החלק השני של הסיור שלי באזור הצפון הקרוב מתמקד בטבע ולינה, כי יש כל כך הרבה מה לעשות באזור שחייבים לבלות בו כמה ימים, ורצוי מאד בתנאים מפנקים….
הגן היפני
תנועת ה"מקויה" – היפנים הציונים, בחרה בקיבוץ חפצי-בה כמרכז למגורים ולימוד, והביאה איתה את ארץ השמש העולה הישר לעמק, כולל גן יפני אותנטי. אדריכל גנים יפני בנה ועיצב את הגן, שמשקף את כל העקרונות שבתרבות היפנית ונותן לנו פתח הצצה רגוע וירוק במיוחד לתרבות הכל כך מיוחדת הזו.
הגלבוע, עמק חרוד, הצפון הקרוב- מרחק של שעה מהמרכז, והכל שונה. הוזמנתי לבקר ולנסות חלק מהאפשרויות הגלומות באזור, וחזרתי עם כל כך הרבה רשמים שהייתי צריכה לפצל אותם לארבעה פוסטים שונים.
החלק הראשון מתמקד בבוטיקים קולינרים שונים ותוצרתם המיוחדת.
זית רענן
כשישי אסייג (אין קשר לשלום…) פרש מהצבא אחרי קריירה ארוכה, הוא החליט שעכשיו הזמן ללכת עם הלב. והלב משך אל המעדנים- וכך מצא את עצמו ישי לומד, משתלם, מכין, מנסה ולבסוף מוציא תחת ידיו גן עדן שלם- מרקחות, ריבות, זיתים כבושים, חמוצים, מיצים, וגולת הכותרת – שמן זית איכותי.
טקילה, פלפלים, סומבררו, והמון מצב רוח, אלה האסוציאציות שעולות כשנזכרים במילה "מקסיקו". ועכשיו לא צריך להרחיק יותר מדי, בהרצליה נפתח סניף ראשון של "מקסיקלי"– מבית "מוזס" שמביא לנו אוכל מקסיקני מקורי, כמובן בליווי של טקילות ומרגריטות לתוספת השמחה.
הוזמנתי לבחון את כל החגיגה הזו, הגעתי לסניף ודבר ראשון סומבררו על הראש הוא חובה. רק אז יכלתי לבחון את הסביבה המעוצבת שכוללת שילוט ופרסומים ממקסיקו, כולל לחגים כמו סינקו דה מאיו וחג המתים, איורי קיר, וגן קקטוסים יפיפה במרכז.
לימור אורן באה מתחום המסעדנות, אחרי רקורד עשיר בניהול מסעדות כמו ג'פניקה, ג'ירף ועוד.
עודד שהרבני בא מתחום הירקנות, ליתר דיוק דור שני לחנות הירקות של הוריו, והשניים עד מהרה שילבו אהבות- גם אחד לשני, וגם למוצרים טריים, איכותיים ובמחירים אטרקטיביים. וכך נולד לפני כמה חודשים שוק האיכרים הראשון ברמת השרון, "ריחות וטעמים". כבר לא צריך לנסוע לכפר בגליל כדי לקנות ירקות טריים, או מוצרי מעדניה, אפשר לקפוץ ממש תוך דקות למרכז רמת השרון, גישה נוחה מכל מקום ושפע חנייה חינמית, ולהעמיס סלסלת קש (חייבים, זה דורש את זה!) במיטב הפרודוקטים לחווית אוכל מהנה בבית או במקום עצמו, שמגיש גם מנות לארוחות בוקר וצהרים, מעשה ידי אמו של עודד, שמתמחה בכל מה שצריך – תבשילים, ריבות, קינוחים, ומה לא.
לכולנו מזדמן לאכול אוכל מוסדי, אם זה במלונות, מסעדות, אולמות אירועים ועוד, והדרישה היא תמיד לאוכל מוקפד , טרי וטעים. כדי לדאוג לאוכל באיכות גבוהה כזו, נדרשים בעלי המוסדות לכל החידושים החמים ביותר בתחום, ולכן מתקיימת גם תערוכת "פוד אקספו" שהיא כנס מקצועי של פתרונות וחדשנות למטבח המקצועי ומושכת אליה את מיטב אנשי המקצוע מתעשיית המזון בישראל, ממסעדנים ועד שפים, מלונאים, מנהלי מזון ומשקאות, קניינים ועוד.
בכנס שנערך השבוע , הוצגו חידושים במזון, ציוד, כלי בישול, כלי הגשה וטכנולוגיות מיוחדות לענפי האירוח השונים. הכנס נערך ביוזמת Chef's Club Israel וחברת "נעמן".
אני לא יכולה לכתוב כאן על כל המציגים, בחרתי מגוון מייצג בעיני.
תשמעו, אני בן אדם של מילים- של דיבורים, של כתיבה, והרבה. חווית הכדור הפורח של "סקיי טרק" הצליחה להשאיר אותי חסרת מילים, חסרת נשימה ובעיקר מוקסמת.
אבל נתחיל מההתחלה.
הוזמנתי ל"חוויה של פעם בחיים" וההתחלה היתה בשעת לילה מאוחרת, או בוקר מוקדמת, כשהגענו לנקודת המפגש בתחנת דלק בצומת "נעורה" , ומשם נאספנו על ידי רכבי שטח לנקודת ההמראה. במקום חיכו לנו כרבוליות, שתיה חמה ומאפים, וגם אמיר שמר, ששימש בתפקיד הטייס שלנו והוא גם הבעלים של "סקיי טרק" ויש לו את המקצוע הכי כייפי בעולם. קיבלנו הסברים על התהליך- ניפוח הכדורים בעזרת מאווררים תחילה ואז אש בהמשך, איך מתבצעת הטיסה, וגם פרק חשוב בהלכות "מצב נחיתה" שבו צריכים לאחוז בידיות ולכופף את הברכיים.
כשאנו יוצאים לבילוי, אנו רוצים להנות בכמה שיותר חושים, ולחוות חוויה שכוללת הרבה דברים מעניינים וכייפים.
שילוב של קולינריה ומוסיקה מהווה מתכון מנצח, ומתכון כזה קיים בתל אביב כבר 23 שנים, ועדיין מוביל בגדול. מדובר במועדון ה"פאנץ' ליין" שמשלב מסעדה בשרית כשרה, עם מלצרים מזמרים, שגם משרתים את הסועדים וגם פוצחים בשירה מקצועית ומקסימה.
הגענו ל"פאנץ' ליין" בערב חורפי קריר, הושיבו אותנו במקומותינו (ורצוי מאד להזמין מקום מראש כי המועדון נתפס על ידי חבורות רבות, אם עצמאיות ועם כחלק מערב חברה למשל או אירוע) והאקשן התחיל. המלצרית שלנו הציגה את עצמה, חילקה תפריטים והביאה כוסות יין, ואז עברה לכובע השני, והצטרפה לחבריה המלצרים שעלו לבמה והחלו בשירים מכל הזמנים.
לפני כחודשיים ביקרתי בCARMI'S וגיליתי את הפנינה האיטלקית המתוקה הזו במודיעין, עם מנות מיוחדות- גם מבחינת הטעמים וגם מבחינת הפרזנטציה, והלב הגדול של הצוות. ומסתבר שהם לא שוקטים על השמרים ומוסיפים עוד אקסטרה לתפריט- והפעם לווא דווקא תוספת אכילה (למרות שיש המון כאלה) אלא משהו לנשמה- קונספט של הופעה משעשעת ומרתקת, ביחד עם מזנון איטלקי כיד המלך.
לכל אחד יש את ההעדפות שלו ב אלכוהול, ולמרות שיש מגוון אדיר של אפשרויות, בסוף כולנו נדבקים ל"וודקה רד בול" המוכר, או להעדפה שלי – וודקה עם אשכוליות אדומות. מתישהו זה נעשה משעמם. איך מגוונים?
אפשר לקחת קורס ברמנים ולהתמחות, אבל יותר פשוט לקחת פחית של TOUCH-
מבית TOUCH Y&U, שמתבל לנו את המשקה במבחר טעמים.
YES בהחלט לא שוקטים על השמרים, והרבה הפקות חדשות וסדרות עולות למסכים ומבדרות לנו את הקיץ.
הסידרה החדשה והמסקרנת היא "ג'וני ואבירי הגליל" שביים דני רוזנברג, והוא היה גם אחד מיוצריה ביחד עם תום שובל. המפיקים הם "יולי אוגוסט".
ובחום של הקיץ – מה יותר טוב מחבורה של חתיכים שלא לובשים הרבה (בנים, תרגעו, יש גם בנות יפות…).
מי זה ג'וני? מהי העלילה?