אחרי סיור השוק עם השף עלאא מוסא, וארוחה טובה, הלכנו על ההכי חדש שיש לעכו – קניון עזריאלי החדש דנדש, שמכיל תמהיל חנויות גדול, מבצעים, אוכל טוב (כולל מסעדות כשרות למהדרין) והרבה דברים לראות ולעשות.
נפגשנו עם מר רפאל בולניק- מנכ"ל הקניון שהסביר לנו על מבנה הקניון (הרבה אור טבעי, מעלית שקופה, ובעיקר שני "רחובות" בשני מפלסים, נוחים מאד להתמצאות (ותאמינו לי, כאחת שהלכה לאיבוד מליון פעם במסדרונות הסבוכים של "דיזנגוף סנטר" למשל) , ושירות לבבי.
לא משנה אם פסח או יום העצמאות, לא משנה אם תקראו לזה "מנגל" או "ברביקיו" – לא משנה אם בבית או בחוץ , הדבר הראשון שחשוב בכל בישול, כמו שאומר כל שף, היא סכין טובה.
מזג האוויר לא היה יכול להיות נפלא יותר, כשהצפנו, שש בלוגריות שמחות לעכו. נסיעה נוחה ומהירה ברכבת ישראל הביאה אותנו היישר ללב העיר, ומשם המשכנו לעיר העתיקה. התחנה הראשונה שלנו היתה מסעדת "אל מרסא" שבנמל הדייגים, שם קיבל את פנינו השף והבעלים עלאא מוסא. הבנין נבנה על ידי הצלבנים ב1210, ועכשיו הוא מסעדת דגים ופירות ים מעולה, שמשלבת סגנון ים תיכוני ותוצרת טריה מהים, למעשה, הכי טריה – כי הדגים שוחים במרחק מטר אחד מהמסעדה, שצופה אל הנמל, ומשם הדרך לרשת ולסירים והמחבתות, קצרה באופן מיוחד (וכך גם הדרך לצלחתם של הסועדים).
בבית אצלנו קיים הוויכוח הנצחי – מדיח נגד שטיפה ידנית. קל לנחש מי בעד המדיח… רק שלפעמים לא משתלם להפעיל מדיח בשביל כמה כלים, או לחילופין אם יש סיר גדול שיתפוס חצי מדיח וישאיר חללים שבהם אי אפשר להכניס כלים אחרים, זה בזבוז של מים, חשמל וזמן עבודה.
את "מיני ישראל" אין ממש צורך להציג. כולנו מכירים את המקום המקסים הזה, עם דגמי כל אוצרות המדינה, כשמהצפון עד הדרום נפרשים בפנינו כל המקומות המוכרים והאהובים, בדיוק ובחן.
עכשיו יש סיבה נוספת לשמחה- "אטורה" – בית חדש לאירועים, בתוך הפארק, שמאפשר לחופה למשל, להתקיים בבת אחת גם בכותל, גם במגדלי עזריאלי, גם על החרמון וגם באזורי התיירות של אילת, והכל בלי לזוז מהמקום ובשיא הפאר.
חול המועד פסח מגיע, הרבה אנשים בחופש, הגיע זמן לנוח. אם זה בצימר מפנק, בנסיעה לחו"ל או אפילו בבית, יש פתאום זמן לקרוא, בשביל הנפש, בשביל הנשמה ובשביל הכיף.
ביומיום המקסימום שיש לנו זמן זה לקרוא את הוראות ההכנה על אריזות מצרכים מהירים, אבל כשיש זמן (ויש גם מזג אוויר מהמם שמעודד לקרוא בחוץ, בבריזה ובשמש המלטפת), רק צריך למצוא את הספר המתאים.
הוצאת "מדיה 10" חשבה על כל האפשרויות, ועכשיו ישנם על המדפים כמה וכמה ספרים חדשים, בנושאים שונים ומגוונים, כך שכל אחד יכול למצוא את מה שמעניין אותו.
פעם אפשר היה להעריך את גילו של אדם לפי שערו (או חוסר שערו). שיער לבן (לנשים) או קרחת (לגברים) אמרו לנו שהאדם שלפנינו כבר ראה כמה דברים בחיים. מאז גילינו עובדה מציקה אחת – כבר לא צריך להיות זקן כדי שיהיה לך שער לבן או קרחת. בחדר הכושר שלי מתאמנים בחורים בני עשרים וחמש עם נסיגת שיער חמורה, חלקם כבר יזמו קרחות כדי שלא יראו, ועל הראש הנשי מופיעות המון שערות לבנות, גם כששנת הלידה היא כבר בעידן הטלוויזיה הצבעונית …
דגים משחקים אותה קשים להשגה- גם מבחינת לתפוס אותם , וגם מבחינת להכין אותם באופן הכי מושלם. שניה אחת של בישול יתר- ויש לנו סוליה, שניה אחת פחות מדי ויש לנו משהו לא ברור, שהוא כבר לא נא אבל גם לא טעים. הענין הוא היד והעין, שיודעים לזהות בדיוק את הנקודה שבה יצור ימי יהפוך לצורה הכי טעימה שלו וגם יגיע ככה לצלחת של הסועד.
הוזמנתי השבוע לטעום את התפריט החדש של "DAGIM" או בשם המלא :
"Dagim Fish & Meat Bar"
האמת, הפעם אני מרגישה שהקדמתי את זמני. קיבלתי להתנסות מים בטעמים של נביעות, והפעם בטעם שקד דובדבן, והחידוש היה שזוהי מהדורת חורף שניתן לחמם ולשתות חם.
לגילה פולדס היה קייטרינג של בישול ביתי ביחד עם ביתה חנה, והיה לה גם חלום – מקום משלה שבו תוכל לכבד את הסועדים במנות מיוחדות, בריאות, צמחוניות וטעימות עם ערך מוסף. למעשה כמה ערכים מוספים – גם העצמת נשים, גם פעילות אומנותית ו… הזכרנו כבר גם אוכל טעים?