(קרדיט לצילום- לירן אגסי)
כולנו רוצים לאכול מזון בריא ככל האפשר. הענין הוא איך משלבים בריאות וטעם?
זוכרים כשההורים היו מסתירים כל מני ירקות בתוך אוכל של ילדים כדי לגרום להם לאכול בריא?
אז היום כבר לא צריך להסתיר, מספיק להכיר את סדרת האבקות האורגניות, טבעיות וטבעוניות ממזונות על מהטבע- של "עתיד ירוק".
במה בדיוק מדובר?
אורז. אחד המזונות הבסיסיים ביותר בכל העדות והתרבויות בעולם. "תה ואורז יש בסין" אומר השיר אבל מנות אורז שולטות בכל המטבחים- מהטנזיה המרוקאית, הסושי האסיאתי, הפייג'ואדה הברזילאית, הג'מבלייה מלואיזיאנה והפאיאה הספרדית, הפילאף האיראני והגרסאות המתוקות של פודינג אורז, אי אפשר לחשוב על מטבח ללא אורז.
רסק עגבניות הוא פתרון מהיר ונוח כשצריך נוכחות עגבנייתית בתבשיל ואין זמן ממש להתחיל לשטוף עגבניות, לקלף ולהכין רסק מההתחלה.
שפע מנות מכילות רסק עגבניות- רטבים כולל לפסטה ולפיצה, ממולאים, מנות בשר, מנות ירק, קציצות המתבשלות ברסק עגבניות, כדורי בשר ודג, שקשוקה מרק והיד עוד נטויה, ולכן המצאות של פחית רסק עגבניות במזווה היא חובה בכל בית.
מה משותף לקונפיטורות, שימורי דגים, פסטות, רטבים לפסט, לפתחנים, שמנים, טורטיות, ממרחים ועוד המון מוצרים איכותיים?
כולם מגיעים מבית "תומר" – חברה המתמחה בייבוא ושיווק מוצרי מזון כבר קרוב לארבעים שנה.
רק בישראל חוגגים פעמיים את חג האהבה- פעם בט"ו באב העברי ופעם בוולנטיינס הלועזי. תוסיפו לזה את יום המשפחה שחל לא מזמן ויש לנו לב, או יותר נכון לבבות מלאים באהבה לכל מי שיקר לליבנו!
לחברת "ביכורים מזון ומאפה" יש הצעה היישר מהלב, שתהיה גם טעימה וגם מאד משמחת- הכנת כריכי לבבות מלחם הפשתן הסופר בריא שלהם, ובכך להעניק ליקירנו גם אהבה וגם בריאות, ועוד איזה בריאות- לחם פשתן עשיר באומגה 3, חלבון וסיבים תזונתיים ודל מאד בפחמימות, וגם אין בו תוספת סוכר או ממתיקים מלאכותיים.
כמו הקטשופ, מיונז הוא ממרח אהוב שמשתדך לעולם שלם של מנות, בשריות, חלביות, כממרח בתוספת טעמים או כמה שמתווך בין התוך והלחם שבכריך, הוא תמיד שם.
אוכל יכול להיות היוקרתי והמשובח ביותר אבל אם אין לו טעם… אין חוויה.
הדרך הטובה ביותר להוסיף טעם לאוכל היא כמובן התבלינים וירקות התיבול, אלא שלהתעסק איתם זה לא תמיד נוח – להתחיל לקלף ולכתוש, והריח שנשאר על הידיים והציפורניים, לא הכי נוח. מה גם שירק טרי לא תמיד זמין.
בכל ביקור אצל הירקן ניתן למצוא שפע של פירות, עסיסיים, בריאים וטעימים. אחד הבולטים שבהם הוא ללא ספק האגס – ששלושה זנים שלו מככבים בכל בית – הבוסק, אגס חום ששומר על צורתו גם בתנאים הקשים של צלייה או אפייה, האנג'ו הירוק והאנג'ו האדום, המלאים בטעם, עסיס ומתיקות.
שנות השמונים. בכל בית קפה המכבד את עצמו מציעים מנות פטריות, כשאחד הכוכבים הוא ללא ספק ה"בלינצ'ס פטריות". המתכון? לוקחים עלי בלינצ'ס, שופכים עליהן פטריות מקופסאות שימורים, מעליהן שכבה עבה של גבינה צהובה והופ- לתנור.
מי בכלל הכיר פטריות טבעיות? שמענו עליהן רק בסיפורי האגדות על היערות האפלוליים שבהם נערות יפות מראה צועדות ובידן סלסילה והן קוטפות פטריות (ונזהרות על הגמדים שגרים מתחתן..).
אודה על האמת, כשקיבלתי את הטופו של "ליב" להתנסות היתה לי דילמה . אני דרום אמריקאית גאה, אין מצב שבחיים אני אוותר על בשר ולכן על פניו אין לי סיבה לאכול טופו.
מצד שני, יש כל כך הרבה מתכונים עם טופו, המהללים את היכולת שלו לספוג כל טעם, שלמה לא לנסות?