כשאנו חושבים על "בשר מן הצומח" אנו לרוב חושבים על טבעוניים כקהל יעד, אבל האמת שיש עוד רבים המעוניינים במנות מהצומח- שומרי כשרות שרוצים לאכול ארוחה טעימה בלי לחכות אחר כך זמן רב לקינוח חלבי, או שרוצים מנה המשלבת טעמים חלביים ובשריים בלי להפר את חוקי הכשרות, כאלה המפחיתים בשר וגם פשוט כאלה המעוניינים במנה טעימה בפני עצמה, בלי קשר לבשר או לא.
הקשר בין יינות "היוצר" לבין אומנות נוצר כבר לפני שנים רבות, כשמשפחת שור, משפחת ייננים וותיקה המייצרת יין משנת 1847, חברה לפיליפ ליכטנשטיין, יינן צרפתי שעלה לארץ ובליבו החלום ליצור יין איכותי.
הרבה יין זרם מהחביות מאז, ויקב "היוצר" מככב על שולחנות רבים, כשגולת הכותרת היא חגי תשרי שבהם הוא מעטר את שולחן החג.
כשאומרים לי "ליים" האסוציאציה הראשונה שלי כברזילאית היא כמובן קייפיריניה. אותו משקה אלכוהולי משמח לבב, שמביא איתו את הלמות תופי הבטוקדה על הטיילת של ריו.
אבל ליים הוא הרבה יותר מאשר מרכיב לקוקטייל, וההתנסות שלי היום הוכיחה את הדבר בגדול.
האוכל המקסיקני כובש לו מקום בלב הישראלים ולא סתם – התיבול, העזות, הטעמים, המגוון, ונדמה שבכל נגיסה שומעים את הקצב של ספידי גונזלס בעודו צועק "טקילה!!" כשהוא חבוש סומבררו ססגוני.
קמח תירס הוא אחד המרכיבים החשובים במטבח המקסיקני, ובגלל שהוא נטול חיטה, הוא מתאים לנו כל שנה וגם בפסח, פותח אופציות חדשות שאינן כוללות תמיד קמח מצה, שהוא מוגבל בגלל תכונותיו.
חודש מארס מביא איתו מוצרים כשרים לפסח אבל לא רק, ובשביל זה אני כאן – לגלות, לסקור ולחזור עם חוות דעת.
אז יש לנו שני מוצרים שהם כשרים לפסח (אבל כמובן מצויינים לכל השנה) ומוצר שלישי שכל כך בריא ואיכותי שלא יכלתי לפספס- וזו הרשימה-
החבילה המוזהבת עטופת הסרט האדום, הכילה הפתעות מרתקות – שלושה רטבי טחינה של "אחלה" – עשבי תיבול, עגבניות ופלפלים ושום ולימון. ביחד איתם קיבלתי שתי כפות קישוט של "ארקוסטיל" לעיטור צלחות מקצועי.
האתגר היה מה לעשות עם הרטבים כדי שיצא הכי טעים (וכמובן גם הכי יפה). אז אני לא שפית, למעשה רחוקה מכך, ואני גם לא אומנית (גם פה יש מרחק גדול) אבל בסוף הצלחתי להוציא תחת ידי צלחת יפה (נסיון ראשון לא רע) וגם טעימה.
כשהסתכלתי על הרטבים הבנתי שהם בעיקר יעזרו לי לשפר, לשדרג ולגוון מנות שאני כבר מכירה ומכינה פחות או יותר כל פעם אותו דבר.
היות ויש לי צמחוני בבית, כל מה שקשור לבשר די ירד מהפרק ,ונשארנו עם אוכל בנות קלאסי – מאפינס פטריות, וסלט קוסקוס.
וזה מה שעשיתי.
לקחתי את המתכון הסטנדרטי שלי לפשטידת פטריות (שהיא גם פרווה, כך שמתאימה גם לארוחות בשריות למי ששומר על כשרות )- שכולל טיגון שתי קופסאות שימורים של פטריות (או פטריות טריות, אני פשוט השתמשתי במה שיש לי בבית), בצל (הוספתי גם חתיכות כרישה) ובזמן שהם מטגנים ערבבתי 2 ביצים, 3 כפות שמן, כוס קמח תופח (אם אין אפשר לערבב כפית אבקת אפייה לכל כוס קמח), בערך שתי כפות רוטב "טחינה עשבי תיבול" של "אחלה" שמחליפים את אבקת המרק שבמתכון המקורי, והאמת, שזה גם הרבה יותר בריא, ותיבול – מה שרוצים.
(למעלה- המצרכים למאפינס)
הוספתי את הפטריות והבצל המטוגנים וערבבתי הכל . שפכתי לתבניות מאפינס משומנות ואפיתי כעשרים דקות בתנור שחומם מראש לכ200 מעלות. יצא לי קצת חיוור אבל טעים, ואני מניחה שאפשר למרוח בעוד שמן למעלה או ביצה כדי לקבל קצת צבע שחום.
בזמן שהמאפינס היו בתנור, בישלתי קוסקוס לפי ההוראות שעל השקית, וקצצתי דקיק עלים כמו פטרוזיליה וכוסברה, חסה (שמרתי כמה עלים מלב החסה בשביל קישוט), צנונית, ומעט פלחי לימון שקצצתי ממש קטן, שנותנים טאצ' חמצמץ בלי להשתלט. תיבלתי ברוטב ה"שום לימון" וערבבתי.
(למעלה- המצרכים לסלט הקוסקוס)
בנתיים המאפינס שלי יצאו מהתנור, התקררו ויצאו בשלום מהתבניות.
התחלתי לחשוב על העיצוב. אחרי תירגול של שתי דקות כבר הבנתי איך עובדות הכפות והתחלתי ביצירה.
סלט הקוסקוס היה הקרקע שלי, עם אניצי דשא (הירוקים). ציירתי גבעולים בעזרת רוטב העגבניות והפלפלים, הוספתי עלים עשויים מעלי חסה קטנים , הצבתי את המאפינס כפרחים, ובסוף גם הוספתי חתימה שלי למעלה על ידי עירבוב רוטב הטחינה עם טיפה קטשופ בשביל הצבע. (ומזל שבחרתי בגירסת ה"שוש" ולא בגרסת ה"שושנה אלישבע חזן גרינברג".
בעזרת סרטון ההדרכה של "ארקוסטיל" אני מתכוונת ללמוד עוד עיצובים יפים וקלים (יש שם אפילו ילדים שמצליחים).
את הרטבים ניתן להוסיף להרבה דברים אחרים – רוטב "שום לימון" מצויין בין השאר לסלט ירוק, לסלט קיסר בתוספת אנשובי, לסלט עוף או סלמון עם ירוקים, כרוטב לדגים בתנור, וכממרח לסנדוויצים, רוטב עשבי התיבול מצוין לסלט ישראלי, סלט ניסואז, סלט טונה, טעם נוסף לאורז לבן משעמם, בתוך הבלילה של הקבב (סוד!!!), כמרינדה לעוף ועוד. רוטב העגבניות והפלפלים מצוין לשקשוקה, מטבל למסיבות, תחליף לקטשופ על צ'יפסים או כל אוכל אחר שהילדים אוהבים לשפוך עליו רוטב, מילוי לרביולי, לבישול קציצות עוף, ולבישול אורז.
#אחלהרטביטחינה
אחד הדברים שעוזרים לנו להבין טקסט, הוא הקטע הויזואלי. קל יותר כשרואים – תמונות, וידאו, טבלאות, וגרפים. זו הסיבה למשל שבכל הביקורות שלי על מסעדות או חוויות, תמיד יש הרבה תמונות.
והדרך הטובה ביותר להעביר גרפים, תמונות וכדומה הן המצגות. רק מה, הבעיה היא הקטע הטכני. מה הכוונה? קודם כל, לא כולם יודעים לעבוד בתוכנות כמו פאואר פוינט, ושנית – הכובד והסרבול . אמא שלי, אישה מבוגרת, מאד אוהבת מצגות ששולחים לה – בדרך כלל תמונות בסגנון "נופי ירושלים בשלג" עם מוסיקה מתאימה. רק מה? לוקח המון זמן עד שהמייל עם המצגת הזו עולה, אם בכלל, בגלל כובד הקובץ. מעבר לכך, צריך לדאוג להביא או לשלוח את המצגת אם רוצים להציגה למשל בישיבה עיסקית, ואם רוצים לעבוד על עריכת מצגת צריך גם כן לשלוח אותה או להביא על החסן נייד (דיסק און קי). אז למה לא לקצר את כל העבודה הזו, וליצור אפשרות של גישה למצגת מכל מקום בכל זמן על ידי כל אחד.
וכאן נכנסת לתמונה Emaze. מהי "אימייז"? זהו אתר ידידותי במיוחד, בכתובת www.emaze.com שמאפשר לכל אחד בעולם להכין מצגות בקלי קלות, עם המון תפריטים והמון אפשרויות, שעוזרות לכל אחד להרכיב את המצגת שלו בצורה המושלמת.
מה הכוונה? יש משטחים (TEMPLATES) כבר מוכנים, אבל עם המון המון המון גמישות ומגוון, כך שמי שרוצה עבודה מהירה, יכול פשוט לאמץ אחת, להכניס את החומר שלו ולסיים עם זה, או מי שרוצה להשקיע יותר ולהפוך את כל הענין לאישי יותר, יכול להזיז, לסובב, לשנות, לגוון, למחוק, להוסיף ולעשות כמעט כל מה שעולה על דעתו, כך שבפועל נוצרות מצגות שונות לפי דרישה.
אם נתחיל לספור את האפשרויות הרבות שיש ב"אימייז" לא נסיים כל כך מהר, אבל על קצה המזלג- ניתן לבחור סוגים שונים ורבים של רקעים, כולל תלת מימד , צבעים, פונטים, ניתן לסובב תמונות , לגרום להן לזוז, לשלב אנימציות, להוסיף טקסטים בשלל שפות – כמובן בעריכות שונות, ניתן לשלב סרטי וידאו, קבצי מוסיקה (ולהחליט אם תנוגן ב"לופ" או רק בעמודים מסוימים או לאורך כל המצגת), ניתן להוסיף ולהוסיף בלי סוף חומרים, ניתן לערוך טבלאות וגרפים, אפקטים, השתלת קטעים מאתרים שונים, אפילו לפתוח "חלונות בשידור ישיר" לאתרים אחרים כמו הבלוגים האישיים, והכל בקלות של "קופי –פייסט".
המצגת נשמרת בכל שלב, ותמיד ניתן לחזור ולשנות אותה. ואיך אחרים יכולים לראות אותה? לכל מצגת יש לינק, שאותו ניתן לשלוח למי שרוצים (וגם אם אנחנו משנים את התוכן, הלינק נשאר אותו דבר, ואם החבר ייכנס ללינק הוא כמובן יראה את השינויים האחרונים, הכל בשידור חי!), ניתן כמובן לשבת בכל אירוע עסקי ולהעלות את הלינק כדי להגיע למצגת, וכמובן ניתן לגשת אליה מכל מקום בעולם בכל זמן.
הפונקציות הן רבות, ויש גם קטגוריות מיוחדות ללקוחות פרימיום. בתוספת תשלום ניתן לקבל שדרוגים רבים כמו פרטיות – המצגת אמנם ברשת אבל רק למי שמורשה יש אפשרות לצפות בה, מה שטוב לעסקים שרוצים לשמור על הרעיונות והמוצרים שלהם לעצמם, אפשר להוריד את המצגת למחשב האישי וכך לעבוד עליה או להציגה גם כשלא מחוברים לאינטרנט ועוד פיצ'רים רבים ומפנקים.
מי שלא מעוניין יכול כמובן להשתמש בחלק החינמי של האתר.
יותר מכך, באתר ניתן לראות המון מצגות שיצרו אנשים אחרים, ואם רעיון של מישהו מוצא חן בעיניך, ניתן פשוט לשמור את העבודה שלו כמשטח עבודה, ואז להרכיב עליה את מה שאנחנו רוצים, ויש לנו מצגת כרצוננו.
ניתן לשקוע שעות רבות בלונה פארק הענק של האתר שמאפשר לנסות כל מני דברים (שזו לטעמי הדרך הטובה ביותר ללמוד ולהכיר את התכונות הרבות) ולהרכיב אין סוף מצגות (ספרי מתכונים, אלבומי טיולים, ביוגרפיות, ספריית וידאו, ברכות לחגים ואירועים, והיד עוד נטויה על המקלדת…).
אז נותר רק להכנס לעולם הפלאות של "אימייז" – www.emaze.com
והנה מצגת פשוטה שהכנתי לדוגמא- על טיול שרק חזרתי ממנו –
http://app.emaze.com/923105/sorrento2014
