חודש אוגוסט הוא תמיד חודש מוגזם- חופש מוגזם, שעות שינה (של הילדים) מוגזמות, שעות ערות (של הילדים) מוגזמות, חום מוגזם לגמרי, בקיצור, חודש מוגזם (אתם בטוחים שיש בו 31 ימים ? לא קצת מוגזם?)
בכל אופן, באווית ההגזמה, גם דומינו'ס מצטרפים לחגיגה וממשיכים להגזים גם את המוגזמים שלהם.
כשאנו מטיילים באירופה, אנו הרבה פעמים מבקרים בארמונות אצולה, ומתפעלים מהפאר הרב, הגנים, האומנות והיופי. עכשיו כל ההדר הזה מגיע אלינו, לא רק כדי לבקר אלא גם כדי לחגוג בו את הרגעים החשובים והמאושרים ביותר בחיינו.
פברז'ה- פטר קארל פברז'ה היה אומן שיצר את ביצי הפסחא היקרות עבור הצארים של רוסיה, ומאז הפך השם לנרדף ליוקרה , פאר, פינוק והשקעה. אלה גם המילים שמתארות את "ארמון פברז'ה " שנפתח ממש עכשיו, בסמיכות לחג האהבה היהודי- ט"ו באב, והופך כל חתן וכלה, בני ובנות מצווה, וכל מי שרוצה לחגוג, לבני מלוכה.
חודש יולי כמעט נגמר וזו הזדמנות לסקור את החידושים האחרונים בתחום הקולינריה והצרכנות, מה חדש, מה מחודש, ומה מעניין .
החדשות הראשונות מגיעות מ"אחוה" שמעצבת מחדש את הטחינה הגולמית והטחינה הגולמית המלאה. אישית, אני בן אדם של טחינה גולמית, גם לשימוש כמו שהיא, נניח כרוטב על גלידה ביחד עם סילאן (מצוין !!!) וגם להכנת ממרחי טחינה, ואני אחת ששמה המון המון טחינה גולמית , קצת מים, מיץ לימון לפי הטעם, ועשבי תיבול – בעיקר פטרוזיליה וכוסברה . בצלחת אני מקשטת קצת עם שמן זית איכותי ועם פפריקה מתוקה.
עשר שנים פעל סניף של "פיצה ביג אפל" במודיעין, עד שבעלי המקום החליטו שאין כמו עצמאות, וכך נולדה "כרמיז". ההגדרה- איטלקיה כשרה למהדרין, עם מנות מקוריות. כמה מקורי? מכירים עוד מקום שבו אפשר לאכול גם את המחבת של השקשוקה? הוזמנתי לבדוק.
זיתי "זיתא" הם אורח מוכר ואהוב במקרר שלנו (ועל הצלחת). בעבר כבר התנסיתי בהם ומאז הם נותרו קבועים ברשימת הקניות שלי.
טעמים רבים כבר טעמתי ב"אמריקן קולוני " ירושלים בעבר והוזמנתי לבקר שוב ולשמוע (וגם לטעום) מה חדש במלון ובמטבחיו, ויצאתי עם המון חדשות.
זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.
"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.
ימי החופש הגדול הם ימים שבהם כולם מחפשים איפה לטייל. איפה עוד לא היינו? איפה יש ענין לכל המשפחה?
רמלה (בA או בE בסוף- לא משנה, שתי הגרסאות מקובלות וזה ענין של הגייה ספרותית או מדוברת) מפתיעה במיוחד- בלב הארץ, מרחק שום דבר מכל מקום, יש בה כל כך הרבה אטרקציות שקשה אפילו לדעת מאיפה להתחיל.
אז הוזמנתי לטעום על קצה המזלג את כל הסודות, או לפחות חלק מהם, של רמלה ותראו כמה הספקתי:
הכל התחיל כשלקוחות של "חינאוי בוצ'ר שופ" , שקנו בשר, חיפשו גם לאכול אותו בצורה האופטימלית. כי כשחומרי הגלם מעולים, רצוי שתהיה גם יד שיודעת מה לעשות מהם.
זה נתן לשף רן דישאוני רעיון, וכך נוצר שולחן הטעימות של "חינאוי". למה הכוונה? ארוחות מוזמנות מראש, של טעימות בשרים , בתפריט קבוע במחיר של 150 שקלים לאדם, או בבחירת מנות בכל תמחור אחר לפי דרישות ובקשות, יושבים בחבורה לארוחה ארוכה וכייפית, שבה חומרי הגלם הופכים למנות מיוחדות, מגוונות, מקוריות וכמובן גם טעימות. הבונוס הוא- את כל היינות שנמצאים בחנות ניתן להוסיף לסעודה במחירי המדף.
רעיון מצוין לערבי חברים, ערבי חברה, מסיבות רווקים ורווקות, כינוסים משפחתיים שיודעים מהו אוכל טוב, ועוד .
המון אריזות קטנות נחתו אצלי השבוע, אז לקחתי לי יומיומיים לנסות את הכל וחזרתי עם מסקנות.
הראשונים המלוחים –
"חטיפי העמק" פותרים את בעיית ה"אוכלים עד שנגמרת השקית בלי לשים לב" בעזרת אריזות קטנות שמגיעות בתוך מארזים גדולים (וחסכוניים). במה בדיוק מדובר?