אחד הריחות המפתים ביותר הוא ריח של פיצה. משהו בבצק, בגבינה הנמתחת ובניחוח האורגנו האופייני כל כך, גורמים לנו להזיל ריר, גם אם אנחנו לא ממש רעבים (או צבי נינג'ה). לרובינו אין בעיה – פשוט מרימים טלפון לאחת הפיצריות ומזמינים, או ניגשים למדף המוצרים הקפואים בסופרמרקט. אבל יש פלח אוכלוסיה לא קטן- שלא יכול או לא רוצה לצרוך גלוטן, ועד עכשיו היו כל מני פתרונות ביתיים חלקיים שהם "לא זה" כשמדובר בפיצה.
ארכיון
נסטלה גולדן מיניס- לבוקר כייפי.
אסם-נסטלה לא שוקטת על השמרים , וכשמדובר על דגני בוקר, על אחת כמה וכמה כי ידוע שזו הארוחה החשובה ביום, מה שמעיר אותנו ומביא אותנו לעולם הלימודים והעבודה חיוניים ונמרצים.
(והייתי חייבת לצלם גם את החלק האחורי והמגניב של האריזה)
במבה במביני – גדולים בקטן.
"במבה" הוא אחת המילים הראשונות שאומרים ילדים ישראלים, וכולנו מכירים את הטעם , המרקם והפריכות האופייניים לחטיף האהוב של "אסם".
אז מה כבר אפשר לחדש?
אז אחרי במבה ענקית בשם "בומבה" הגיעה הוורסיה המנוגדת- במבה קטנה, בערך שליש גודל, שמחדשת לנו את צורת האכילה של החטיף.
טעמים בעמקים- כי העמק הוא חלום – חלק ב'
בחלק הראשון של הפוסט סיפרתי על פסטיבל "טעמים בעמקים" שנחגג בפעם ה12 ומפנק את המבקרים בארוחות מיוחדות , טיולים, טעימות, פריחה וכל הטוב שיש לטבע להציע. אנחנו התנסנו רק בחלק קטן מתוך המבחר הענק שיש , והדבר האחרון שעליו סיפרתי היה התחלת ארוחת הצהרים. אז למי שנותר סקרן, הנה ההמשך.
כשבריאות ומתיקות משתלבים
אחד הדברים שאני אוהבת באוכל מלבד הטעם והריח , הוא המרקם. משעמם לי לאכול אוכל שכולל רק מרקם אחד (ולכן אפילו פירה אני מעדיפה עם גושים ולא חלק לגמרי).
מנות כמו שניצל או שייק פירות, יכולות להכיל מרקמים שונים- הן בציפוי (של השניצל) והן בתוכן עצמו (כמו בשייק).
מאז שקנינו בלנדר חדש, אנחנו מרבים להכין שייק פירות, בעיקר נניח בננות, עם חלב, סילאן, וקינמון, וכדי שזה יצא משביע ובריא במיוחד (כי לעיתים השייק הזה מהווה ארוחה בפני עצמו) אנחנו אוהבים להוסיף דגנים, שמוסיפים גם בריאות, גם נוכחות וגם מרקם.
לעזרתנו הגיעה חברת רפאל'ס- מומחית בייצור גרנולה וחטיפי דגנים והביאה לנו סידרה חדשה של פתיתי דגנים – שבעה מוצרי דגנים ללחמים, עוגות, עוגיות, שייקים, פשטידות וכו'. במילים אחרות- בכל מקום שיש קמח, ניתן להחליף בדגנים. בסידרה יש פתיתי כוסמין מלאים, חיטה מלאה, שעורה מלאה, שיפון מלא, שיבולת שועל מלאה דקה, שיבולת שועל מלאה עבה ומיקס פתיתי דגנים.
הדגנים בשני המקרים הם רכים מספיק כדי לאכול ועדיין שומרים על צורתם ה"נגיסית" בשביל מרקם. בטיגון אגב, כמו בשניצל, הם שומרים על האחידות ולא מתפזרים, כך שהציפוי אחיד לכל אורך ורוחב המנה.
דומינו'ס – כי בחורף צריך חיזוקים…
חורף, לי לפחות דורש הצטיידות לא פשוטה, כי קר לי ולא נוח לי וחשוך לי (כן, פולניה שלא אוהבת לשבת בחושך…). לכן כל חיזוק הוא מבורך, ואם זה חיזוק טעים, על אחת כמה וכמה.
אז הגיעו "דומינו'ס" עם הפתרון הזה-
פיצה חדשה שעשויה מבצק מתובל עם עגבניות מיובשות בעבודת יד, תוספת לבחירה ואקסטרה גבינה 100% מוצרלה עד הקצה.
שופרסל ולתנור!
אפיה היא אחד התחביבים הכייפים ביותר- יש מגוון רחב של מתכונים, ככה שמי שמחפש קל יכול להגיע לתוצאות טעימות לא פחות ממי שמשקיע במתכונים מסובכים. גם ילדים מתים על אפיה – גם על התהליך וגם על התוצאה כמובן.
בסלסילה של "שופרסל" הפעם היו מוצרים לאפיה- שני סוגי מרגרינה- ללא מלח, ובטעם חמאה, ושלושה סוגי קמחים- קמח חיטה לאפיית לחם, קמח שיפון מלא, וקמח תופח מועשר. על כל אחת מעטיפות הקמחים יש כמובן מתכון אבל אני אוהבת לחפש באינטרנט רעיונות.
אסם נסטלה מציגה- טעמים והפתעות.
כולנו יודעים שארוחת הבוקר היא החשובה ביותר ביום, בעיקר כי בלעדיה מגיעים לעבודה ובעשר בבוקר כבר מתחילים לחטוף מכל הבא ליד. דגני בוקר תמיד היו פתרון בריא, מהיר ומשביע, וכדי שלא נשתעמם, אסם- נסטלה מביאים לנו טעמים חדשים מסדרת "פייבר 1" – "פייבר 1 שקדים וגרנולה" ו"פייבר 1 צימוקים וגרנולה".
החורף החם שלי עם "סוגת".
ימי הקור האחרונים הבהירו שהחורף הגיע במלוא הכוח (למרות שהחזאי בטלוויזיה עדיין טוען שזה "סתיו"). אני לא בן אדם של קור, אני בן אדם שצמוד למזגן מרגע שהטמפרטורה יורדת מתחת ל25 מעלות. ואחת הדרכים הכי טובות מבחינתי להתחמם בכלל, היא אוכל ביתי חם, משביע, מנחם ואם אפשר גם קל להכנה.
קיבלתי מ"סוגת" את "ערכת החורף האולטימטיבית" – מגוון מהקטניות והדגנים שמאפשרים הכנת הרבה מנות מהסוג הזה- תבשילים, מרקים וקדרות.
וזה מה שהיה שם:
בהתחלה חיפשתי מתכונים ברשת, אבל אחר כך למדתי את הפטנט והבנתי שבעצם אני יכולה לאלתר מה שבא לי, עם מה שיש בבית, או לשלב כל מני מתכונים ביחד, כדי ליצור את התבשיל, או במקרה שלי – המרק, שהכי מתאים לי גם מבחינת מה שיש, וגם מבחינת הטעמים.
מול הרי הגלבוע צל הרי הרמה- חלק ד – קולינריה.
חלק רביעי ואחרון- ואיך אפשר בלי קולינריה? שתי מסעדות, שתי ארוחות.
דג דגן
בקיבוץ חפצי-בה נמצאת המסעדה המיתולוגית DAG-DAGAN – ששמה הוא שילוב של הדגים המככבים בתפריט שלה היום, ביחד עם הדגנים, שהיו בהתחלה כבסיס למשקאות אלכוהוליים שהיו בפאב שנשא את אותו השם עם הקמת המסעדה.
במסעדה אפשר לשבת בחלל המרכזי או בשני חדרים פרטיים (עשרה וארבעים איש בהתאמה).
