במשק ברזילי, מסעדה אורגנית צמחונית, ביקרתי בעבר (http://cafe.mouse.co.il/post/2577772/) .
מירב ברזילי, בעלת המקום, החליטה כי הגיע הזמן להביא את המשק והכפר ממושב ירקונה למרכז של המרכז – נווה צדק בתל אביב. בשנים האחרונות גדלה המודעות לאוכל בריא וישנם זרמים רבים – אנשים שעברו לצמחונות, לטבעונות, לאוכל אורגני או לווריאציות שונות (כגון צמחונים אוכלי מוצרי חלב וכדומה). הקו המנחה נשאר אותו דבר – מבוסס על מזונות בריאים בשילובים מעניינים היוצרים מנות מיוחדות, כולל תפריט חדש ומרוענן המתאים לרוח התל אביבית.
הוזמנתי ממש בסמוך לפתיחה (המסעדה קיימת בנווה צדק מזה שבועיים) כדי להתנסות בתפריט החדש.
ליד כל מנה בתפריט מופיע סימון המראה אם זו מנה צמחונית, טבעונית, נטולת גלוטן, אורגנית וכדומה באופן שכל סועד יודע בדיוק מה להזמין בהתאם להעדפותיו. במקום גם ארוחת בוקר אורגנית טבעונית ותפריט ארוחות ערב מושקע כולל כמובן אלכוהול אורגני.
לפתיחה נשאלנו על משקאות. במקום מוגשים מיצי פירות קשים וירקות שניתן לגוון לפי המלאי העונתי (22 שקל). אני ביקשתי את המלצת הבית וקיבלתי מיץ תפוחים עם סלק. המיץ היה עשיר מאד. ההערה היחידה שהיתה לי היא שאני אוהבת שתיה קרה והמיץ היה בטמפרטורת החדר.

פוקצ'ת עשבי תיבול עם פנכות שמן זית, טחינה אורגנית, חומוס אורגני וכמובן פסטו אורגני (15 שקלים בתפריט) הגיעה ראשונה. המרקם היה יותר סוג של פיתה מאשר פוקצ'ה במובנה הקלאסי והיא היתה עשויה מקמח דורום מלא וצופתה בעשבי תיבול כמו רוזמרין. שלי לרון, השפית של המקום, סיפרה כי היא אוהבת לגוון לפי המצאי העונתי ולכן הפסטו למשל מגיע כל פעם אחרת, כשהיא משתדלת לצאת מהשבלונה הבסיסית וכך למשל להשתמש בכל מני סוגי עשבים או אגוזים שונים ולווא דווקא הצנוברים הבנאליים.
ביחד עם הפוקצ'ה הגיעה צלחת של פולי אדממה בשמן שומשום וצ'ילי (18 שקל בתפריט). בדרך כלל כשאדממה מוגשת במסעדה, היא מוגשת נטו או עם מלח גס (האמת, זה גם מה שאני עושה בבית למנה הזו). כאן התיבול נתן חווית טעם נוספת גם לפול עצמו, שהוא החלק שבדרך כלל נזרק אחרי שאנחנו שואבים ממנו את הקטניה שבפנים.
חציל מאודה היה אחד הפיבוריטים שלי מתפריט המנות הראשונות, והוא הגיע עם תרד מאודה, שקדים במים וגבינת עיזים מסוג מנצ'גו (40 שקלים). בדרך כלל אני רגילה לטעם מעושן בחציל, וזו היתה גירסה עדינה יותר שקיבלה את הקונטרסט שלה מהגבינה. (אני אוהבת שילוב מוצרי חלב, מסתבר שטבעונית אני לא אהיה בגלגול הזה…).

"טופו כבוש ברוטב אחו בלנקו , שום ועגבנית קונפי" – 42 שקלים הגיע לשולחן. טוב, אני חושבת שכבר הזכרתי בעבר שאני וטופו לא חברים טובים. המושג ,ה"אחו" הוא בלטינית "שום" אבל לא היתה דומינניות "שומית". למי שאוהב טופו.
שני קוקטילים הגיעו לשולחן – כמובן אלכוהול אורגני – "green day" – ג'ין מלפפונים, סירופ עלי וורד ולימון – 32 שקלים, ו"Granada" – רום, רימונים, תפוחים, אגבה וליים – 35 שקלים. מבין השניים העדפתי את האחרון. ג'ין המלפפונים הזכיר לי יותר מדי סלט… ה"גרנדה" היה קצת חזק מבחינת האלכוהול, אני מניחה שאפשר לבקש את מידת החוזק הרצויה. אני הסתדרתי עם החוזק.
ירקות ממולאים היו הבאים בתור- ירקות עונתיים לפי בחירת השפית, עם דגש על ירקות מיוחדים, במילוי שיבולת שועל וגוג'י ברי (סוג של אוכמניות אסיאתיות), ופריקי וטופו על מצע צזיקי של צנוניות, מלפפונים וכוסברה (87 שקלים). מנה עשירה ומגוונת. אהבתי את העוקצניות הקלה שבצ'יזיקי. המנה בטמפרטורת החדר.
כוסיות סאקה הובאו למען המנה הבאה "נתח טופו בסאקה" -נתחי טופו על אורז בשומשום ובצל ירוק, לצד סלט כרוב מתפצפץ – 82 שקלים. קיבלנו הוראות מדויקות שכללו שתיית הסאקה לפני אכילת הטופו אחרי טבילתו ברוטב על הצלחת. האורז היה מוצלח, טופו – שוב, אני לא חברה של טופו, מבחינתי טופו אף פעם לא יחליף סטייק אבל למי שמתנזר זו אופציה מעניינת, בעלת טעמים שונים עם אוריינטציה אסיאתית.
ואז הגיעו לשולחן שתי המנות שהן הבחירה שלי – דלעת צלויה בטחינה ורוטב רימונים (32 שקלים) – למעשה מנה מתפריט הראשונות אבל הייתי לוקחת אחת כזו (אולי מוגדלת או מוכפלת) למנה עיקרית. דלעת רכה אבל לא מתפרקת, ממש במרקם של ממתק, עם רוטב חמוץ מתוק שמושג משילוב הרימונים והטחינה.
השניה שניצחה אצלי בגדול – "סלט בריאות חם" – קינואה פרא, עדשים מונבטות מוקפצות בשמן שומשום, שורשים ועלי מנגולד, עם יוגורט עשבי תיבול (56 שקלים). אנחנו קיבלנו את המנה יחד עם קערית סלט עגבניות חמצמץ. מנה משביעה, כייפית, משהו שהייתי שמחה לאכול גם בצהרים באמצע יום עבודה כדי לקבל אנרגיות להמשך. שאפו על המנה.
"טמפורה ירקות העונה" הגיעה לשולחן, כשמגוון ירקות ,שוב לפי העונה , כולל ירקות מיוחדים, בציפוי טמפורה בשמן קוקוס עם רוטב איולי ורוטב וואסבי (44 שקלים). זה כמעט יצר חידון בשולחן כשניסינו לזהות איזה ירק מתחת לטמפורה. נשנוש נחמד, כאמור לי היו פיבוריטיות אחרות.

ואיך אפשר בלי קינוח? הקינוחים לא הופיעו בתפריט שהיה בידינו כך שאני לא יודעת מחיר. אנחנו קיבלנו קינוח של סברינה מקמח מלא, עם קצפת, אגס וציפוי שוקולד. בזמנו ב"ירקונה" היו קינוחי שוקולד מושחת וטפיוקה, אין לי מושג אם הם קיימים גם היום ואם כן, הייתי מעדיפה אותם.
בימי ראשון המקום סגור החל מארבע אחרי הצהרים לאירועים סגורים כמו אירועי חברות, סדנאות מיוחדות (וזכורה לטוב "סדנת המזווה", שווה להתעניין).
הרבה מהפרודוקטים המשמשים במסעדה הם מ"נאות סמדר" .(http://cafe.mouse.co.il/post/2673858/)
במסעדה ניתן לרכוש ממיטב התוצרת – עוגות, לחמים, עוגיות, גרנולה, ממרחים, טחינה, חומוס, חלבה, ריבות, כבושים ועוד.
אתר הבית של "משק ברזילי" – http://www.meshekbarzilay.co.il/
כתובת המסעדה- רחוב אחד העם 6 תל אביב

כששמעתי שהסופר אשכול נבו הוא לקוח קבוע ב"סלטה", כותב בה את כל ספריו ובקרוב יציג במקום את ספרו החדש, לא התפלאתי. האווירה במקום – על שלל כלי הרטרו , הספרים והצילומים של הבעלים יובל נבון, פשוט מעוררים השראה.

הוזמנתי ל"סלטה" כדי לגלות מסעדה חלבית כשרה. מי שצופה בסידרה "דוקטור הו מכיר את המשפט "היא יותר גדולה מבפנים", וב"סלטה" – כשרואים אותה מבחוץ, היא נראית קטנה אבל כשנכנסים מגלים את החצר האחורית המקורה והמעוטרת כאמור בשלל פריטים.

אחוז גדול מאוכלוסיית העיר רעננה שומר כשרות, ולכן כשיובל נבון החליט לפתוח את המסעדה בלוקיישן הנוכחי (מזה 9 שנים), הוא החליט לעשות אותה כשרה חלבית. למעשה נבון הוא צלם מקצועי שתמיד אהב גם להאכיל אנשים, עד שפתח בית קפה בסטודיו לצילום שלו בגבעת ח"ן ואחר כך עבר לרעננה. את התמונות היפיפיות של טיוליו בעולם ניתן לראות על הקירות.

השפית האחראית היא אסנת לביא, שמשלבת מנות ממטבחים שונים – מרוקאי ,הודי, תאילנדי, אחרי שלמדה ב"תדמור" ועבדה במספר מסעדות ידועות.

היצירתיות של העיצוב גולשת גם לתפריט כך שתוכלו לראות מנות כמו "חלומי שהתגשם" "סגול כהה" "חוויה הודית" ועוד.

אחרי כוס סיידר תפוחים חם, התחלנו עם המנות הראשונות –
"סלט פראי" – חסה, כרוב, מלפפון, גזר וגמבה, עם גבינה בולגרית 5%, תערובת גרעיני בריאות הנאפים במקום ורוטב סלטה (48 שקלים). מבין ארבע מנות הפתיחה, זו היתה הבחירה שלי – סלט פשוט, שילוב טעמים רענן, ובונוס בריאותי.

בתמונות – למעלה סיידר חם וסלט פיראי, ולמטה "סגול כהה" ולביבות תרד

"לביבות תרד" – עלי תרד טריים וגבינות מוגשים עם רוטב צ'יזיקי (38 שקלים) – לביבות עסיסיות, לא שומניות.

"סגול כהה" – רצועות סלק, אטריות אורז בווינגרט אסיאתי פיקנטי, שומשום שחור לבן ובוטנים מסוכרים (26 שקלים). מנה שפחות התחברתי אליה בגלל המתקתקות.

"חלומי שהתגשם" – גבינת חלומי, פטריות, פלפל אדום מוקפץ ברוטב צ'ילי עדין (38 שקלים). הגבינה עצמה הזכירה מרקם של טופו אבל ספגה את הטעם של הרוטב. הפטריות היו מוצלחות.

היין האהוב על יובל נמזג לנו – יין אדום VENTURA RUBENS 2010 של יקב עפרה.

בתמונות – למעלה – חלומי "שהתגשם" ולחם פרנה, בתמונות למטה- דג מרוקאי וקארי ירוק

לחם פרנה מרוקאי סימן לנו את המנות העיקריות ושימש בהמשך לניגוב צלחות הרוטב. קיבלנו –

"דג מרוקאי של אמא יהודית" – פילה מושט ברוטב מסורתי פיקנטי עם עגבניות טריות, פלפל, כוסברה "והרבה אהבה" כפי שכתוב בתפריט (65 שקלים)
הפיקנטיות היתה עדינה מאד.

"קארי תאילנדי ירוק" – רצועות בורי, בטטות וחצילים , מבושלים ברוטב חלב קוקוס ותערובת עשירה של עשבי תיבול טריים, מוגש עם אורז (72 שקלים) – הבחירה שלי מבין שש המנות העיקריות שקיבלנו , בעיקר כי הוא מכיל כל מה שאני אוהבת – דגים, חלב קוקוס ועשבי תיבול. יובל הסביר לנו שהדרך הטעימה ביותר לאכול את המנה היא על ידי השלכת כף אורז לתוך הקארי, ואז גריפה של הכל ביחד.

"חוויה הודית" – מבחר ירקות שורש אפויים בתנור ברוטב עשיר תבלינים על בסיס עגבניות טריות וחלב קוקוס, מוגש על מצע אורז בסמטי וכוסברה טריה (57 שקלים)

"המבורגר קינואה" – מורכב מקינואה, עדשים, עשבי תיבול וירקות, מוגש עם פירה וצ'אטני עגבניות שרי פיקנטיות (59 שקלים)

שתי המנות האלו היו נחמדות, בעיקר למי שמקפיד על מזון בריאות וצמחוניות. לי כקרניבורית דרום אמריקאית, קשה עם המבורגר שאינו עשוי ממשהו שהיה בחיים קודם.
ההמבורגר קינואה נצלה קודם כדי לאטום אותו ואז ממשיך את התהליך בתנור.

בתמונות למעלה – "חוויה הודית" והמבורגר קינואה, בתמונה למטה- קבב דגים ולחם הבית.

מנה המשלבת דגים ופסטה הגיעה עכשיו – "מוסר מדגסקר" – רצועות מוסר ברוטב שמנת, פלפל מדגסקר, בצל וברנדי,על מצע ניוקי, גם הוא מוגש עם סלט הבית (79 שקלים) . פה היתה לי התלבטות כי מצד אחד הרוטב עצמו היה מתובל ועסיסי, ומצד שני טעם הברנדי היה מאד מודגש, כך שמי שלא חובב אלכוהול תהיה לו קצת בעיה.

המנה האחרונה מתוך תפריט העיקריות היתה מנה מוצלחת של קבב דגים – בזיגוג לימוני, על מצע סלט עדשים חם עם טחינה וסלט הבית (68). הקבב לא היה "דגי" והיה מוצק במידה, ועדשים עם טחינה תמיד מתקבלים בברכה.

ביחד עם כל זה קיבלנו גם את לחם הבית (לחם שאור) שמוגש עם חמאה, (הוא לא רשום בתפריט).

מתפריט הפסטות קיבלנו "לזניה פטריות" – עם רוטב נפוליטנה וגבינת מוצרלה שמוגשת עם סלט הבית (56 שקלים). לטעמי היה חסר תיבול, אפילו ברמה של מלח.

בתמונות למעלה – סלט הבית ומוסר מדגסקר, בתמונות למטה – לזניה וטארט טאטן.

מגש ענק של קינוחים הגיע אלינו לסיום. קינוחים בכללי עולים 35 שקלים והם מתחלפים מדי יום. למעשה מדובר בעוגות מפוארות שיוצרת השפית לביא וביום שאנחנו ביקרנו היו בתצוגה חמש עוגות, כך שפשוט בחרנו לטעום את כולן.

קיבלנו –
עוגת גבינה פיסטוק, עוגת שכבות בראוניז שוקולד, עוגת גבינה ניו יורקית, עוגת גבינה עם חלבה על בסיס מסקרפונה, וטארט טאטן.
אני התבייתתי קודם כל על הבראוניז בתור שוקוהולית מוצהרת, אבל אפילו לי זה היה מתוק מאד. מצד שני, הופתעתי מאד מעוגת הפיסטוק, שהיתה מדוייקת בטעמים, מתוקה במידה, ואוורירית עד כדי ריחוף מהמגש. (אגב, את המגשים עיצב יובל בעצמו בעזרת אנשי עמותת "אנוש" שמספקת עבודה לפגועי נפש).
החלשה מבחינתי היתה הטארט טאטן שהזכירה יותר לפתן תפוחים.

בתמונות למעלה – גבינת חלבה מסקרפונה ובראוניז שכבות, בתמונות למטה עוגת גבינה ניו יורקית ועוגת פיסטוק.

המסעדה כאמור כשרה ומתאימה מעבר לשומרי הכשרות גם למי שרוצה ארוחות קלות, מנות ממגוון מטבחים, וגם מנות בריאות רבות. (וכמובן לצמחונים- הן כאלה שאוכלים דגים, הן כאלה שאוכלים או לא אוכלים מוצרי חלב ולמחפשים מנות בריאות).

כתובת המסעדה- רמב"ם 10 רעננה.
המסעדה פתוחה כל יום משמונה בבוקר עד אחת עשרה וחצי בלילה, בימי שישי משמונה עד כניסת השבת, ובמוצאי שבת משש וחצי עד אחת עשרה וחצי.

אתר המסעדה- http://saltaa.com/

את שף שגב משה לא צריך להציג, מסעדות מצליחות, תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול ומיזמים רבים.
והפעם שף שגב כיוון בדיוק לכיוון שלי, כאחת שאין לה זמן או סבלנות לבשל ובכל זאת רוצה לחזור הביתה ליותר מאשר חביתה.
שף שגב שם לב שבשוק המוצרים המוכנים חסרות מנות רבות שיש להשקיע בהן מאמץ מזערי ובתמורה מקבלים מנה ברמה גבוהה. במשך חודשים ארוכים הוא פיתח מוצרים לכל סוגי המנות – בשרי, חלבי, פרווה וקינוחים, ויצא לאחרונה עם סידרת מוצרי בישול – קפואים, מצוננים, יבשים וטריים.
את החזון שלו הציג שף שגב בארוחה במסעדת "שגב אקספרס" בפני הבלוגרים – "טץ' של שף לסופרמרקט ולבית". במסגרת הארוחה הדגים שף שגב איך מהמוצרים, באמצעות כמה דקות עבודה ומינימום מאמץ, הוא מכין מנות טעימות ומגוונות. למעשה, ניתן להרכיב מהמנות ארוחה שלמה הכוללת מנות ראשונות, סלטים, עיקריות וקינוחים.

למעלה- משמאל בשר טחון מוקפץ על טחינה, מימין פסטה ברוטב בולונז
למטה – משמאל קציצות עוף, מימין קציצות דג

דוגמאות למנות – קציצות עוף קפואות ברוטב עגבניות ביתי, בשר בקר טחון בתיבול מזרחי קפוא, קציצות דג מבושלות וקפואות ברוטב עגבניות, רוטב בולונז אמיתי קפוא, סלטים – סלט פלפלים וגבינת שמנת, סלט חצילים על האש וגבינת שמנת עיזים, סלט קישואים יווני וגבינת צ'זיקי, קינוחים – אקלרים במילויי קרם פטיסיאר, ריבת חלב ושוקולד, ומנות "פסטה ספיישל" – מנות אישיות להכנה מהירה ברטבים שונים. זו רק רשימה חלקית של כל המגוון.
שף שגב הכין לנו –
מנת בשר טחון מוקפץ על טחינה ועלים (תוך שימוש במנת בשר בקר טחון וכבש מתובל קפוא), פסטה עם עלי תיבול ורוטב הבולונז הקפוא (שהוא אגב בהכשר בד"ץ), מנה של קציצות עוף ברוטב עגבניות ביתי שהוא לא היה צריך להוסיף להם דבר מלבד להגיש עם אורז ,מנה של קציצות הדג, גם הוא ברוטב עגבניות שהוגש עם בטטה אפויה, והקינוח – מגיע כבר מוכן – אקלרים במילוי קרם פטיסיאר שהשף הגיש בלווית תותים חתוכים וסלט פירות עם המלצה על האריזה לאכול ביחד עם כוס קפה טובה.
יצאתי מהארוחה בהרגשה שאפילו אני, בשלנית זעירה מאד, יכולה להרכיב ארוחה טובה בזמן קצר ועם טעם איכותי.

בתמונה- האקלרים מתוך סידרת הקינוחים.

כרגע יצאו לשוק 17 מנות (!) ובהמשך מתוכננות עוד 20, כשגולת הכותרת היא מנה מיוחדת, שתיבחר מבין מנות של גולשי האינטרנט, שגם תזכה את השולח שלה בפרס של רבע מליון שקלים (!!!) וכמובן קרדיט על המנה כשתצא להפצה.
כל הפרטים ב- https://www.facebook.com/chefsegev/app_121440234694136?app_data={%22utm_campaign%22:%22post-to-wall%22,%22utm_source%22:%22facebook-feed%22,%22utm_medium%22:%22social%22}
וגם על אריזות המוצרים.
וצריך להזדרז כי יש רק עוד 10 ימים להגיש מתכון.

בתמונות למטה- שגב פינק אותנו גם במנות רגילות מתוך תפריט המסעדה שלו – כולל פוקצ'ת הבית, סלטים – אסיאתי ואיטלקי, קרפצ'יו, סביצ'ה וקינוחים כולל "פצצת שוקולד" שקשה להאמין שהוא אינו חלבי.

כל המוצרים כשרים וניתנים להשגה ברשתות השיווק השונות.

בפעם הקודמת שהתארחתי ב"מיטבול" בראשון לציון (http://cafe.mouse.co.il/post/2612515/) התנסתי בעיקר בהמבורגרים המיוחדים של המקום. הפעם הסיבה לאירוח היתה תפריט חדש המכונה "בוצ'ר" שנוסד זה מכבר, ולדברי עודד, הבעלים של המקום, הומצא פשוט כששלושת השותפים במקום ישבו סביב נתח גדול שרק הגיע, וחשבו – "רגע, אנחנו רוצים לאכול את זה ככה!".
ו"ככה" זו בדיוק הדרך שהנתחים מגיעים – נתח במשקל קילו או שניים, עם תוספות והרכבים שונים (יש קומבינות שונות ותלוי אם מדובר באנטריקוט, סינטה או פילה כפי שאפשר לראות בתמונה של התפריט). המחירים נעים בין 355 ₪ לקילוגרם אנטריקוט או סינטה עם שתי תוספות לבחירה, ועד 900 שקלים לשני קילוגרם פילה עם תוספות וכוסות יין אסמבלאז, ריחן או איתן של יקב ברקן.

הנתחים מוגשים על עגלת קצבים ונפרסים לעיני הקהל.

אבל לפני הבשר כובדנו בטעימות ממנות הפתיחה של התפריט הרגיל –

צ'יקן צ'ילי – נתחוני עוף מצופים בטמפורה , מוגש ברוטב צ'ילי מתוק- 45 שקלים בתפריט
קרפצ'יו הפוך – מוגש עם עלי בייבי , גבינת פרמזן וטוסטונים – 45 שקלים
ברוסקטה- סינטה כבושה בתערובת עשבי תיבול פיקנטית , מוגש על טוסטונים – 37 שקלים
כנפיים צ'ילי טקסס סטייל – 8 או 14 יחידות – 32-44 שקלים.

מבין ארבע הראשונות , אם הייתי צריכה לבחור אחד, הייתי הולכת על הברוסקטה, לא הרגשתי "עשבים פיקנטיים" אלא יותר חמיצות נעימה שהתחברה לי טוב עם הבקר. שאר המנות היו חביבות , רק אזהרה- הכנפיים בסגנון "טקסס" היו חריפות. כמה חריפות? טוב, לפולניה כמוני זה היה חריף ודקות ארוכות אחר כך עוד הרגשתי עיקצוץ בשפתיים. לטעמי הולך הכי טוב עם בירה קרה לצינון העסק.

סלט הגיע כמנת ביניים – "סלט כרוב ונבטים"- סלט שהוגדר ל"הרגיע את המצפון" כפי שכתוב בתפריט והכיל כרוב, נבטים, בוטנים וגזר, בוינגרט לימונים מתקתק – 40 שקלים. אני מאד אוהבת בוטנים והטעם שלהם היה דומיננטי בסלט. למרות שהמטרה בערב הזה היתה בשר, והיה חבל להתמלא, בכל זאת הקערה רוקנה.

מלכי הערב התגלגלו לעברנו, קודם פילה, אחר כך סינטה ובסוף אנטריקוט. הם נפרסו על השולחן ולוו בתוספות של רטבים (כולל רוטב שמנת פלפלים ורוטב "קטשופ" פלפלים פיקנטי), פירה (חלבי, הללויה!) עם בצל מטוגן (16 שקלים), "גרליק צ'יפס – צ'יפס עם שום ופטרוזיליה" – 17-20 שקלים תלוי בגודל, שעועית ירוקה מוקפצת (19 שקל), ואורז (16 שקל).

הבשרים הוזמנו במידה "מדיום" ורובם היו כאלה, חוץ מהסינטה שהושארה טיפה יותר מדי, ובגלל שהיא גם ככה נטולת שומן, התייבשה במקצת. אני לא יודעת אם זו הקירבה לוולנטיין'ס דיי אבל המלח הגס שפוזר על המנה ובקרסט שלה, היה קצת יותר מדי וגרם למליחות גם בבשר עצמו. הייתי מעדיפה שהבשר יוגש ללא מלח בכלל, ושאקבל את המלח והפלפל בצד לבחירתי האישית.

בתוספות – הבצל המטוגן היה להיט, הצ'יפס עם השום היה פחות, אולי בגלל העזות של השום. מבחינתי עדיף בשר נטו, ואת התוספות לשים כנשנוש לצד השתיה החריפה של המקום.

לסיום העיקריות עוד קיבלנו שני מנות "איפון" – ההמבוגר עם אדאדו מעושן וביצת העין. קיבלנו שניים – אחד ללא גבינה למי שלא רוצה לערבב בשר וחלב, והשני עם. סיקור נרחב על ההמבורגרים ניתן למצוא בלינק שצרפתי כאן למעלה. (84 שקלים למנה של 300 גרם).

אחרי כל זה צריך קינוחים להוריד את הבשר וכאלה קיבלנו ארבעה.
עוגת גבינה עם פירות יער (מחיר לא מופיע בתפריט)
"זעזוע מוח" – כדורי גלידה קפואים מטוגנים בציפוי טמפורה בים של שוקולד חם (44 שקלים)
טארט טאטן – טארט הפוך של תפוחים מזוגגים בקרמל עם גלידת וניל (41 שקלים)
וופל בלגי חם – עם שלושה כדורי גלידה, קצפת ורוטב שוקולד (49 שקלים).

את "זעזוע מוח" טעמנו פעם קודמת (ואפשר למצוא גם את זה בלינק) – בתור חובבת שוקולד זו היתה הבחירה שלי.
העוגות – התפוחים והגבינה היו בסדר, מבחינתי היו אופציות טובות יותר, לחובבים.
הוופל הבלגי היה מנה מרשימה, מגדל של וופלים עם קצפת וכמויות גדולות של גלידה, מספיק לשלושה אנשים ויותר.

במקום אפשר לרכוש בשרים לפי משקל להכנה בבית.

אתר המסעדה – http://www.meatball.co.il/index.php
תפריט הבוצ'ר – http://www.meatball.co.il/index.php?p=297

כשאנשים מנתניה והסביבה רוצים לצאת לארוחה טובה, הנטיה היא לנסוע לתל אביב. הבעיה היא שזה כולל גם פקקים, בעיית חניה, תורים במסעדות ש"נחשבות" ולפעמים גם יחס לא מי יודע מה במסעדות שחושבות שאם הן ממוקמות בתל אביב אז אפשר להתעלל בלקוחות. וכל זה ,כשבנתניה, ממש ליד הבית, יש מסעדה שמספקת אווירה נעימה, שירות טוב, מגוון מנות לכל הטעמים ונוחה מבחינת הגעה וחניה.

אבל אני מתחילה מהסוף – אז ההתחלה היא שהוזמנתי להתנסות בתפריט המתחדש של "מנטינה"- שממוקמת במתחם "טיב טעם" בצמוד ל"איקאה" (פולג). גישה קלה, חנייה כאמור חינמית ובשפע, ואני במסעדה. העיצוב מאד שקט, גם המוסיקה חרישית ולא מפריעה לשיחה. בשולחן ארוך לידינו חגגו כעשרים בני משפחה , יום הולדת עליז לסב המשפחה, כך שהגילאים נעו שם בין תינוקות ופעוטות לחתן השמחה בן ה97.

התחלנו באלכוהול, מתוך מבחר גדול, קיבלנו לפי בקשתנו יין לבן (שרדונה) ובירה קורונה שהגיעה עם נשנושים כמקובל.
לחם הבית, שהפך להיות חובה בכל מסעדה שמכבדת את עצמה, הופיע על השולחן בשתי גרסאות – לחם שאור זיתים, ולחם תמרים מתקתק (24 שקלים לסלסילה כולל מטבלים של חמאה מזוקקת רכה שגרמה לנו להתלבש על הלחם כאילו אין עוד אוכל בעולם). אני אוהבת לחמים מיוחדים, אין ספק.

השף אריק ווקיל ("ננה בר" "לה בוהם" "צ'ארלי צק פוינט") סיפר לנו שהוא לומד כל הזמן מכל מקום – מתוכניות בישול ועד ספרים, ואז מכין את הגירסה שלו למנות מיוחדות. המנות המיוחדות הוכנסו הן לתפריט המתחדש והן לסופי שבוע בהם יש ספיישלים. לנו הכין השף ספיישל של סביצה מוסר ים בטעמים עדינים בהגשה יפיפיה. השף מבשל בסגנון ים תיכוני ומאד אוהב תבלינים.

מנות פתיחה הגיעו במקביל –
"סלט רענן" – מיקס עלים , נבטים ותיבול שאין לי מושג איך הוא נעשה אבל מבחינתי הוא היה המנה המצטיינת מבין מנות הפתיחה. כמה פשוט ככה טעים. אחר כך סופר לי שזו גם מנה מנצחת מבחינת הסועדים האחרים. (מחירי הסלטים נעים בין 48 ל54 שקלים).

"מניפת סינטה לצד סלט ירוק עם מלון" – (42 שקלים). הבשר היה עשוי מדויק, פחות התחברתי לסלט, אולי בעיקר שלידו היה הסלט הרענן שהעדפתי הרבה יותר.

"רביולי פתוח במילוי גבינות" – (בגלל שהתפריט מתחדש, לא כל המנות מופיעות בתפריט של "REST" ולכן אין לי מחיר). מנה יפיפיה בצבעי צהוב אדום, גירסה מעניינת לרביולי שלא נתקלתי בה עד כה.

(בתמונות – משמאל למעלה – לחם הבית והמטבלים, מימין למעלה – סביצ'ה, למטה משמאל סלט רענן, למטה מימין מניפת סינטה).

שתי עיקריות נחתו על השולחן –

"פילה דניס על מצע פירה כמהין עם קרם בטטה וחצילים" (89 שקלים) שהיה הבחירה שלי מבין השנתיים בעיקר בגלל שהדג היה עדין והפירה החמיא לו מאד, ו"ניוקי מנטינה" – ארטישוק, עגבניות צלויות, בזיליקום ורוטב שמנת.(52 שקל למנת ענק). הניוקי הצליח לעשות מה שמעטים עשו- להפיל את הבלוגרים. מנה גדולה מאד, עשירה מאד, הרבה חמאה, הרבה שמנת, הרבה ניוקי. אין כמו שמנת וחמאה להחמיא לבצק ניוקי (או פסטות בכלל). הצטערתי שלא נשאר מהלחם ממקודם כדי לנגב את הרוטב.לארטישוק פחות התחברתי, לא ירק שמהווה בחירה ראשונה שלי.

(בתמונות – למעלה משמאל רביולי פתוח, למעלה במרכז שף אריק, למטה משמאל פילה דניס, למטה מימין ניוקי)

וויתרנו על שתיה חמה וניגשנו ישירות לשני הקינוחים שהוגשו לשולחן.

"קרם ברולה בניחוח בזיליקום" (36 שקלים בתפריט). בתפריט כתוב "שכבות קרם צרפתי אפוי בין דפי בצק עלים קריספי בציפוי סוכר חום שרוף". אנחנו קיבלנו את גירסת הבזיליקום. אני פחות התחברתי. אני אוהבת קרם ברולה קלאסי, כמו שמתואר בתפריט, וקשה לי להתחבר לטעם המיוחד של בזיליקום שאמנם לא היה שתלטני אבל לי פחות התאים.

"מוס שוקולד" (אין לי מחיר אבל כל הקינוחים בתפריט נעו בין 34-36 שקלים) – אוורירי בשני צבעים, מתוק אבל לא יותר מדי, שוקולדי. ההעדפה שלי.

(בתמונות – משמאל קרם ברולה ומימין מוס שוקולד).

המסעדה מתגאה בארוחות בוקר מושקעות, ובתפריט יש גם פירות ים, המבורגר, סטייקים, סלטים, מנות ילדים וכריכים.
המסעדה משתתפת בפסטיבל "שף תאכל" שנערך השנה בין ה13 לינואר ל23 (יש עוד כמה ימים – שווה לרוץ ולנסות!) שבמסגרתו מוצעות ארוחות במחיר 84 שקלים (ראו תמונה ).

דף הפייסבוק של המסעדה בו אפשר להתעדכן בכתבות על השף ובמיוחדים של סופי השבוע- https://www.facebook.com/MantinaRest?fref=ts

אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=7931

במסגרת הטיול בצפון הגענו להתארח ולטעום במסעדת "בנחלה" בנהריה.

את פנינו קיבל זיו הבעלים, שהוא נצר למשפחה שמנהלת את המקום שהוקם לפני שבע שנים, ומנוהל קולינרית על ידי שף עומרי שחר- השף של יערות הכרמל. הקונספט-  תפריט שמשתנה פעמיים בשנה לפי העונה- חורף וקיץ, מטבח אקלקטי שמתחייב לשלושה דברים- אווירה טובה, אוכל טוב ושירות נעים, כמו גם חומרי גלם איכותיים ויד טובה במטבח. צוות המסעדה עובר הכשרות שונות והאוריינטציה היא משפחתית. במסעדה לא משתמשים במוצרים קפואים וכמובן לא משומרים.

אנחנו הגענו בהרכב מעניין של סועדים רגילים, צמחונים, טבעוניים, שומרי כשרות לייט (המקום איננו כשר ומערב בשר וחלב, אך אין בו חזיר או פירות ים), וכן שומרי דיאטה ואפילו ילד אחד, ובסוף הערב לא היה אחד שיצא רעב, לכל אחד נמצא פתרון טעים ומשביע.

התחלנו עם יין אדום מיקב עבייה ביחיעם, משני סוגים, אחד קל יותר ואחד כבד ודומיננטי יותר. במקביל הוגש גם שרדונה של "גמלא".

שימו לב- המנות בתמונות הן מנות מוקטנות שהוגשו בגודל זה כדי  לא לפוצץ לגמרי את הבלוגרים. רק הקינוח האחרון היה בגודל טבעי. עוד הערה- חלק מהמנות שקיבלנו לא מופיעות בתפריט באתר ולכן אין לי מחירים.

לחמי הבית הגיעו ביחד עם חמאה, ככה בתור התחלה (14שקלים)  ,ויחד איתו כוסית של מרק כרובית עם פקנים מסוכרים. אף פעם לא טעמתי את הקומבינציה הזו, מאד מיוחדת ומתקתקה.

(בתמונות למעלה- משמאל מרק כרובית, מימין פטה כבד, למטה משמאל פיתה ממולאת ומימין סלט הבית).

פטה כבד עם קונפיטורת עגבניות שרי היה רך ונעים, בעיקר בגלל העובדה שהוא חלבי (42 שקלים בתפריט למנה בגודל רגיל), ויחד איתו קיבלנו גם טעימה של פיתה דרוזית במילוי בשר טלה עם טחינה לבנה וצנוברים (44 שקלים). קשה לי להחליט מבין שתיהן, שתיהן היו קלות מאד (וטלה יכול להיות שתלטן לפעמים).

במקביל למנות האלו, הצמחונים שבחבורה קיבלו "סלט הבית" שכלל חסות, כרוב, סלק, בצל ירוק, עגבניות שרי וחמוציות בווינגרט תפוחים ודבש ועיטור שקדים מולבנים (56 שקלים בתפריט) וטענו שמדובר בסלט מאד מרענן. אני אישית מעדיפה לאכול במסעדות דברים יותר מסובכים מאשר סלטים, אבל לצמחונים זו בהחלט מנה טובה.

סביצ'ה סלמון עם אננס (וגרגרי רימון!!) היה הבא בתור והיה נחמד, אבל העדפתי את הדג הבא שהגיע- פילה מוסר בתנור על מצע לאבנה בצירוף סלטון עגבניות שרי וזיתי קלמטה . לאבנה בהחלט מחמיאה למוסר.

כדי לרענן את החיך קיבלנו שוט של "בלמנג'ה" – גרניטה של מלון ונענע שלעיתים מוגש עם אלכוהול. קצת היה לי קשה להתחבר לשילוב הטעמים של מלון ונענע, אולי בצירוף אלכוהול ההרגשה היא אחרת.

(בתמונות – למעלה משמאל – בלמנג'ה, למעלה מימין פילה מוסר, למטה משמאל סביצה, למטה מימין סינטה על ריזוטו)

אחרי שניקינו את החיך הגיעה הסינטה – שהוגשה על מצע ריזוטו על בסיס חלב קוקוס . הסינטה היתה טובה מאד. הריזוטו (שהצמחונים קיבלו בגודל גדול יותר, ללא הבשר) גרם לי לחילוקי דעות עם חבריי הצמחונים – כי אני עדיין מעדיפה ריזוטו על בסיס גבינות, והם טענו שהניחוח האסיאתי של חלב הקוקוס מחמיא לאורז.

ואז הגיע הזמן לקינוחים ,ומצעד בלתי נגמר התחיל להגיע עם המלצרית שבהתחלה עוד שאלה "את רוצה גם את זה וגם את זה? " אבל הבינה מהר מאד שהתשובות שלי תמיד יהיו חיוביות אז חבל לשאול.

(בתמונות – משמאל פילו עם קרם חלבה, מימין סורבה תות וסוכריות קופצות)

קיבלנו בהתחלה ארבעה קינוחים בגודל מוקטן –

קרם ברולה שהיה אחד משני המצטיינים של הערב, עם משטח עליון קריספי זכוכיתי מתגרגר בשיניים, וקרם תחתון לא מתוק מדי – 36 שקלים בתפריט, פרח פילו עם קרם חלבה, גנש שוקולד ושברי חלבה, לחובבי החלבה, עוגת גבינה אוסטרית בליווי סורבה תות (36 שקלים), ומנה חמודה מאד של סורבה תות שהוגש כארטיק קטן, שהיה טבול בסוכריות קופצות שהפכו את כל יושבי השולחן לילדים לרגע.

בתמונה- קרם ברולה.

אבל – אז זיו שאל את השאלה הגורלית "יש גם קינוח שוקולד, מי רוצה?" והנפנופים הנחרצים שלי הביאו לצלחת מפוארת לנחות מולי, ובתוכה מנה המכונה "שיה " על שם הקונדיטורית שכללה תחתית קרנץ', מילוי קם ברולה, שכבות מוס שוקולד וציפוי גנאש שוקולד. וכן, זה מושחת כמו שזה נראה. הדבר הזה היה טעים ,אין לי הגדרה אחרת לאורגיית השוקולד שהתרחשה לי בפה. זו המנה היחידה שנראה לי שהוגשה בגודל טבעי, והיא בהחלט מספיקה לשניים בגלל עושרה.

בתמונה – "שיה"  – שוקולד בומב.

זיו עדכן אותנו שבעוד כחודש ייפתח במקום גם מרחב לאירועים.

במסגרת השירות לילדים, יש במקום שבעה דונם של דשא, מתקני משחקים ,בסופי שבוע גם מתקנים מתנפחים ולעיתים גם ליצנית. בערב האווירה יותר רומנטית.

אתר המסעדה: http://www.banahala.co.il/

כתובת המסעדה: יצחק שדה 17 , שכונת רסקו, נהריה.

חניה צמודה נוחה וחינמית.