בעולם, מייצרים בתהליך קפדני ששומר על המתכון המסורתי והופכים את הכל ליצירת מופת טעימה שכיף לתת ועוד יותר כיף לקבל.
שם המותג "קוט ד'אור" הוא שם האזור באפריקה שממנו מגיעים פולי הקקאו – "חוף הזהב" או כפי שאנחנו מכירים אותו – חוף השנהב. הפיל שמככב בלוגו הוא מחווה לפיל שהופיע על הבולים שעל שקי הקקאו שנשלחו מחוף השנהב לבלגיה, והוא מזכיר את המחוייבות למסורת איכות ומצויינות.
ועכשיו במיוחד- כדי שכולם יוכלו להנות מהטעמים המיוחדים של קוט ד'אור- לאורך חודש פברואר יימכרו השוקולדים ברשתות שיווק מובילות במחיר של עשרה שקלים בלבד. במחיר כזה אני לא רק צוברת מלאי, אלא גם מכינה משלוחי מנות שיעלו את הפופולאריות שלי בקרב כל בני המשפחה והשכנים, זה בטוח.
כשר חלבי.
לאתר "קוט ד'אור" העולמי – http://www.cotedor.com/
לקראת משלוחי המנות לחג הכי שמח והכי מתוק שתיכף מגיע אלינו- יצרנים רבים מביאים לנו מוצרים חדשים או מהדורות חדשות של מוצרים קלאסיים, כדי שיהיה לנו טעים , מעניין ובעיקר מאד מתוק בפה ובנשמה.
קיבלתי לטעימה כמה מהחידושים האחרונים –
הראשון, "אזני המן שוקו עם מילוי ממרח חלוה" של "אחוה". אחוה שמפורסמת בחלוות האיכותיות שלה, משלבת אותן עם אזני המן ושוקולד, והכל בטעם ביתי.
האמת, אני תמיד סקפטית כשזה מגיע לאזני המן כי הרוב המוחלט של מה שנמכר בחנויות פשוט יבשושי ולא מתקרב לטעם של אפייה ביתית. מטעימה של אוזן (למעשה שלוש, אבל מי סופר?) שמחתי לגלות ש"אחוה" שמרו על הטעם הביתי, והבצק עשיר אבל רך ולא מתפורר. אזני ההמן שוקו במילוי חלוה מצטרפות לאחיותיהן במילוי שוקולד, פרג ותמרים ומגוונות לנו את משלוחי המנות במחיר אטרקטיבי במיוחד- 9.90 לאריזה של 450 גרם שיש בה המון אזני המן. האמת, כשחשבתי על זה, התפלאתי שהם לא עשו אותן קודם עם מילוי חלוה שכל כך מתבקש ממוצרי החלוה האחרים שלהם, ועכשיו יש השלמה של הפינה הזו, (בעצם – של שלוש פינות….).
להבדיל מיצרנים אחרים, גם האריזה נוחה מאד לפתיחה (ולא דורשת תקיעת מספריים או סכין אלא משיכה קלה והניילון יוצא ביחידה אחת) ומצד שני גם לסגירה נוחה כדי לשמור על הטריות. מצוין עם קפה וגם ככה כנשנוש.
החלוה עצמה היא פצצה של בריאות וכוללת 50% טחינה גולמית דלת נתרן, ועשויה ממאה אחוזים של שומשום טחון.
כשר פרווה בד"ץ העדה החרדית ירושלים.
לדף הפייסבוק של "אחוה" – https://www.facebook.com/achvafood
החידוש השני הוא למעשה התחדשות – חברת "מן" חוגגת שישים שנה, כן, כמעט מאז קום המדינה המתוקים הפריכים שלה מלווים אותנו, ועכשיו מתרעננת ומחדשת. אז מה החידושים? החברה, שהיא מותג הוופלים והעוגיות השני בגודלו בישראל (ובמגזר החרדי הראשון) כוללת מגוון רחב של מוצרים – וופלים – בטעמי שוקולד, חלווה, לימון, וניל, וקפה (הפייבוריט שלי, כמו של רוב עם ישראל הוא השוקולד, ובכלל, הופלים של מן אהובים כי יש בהם המון מילוי ושכבות הוופל הן דקות יחסית, כך שאין תחושת יובש או אבק כמו במוצרים מתחרים), עוגיות- בטעמי שוקולד, עוגיות שומשום, עוגיות חיטה מלאה, בטעם לימון, בטעם חמאה ועוד, עוגיות וופלים מצופים, קוביות וופל, מאגדות שונות (מצויין למשלוחי מנות) ומה שמאד מאד חשוב לקהלים רבים – מוצרים ללא תוספת סוכר ועם ערכים משופרים כמו עוגיות גרנולה ללא סוכר, עוגיות שיבולת שועל וקמח מלא, עוגיות וופלים מחיטה מלאה ועוד.
קיבלתי לטעימה כמובן מהוופלים – כשהחבילה הראשונה שחוסלה אצלי בבית היתה זו של השוקולד (למה להאשים אחרים, חצי מהאשמה היא עלי…) ואחריה זו עם מילוי החלווה. התקבלה גם חבילה של עוגיות מחיטה מלאה שעוזרות להקל על המצפון של "אם כבר אני אוכלת עוגיות, אז שלפחות יהיו בריאות" (וטעימות על הדרך).
כמה מילים על ההיסטוריה- ב1938 עלה לארץ מנחם רוקח עם הוריו, אחרי שהשאירו מאחוריהם באוסטריה מפעל למתוקים, והמשיכו כאן בארץ במחלקת "ליבר" שהתאחדה עם "עלית" בהמשך. היוזמה הבאה כבר היתה מפעל "מן" בבני ברק ובעבודה קשה וחרוצה הוא התפתח והפך למותג רחב מוצרים וטעמים. היום במפעל קוי יצור אוטומטיים ללא מגע יד אדם. המוצרים פופולארים גם בקרב קהילות יהודיות בחו"ל . לכבוד חגיגות השישים האריזות רועננו, נוספו סימוני מזון חדשים (והגאווה שבלוגו של "מאז 1954!") ובעיקר הודגש המסר כי כל המוצרים (למעט עוגיות הגרנולה) הם טבעוניים (וקיבלו את התקן של "ויגן פרנדלי"). כך שאנשים טבעוניים לא צריכים לכרסם רק עלי חסה ועדשים, יש מתוקים כייפים, בטעמים מוכרים ואהובים לצד חידושים, ואפשר לאכול אותם בלי לפגוע בעקרונות התזונה שלהם.
לדף הפייסבוק של "מן" – https://www.facebook.com/man.wafers.cookies
את מותג השוקולד "קליק" באמת שאין צורך להציג- כולם מכירים ואוהבים את השוקולדים האלה שמחביאים בתוכם (ובציפויים שונים) כל מני הפתעות – אגוזים, דגנים, וכל מני דברים טובים. המותג אהוב מאד על ילדים ונוער , בגרסאות השונות – בתפזורת של השקיות, בחטיפים או בצורת "בר" שנשבר בצורות שונות.
עכשיו, כשמגיע חג האהבה – הוא הוולנטיין הבינלאומי (כי ביננו, רק בישראל מבינים שהכי כיף לחגוג פעמיים – גם בט"ו באב וגם ב14 לפברואר), יצא המותג "קליק" בפרוייקט מיוחד למבוגרים – גם בטעמים וגם בקונספט וכך הומצא ה"קליק לייבל בר".
הבר, שממוקם בקניון רמת אביב, במקום טוב באמצע (ליד המעליות השקופות – בין שער המגדל לשער הים) מציע את הטעמים המיוחדים לוולנטיין – "פקאן מאובק" (הפייבוריט שלי וממכר במיוחד), "מקורמלוז קפה" (עם אגוז לוז), ביטר קרנאץ' ושקד לבנבן. הטעמים מכוונים אמנם למבוגרים אבל אני מכירה הרבה ילדים שיחטפו את השקיות בלי היסוס…
בכל מקרה, מה יש ב"קליק לייבל בר"?
אז בתמונות למטה-
ועוד אחת –
ניתן לראות את צוות הברמנים המיוחד- שבמקום למזוג אלכוהול , מוזגים שוקולד קליקים, ומחלקים "שוטים" של קליקים מטעמים שונים של סידרת "קליק לייבל".
בבר אפשר לקנות מארזים מיוחדים של שתיים או ארבע שקיות "קליק לייבל" ולקבל במתנה אריזה מיוחדת שכוללת קופסת פח מהודרת ומעוצבת (שאפשר אחר כך לשים בה תכשיטים או פתקים רומנטיים או מה שרוצים) ועליה ברכה שהרוכשים מקלידים בעצמם על גבי טאבלטים שנמצאים במקום, ואז היא מודפסת ומודבקת על הקופסה).
אני הכי אהבתי ברכה שכתבה אחת הבנות במקום לבן זוגה, משהו כמו "ליקירי, קניתי לך קופסת איכסון, השוקולד הוא בשבילי!".
הפעילות בבר תתקיים בין התאריכים 9 לפברואר (שזה בעצם היה אתמול) ועד ל16 לפברואר, כך שכדאי להזדרז ולהצטייד במתנה מדליקה ובטעמים כייפים (אישית, הייתי קונה שתיים – אחד לעצמי!).
(בתמונה למעלה ניתן לראות את הברכה שאני עיצבתי).
עוד מידע בדף הפייסבוק של "קליק" –
כל מי שמכיר אותי יודע שאם אני רעבה ואין אוכל בסביבה, יוצא ממני סוג של ענק ירוק, ולא כדאי להיות בסביבתי. ומתי זה יכול לקרות? בימים שאני לא אוכלת ארוחת בוקר, או ליתר דיוק, בשעה עשר בבוקר ביום שלא אכלתי ארוחת בוקר. הפתרון אז הוא בדרך כלל כל מני עוגיות של המשרד שהאמת שברגיל לא הייתי מבזבזת עליהן קלוריות וטירחה אבל כשרעבים, הכל הולך.
דגני בוקר הם פתרון מצוין לארוחת בוקר, קודם כל כי ההכנה מהירה (מאד). רק לשפוך, להוסיף חלב (או חלב סויה במקרה של בן הזוג) , לערבב, ותוך שניות יש משהו שגם נאכל מהר ומחזיק אותך שבע. שיבולת שועל מצטיינת בזה ולכן תמיד שמשה כבסיס לדייסות ודגנים למיניהם, כשכמובן ישנן גם התכונות הבריאותיות שלה- הפחתת כולסטרול וסיכון למחלות לב בגלל רכיב הבטאגלוקאן שהוא סיב מסיס ובריא במיוחד.
ב"שסטוביץ" לקחו את הענין מאד ברצינות ואמרו – "אם שיבולת שועל זה כל כך בריא, בואו נפתח מוצר שבו כמה שיותר שיבולת שועל, וכמה שפחות גורמים מזיקים כמו נתרן וסוכר".
התוצאה – GO! FIT. מהו "גו פיט"? למעשה שני דברים – דגני בוקר וחטיפי דגנים – כך שיש פתרון גם לבית וגם מחוץ לבית.
במה נבדלים הדגנים וחטיפי הדגנים ממה שאנו מכירים בשוק?
אז ככה- בזווית הבריאותית – דגני "גו פיט" הם המותג היחיד שבו יש מעל חמישים אחוז דגנים מלאים על בסיס שיבולת שועל מכל סך הרכיבים, וכמות הסיבים התזונתיים הגדולה ביותר בקטגוריית דגני הבוקר. מעבר לכך מה אין בדגנים? יש חמישים אחוז פחות נתרן ובין עשרים וחמישה אחוז לארבעים אחוז פחות סוכר מכל אחד מהמתחרים.
בזווית הכייפית – קודם כל יש ארבעה טעמים, שחלקם כוללים את המרכיב האולטימטיבי בשבילי – שוקולד!. (וגם דברים טובים אחרים כמו אגוזי לוז וחמוציות). מעבר לזה, עוד תכונה כייפית היא שהפריכות נשארת כך שלא נתקעים עם חצי קערת דגנים כשהחלב מרכך אותם והם הופכים לספוגים קטנים ורכים. ובסוף הצורה- צורה של שמיניות כשהטריות נשמרת על ידי שתי אריזות פנימיות . בקיצור, עושים הכל כדי לשמור על הפריכות.
בחטיפי הדגנים גם כן יש תכונות בריאותיות רבות – גם כאן יש מעל חמישים אחוז דגנים מלאים, הרבה יותר מהמתחרים, גם כאן יש בין ארבעים לשישים אחוזים פחות נתרן מהמתחרים על מדף חטיפי הבריאות, וגם כאן יש כחמישים אחוז פחות סוכר מאשר המתחרים. הצורה במקרה הזה היא ממש שובת לב- חטיפי ביס בצורת לב – גם בריאות וגם אהבה.
אגב, הדגנים מצויינים גם כתוספת לגלידה, לסלט פירות או לנשנוש "על יבש".
למעשה מוצרי "גו פיט" מכסים את כל האפשרויות – ארוחת בוקר או ערב מזינה – לכל הגילאים כי יש מגוון טעמים רחב, כולל כאמור שוקולד, וחטיפים שאפשר לקחת לכל מקום, למקרה שבכל זאת, למרות ארוחת בוקר טובה, עדיין צצה לה המפלצת של השעה עשר בבוקר…
(וטיפ שלי – בעוד כחודש זה פורים, עם המון משלוחי מנות, ולדעתי קופסת חטיפים כזו הרבה יותר טובה בסלסילה של הילדים והמשפחה מאשר עוד ממתק בעל ערך תזונתי אפסי).
ב23 לדצמבר פורסמה השוואה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" שבה קבוצת נסיינים של מבוגרים וילדים טעמו מוצרים שונים, ואת המוצרים המקבילים ממותג "שופרסל" – ו"שופרסל ניצחה בגדול" – כשהמון מהמוצרים (למעשה, למעט אחד) זכו ביתרון או בתיקו עם מוצרים מתחרים, ממותגים ויקרים הרבה יותר.
החבילה שקיבלנו החודש הכילה איפה, בדיוק את המוצרים הזוכים –
פתי-בר שופרסל 500 גרם ,דגני בוקר כדורי שוקולד 500 גרם ,עוגות מאפין שיש שופרסל 400 גרם ,קפה נמס שופרסל 200 גרם ,שוקולד חלב שברי אגוז שופרסל 100 גרם (לא השגתי ובסניף הסכימו להחליף לי לשוקולד אחר מאותה סידרה), ואבקת שוקו שופרסל 500 גרם
המוצרים (שאת רובם אני גם ככה קונה, בעיקר ה"פתי בר" שכבר מזמן הוכרז כיותר טעים מאשר המתחרה המוכר כי הוא יותר רך ויותר מתוק) נפרשו על השולחן וחולקו לקבוצות לפי מה שהולך לצאת מהם.
החלוקה היתה כזו – הפתי בר (יחד עם קוקוס של "שופרסל" שאני תמיד משתמשת) הופך להיות כדורי שוקולד קלאסיים.
חיפשתי באינטרנט מתכונים ל"כדורי שוקולד" וקיבלתי כל מני גרסאות מפונפנות עם שוקולד יוקרתי, עם כל מני תוספות אלכוהוליות ומה לא. החלטתי שהכי טוב זה טעמי הילדות, מה שהיינו עושים כילדים, כולל הבלגאן במטבח והפטיש כמובן, והשינוי היחיד שעשיתי היה החלפת המרגרינה של פעם בחמאה של היום (בני הבית לחצו, מה לעשות…).
אז אחרי הקקאו, הסוכר, החמאה, הבסקוויטים שרוסקו באלימות מסוימת , תמצית ווניל, וחלב, והכל מגולגל בקוקוס כמו של פעם.
(למעלה- האלימות. .למטה – שכרה)
השוקולית והשוקולד ביחד עם קמח של "שופרסל" , סוכר של "שופרסל" ותבניות חד פעמיות כמובן של "שופרסל" , הופכים להיות עוגת יום הולדת צבעונית . המתכון הוא של עוגת שוקולד בחושה פשוטה, שאפשר למצוא ברשת בווריאציות שונות, רק שבמקום קקאו שמתי את השוקולית ובהתאם הפחתתי את כמות הסוכר. הקישוט היה שוקולד שהומס בתוך שמנת מתוקה, וכמובן סוכריות צבעוניות לשם החגיגיות.
(למעלה- המצרכים לעוגה. למטה- מה יצא פלוס השוקולית ששכחתי לצלם בתמונת ה"מצרכים").
(עוד יותר למטה- מה עלה בגורלה של העוגה בערב הסלסה).
שתי המנות הללו הוכנו ונטרפו ביום חמישי, במסיבת יום ההולדת המוקדמת שלי בסלסה.
הקפה והעוגה שימשו כארוחת בוקר כייפית של שבת (האמת, בשבילו הקפה, בשבילי השוקולית), והדגנים יתחלקו בין הילד (עם חלב רגיל) והבן זוג (עם חלב סויה).
בסך הכל, יש המון מוצרים תחת המותג של "שופרסל" ולעיתים אנו מוצאים את עצמנו בעגלה מלאה במוצרי המותג, לכל המוצרים שאנו זקוקים להם ליומיום (ולשמחות).
ומי שרוצה לראות את ריקוד יום ההולדת החגיגי, שילחץ כאן ויגביר את המוסיקה!!
את ממרח "השחר" הוותיק והאהוב, אין צורך להציג. אין מי שלא גדל עליו, אין מי שלא ליקק אותו, וגם כמבוגרים אנו לעיתים נוטשים את כל הקינואות למיניהן, כדי להתענג על טעם של ילדות. (ותשאלו את אייל גולן על זה…). הבעיה היתה רק שכשילדים (וגם מבוגרים) רוצים להכין לעצמם פרוסה, צריך להתחיל ללכלך סכין, וכשאתה ילד, זה נגמר בדרך כלל בשיפוץ המטבח.
חברת "השחר העולה" חשבה על זה ומרעננת את ליין המוצרים שלה במהדורה מוגבלת של "שוקולד למריחה השחר העולה" בשפופרת. רק לוחצים (ולא צריך להפעיל כוח, גם ילד יכול בקלות) וזרם בדיוק בגודל הנכון יוצא מתוך השפופרת. אין לי מושג איך חישבו את גודל הפיה שממנה יוצא השוקולד, אבל הזרם דק מספיק כדי לא להציף בלחיצה אחת ועדיין עבה מספיק כדי שנוכל להכין את הפרוסה בזמן מהיר. אין לכלוך, אין כלים, הכל נקי.
יתרון נוסף הוא שבגלל שזה זרם אחיד, ניתן עכשיו לקשט עם "שוקולד השחר" עוגות, עוגיות וכל מה שרוצים, לכתוב הקדשות, לצייר ציורים ועוד, הכל בנקיון ובנוחות.
כפי שאפשר לראות בתמונה, אני ניצלתי את השפופרת לשני שימושים – האחד, להכין פרוסה (הוספתי בננות לתוספת טעם) והשניה.. טוב , זה לטעמי הסיכון שבמוצר- כי הפיתוי גדול לעשות מה שעשיתי, ולחסל את כל הטוב הזה בעצמי…
השפופרת מצטרפת לשאר המוצרים של "השחר העולה" – ממרח "השחר העולה חלבי" (השפופרת היא פרווה), ממרח אגוזים, ממרח נוגט אגוזים, ממרח שמשלב את שניהם – האגוזים והנוגט ביחד, מוצרים בכשרות מהודרת, וגם מוצרים לבישול ואפיה כמו קקאו, נוגט וצימקאו.
השפופרת מכילה כמות של 330 גרם.
מפעל "השחר העולה" קיים מאז 1948, והוא הוקם על ידי האחים וידברג, ונקרא על שם החלק היפה ביותר של היום. בתחילה הם ייצרו ממתקים, וופלים, ריבות, טחינה וחלבה, אבל אז עלו על הנוסחה הסודית שהפכה את ממרחי "השחר העולה" למוצר פופולארי שנמכר כבר שלושה דורות בארץ (ולא חסרים ישראלים שחיים בחו"ל ומבקשים שישלחו להם כמה יחידות , כדי שירגישו טעם של בית).
כשר בהשגחת הרבנות הראשית חיפה (וכאמור, יש גם מוצרים בהכשרים מחמירים ומהודרים יותר) ונמכר בכל רשתות השיווק.
את "ממתקי הקסם של לני" מבית "כרמית תעשיות ממתקים" אני מכירה לא מהיום. הענין הוא שכמה כבר אפשר לגוון בממתקים? החיפוש אחרי רעיונות חדשים הוא חובה למי שרוצה להתרענן ולא להשאר באותם טעמים מוכרים, ו"כרמית" השקיעה מאמצים רבים והגיעה לרעיונות מפתיעים.
ומה יצא מהרעיונות הללו? אכן הפתעות.
הערה כללית – החטיפים והוופלים החדשים של "כרמית" אולי מיועדים לילדים, אבל אצלנו, שהילד הכי קטן הוא בן 24, לא שזה מונע מהמבוגרים ממנו להיות ילדים בנפשם, מאד אהבו את הטעמים המיוחדים, גם בקטע נוסטלגי כלשהו וגם כי מדובר בחידושים, ובעיקר כי טעים זה טעים, ולא משנה לאיזה גיל.
אז מה היה לנו?
שלושה טעמים חדשים בסדרת "מיקסים" שבנויים מנשנושי שוקולד בצורת אשכולות קטנים, שמצופים בטעמים ותוספות שילדים (וגם מבוגרים) אוהבים –
חטיף שוקולד לבן עם פצפוצי תירס, חטיף שוקולד חלב עם פצפוצי תירס וחתיכות וופל, וחטיף שוקולד חלב בטעם שוקו בננה עם פצפוצי תירס.
הפייבוריט שלי היה זה עם חתיכות הוופל, כי היו לי המון מרקמים – שוקולד נימוח, וופל פריך וטעם תירס עדין. לא שכל האחרים לא חוסלו.
עוד חידוש היה טעמי פירות בוופלים, כי עד היום אנחנו רגילים בערך לשלושה טעמים – ווניל, שוקולד או לימון, שהוא בעצם הפרי היחיד שקיים.
מבין טעמי הוופלים שקיימים בסידרה החדשה "וופלני" – במילוי בטעם ענבים, בננה ובטעם מלון, קיבלתי וטעמתי את השניים הראשונים. הבחירה שלי היתה הבננה כי אני בן אדם של בננה, אבל אני יודעת שילדים יתחברו מאד גם לענבים שזהו טעם שהם רגילים אליו ממסיבות וממשקאות שונים. יחס טוב בין הוופל לבין המילוי מבטיח ששום דבר לא יהיה יבש וחונק.
חטיפי ה"מיקסים" הם גם נטולי גלוטן, כך שהם יכולים לשמש ממתק בטוח לרגישים למיניהם.
הוופלים הם בגודל שמתאים לאחיזה של פעוטות כך שאפשר לצ'פר אותם בוופל אם רוצים משהו מתוק ולא בכמות גדולה מדי.
אני מאמצת את החטיפים גם כקישוט לעוגות מלמעלה, והאריזות הנוחות מתאימות גם לחבילות שי כמו משהו מתוק לחנוכה, או בהמשך הדרך , למשלוחי מנות.
הכשרות של כל המוצרים היא של בד"צ העדה החרדית.
חברת "כרמית" שקיימת כבר משנת 1973 מחפשת תמיד טעמים חדשים ומרקמים חדשים שמתאימים לטעם הישראלי , היא מתמחה בסוכריות, וופלים, עוגיות, שוקולד וחטיפי קרח, והיא יצרנית המרשמלו הראשונה בארץ , וכמובן מוכרת רבות גם בחו"ל.
אז כשרוצים לגוון את הנשנושים והמתוקים, לא רק לילדים, יש ל"כרמית" תמיד הפתעות חדשות.