כמו קפה ומאפה, כמו אסי ורותם, כמו בולגרית ואבטיח- יש צמדים שפשוט נולדו להיות ביחד. צמד אחד משמעותי שאפשר להוסיף לרשימה הזו הוא קיץ ויין לבן.
יין לבן הוא קליל, קריר, מתמודד בגבורה עם החום והלחות הישראלית והופך ימי שמש לבהירים אף יותר.
כמו קפה ומאפה, כמו אסי ורותם, כמו בולגרית ואבטיח- יש צמדים שפשוט נולדו להיות ביחד. צמד אחד משמעותי שאפשר להוסיף לרשימה הזו הוא קיץ ויין לבן.
יין לבן הוא קליל, קריר, מתמודד בגבורה עם החום והלחות הישראלית והופך ימי שמש לבהירים אף יותר.
השבוע נערך בפעם ה11 פסטיבל White במרינה הרצליה.
הפסטיבל חוגג את היין הלבן המתאים מאד לקיץ הישראלי (ובעצם לכל עונות השנה).
חג שבועות שבפתח מצייר בדמיוננו פיקניק רומנטי בשדה פורח, בגדים לבנים וכוסות יין לבן קריר נמזג אל הכוסות ומתלווה לארוחה קלה של גבינות או פירות.
אם בעבר שלטה בישראל תרבות היין האדום, היום מבינים שבמזג האוויר הישראלי כמעט מובן מאליו לשתות יין לבן ולכן בישראל הצריכה של יינות לבנים גדלה ובעקבותיה ייצור יינות לבנים ביקבים מקומיים מזנים חדשים וקיימים, והחגיגה הלבנה בעיצומה.
בפסטיבל הוצגו עשרות יינות לבנים חדשים לצד יינות מוכרים ואהובים מהארץ ומחו"ל, כולל שפע יינות כשרים באיכות מעולה.
המבקרים יכלו לבחור בין מעל למאה יינות לבנים לטעימה, וכן סמוקים ומבעבעים, לצד סדנאות יין, מתחם אוכל והרבה מוסיקה שמחה של התקליטנים שליוו את האירוע.
בין המציגים היו TSILINSKY, רקנאטי, שקד, מדבר, ברטנורא, ברון הרצוג, פסגות, שילה, עמק יזרעאל, גוש עציון, כרמל, תבור, אקרמן, טוליפ, טפרברג, נטע, היוצר, נטופה, 1848, PLOMARI VILA MARIA, הר אודם, ירושלים, וזו רק רשימה חלקית.
בין לבין ניתן היה לטעום את מיטב הבירה של "לאגר אנד אייל" ומטעמים כמו גבינות משובחות, נקניקים, כריכים שונים ועוד.
השמש התחילה לשקוע כשהפסטיבל נפתח ונכנסנו בשעריו. עשינו סיבוב ראשוני כדי להחליט מה רוצים לטעום, שהרי פשוט אי אפשר לטעום את הכל והתחלנו במשימה.
מבין הטעימות הרבות, הפייבוריטים שלי היו J.P. CHERNET ICE EDITION הצרפתיים בגרסת לבן ורוזה ,בדוכן של "אקרמן", עדינים ומפנקים בבקבוקים יפיפיים, "מירבאל רוזה" מפרובנס שנשא את אבק הכוכבים של הבעלים המפורסמים אנג'לינה ובראד מבציר 2016 שהדיפו ניחוח פרחים ותות, המוסקט המבעבע של "ברטנורא" בזווית המתוקה של הפסטיבל, "סגל" שהציגו שרדונה 2018 ב"התססה פראית" – תהליך ייחודי ליקב, סוביניון בלאן של "וילה מאריה" שהביא את ניו זילנד למרינה בהרצליה, ויין של היוצר שנמזג מעל סלט פירות והפך למנת קיץ מפנקת.
בקטגוריות אלכוהול אחרות ניתן היה לטעום חוץ מהבירה אצל "לאגר אנד אייל" גם מאוזו משובח של "פלומרי" ושיכר פסיפלורה עטור פרסים של "פלורה".
את כל היינות והמשקאות ניתן היה לרכוש בדוכנים ובחנות שהוקמה במתחם במחירים מיוחדים לפסטיבל.
קהל רב הסתובב בין הדוכנים, המוסיקה התנגנה והחוויה המשיכה זמן רב לאחר שקיעה יפיפיה במרינה הרצליה.
ליינות הלבנים אכן יש מקום של כבוד בישראל.
הפסטיבל נערך בהפקה ובארגון החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה ומרכז 'איש הענבים', בשיתוף מגזין 'יין וגורמה'.
אני לא יודעת אם זה מתקשר לשבועות, אבל הצבע הלבן שולט, וכך הוא גם שלט בפסטיבל WHITE- פסטיבל יינות לבנים (ורוזה) שהתקיים זו הפעם השישית במרינה בהרצליה ומשך המוני אנשים שטעמו מגוון של מעל 100 סוגי יינות (לבנים, סמוקים, מבעבעים ויינות קינוח) ביחד עם עוד הפתעות נלוות כמו גבינות, חטיפים מיוחדים, והכל מכל העולם – כולל הרבה תוצרת ישראלית משובחת.
בלילה נעים הגעתי למרינה, התחמשתי בכוס והתחלתי להסתובב בין הדוכנים הרבים. היה קשה לבחור מבין היינות, גם לא יכלתי לטעום את כל המאה, אבל היו בהחלט כמה שבלטו בעיני בייחודיות שלהם ובטעם.
כך למשל מאד אהבתי את הרוזה של עמק האלה שבאים מאחד היקבים המתקדמים והאיכותיים ביותר תוך הקפדה על זמן קצר ביותר בין הענבים לבין מיכלי התסיסה, בזכות קרבת הכרם ליקב, וגם הקפדה על פרמטרים כמו בחירת חלקה, השבחה גנטית של גפנים, שיטות תמיכה, הצללה, ציוד ואפילו בחירת סוג השעם.
רוזה נוסף שאהבתי היה של GALIL MOUNTAIN, אם כי בן הזוג דווקא אהב את הלבן שלהם, אז נשארנו עם חילוקי הדעות. (והצבע יפיפה!).
עוד אהבנו את המבעבע של "תבור" – "פנינים" עם התסיסה הטבעית שעוקצת את הלשון ומקררת אותה בימי חום. (בלנד של גוורצטרמינר ויווניה).
למי שאוהב מתוק- מוסקט של היין האיטלקי הכשר – SENTIERI EBRAICI, הולך מצוין עם הגבינות שנמכרו במקום, וגם עם פירות בערב רומנטי.
יקב נטופה פינק אותנו עם יין לבן של DOMAINE NETOFA שהלך בדיוק בכיוון הזה וצירף את הפירות העסיסיים של האזור.
האחרון ששייך לרשימת הפיבוריטים שלי (ושוב, מדובר בטעם אישי וכמובן שגם לא טעמתי את כל מאת הטעמים שהיו ) – "רוזסרוזס" – הרוזה של "הכרם" – יין איטלקי בטעמים קיציים של פירות יער.
חוץ מהיינות דגמנו "יין שפריץ קיצי" של APEROL, שהיה חמוד מאד (והיה מתאים למסיבת בריכה למשל בבריזה שהיתה במרינה), וודקות מאד מוצלחות של ברלין וודקה (עם עדיפות לטעם של הקפה כי האסאי למשל היה לי מתוק מדי), ושל CAVODA – שהיו זרחניות בצבעי וורוד או כחול (טעמי פירות יער או קלאסי בהתאמה) – שתיתי את פירות היער (אני אוהבת וורוד!) עם לימונדה, אי אפשר היה להרגיש את אחוזי האלכוהול (35-40) והמשקה היה קליל ופירותי מאד. הבקבוקים המוארים (פטנט של היצרנים הצרפתיים,) יכולים להיות להיט במסיבות. דגמנו גם את הבירה היחידה שהיתה שם – אלכסנדר הקלאסית – "הבלונדינית" שכבר למדנו לאהוב – גאווה ישראלית.
בנשנושים התרשמנו בעיקר מהצ'יפסים הבריאים של "גרין צ'יפס" – כל מני סוגי ירקות שהופכים לצ'יפסים שאפשר לנשנש בלי נקיפות מצפון כי הם עשויים ממגוון ירקות שורש (מתכון מקורי מוויאטנם!).
אני לא יכולה לחשוב על בילוי טוב יותר לערב קיצי מהביל מאשר בריזה של ים, התנסות במגוון יינות ולבסוף בחירה של כמה לקחת הביתה כדי להמשיך את החוויה.
פרטים נוספים על היינות, האירועים והמבצעים נמצאים באתר של "איש הענבים " – http://www.grape-man.com/