גאורגיה היא יעד תיירותי אהוב על ישראלים ולא בכדי, יש בה נופים מרהיבים, תושבים מסבירי פנים וקולינריה מגרה במיוחד. מנת הדגל של גאורגיה היא ללא ספק החצ'אפורי, אותו מאפה חם שהרגע יצא מהתנור, ומתפקע ממילוי חלבי או בשרי, מה שיכול להוות ארוחה בשלמותה, משביעה וטעימה.

מסעדת "טש וטשה" היפואית היא מוסד וותיק לאוכל גאורגי, המגישה את מיטב הטעמים האותנטיים לצד מוסיקה, ריקודים והרבה שמחה, ולצידה ישנו האח הקטן – "טשטש שוילי" – חצא'פוריה בלב שוק הפשפשים התל אביבי.

כשהגענו בשעת צהרים, הרחבה שלפני " טשטש שוילי " המתה תיירים שיושבים ליד שולחנות עמוסי כל טוב. עד מהרה גם השולחן שלנו התמלא במאפים מהבילים – חצ'אפורי במילוי גבינות ותרד, חצ'אפורי "אצ'רולי" מאפה סירה במילוי גבינות וביצה רכה, ו"טשיפורי בשר" – במילוי בשר בקר טחון ורוטב שזיפי בוסר.

המשיכה הראשונית שלי היתה כמובן לזה עם הביצה הרכה, שנזלה כשבצעתי חתיכה, מזניחה את הסכין והמזלג ונוהגת כמו שעושים באוכל רחוב מפתה, היישר עם האצבעות למרות שהמנה היתה חמה מאד. הביצה עטפה את המאפה על שלל גבינותיו בשמלה רכה ועשירה.

המאפים האחרים היו מתובלים יותר, עם טעם עשבי במאפה התרד, ועם תיבול חריף יותר במנה הבשרית, ולוו ברטבים שונים, רוטב פסטו למנות שהכילו גבינה, שמן מתובל למנה הבשרית, ועוד רוטב חריף אדום למי שרצה עוד קצת עקצוץ.

את המאפים ליוו משקאות סודה היישר מגאורגיה בטעמי אגסים וטרגון מוגזים קלות.

עוד בתפריט המאפים גם כאלה הממולאים בגאודה אדומה ונענע, גאודה ובזיליקום, רוקפור, ואחד בגרסה טבעונית המבוסס על כרישה ומנגולד ללא גבינות.

למטבח הגאורגי יש כמובן מתוקים, ובתפריט יש מלבי גאורגי טבעוני על בסיס קוקוס, מי וורדים וסלק, אבל אנחנו הלכנו על הממתק הגאורגי האהוב, הצ'ורצ'חלה, אותן שרשרות ארוכות שניתן לראות בכל מקום בגאורגיה, כשהן תלויות מהתקרה. הממתק מורכב מאגוזי מלך שהושחלו על חוט ונטבלו פעם אחר פעם  ברפרפת ענבים ואז ניתלו לייבוש. כל חיתוך רוחבי מגלה את הלב הקרנצ'י של האגוז העטוף במתיקות העדינה של הענבים.

"טשטש שוילי" מביאה טעמים ייחודיים במחירי אוכל רחוב, לאכול במקום או לקחת הביתה (והמלצה שלי –גם וגם).

"טשטש שוילי"- חצ'אפוריה גאורגית.

עולי ציון 15 שוק הפשפשים תל אביב

טלפון: 03-6588918

שעות פעילות: א,ב,ג  11.00 – 23.00, ד 11.00 – חצות, ה 11.00 – 02.00, שישי 09.00 – 17.00 , שבת 17.00 – חצות.

גישה לנכים: יש

כשרות: לא כשר

אחת האטרקציות הפופולאריות בפארקים של דיסני היא "אי הפיראטים", ספינה טרופה מלאה אוצרות. האטרקציה כל כך פופולארית שהיא הפכה לסידרת סרטים ולא בכדי, הפיראטים , למרות שהם פורעי חוק, נתפסו כאנשים מרתקים, שעוברים הרפתקאות רבות במקומות רבים בעולם.

כשנכנסים ל"בר הפיראט" בראשון לציון, פשוט עולים לספינת פיראטים. מתחילים בגרם מדרגות עץ שלצידו שני עמודי מפרש, ממשיכים בפגישה עם פיראט מפחיד שעומד בכניסה (ומשמש רקע נהדר לצילומי סלפי) וממשיכים לרחבה שנראית כמו לב ספינה, מחולקת לתאים ולרחבות בחיפויי עץ , כשבקצה הבר המרובע ומסכי טלוויזיה גדולים, מה שאולי אין בספינות פיראטים מקוריות אבל מספק חווית משחקי ספורט לקהל האורחים.

להמשיך לקרוא ←

בחג הפסח כולנו מכירים את סינדרום "כפתור המכנסיים". אותו אחד שבתחילת הערב גורם לנו להראות חטובים במיוחד, ובסוף הערב מרגיש כמו חרב בבטן עד שמשחררים אותו ומרחיקים אותו קילומטרים מהלולאה שלו. (הידעתם שבעברית תקנית הלולאה הזו מכונה "אבקה", ונשמעת IVKA?)

בחגי ישראל בכלל, ובפסח בפרט הבישולים עולים הילוך וגם אנשים שביומיום מבשלים פחות, נכנסים למוטיבצייה קולינרית ומשדרגים כל מנה. הבעיה, אם לא היינו גאוני בישול לפני כן, קצת קשה להוציא עכשיו מנות מיוחדות וטעימות, ועוד להגישן לאורחים רבים.

להמשיך לקרוא ←

חופשות חלומיות הן ענין יקר, אבל עכשיו אין צורך לנסוע כל כך רחוק וכל כך יקר כדי להרגיש כמו בהוואי. מספיק להגיע לתל אביב, שם צוות מיקסולוגים אלופים בראשות יותם שילו ("דאבל סטנדרט"), מוש בודניק ("סושיאל קלאב"), רוסקו רז ושלומי בונפילד ("ספייסהאוס") ביחד עם אנשי הלילה המובילים גיא זילביגר, אסי קוריס וליאב פינטו הקימו את ה"הונולולו" – הטיקי בר הראשון בישראל.

מהו "טיקי בר"? המושג מגיע מתרבות הפופ האמריקאית של שנות הארבעים, כשאמריקאים רצו את הרוח החופשית של הוואי, הים, הטעמים והאווירה, והביאו, לעיתים בצורה מוגזמת, את העיצובים והצבעים לארצות הברית.

"הונולולו", כאמור הטיקי בר הראשון בישראל, ממוקם במקום המרכזי ביותר האפשרי, בליבה של תל אביב, כיכר דיזנגוף (שחזרה לימי גדולתה) ממש מול קולנוע "חן" המיתולוגי. בשני חללים- פנימי הכולל בר ענק במרכזו, וחיצוני המכוסה בפרגולה בגווני וורוד עם ציורי דקלים, אפשר למצוא כשבעים סוגי רום שונים, המשקה המאפיין של האיים – רום בהיר או כהה, נקי או מתובל, צעיר או מיושן ממגוון מקורות כמו הקאריביים, טרינדד, האיטי, ברבדוס ועוד.

עיטורים פולינזיים תלויים על הקירות, מראות עגולות ומנורות באווירת ים מקשטות את הבר, וכוסות בעיצובים מיוחדים בעבודת יד מכילות כל טוב אלכוהולי.

השעה עוד היתה מוקדמת כשהגענו אל "הונולולו" אבל השולחנות היו מלאים כמעט לגמרי, וכשעה לאחר מכן כבר לא היה כיסא פנוי. חוגגי יום הולדת הרימו כוסית לצידנו בזמן שאנו החלטנו לפתוח את הערב כמובן בקוקטייל מתוך תפריט המקום המגוון. בהמשך הערב יצטרפו עוד קוקטיילים, חלקם מה שמכונה "קוקטיילים מהחבית" , כלומר כאלה שמוכנים ונשמרים בתוך חביות ומקבלים ארומות מיוחדות, רובם בנוכחות אלכוהולית חזקה יותר, ואז נמזגים לכוסות כמו שמוזגים יין.

פתחנו בCLOSE TIES – שמביא את החוויה הפולינזית בטעמי פירות טרופיים ומיצי פירות וכלל פלנטיישן אננס, סיילור ג'רי, אפרול, אננס טרי, אשכוליות, נענע, שקדים וליים. בכוס ארוכה ובעיטורי אננס מקורמל הגיע הקצב הקאריבי. חסרה לי רק שרשרת הפרחים והייתי מוכנה לחופשה חלומית.

הקוקטייל השני לפתיחה היה "אל דוראדו" שהורכב כמובן מאל דוראדו 12, קוקי טורינו וקמפרי ועוטר בפרוסת הדר מקורמלת. קוקטייל זה היה יותר מתקתק למרות שהוא אינו מכיל סוכר.

בתפריט האוכל מנות טאקו במילויים שונים, סלטים, מנות דג, מנות באוריינטציה אסיאתית כמו כיסונים, גיוזה או מעין "סושי מפורק", נשנושים וכמובן מתוקים.

פתחנו ב"קרפצ'יו דג ים" על קרם עגבניות, שמן זית, פיסטוקים, ארטישוק, מיקרו סלק, בצל ירוק, צ'ילי חריף ומיקרו כוסברה שהגיע עם שני טוסטונים ופלח לימון. הדג היה טרי מאד וחתוך דקיק, ואיסוף כל מרכיבי המנה על גבי הטוסטון היה מיצוי טעמי הים בצורה מרעננת ומענגת.

לצד המנה הזו קיבלנו גם סלט פפאיה. בדרך כלל אני נמנעת מסלט פפאיה למרות שאני אוהבת את הטעמים, מכיוון שברוב המקומות הוא מוגש בגירסה מאד חריפה שאני לא יכולה להתמודד איתה. ב"הונולולו" התחשבו באנשים כמוני והסלט אינו חריף וכולל מלבד הפפאיה גם גזר צבעוני, רוטב בוטנים וליים, מצוין לנשנוש תוך לגימת הקוקטייל.

לקראת המנות הבאות הגיעו גם קוקטיילים חדשים – קוקטייל חדש בשם "איילנד פורט" בעירוב של פיסקו, בולט, ריבת תפוזים ביתית, ובזיליקום תאילנדי, בהגשה מלבבת עם אטב כביסה זעיר שהחזיק עלה בזיליקום, ו"דארק אנד סטורמי" – קוקטייל "גברי" יותר מסידרת הקוקטיילים שבחביות בדרגת חוזק אלכוהולית יחסית חזקה יותר, שעורבבו בו סיילור ג'רי, גוסלינג, פלרנום, תומס הנרי ג'ינג'ר ביר (שנתן עיקצוץ כייפי במיוחד) וליים.

בחזרה לאוכל ולמנות שהן גאוות המקום – "פיצה" טונה אדומה – טורטיה אפויה עם קונפי שום, ספייסי מיונז, טרטר טונה, קרם לימון דבש, בצל גריל, פרמז'ן וארוגולה, שהגיעה מחולקת לארבעה רבעים. במקרה שלנו במקום הטונה קיבלנו סלמון טרי. קיפלנו את המשולשים כמו שמקפלים כל פיצה ונהננו מהפריכות של הטורטיה שהתנגנה לנו באזניים בזמן שאכלנו, וליטפה את הדג הרך וטעמי התיבול.

המנה השניה הייתה מנה שיכולה לשמש ארוחה בפני עצמה, ה"פוקי סלמון" שהוא מעין פירוק של סושי, כשכל המרכיבים מגיעים לחוד – סביצ'ה סלמון, אבוקדו, כרוב סגול מוחמץ, כוסברה, מלפפון יפני מוחמץ, גזר מוחמץ, אורז סושי ואצת נורי בטמפורה. את המנה ליווה כד קטן של רוטב שאני הולכת לאמץ הביתה של סויה לבנה ויוזו.

עד עכשיו לא הצלחנו להחליט איזו מהמנות אנו אהבנו יותר, מכיוון שלכל אחת היה את הייחוד שלה – עושר הטעמים, הפריכות (הן של הטורטיה במנת הפיצה והן של האצות המטוגנות במנת הפוקי), טריות הדגים והטוויסטים המיוחדים.

לסיום החלק הקולינרי הגיע טעמנו עוד קוקטייל אחד, גם הוא מהחבית – THE FIRST APPLE – שאין לי מושג אם הכוונה לתפוח הראשון בו נגסו אדם וחוה אבל אם כן, זה מסביר את גן עדן – רוסקי סטנדרט, נים בים ריי, שרטרז ירוק, קמומיל, תפוח ירוק וליים. עיטורי תפוח מלמעלה, נענע ויש כוסית שסוגרת את פינת האוכל (בעצם כמעט, יש תיכף המשך…..).

השולחן נוקה והגיעה העת לקינוחים, אבל לפניהם, לא נרים איזה צ'ייסר? רום נקי ומשובח נמזג ונלגם כהכנה לבחירה בקינוח. בתפריט יש שני קינוחים, האחד הוא פנקוטה עם "חלב קורנפלקס" – הוא הטעם שאנו מכירים כשאנו מסיימים קערית קונרפלס בחלב ושארית החלב מקבלת את טעמי דגני הבוקר, ביחד עם פקאן מסוכר ושבבי קוקוס, והשני הוא "קערות שוקולד" שהן שלוש קעריות עשויות משוקולד ומלאות בשוקולד לבן מקורמל וקרם מסקרפונה. מכיוון שהמילה "שוקולד" בתפריט פשוט מטשטשת לי כל מילה אחרת, זו גם היתה הבחירה שלנו.

קערות שוקולד עמוסות כל טוב שהתפצחו בפה, קרם מסקרפונה שעידן את המתיקות וכדוריות שוקולד לקישוט טעים, חוויה מפנקת.

התפריט כולו נבנה על ידי דור אבן ("הרברט סמואל", "טאייזו", "פלורנטין האוס") והוא מצד אחד משלים את טעמי הקוקטיילים ומצד שני גם עומד בפני עצמו.

"הונולולו" – בר קולינרי בהשראת האיים.

בן עמי 13 תל אביב (מול קולנוע "חן" בכיכר דיזנגוף)

טלפון: 03-6238155

שעות פתיחה – א-ה, ושבת – 18.00 – 02.00

ו – משעות הצהרים ועד 02.00

קהל יעד: גילאי 25+, חובבי אלכוהול ואוכל טוב

דילים מיוחדים- HAPPY HOUR – ימים א –ה בין השעות 18.00 – 20.00 הנחות של 20% על תפריט האוכל

ו 30% על תפריט האלכוהול.

גישה לנכים: יש

כשרות: לא כשר

השף ניר צוק הוא גאון קולינרי, זאת אנו כבר יודעים. היצירתיות, הדמיון והתעוזה הקולינריים יוצרים יצירות מופת יפיפיות וטעימות כאחד. צוק מנצח על המסעדה הכשרה המפורסמת "מאפו" במלון פרימה סיטי בתל אביב, שם הוא משלב חומרי גלם טריים והרבה אהבה ליצירת חוויה קולינרית לכל סועד.

בתפריט של "מאפו" ניתן למצוא מגוון גדול של מנות מהים ומהיבשה, כולל מנות המותאמות לצמחונים, טבעוניים, רגישים ללקטוז וכמובן שכשרותה של המסעדה הופכת אותה למתאימה לשומרי הכשרות.

מדי פעם נערכות ב"מאפו" ארוחות מיוחדות המארחות שפים מכובדים המביאים איתם את מומחיותם בסגנונות אוכל שונים.

כשהגענו למסעדה התארח בה השף קאסר נאסר, שף מלון "פרימה גליל" בטבריה, שהביא איתו את מיטב המטעמים של המטבח הערבי הגלילי. שף נאסר שמגיע משושלת של שפים ומסעדנים הביא תפריט ייחודי המבוסס על צמחי תבלין שלוקטו בגליל ושולבו במנות צמחוניות ובשריות.

את הערב פתחנו בתפריט הקוקטיילים של "מאפו" – תפריט מגוון וצבעוני של קוקטיילים שהוגשו בכוסות גדולות ונדיבות במיוחד. בין השאר טעמנו את "פרפל גראס" – משקה יפיפה שנראה כמו גן פורח ומכיל הרבה דברים טובים כמו ג'ין, לבנדר, מרווה, אפונת פרפר סגולה, טרגון ולימון, "אפרולה" – שמלבד אפרול כולל גם טקילה, רוזמרין, היביסקוס וורדים, מוחיטו בטאצ' פסיפלורה, ו"מיסטר ג'ינג'ר" שמיקס הג'ין, סאן ג'רמיין, ג'ינג'ר אייל ולמון גראס עוטרו בשמיר.

רוח הערב הייתה כמוזכר למעלה, הארוחה הגלילית של השף קאסר נאדר והשולחן החל להתמלא בשפע של טעמים גליליים – פוקצ'ה ארוכה מעוטרת בחוביזה מהר תורען, סלט עשבים גליליים מרענן, כרובית מבושלת בטחינה עד שנעשתה כמעט פירה אבל עדיין שמרה על צורתה, עולש פראי חם – מנה שבדרך כלל לא נתקלים בה ביומיום והייתה מרשימה בטעמיה, חצילוני מנזלה בעגבניות וגרגירי חומוס, מנה שהמלצרית הזהירה שמדובר במנה חריפה, אבל בפועל היא היתה פיקנטית וגם פולניה כמוני נהנתה ממנה בלי בעיה, וגולת הכותרת מבחינתי – משולשי פיתה ערוסה, סוג של "טוסט בשר" של פיתה ממולאת בבשר טחון , בצל ותבלינים, ונאפית עד כדי פריכות קריספית ממכרת.

הצוות החייכן שדאג לרווחתם של האורחים ניקה את השולחן והחליף את הכלים לקראת המנות העיקריות שהגיעו בצלחות גדולות ונדיבות  – מוסר על מצע של פריקה ברוטב עגבניות, שהתמכרתי לטעמים המעושנים שלה, מנסף בקר וצנובר, מנה כמעט "גברית" בהוויתה ומשביעה מאד בפני עצמה, מחשה- ממולאים זעירים שמולאו באורז ונסגרו בחתיכת תפוח אדמה, מג'דרה צמחונית משופעת בבצל מטוגן שהעניק לה מתיקות ממכרת, והמנה כוכבת הערב- סיניה של כבש. השף בכבודו ובעצמו פתח את הסינייה הלוהטת, הסיר את מכסה הבצק שלה ונתן לנו להתמכר לניחוחות שעלו מהבשר והטחינה שבפנים.

אחרי כל זה בהחלט הבנו למה החיים בגליל רגועים יותר, אוכל שגורם לך לחייך כשרק רואים אותו ועוד יותר כשגם אוכלים אותו.

כמובן שבלי סיומת מתוקה אי אפשר וקיבלנו קדאיף וכנאפה, כשהקדאיף היה קצת שונה מהמוכר לנו, והיה בעצם סוג של "פנקייק" מקובל שהחביא בתוכו אוצרות אגוזים מתוקים. לצד המתוקים השף מזג קפה היישר מהפינג'אן. מרירות של קפה איכותי, מתיקות של כנאפה וקדאיף, הגליל בתל אביב.

הארוחות המיוחדות מוגשות בדרך כלל בכמה ימים רצופים, ומצטרפות למנות הרגילות של "מאפו". במסעדה ישנו גם חלל פרטי לאירועים עד 50 איש.

מאפו – מסעדת שף ים בהשראה ים תיכונית

מאפו 9 תל אביב (בתוך מלון "פרימה סיטי")

טלפון : 03-762-9002

שעות פתיחה: א – ה 18.00 – עד אחרון הסועדים.

עסקיות: א – ה 12.00 – 16.00

לאורחי מלון "פרימה סיטי" ישנה הנחה של 15% במסעדה.

גישה לנכים: יש

כשרות: המסעדה כשרה