"אוהבים נקניקיות?" שאל הקומיקאי בפרסומת, והתשובה היא בדרך כלל חיובית. נקניקיה היא דבר שחוצה גילאים, אהובה על כולם – מקטן ועד גדול, חוצה תרבויות – בין אם זה ה"הוט דוג" האמריקאי שנוכח בכל תחרות ספורטיבית, דרך המנה הראשונה בכל "על האש" ועד הנקניקיות במדורת ל"ג בעומר. היום יותר מתמיד מצד אחד לא רוצים לוותר על הכיף שבנקניקיה ומצד שני חייבים לשמור על הבריאות והאיכות של מה שיש בה. כאן נכנסת לתמונה חברת "מעדני יחיעם" שמביאה לנו עכשיו סידרת נקניקיות ללא חומרים משמרים (וגם ללא גלוטן, סוכרים או תוספת מונוסודיום גלוטומט).
ארכיון
"אולה פרימור" – פרימור בטאץ' ספרדי
(פרימור בבקבוק ובכוס- סימני המזיגה בכוס בגלל שכל כך התלהבתי שקודם שתיתי ואז נזכרתי שלא צילמתי….)
אני אוהבת מרקים, חורף-קיץ, לא משנה. הבעיה היא שבקיץ מרק מהביל זה קצת מתיש לאכול. הפתרון הוא מרקים קרים, והגספצ'ו הספרדי הוא אחד הבולטים שבהם. אז עכשיו, במקום לעמול על הכנת מרק שכולל עגבניות, מלפפונים, פלפלים, שמן זית וחומץ, הוא כבר מגיע מוכן בבקבוק בשני גדלים – ליטר אחד או בקבוק אישי של 400 מ"ל. ניתן לשתות כמיץ בכוס (או כמוני- ישירות מהבקבוק) או למזוג לקערת מרק, להוסיף עלי תיבול וזרזיף שמנת או יוגורט מלמעלה, ויש מנה.
Port & Blue TLV – החגיגה התל אביבית נמשכת.
לפני כמה חודשים סיקרתי כאן את שהותי במלון "פורט אנד בלו" בתל אביב, ממש מול הנמל. סיפרתי שם על העיצובים המרהיבים, על הנוחות והמיקום המעולה, ובעיקר על הפינוקים הרבים שמייחדים את המלון הזה על פני מתחריו. עכשיו שמחתי לגלות שהפינוקים עולים בדרגה ויש חידוש לאורחי המלון- הבילוי הוא עכשיו לא רק במלון עצמו, אלא גם בתל אביב העיר הלבנה, על שלל האטקרציות שבה, בסיור מיוחד.
אהבה ומשפחה- בחמי געש.
במקומות רבים בעולם, באזורים של נביעת מים טבעיים, קמו כבר בתקופות קדומות מרחצאות, מכיוון שכבר אז ידעו שטבילה במים חמים שעשירים במלח ובגופרית, עושה קסמים לגוף- מרפה שרירים, מקלה על בעיות פרקים, מרגיעה כאבים בכל חלקי הגוף ועוד.
אבל היום לא צריך לנסוע רחוק כדי לפנק את הגוף והנפש , להתחדש ולהתרענן (ועכשיו גם לעשות כיף לילדים בחופש הגדול ובכלל) – מספיקות עשרים דקות נסיעה מתל אביב, חמש דקות מהרצליה, ועוברים מעולם של ריצה, לחץ ורעש, למים מלטפים שעוטפים בעוצמות שונות ובטמפרטורות שונות את הגוף והנפש.
קריספי- מתחדש ומתנשנש!!
"נאש"- מילה שמוצאה אירופאי, אבל חדרה היטב ללקסיקון הישראלי, והפכה למילה (ולפעולה) הכל כך אהובה של "נשנוש". אכילה לא מרעב, רק בשביל הכיף, משהו קטן, בתנועה חוזרת, פריך כזה, שעושה לנו טוב גם בקיבה , גם בפה וגם בנשמה.
בייגלה אסם- כי הכדור הוא עגול.
אחת הסיבות שסוכריות הן ממתק פופולארי היא בגלל הצורה שלהן, הכדור שמתגלגל בפה, שאפשר להעביר מצד לצד ולשחק עם הלשון לפני שהיא נגמרת. אסם מביאה לנו את הכדור בגירסה הבייגלית- בייגלה בצורת עיגולים, עם שומשום או עם מלח, באריזה גדולה או קטנה, שפשוט מתגלגל על הלשון.
סנפרוסט הולכת מיני
כשהודיעו לי שקיבלתי לסיקור ברוקולי וכרובית של "סנפרוסט" אוטומטית חשבתי על גרסאות מטוגנות או אפויות של הירקות הללו, בציפוי פריך. אחר כך כששמעתי שמדובר בגרסת "מיני" בחלקים קטנים מאד, שאי אפשר לאחוז אותם כמו שאוחזים "פולקע" למשל, שיניתי את התוכניות והתחלתי לחשב מסלול מחדש.
קודם כל, זה מה שקיבלתי:
אמהות "רעות"- עכשיו בקולנוע.
הסרט "אמהות רעות" עולה היום (יום חמישי ה4 לאוגוסט) למסכים. הסרט הוא של ג'ון לוקאס וסקוט מור, מוגדר כקומדיה, אבל מעלה הרבה נקודות חשובות למחשבה.
נתחיל מהעלילה – איימי מיטשל (מילה קוניס) היא מה שמוגדר בכל תורה שוביניסטית כ"אם שמנסה לגלם את תפקידה אבל לא מצליחה". מה הכוונה? ב"תפקיד" הכוונה לכל עבודות השירות הנדרשות מאישה מעצם היותה אישה- לדאוג לכל צרכי הילדים והבעל, כולל לעבוד משרה מלאה (תחת בוס גבר כמובן), ואז להתחיל "משרה שניה" עם הסעות הילדים לחוגים, הכנת שיעורי הבית שלהם, השקעה בארוחות בסגנון "אמהות אופות" שעל זה כבר נעשתה פרודיה ב"ארץ נהדרת" , וכמובן הגשת אוכל לכולם בערב בבית, כולל לבעל הבטלן שעסוק בעיקר בחיפוש סקס באינטרנט, וחושב שכל מה שאשתו עושה זה "לשים קרם פנים ולדבר לדבר לדבר".
מחנה יהודה על דומינו'ס- הנוסחה המנצחת.
לפני כמה חודשים הושקו ב"דומינו'ס" פיצות מסדרת השף של השף אסף גרניט. את הסיקור על הפיצות ההן ניתן לקרוא כאן.
אבל לא דומינו'ס ולא שף גרניט (ביחד עם שף אורי נבון) ישקטו על השמרים, נכון? (משחק מילים נדרש).
אז עכשיו יש שתי פיצות נוספות באותה סידרת שף – פיצה "פולנטה" – שכוללת תבשיל פולנטה איטלקי איכותי, ישירות מ"מחניודה", עשויה עם חמאה ושמנת עם פטריות עסיסיות, אספרגוס צרוב קלות, גילופי פרמז'ן וכדורי בייבי מוצרלה, ובצד מתבל בטעם כמהין שצריך להוסיף ברגע האחרון, ופיצה "שקשוקית" שמביאה את השוק הירושלמי על שלל טעמיו העזים – טחינה, עמבה ובשר- הבשר הוא בשר טחון איכותי, צנוברים ופיסטוקים לצד אריסה פיקנטית, לימון כבוש, זיתי קלמטה, גבינה בולגרית מגורדת ופסי טחינה משובחת.
בתמונות כאן למטה אפשר לראות את היצירות החדשות:
סטאטוס- כי הסטאטוס תמיד טרי!
אני לא בן אדם של הפתעות, אני אוהבת להיות מתוכננת, ולדעת הכל מראש. ואם כבר יש הפתעות, רצוי שיהיו הפתעות נעימות, כמו נניח זכיה בלוטו למרות שלא מילאתי טופס? אבל בדרך כלל הפתעות הן לא נעימות, כמו למשל כשרציתי להכין סלט עסיסי וטרי ומצאתי במקרר את העלים במצב של ריקבון מתקדם… ואין דבר דוחה יותר מזה, תאמינו לי.
אנחנו משפחה קטנה, וגם כשקונים צרור קטן נניח של פטרוזיליה, אי אפשר להשתמש בכולו, או אפילו בחלק גדול ממנו, ואז זה נשאר במקרר, נרקב ונזרק כמעט בשלמותו. בזבוז של כסף ושל מצרך טוב מצד אחד, ואי אפשרות שימוש כשרוצים מצד אחר.
אז ניסינו כל מני פטנטים שמתקבלים באינטרנט כמו עטיפה בנייר סופג, או הקפאה, אבל זה אף פעם לא מושלם.