קריית שדה התעופה- ליד נתב"ג, מרכז עסקים שוקק חיים. בעיקר בשעות הבוקר והצהרים ניתן לראות אנשים רבים- אם בעובדי המשרדים או בנשים בחופשת לידה, פנסיונרים או אורחים, כולם רוצים משהו טעים ומשביע במחירים הוגנים.
בית המאפה "מאפה נאמן" הוא רשת ידועה ופופולארית שהומה קונים בכל שעות היום. בצמוד אליה יש את "קפה מאפה נאמן" שבו אפשר לשבת לארוחה כייפית מתפריט מגוון. וכדי שיהיה עוד יותר מעניין יש גם מנות ספיישל שמומלצות על ידי המלצר.
המאכל שהכי מחמם אותנו בחורף הוא ללא ספק המרק. מרק הוא גם סמל למנת המזון המינימלית שאדם רעב מתגעגע אליה, בעיקר בימים הקרים.
ב"שרונה מרקט" בתל אביב, נפתחה אמש מסעדת פופ אפ מיוחדת- Soup Market – חנות שבה נמכרים שני סוגי מרק , בעשרה שקלים בלבד למנה נדיבה מאד, כשמחצית מההכנסות ייתרמו ל"בית השנטי" שמסייע לנוער בסיכון ונותן להם בית חם.
נתחיל מהסוף – התשובה לשאלה שבכותרת- בהחלט "טו בי".
את רשת BBB אני מכירה ואוהבת לא מהיום- רשת מסעדות בורגר בר בסגנון דיינר אמריקאי, כולל הבר, הספות והטלוויזיה הענקית שמשדרת משחקי ספורט אמריקאים. הרשת שקיימת כעשור ופרוסה בכל הארץ אהובה מאד על חובבי בשר (ולא רק- יש הרבה מנות שמתאימות לצמחונים).
הגענו לBBB (שלמי שנחת הרגע מהחלל ולא יודע, מדובר בראשי התיבות של "בורגוס בורגר בר") בסניף ראש פינה, בדרכנו לצפון. למעשה, שמענו מפי דור שארח אותנו, שיש הרבה כמונו- אנשים שמגיעים "על הדרך" ורוצים את האוכל "כאן ועכשיו" ובעיקר "מהר" כדי להמשיך בדרך. לכן השירות הוא אקסטרה מהיר ויעיל. אנחנו אמנם לא מיהרנו אבל עדיין האוכל הגיע בזריזות.
את "אנגוס" אנו מכירים מצפון הארץ, כשאנו מטיילים ונהנים מבשר שעוד לפני דקה לעס את הדשא שמחוץ לחלון. ועכשיו גם לתל אביבים מגיע, ובגדול.
"אנגוס" פתחו סניף- למעשה שניים שהם אחד ובנפרד- ברחוב הארבעה בתל אביב, בלב מתחם הבילויים , בקרבת שרונה, עזריאלי והקרייה. מה הכוונה שניים? גם "אנגוס" וגם "אנגורסרי"-
כשאבי סופר ויותם בן אלט הוזמנו לחתונות וראו שם סושי, הם לא ציפו להרבה וגם לא התאכזבו- "נו, סושי של חתונות" כלומר משהו שעמד הרבה זמן, ובעיקר נוהל על כמות ולא על איכות. "אז למה לא לעשות סושי איכותי גם אם זה לאירועים?" היתה המחשבה הבאה ,ומשם קצרה הדרך היתה ל"בלאק אנד וויט" –שירות דוכן סושי גורמה נייד וכשר לחתונות ואירועי יוקרה.
הדגש הוא על סוגי סושי טריים ואיכותיים (כשחומרי הגלם מגיעים מהסביבה הקרובה מאד כך שהם מגיעים בשיא טריותם), בסוגי הכנה שונים (כמו דגים טריים ונאים, אפויים, מטוגנים, רולים, סנדוויצ'ים וכל קומבינציה כשרה שתעלה על הדעת, ביחד עם מנות טבעוניות).
אחד הכייפים הגדולים בתחום הקולינריה הוא לחזור לאותו מקום אהוב שוב ושוב וכל פעם לגלות הפתעות חדשות. בפעם האחרונה שהייתי ב"לה ביסטרו בר" במתחם עזריאלי שבחולון, התענגתי על תפריט ההמבורגרים, ואילו עכשיו הוזמנתי לגלות את המנות החדשות והמפתיעות של השף וולדי פרידמן שמחפש כל הזמן דרכים לחדש, לסקרן וכמובן להוציא את המנות הטעימות (והנדיבות) ביותר.
כמובן שלצד המנות המיוחדות ישנן גם מנות התפריט הקבועות שקהל הסועדים אוהב, כמו גם תפריט עשיר של ארוחות בוקר, פסטות, סלטים, עיסקיות צהרים החל מ35 שקלים, מאפים תוצרת המקום ואיך אפשר בלי המון אלכוהול ?
פיסקת פתיחה- יש הרבה "דיוויד" בעולם, אני מאוהבת בשניים – דיוויד האסלהוף ודיוויד טננט. למה? כי זה הטעם שלי. אבל השבוע הוספתי לי אהוב שלישי- דיוויד ים המלח – ריזורט וספא. נכון, זה לא בן אדם שאפשר לבקש להצטלם איתו סלפי, אבל השהות בו היתה הרבה יותר כייפית מאשר כל תמונה סלולרית בפייסבוק.
ים המלח, אחד מתופעות הטבע הנדירות, פנינה של טבע שמענגת את כל החושים- הנוף היפיפיה הוא תענוג לעיניים, האוויר הצח והייחודי מרחיב את הנשימה, השקט המדברי, הטעמים והתחושות. יש מספר מלונות לא מבוטל בעין בוקק, אבל "דיוויד " יש רק אחד- בגדול. כמה גדול? "דיוויד" הוא הגדול והמפואר ביותר באזור, על 606 החדרים שלו, בדרגות שונות, והשטחים הגדולים שלו בכל קטגוריה.
הוזמנתי לעשרים וארבע שעות סוערות בים הרגוע הזה, ותאמינו לי, יש כל כך הרבה מה לעשות בים המלח בכלל וב"דיוויד" בפרט, שלא נותרה דקה פנויה.
בלב הסמטאות העתיקות והרומנטיות של נצרת, נמצאת מסעדת "כיתאבון". כשאנו חושבים על "אוכל ערבי" האסוציאציות שלנו די קבועות- כבש, שיפודים, חומוס-צ'יפס-סלט, ממולאים ומנות עוף על אורז, כמובן עם לאבנה ופיתות. עד שלא הגעתי ל"כיתאבון" לא ידעתי איזה מטבח ערבי עוד החמצתי.
מוחמד עטיה, איש הייטק בוגר הפקולטה למחשבים בטכניון, התגורר שנים רבות בתל אביב, הושפע מהחופש והאורבניות של העיר וכשחזר לנצרת עירו, החליט לפתוח מקום שישלב את השורשים הערביים הקולינרים, עם עיצוב חדשני . כך קמה ה"כיתאבון- קפה, ספרים, אמנות". בצד האומנותי יש תערוכות מתחלפות ומופעי מוסיקה ותרבות, בצד העיצוב יש שני מפלסים מעוצבים- חלל תחתון מרווח וטבעי, וגלריה עם פריטים שנבחרו בקפידה, וגופי תאורה. בין הקומות ישנו גרם מדרגות מרשים. קומת הגלריה מאפשרת אירועים לעד 50 איש.
מה שאהבתי בעיצוב , מעבר לחלל הגדול והמרווח, והשבירה של סטראוטיפים על "איך צריכה מסעדת אוכל ערבי להראות" הוא הצבעים החמים שנותנים תחושה ביתית אבל מעוצבת היטב, הספרים שעושים חשק לדפדף (גם אם לא אבין מה כתוב בהם אבל הם משדרים ענין וידידותיות), אוסף האלכוהול הגדול שחלקו מוצג כך שאפשר להתרשם (ולטעום) וללוות את האוכל, והאור שנכנס מבחוץ ומתכתב עם התאורה כך שהכל בהיר.
בלב הירוק של רעות (חלק אחד מתוך השילוש של מודיעין-מכבים-רעות), צמוד לפארק המים, נמצאת מסעדת "דיאבלו", מוגדרת כמסעדת בשרים ופירות ים, וחוגגת ממש עכשיו את יום ההולדת העשירי.
במתחם עזריאלי בחולון, שוכנת "לה ביסטרו בר" הוותיקה והאהובה. התפריט? מכל טוב- סלטים, פסטות, מנות ירקות, כריכים, פיצות, פסטות ומאפים, ומנות בשריות מגוונות. אחרי חנייה נוחה ובשפע, מגיעים לקומה הראשונה של המתחם, בכניסה המאפיה- שמספקת מאפים וכריכים שאפשר לקחת ופופולאריים מאד אצל יושבי המשרדים מסביב, במרכז בר עם מבחר אלכוהולי נאה, ובחלק השני המסעדה עצמה, שיכולה לארח עד 170 איש, ועובדת שבעה ימים בשבוע, משמונה בבוקר ועד הלקוח האחרון, כשאוריינטציית המנות היא צרפת-ניו יורק- הים התיכון.
