טעמי קפה הם טעמים אהובים בכל העולם, לא רק כמשקה שנלגם חם או קר אלא גם כטעם במנות אוכל שונות, בעיקר קינוחים.
טעמי קפה מצטרפים ומשלימים טעמים נוספים ויוצרים שלמות בפה. כך למשל הומצאה ה"קפלידה" – שילוב של גלידה וקפה, ואפילו מנות מלוחות בניחוח קפה.
לחגיגה מצטרפים ב"אחוה" עם חלוה חדשה – ללא תוספת סוכר בטעמי אספרסו.
לעיתים אנו נכנסים לחנות של מוצרי אפייה, מגלים עולם ענק של חומרי גלם וממש מדגדג בקצות האצבעות להתחיל להכין מעדנים, אבל מה? היכולות שלנו הן איפשהו בסביבות טוסט צרפתי. מה עושים?
סדנאות הן אחת הדרכים המהנות והנוחות ללמוד טכניקות ומיומנויות חדשות ולשם כך צריך קודם כל לוקיישן נוח, שקל להגיע ויש בו את כל הציוד הנדרש, כשהכל נקי, חדש ומאובזר, וכמובן גם שף שילמד בצורה ברורה ומובנת כדי שנוכל לנסות בעצמנו ולהבין כיצד נעשים הדברים.
הציטוט בכותרת שייך ל"שיר השירים", אבל התפוח מככב בתפקידים רבים – מסמל הפיתוי התנכ"י ועד ל"אפל פאי" האייקון האמריקאי.
בראש השנה שמתדפק על הדלת, לתפוח יש חלק חגיגי במיוחד כשהוא חובר לדבש לברכת "שנה טובה ומתוקה".
ב"אסם" מצטרפים לחוויה ומשיקים מהדורה מיוחדת של עוגיות "ערגליות" האהובות – במילוי תפוח.
היא משתלבת עם שפע מנות, היא בריאה בטירוף, היא פרווה ואפילו טבעונית – הטחינה.
כמה קל להפוך אותה לחלק ממנה מלוחה או מתוקה, בעיקר בקיץ כשלא מתחשק לעמול במטבח החם אלא רוצים משהו טעים, בריא ומשביע ממש על המקום.
ואם כבר טחינה, לא נלך על הטוב והאיכותי ביותר?
מאז שנפתח, קהל רב מגיע לסניף הראשון של "סו בינג" ברחוב בוגרשוב בתל אביב להתענג על הקינוח הקוריאני הפופולארי, אבל מה עושה מי שבמקרה נמצא באבן גבירול?
אין בעיה, ממש בימים אלה נפתח סניף אקספרס, ברחוב אבן גבירול 65 שנותן מענה מהיר. כוכב התפריט, כמו בסניף הראשי, הוא אותו קינוח קוריאני שמבוסס על שלג (חלב או טבעוני) שמקבל רטבים, פירות טריים והמון תוספות והופך לערימה קלילה, מפנקת ונהדרת לקיץ הישראלי ובעצם לכל השנה.
באחת מפינות החמד של נתניה, במדרחוב "תל חי" שוקק החיים ממוקם סניף אחד מתוך שני הסניפים של "ברדו" .
הכל החל כשרפי סרוסי, הגשים חלום והקים את מאפיית הבוטיק הראשונה בנתניה עיר הולדתו. השאיפה היתה ליצור לחמים בריאים וטעימים. הלחמים של "ברדו" הם לחמי מחמצת ללא תוספת סוכר או משפרי אפייה , והם נמכרים בשני סניפי "ברדו" בנתניה.
בוקר קייצי קליל ברחוב תל חי, ב"ברדו" יושבים זוגות רומנטיים, משפחות צעירות, תיירים דוברי שלל שפות וחובשי כיפות שנהנים מכך שהסניף כשר למהדרין.
מעבר ללחמים יש בתפריט כריכים מעודנים, דברי מאפה מתוקים ומלוחים, ארוחות בוקר מקוריות שחורגות מהשבלונה הידועה של ביצים-לחם-ממרחים, ומתוקים.
הדבר הראשון שהבחנו בו כשהגענו למקום היה המהירות והיעילות של צוות המקום המחוברים לאוזניות ויכולים לקבל את הקריאות במהירות כך שאף אחד לא צריך לחכות.
ארוחת הבוקר שלנו ב"ברדו" הורכבה משתי מנות מיוחדות.
הראשונה מתפריט האומלטים – אומלט המכונה "סלמון שרי" ובעצם מספר את סיפור מרכיביו שהם ביצים, סלמון מעושן, עגבניות שרי ועלי בזיליקום. האומלט הוגש עם סלט ירקות (שמאפשר בחירה בין סלט קצוץ לסלט ירוק) ומטבל שמנת חמוצה.
ביחד עם הנגיסה הראשונה עלתה לי בראש המילה "עושר" מכיוון שההרגשה היתה של פינוק מלכותי, חביתה שקיבלה את התוספות הטובות והמשובחות ביותר כדי להפוך למשהו אוורירי, שעוטף את נתחי הסלמון ומעקצץ בבזיליקום.
המנה השניה הייתה ממחלקת ה"מחבתות" בשם "המחבת הירוקה" , מרוצפת בשמנת, עלי מנגולד, ארטישוק אלה-רומנה, עגבניות שרי שרופות, שום קונפי, פורטובלו, ועלי בזיליקום ומעל כל זה שתי ביצים עלומות מעוטרות בשמן זית, מלח גס ושבבי פרמז'ן.
ביחד עם המנה , ובצדק, הוגשו שתי לחמניות מתוצרת המקום, שיהיה במה לנגב את הרטבים.
פיצוץ החלמון על גבי המרכיבים במחבת, ומוסיקה התחילה להתנגן לנו באזניים, רוטב כמעט חושני במהותו, שנוגב באהבה על ידי שתי הלחמניות.
הלחמניות, כמו הלחמים, נאפות בתנור בעל רצפת לבנים שהובא במיוחד מאירופה וכמובן עשויות ממאה אחוזים מרכיבים טבעיים.
בלחמניות ובלחמים יש שפע עשבי תיבול, דגנים ואגוזים.
הארוחה לוותה במיץ טבעי סחוט ובקפה איכותי.
ב"ברדו" מכינים גם מגשי אירוח לאירועים קטנים, והמאפיה חביבה מאד על נשים מניקות שאוהבות את העובדה שבלחמים אין סויה, שידועה כגורמת גזים לתינוקות.
ברדו, בית לחם וקפה,
תל חי 4 נתניה
09-772-6236
שעות פתיחה- א – ה 08.00 – 18.00
ו – 08.00 – 15.00
גישה לנכים: יש
מבצעים מיוחדים: כרטיסיות לחם המקנות לחם שביעי מתנה
כשרות: סניף תל חי כשר למהדרין.
איך רובינו פותחים יום? בדרך כלל בריצה, מנסים להקים את הילדים ולא לאחר לעבודה, נתקעים בפקקים ובמקרה הטוב חוטפים כוס קפה לדרך. איך רובינו היינו רוצים להתחיל את היום? ל"סיטרה" – מסעדת שף מול הים בתל אביב יש רעיון טוב יותר – בראנץ' ייחודי בימים שאנחנו לא ממהרים לעבודה, ימי שישי ושבת.
ב"סיטרה" הממוקמת בתוך מתחם "סי אנד סאן" יש חלל פנימי מפואר וחלל חיצוני מרחק של מטרים בודדים מקו המים, כך שכשהגענו בבוקר נעים לטעום את הבראנץ' זו היתה הבחירה המתבקשת לשבת בחוץ.
תפריט הבראנץ' לוקח מרכיבי יוקרה והופך אותם לפנטזיה יפיפה על הצלחת. בתפריט מנות בהשראות מטבחים שונים, מהים התיכון מרכיבים כמו איקרא, קוביות לוקוס, מטבוחה,שקשוקה וגרסאות של סביח ומלאווח שבגרסה של "סיטרה" מגיע עם שרימפס, מהמטבח הצרפתי מנות כמו אגז בנדיקט בווריאציות שונות, מאמריקה את הפנקייק כולל בייקון טלה וממחלקת הבריאות גם סלט ירוק או מוזלי.
התייעצנו עם מיכאל המלצר שהמליץ על המנות בהתאם להעדפות שלנו. על התפריט מנצח השף צחי מלול.
פתחנו את הארוחה ב"פותחים שולחן" שהיא בעצם פרישה של מאזטים, קעריות של איקרא, מטבוחה, טחינה וגרגירי חומוס חמים, חצילים מטוגנים, מתיאס קלאסי, קוביות לוקוס, חמוצים, וזיתים מעורבים. כיאה לבראנץ' הקעריות לוו בחלה מתוקה טרייה ורכה.
מנת "פותחים שולחן" יכולה להוות ארוחת בוקר בפני עצמה בעקבות עושרה והמבחר המגוון של טעמים וסגנונות. הפייבוריטים שלי היו המטבוחה שהוכנה בתשומת לב ודוייקה בתבלינים, וקוביות הלוקוס בציפוי פריך, עם זרזיף לימון לפי הטעם.
במנות ההמשך התמקדנו במטבח הצרפתי ובמטבח האמריקאי, וכך הגיעו אלינו "בנדיקט שרימפס" – חלה מתוקה קלויה קלות שעליה בייקון טלה פריך, שרימפס קריסטל, ביצים עלומות ורוטב הולנדייז ו"קאובוי סטייק" – 200 גרם של אנטריקוט שמעליו שתי ביצי עין, בצל מטוגן ולביבות תפוחי אדמה.
אפשר לראות את שתי המנות כניגודיות, מנה נשית ומעודנת ומנה גברית ומחוספסת יותר, ושתיהן נושאות על גבן ביצים, האחת שבה הביצה נבצעת ונוזלת על הערימה שמתחתיה בעדינות חושנית, והשניה בשילוב הכל כך אהוב של ביצה עשויה יותר, שמעטרת ראשו של בשר.
תוספת השרימפס במנת הבנדיקט הזכירה לנו שאנו ליד הים, והתחושה הימית הזו התחזקה במליחות בייקון הטלה לעומת עדינות החלמונים הניגרים. מנת הבשר יכלה בקלות להיות ארוחת צהרים ולא רק בראנץ'.
המתוקים שסגרו את הארוחה היו של קונדיטור הבית. ב"סיטארה" מכינים הכל במקום, וכך קיבלנו מנת "ברולה מפורק" – קרם ברולה, קוויאר פינה קולדה, קרפצ'ו אננס וגלידת קוקוס. אמנם הברולה במקור הוא באוריינטציה צרפתית אבל כאן הוא קיבל אווירה קאריבית משהו בשילובי האננס והקוקוס. המנה מוגדרת כ"מפורקת" אבל הכיף הגדול הוא לאסוף מכל המרכיבים ביחד ולהרכיב אותם מחדש על הכפית.
המתוק השני נבחר בעיקר בגלל שמו – "שחיתות שוקולד". מדובר היה בבצק שוקולד פריך שבתוכו ליבת שוקולד 70% בלווית כדור גלידה ווניל. אין כמו הרגע הזה של פיצוח הבצק והנזילה של השוקולד החוצה, הרגע שמחכים לראות אם זה יקרה, והערבוב של התוך הנוזלי עם הגלידה שמחכה ליד. הקינוח האולטימטיבי.
אחרי שמסיימים ארוחה ב"סיטארה" המיקום שלה דורש את המשך היום בחוף הים, נינוחים ומחייכים.
במסעדה יש גם לאונג' נפרד, וחדר פרטי לאירועים כולל שירות אישי, ובר פרטי.
סיטארה- מסעדת שף
רוזנבלום הרצל 8, בנייני סי אנד סאן תל אביב
טלפון: 03-6996633
שעות פתיחה: : א'-ה' 12:00-00:00 | ו'-ש' 09:00-00:00
גישה לנכים: יש
עיסקיות: בימים א-ה 12:00-17:30 מנה ראשונה במחיר המנה העיקרית , שתיה וקינוחים מוזלים.
הבראנץ' המיוחד מוגש בשישי ושבת 09:00-12:00
כשרות: המסעדה איננה כשרה
מותג הבריאות GREENY משיק בימים אלה קמח כוסמת 100%.
האמת, עד שלא קיבלתי להתנסות את המוצר, לא ידעתי שדבר כזה קיים או אפשרי. כוסמת הסתדר לי יותר עם כל מני תבשילי סבתא כבדים לחורף, ופחות עם צורה של קמח.
פעם היתה ריבה אדומה. משהו לא מזוהה, בטעם שאמור היה להיות תות, וכיכב בעיקר בתוך סופגניות.
אחר כך באו הקונפיטורות והעלו את הרמה, מעוררים געגוע ליערות אירופאיים בהם מסתובבות סבתות עם רדיד צבעוני וקוטפות פירות שהופכים אחר כך למרקחת בתוך צנצנת זכוכית עם כיסוי בד משובץ.
כעת, לקראת חג הביכורים, מביאה לנו "מיה תעשייות מזון" סידרת מעדני פרי ללא תוספת סוכר וצבעי מאכל, פשוט 100% פרי.
בשנות השמונים הביטוי "ניפגש בקפולסקי" היה ברור ומובן לכולם, וטמן בחובו הבטחה לחלום מתוק על הצלחת, שולחן אלגנטי והגשה מוקפדת. זוגות רומנטיים, קבוצות פנסיונרים, משפחות חוגגות, הורים שמפנקים ילדים, וכל מי שרצה להרגיש אירופה , כולם היו שם.
הסיפור החל הרבה שנים קודם לכן, ב1934 בליטא, כשבני משפחת קפולסקי הקימו את הקונדיטוריה הראשונה שלהם , שבה הקפידו על אפייה עילית. קצת יותר מארבעים שנה אחר כך הם עלו לישראל ופתחו את סניף "קפולסקי " הראשון ואחריו עד תחילת שנות האלפיים נפתחו כחמישים סניפים.
עכשיו, כעשרים שנה לאחר מכן, "קפולסקי " חוזרת בסניף הראשון ברמת השרון.
כשנכנסתי אל הסניף הרגשתי כאילו אני במרכז וינה, במרכז רחבת עץ שיוצאת מהחנות אל הכיכר. החנות עוצבה בדקדקנות כדי להחזיר את האווירה האירופאית הקלאסית, מהרצפות ועד למעקות העץ, המנורות הייחודיות ומדפי הצנצנות האוצרות בתוכן מבחר ענק של עוגיות, ולצידן הוויטרינה שבה סבבו עוגות יפיפות, מהקלאסיקות של "קפולסקי" כמו "היער השחור" המיתולוגית, ועד עוגות מודרניות או משודרגות.
הקפה החם נמזג והכוכבת הראשונה על השולחן הייתה עוד קלאסיקה של "קפולסקי" – הסברינה. המתכון המקורי נשמר (כשהיום כבר לא משתמשים במוצרים כמו משפרי אפייה או מרגרינה חלילה, אלא בחומרים חדשים ואיכותיים ), וכל מה שנותר לי היה להעביר את הכפית מערימת הקצפת הרכה מלמעלה, דרך עוגת הספוג שופעת רום, ובלי לפספס את גולת הכותרת- הדובדבן מלמעלה, לאסוף את כל הטוב הזה בדרך, להכניס לפה ולחזור לגיל הנעורים.
הסברינה, כמו שאר העוגות שטעמתי לאחר מכן, (וטעמתי הרבה!) לא נשארה רק נוסטלגיה, אלא גם מי שלא הכיר אותה בעבר יכול היה להבין למה היא כל כך אהובה, שילוב טעמים מוצלח והכנה מדוייקת מניבים עוגה שהיא חגיגה בזכות עצמה.
הבאה בתור הייתה הפייבוריטית שלי – "לה רושה" ששמה די מסגיר את התוכן , עוגת מוס שוקולד עם נגיעות רושה והכל במרקם פאדג' ללא קמח. (העוגה אמנם נטולת קמח אבל לא מוגדרת כ"ללא גלוטן" מכיוון שהיא בסביבה של עוגות רגילות). אם היו נותנים לה שם נוסף, הוא לבטח היה "שחיתות" – טעמי שוקולד עמוקים ועשירים.
לקראת שבועות כבר התחילו ב"קפולסקי" עם פסטיבל עוגות גבינה ולכן העוגה הבאה היתה "עוגת הגבינה של קפולסקי" , על בסיס בטעם תפוזים ניצבת שכבת גבינה אפויה איתנה, ששומרת על צורתה גם בחיתוך. הטעמים עדינים ומלטפים. פס אחד כזה להציב בשולחן החג ואתם מסודרים.
בחזרה לקלאסיקה- עוגת קראנץ שוקולד בגרסה חלבית ועשירה, מילוי שוקולד עם טעם של פעם ואיכות של היום. עוגות שמרים הן תמיד דילמה של אופים ביתיים כי מצד אחד אין כמו הריח והטעם הממכרים ומצד שני מדובר בזמן הכנה ארוך שכולל התפחות והתעסקות ולא לכולם יש זמן או אנרגיה להתעסק עם הכנת עוגה כזו. עם "קפולסקי" אין צורך מכיוון ששורה של מאפי שמרים ממתינה מדי בוקר על המדף, מושכת בניחוחותיה.
לסיום סידרת העוגות שטעמתי הגיעה עוגה מהקטגוריה המודרנית, עוגה קיצית של מנגו וקוקוס, רכה כמו גלידה וקלילה, מביאה טאצ' חמצמץ ופריכות קוקוסית טרופית.
ואם טעמנו עוגות, לא נטעם עוגיות? ארבעה סוגים הוגשו על הצלחת – עוגיות שקדים ולימון, פיצוחים צ'אנק שוקולד, פריך בראוניז ושקדים ופיסטוק. כל אחת מהעוגיות תלך מצוין עם קפה ושתיה חמה, או תנושנש כמו שהיא. הבחירה שלי מבינהן היתה זו עם הפיצוחים מכיוון שהטעם האישי שלי הולך לעירוב של מתוק ומליחות קלה, אבל זה לא אומר שלא סיימתי את כל השאר גם כן.
על כל הטוב הזה אחראי הקונדיטור לירון אנגל, שאופה כבר 25 שנים, דור שלישי לאופים שחלם להחזיר את העטרה ליושנה ואת "קפולסקי" המיתולוגית לישראל. במשך שלוש שנים הוא ליקט, התאים, חידש ובדק את המתכונים המקוריים וכך יצר אוסף של כ200 סוגי עוגות, עוגיות, ומאפים כמו עוגות קרות, עוגות שמרים, בחושות, פרווה, קישים, פחזניות, מקרונים, עוגיות מלוחות ועוד.
העוגות נשמרות במקרר עד עשרה ימים כך שאפשר לרכוש מראש ולארח אפילו בהפתעה, וכן ניתן להזמין עוגות מראש.
"קפולסקי" – קונדיטוריה
שדרות ביאליק 40 רמת השרון
טלפון: 03-6287358
גישה לנכים: יש
קהל יעד: כל חובבי המתוקים והמאפים באשר הם
שעות פתיחה: ימים א – ה 7.00 – 21.00
יום ו' – 07.00 – 15.00
שבת סגור
כשרות: כשר בהשגחת הרבנות.
