פיצה היא אחד המאכלים הפופולארים בעולם, כולם אוהבים פיצה, בכל גיל, בכל מדינה, בכל מצב. הבעיה מתחילה כשלמישהו יש הגבלות בתזונה, שלא מאפשרות לו לאכול פיצה רגילה, או שהוא מעדיף סוגים אחרים של חומרי גלם. דומינו'ס פיצה מבינה את הצרכים השונים ובשנים האחרונות פיתחה פיצות ייחודיות כמו פיצה טבעונית, פיצה חיטה מלאה, פיצת שף לאניני הטעם, ועכשיו גם פיצה ללא גלוטן.
הפיצה מגיעה בגודל משפחתי של 31ס"מ על 31 ס"מ בצורה מרובעת כדי שאי אפשר יהיה לפספס אותה, ואפשר להזמינה גם בגירסה הטבעונית.
אנחנו חיים בעולם הדיגיטלי, וכל דבר שאפשר , מעדיפים לעשות במחשב ובאפליקציות. ולהזמין פיצה באפליקציה, במיוחד כשמדובר בצורה נוחה ומהירה, היא האופציה הטובה ביותר לאנשים רעבים שרוצים פיצה איכותית.
ואם אפשר לקבל עוד הנחה? דומינו'ס השתגעו? אז זהו, שכן. ליתר דיוק- במבצע המטורף שהחל ממש היום, וימשך עד יום חמישי ה2 לנובמבר, התפריט בהנחה של 40% (למעט גלידות, קיקרס ושתיה).
כשהאמא העירקית של אוהד וצביקה הכינה קבב, כל הסובבים אמרו ש"חייבים לעשות עם זה משהו". אז הכפפה הורמה ולפני כמה שבועות הושק במתחם הקניות של קריית שדה התעופה (איירפורט סיטי) "הקבב של אמא " שמביא את הטעמים של הבית העירקי לציבור, כולל לאנשים כמוני שגדלו בבית פולני ולא היה ממש קבב, או תיבול כלשהו… למשהו… .
כיכר קדומים היא אחד המקומות הקסומים ביפו. אתר הסטורי משובץ במבני אבן מקושתים, תאורה רומנטית נשפכת ורחש הים מאחור, הכל הופך ובצדק למוקד משיכה לתיירים מכל הסוגים- אמריקאיות מצחקקות, לצד קבוצות יפנים עם מקלות סלפי, אנשי דת בגלימות וכובעים, ואיך אפשר בלי צלמי חתונות וזוגות מאושרים?
לכיכר הזו הגעתי כשהוזמנתי לנסות את הביסטרו הים תיכוני "אבראג'- Abrage". המסעדה ממוקמת ממש בלב הכיכר, צמודה למזרקה המקסימה שבה פסלי אבן של כל המזלות , נושא שחוזר ביפו גם בסמטאות. פירוש שמה של המסעדה בערבית הוא "מזלות", והשור, הדלי, הבתולה והאריה מלווים את כל באי האזור יחד עם חבריהם לכיפת השמיים.
אודה על האמת- בחיים שלי לא נגעתי בעוף בצורתו הגולמית, תמיד משהו כמו פולקעס או חזה עוף כשהם כבר מוכנים ומוגשים לאכילה. גם בילדותי סבתא היתה זו שהכינה למשל "גרגלעך" שאני וסבא שאבנו מהם את כל הבפנים כמו שני כפריים בפולניה.
אז קיבלתי עוף ואיתו התהייה- מה עושים עם זה? מי יתנני (מתכון ל-) עוף?
(בתמונות למעלה- המצרכים למנת העוף, כולל העוף והתיבול של "שופרסל" ובתמונה למטה- הקטשופ והצ'יפס שקיבלתי בנוסף)
חלק רביעי ואחרון- ואיך אפשר בלי קולינריה? שתי מסעדות, שתי ארוחות.
דג דגן
בקיבוץ חפצי-בה נמצאת המסעדה המיתולוגית DAG-DAGAN – ששמה הוא שילוב של הדגים המככבים בתפריט שלה היום, ביחד עם הדגנים, שהיו בהתחלה כבסיס למשקאות אלכוהוליים שהיו בפאב שנשא את אותו השם עם הקמת המסעדה.
במסעדה אפשר לשבת בחלל המרכזי או בשני חדרים פרטיים (עשרה וארבעים איש בהתאמה).
טקילה, פלפלים, סומבררו, והמון מצב רוח, אלה האסוציאציות שעולות כשנזכרים במילה "מקסיקו". ועכשיו לא צריך להרחיק יותר מדי, בהרצליה נפתח סניף ראשון של "מקסיקלי"– מבית "מוזס" שמביא לנו אוכל מקסיקני מקורי, כמובן בליווי של טקילות ומרגריטות לתוספת השמחה.
הוזמנתי לבחון את כל החגיגה הזו, הגעתי לסניף ודבר ראשון סומבררו על הראש הוא חובה. רק אז יכלתי לבחון את הסביבה המעוצבת שכוללת שילוט ופרסומים ממקסיקו, כולל לחגים כמו סינקו דה מאיו וחג המתים, איורי קיר, וגן קקטוסים יפיפה במרכז.
אנשים תמיד נעולים על החומוסיה "שלהם". כל אחד בטוח שמלך החומוס הוא זה שהם בחרו, והוא הטוב ביותר בעולם.
לכן לנסות לשכנע אנשים לטעום חומוס חדש זה תמיד אתגר.
הפעם לקחתי את האתגר בבית.
מכיוון שבמקום העבודה שלי מסעדות מתחלפות ונפתחות במגוון רחב, יש גם כמה חומוסיות. לכן היה קל לשכנע את בני המשפחה שלי שהבאתי חומוס "טייק אווי" כדי שיוכלו לטעום מה אני אוכלת בעבודה.
אז לקחתי את "החומוס של אבי" והוצאתי מהאריזות, פתחתי שולחן ארוחת ערב נחמד, ומה אמרו?
אמש במלון "הרודס" בתל אביב, הוצגה "דונה איטליה" – קונספט חדש של אוכל איטלקי מהיר, אחיד, פשוט ובלי סיכונים עסקיים או השקעות כספיות.
כשאנחנו חושבים על המושג "חופשה" אנחנו חושבים על נופש ארוך, מזוודות, אריזה, סידורים לפני וסידורים אחרי (הדבר שאני אישית הכי חושבת עליו למשל בטיסה הביתה מחו"ל הוא על הכביסה שהצטברה…) והרבה פעמים כבר מעייף יותר לצאת לחופשה מאשר להשאר בבית. מצד שני, כולנו שקועים במירוץ החיים שכולל ילדים, עבודה, מטלות הבית, ומילת הקסם "סידורים" שכוללת את כל מה שמעצבן –בנקים, דואר, ביורוקרטיה ועוד. בקיצור, לא פעם אנחנו מרימים את העיניים מהמקלדת או מההגה ומגלים שהשבוע ברח לנו בין האצבעות. במצב כזה חופשה היא פשוט MUST , והפתרון מגיע בדמות City Break – 24 שעות של פינוק שלא דורשות לוגיסטיקה מרובה ומאפשרות בריחה להטענת המצברים (וגם הזוגיות…) ממש כאן, קרוב לבית.
הקונספט הוא של רשת מלונות "פתאל" שאומרת לנו "קחו את האוויר הזה שאתם כל כך צריכים, בתוספת המון פינוקים והפתעות, והכל במרחק פחות משעה נסיעה מהבית, אבל עולם אחר".
מלון "לאונרדו פלאזה אשדוד" מרשת פתאל ,הזמין אותי לנסות את הבריחה הקטנה הזו, וכך תוך שעה כבר אירגנתי תיק קטן (איזה כיף שלא צריך להסחב עם מזוודות!) ארבעים דקות נסיעה מהמרכז (איזה כיף שאין "מתי נגיע???? " שזה בדרך כלל הטקסט שלי ולא של ילדים….) וכבר אנחנו בפאזה אחרת. המלון ממוקם בקצה הדרומי של אשדוד, כך שאין שום דבר מסביב- שמורת טבע של דיונות מצד אחד, כיכר יפיפיה מצד שני, טיילת ארוכה מאד עם המון דברים לעשות, ובעיקר הרבה שלווה.
