מבוכים תמיד היו דרך מהנה לבילוי – מפתרון מבוך על הנייר, ועד למבוכים מסובכים בגנים מפוארים באירופה, בהם בני מלוכה התרוצצו להנאתם.
בלי לשים לב, הרבה פעילות גופנית, הרבה מחשבה ובעיקר הרבה הנאה לכל הגילאים.
"קלחים ומבוכים" חוזר ובענק- המבוך האהוב במושב גני עם, בלוקיישן מרכזי וקל להגעה מכל מקום, פותח את שעריו גם השנה מהשבת הקרובה בכל סופשבוע עד לפברואר 2023 כולל חגים ומועדים.
לירושלים כדאי לנסוע בכל ימות השנה, תמיד יש הפתעות, אווירה בינלאומית והרבה חוויות חדשות.
לקראת חג החנוכה הגענו אל העיר כדי לטעום מעט מאירועי החנוכה המרתקים המציעים משהו לכל גיל ולכל העדפה וטעם.
פתחנו את הבוקר במלון הבוטיק "בת שבע ירושלים" מרשת JACOB. בתקופת הקורונה שופצו מלונות ג'ייקוב בעלות של מעל למאה מליון שקלים (!) וכל אחד מחמשת המלונות של הרשת- בתל אביב, טבריה, נהריה, חדרה וכמובן ירושלים, זכו לאופי ייחודי ברמה הגבוהה ביותר. הקונספט של "בת שבע ירושלים" הוא הקפאת זמן, נוסטלגיה וניתן לחוש זאת כבר בכניסה כשמתרשמים מעיצוב המבואה המעוטרת בפריטי נוסטלגיה רבים שחלקם הפכו לחלקי ריהוט כמו ארגזי "נדוניה" שהפכו לשולחנות, מנורות ייחודיות, עיטורי קירות ועוד.
למה רק לאכול פיצה טעימה במקום לשחק איתה קודם? ואם אפשר משהו מותח, משהו מאתגר, משהו חם אש?
כל מה שדרוש למשחק הוא חבר'ה, "פיצה רולטה דומינו'ס" ורצוי גם משהו קר לשתות בצד, על כל מקרה.
לפתור חידה תמיד עושה הרגשה טובה. הכיף שבגילוי, ההנאה שבערך העצמי של "הצלחתי!", אם מדובר בפתירת סודוקו או בכתב חידה, פאזל של חלקים רבים או הדקה הזו שבה "נופל האסימון", מ"ספר החידה והחידוד" של שנות השבעים ועד לחדרי הבריחה המשוכללים של ימינו.
בכלל, חדרי בריחה הפכו אטרקציה מכיוון שכל אחד יכול לחוש מעין אינדיאנה ג'ונס ושרלוק הולמס ביחד, פותרים תעלומות ומוצאים אוצרות.
חדרי הבריחה המסורתיים בנויים מנושאים שונים, אך למרות שיש מגוון רחב, אף חדר הוא לא ממש אישי.
תירס הוא אחד הירקות האהובים ביותר על כל הגילאים. התירס הוא דגן שמזין אוכלוסיות רבות בעולם, ומשמש למוצרים רבים כמו פופקורן, קורנפלקס, עמילן תירס, שמן תירס, אלכוהול וכמובן בישול וצלייה.
הבעיה היא שהילדים שלנו הרבה פעמים חושבים שמוצאו של התירס ,כמו בעצם כל מזון אחר, הוא מהסופרמרקט. בעידן המסכים והמזגנים קשה לחבר את הילדים לטבע ולמקור האמיתי של המזון.
נסו להזכר מהיכן אתם מכירים דמות של גבר שמסתובב עם ילד, עסוק ב"תכמונים" של אנשים עשירים ובעצמו בעל חלומות לא קטן. האסוציאציה הראשונה שלי היתה לדמותו של יהודה ברקן ב"צ'ארלי וחצי" אבל בסרט "דרייבר" הגיבור לא יכול להיות רחוק יותר מהדמות הצבעונית הזו של שנות השבעים. ב"דרייבר" יש גבר "תכמן" – נחמן רוזומני (משה פולקנפליק) שעוסק בעבודה ייחודית, אם אפשר לכנותה כך – הוא "דרייבר" – אחד שמסיע שנוררים (סוג של מקבצי נדבות בעזרת סיפורים סוחטי דמעות) מאנשים עשירים, מלמד אותם איך להשיג את הכסף, ואז חולק איתם שווה בשווה את שהושג. רכושו היקר ביותר הוא מחברת שבה יש מידע יקר ערך על כל אחד מהעשירים, כך שאפשר יהיה ללחוץ על הנקודות הרגישות שלו ולהגדיל את הסכום.
(קרדיט לצילום: יח"צ)
המונדיאל בפתח, החטיפים והבירה כבר מוכנים (אצלו) והסקר של "מי השחקנים הכי חתיכים" (אצלה) ואין תקופה שיותר מתפללים בה למזל מאשר עכשיו. שהשער המרוחק ייכנס, שהתוצאה תתהפך, שהנבחרת האנדרדוג תזכה (סתאאאםםם.. ברזיל לוקחת!).
כדי להצטרף לחגיגה, יצרו במפעל הפיס כרטיסי גירוד במהדורה מיוחדת ברוח המונדיאל בשם "חיש גד אלוף הכדורגל".
(קרדיט לכל הצילומים בפוסט – ארתור ארונוב)
מציאות מדומה היא אחד הדברים הכיפיים שיש, להכנס לעולמות דמיוניים, לעוף , להיות מנותקים מכל מה שכובל אותנו במציאות, לקבל כוחות על ולהמריא על גבי הדמיון.
רובינו כבר התנסינו בחבישת משקפי מציאות מדומה ונסיעה פרועה ברכבת הרים בחלל, או טיסה עם הציפורים, צלילה למעמקי הים או טיפוס על קרחונים, כשהתחושה כל כך אמיתית שלעיתים אנו נאחזים בחוזקה בסביבה שלנו או אפילו מאבדים את שיווי המשקל.
עד עכשיו היו משחקי המציאות המדומה בצורת משחק מול המחשב, מה שמשאיר את השחקן די בחברת עצמו. עכשיו מגיע החידוש של "טאואר טאג" ומשלב את המציאות המדומה ביחד עם שחקנים מציאותיים לגמרי, החברים שלנו, בני הזוג, הילדים ואפילו הסבתא.
תוכנית הריאליטי "הישרדות" מושכת קהל צופים אדוק שאוהב לראות את המשימות השונות, הטיפוסים המיוחדים (ותודו שגם אתם עוד זוכרים את "משה מלצר חולון"), ובעיקר לשאול את עצמנו איך אנחנו היינו מתמודדים עם אתגרים אלה.
