(קרדיט לצילום המוצרים – בועז נודלמן)
לא משנה אם תקראו לזה "על האש", "מנגל", "גריל" או "ברביקיו" – בשרים צלויים על האש הם מנה אהובה על כל הגילאים והטעמים. אבל גם השף המהולל ביותר לא יצליח להפיק מנות בשר טעימות ללא חומרי גלם איכותיים.
כשאנו רוצים להכין מנה "על האש" אנו ניגשים לאיטליז או לקצביה ומבקשים לפי הנתח "תן לי אנטריקוט, תן לי שייטל" אבל אף אחד לא מבטיח לנו שהנתח יגיע תמיד מאותו ספק איכותי, כך שיש מצב שבו בפעם אחת תצא לנו מנה מופלאה ובפעם השניה מנה מאכזבת.
כבר חמישים שנה שבורגראנץ' מלווה אותנו- מהסניף המיתולוגי של אולסי פרי בדיזנגוף, דרך הרוטב הממכר של "ספרדי" (רצוי "ספרדי כפול") ועד לדילמה של כל אחד ואחת שמחזיקים ביד "שוקופאי" ומתלבטים אם לנגוס עכשיו למרות שזה חם בטירוף או להתאפק. רמז- שווה להקריב את הלשון בשביל המתוק הפריך הזה.
אם יש נוסחה מנצחת, למה לא להמשיך?
ביסלי ורשת מסעדות BLACK כבר ייצרו בעבר שיתוף פעולה טעים במיוחד ועכשיו חוזרים במהדורה מיוחדת –
ביסלי בלאק בורגר T-REX ואח של ביסלי CRUNCHY STICKS.
כדי להשלים את החוויה גם מהצד השני, במסעדות "BLACK" יוגשו מנות מיוחדות המשלבות ביסלי, כך שאפשר להינות גם בבית וגם במסעדה.
כשאומרים לי שהמבורגר מסוים הוא "אחד מעשרת ההמבורגרים הטובים בעולם" (לפי "ביזנס אינסיידר"), וכשרשת זוכה בפעם העשירית ברציפות בתואר "ההמבורגר הכי טעים בתל אביב" ("טיים אאוט") אז ברור שאני חייבת לבדוק במה מדובר.
בארצות הברית משאיות האוכל מוכרות ואהובות בכל מקום בו הן עוצרות. למעשה הסועדים הרעבים כבר ממתינים במקום שבו המשאית עתידה לעצור כדי לאכול את המנות האהובות עליהם. התפריט המוצע במשאיות כאלה הוא מגוון ויכול להיות אמריקאי קלאסי לצד אסיאתי, לטיני או מקסיקני. המחיר הנוח וההגשה המהירה, מתאימים מאד לאורח החיים התוסס של האמריקאים.
בישראל לעיתים אנו שומעים על יוזמות להבאת סגנון האכילה של משאיות האוכל אבל הבירוקרטיה הישראלית מקשה מאד על היזמים. הדבר הקרוב ביותר שיש לנו כאן, בלב תל אביב, היא "טראק דה לוקס" – מסעדה בסגנון משאית אמריקאית (שהיא רכב אספנות נדיר הממוקם ממש בתוך המסעדה ומעורר תהיות איך הביאו אותו לשם), שבה (ובמטבח שמאחוריה) מכינים מנות אמריקאיות קלאסיות של המבורגרים, תוספות מטוגנות, נקניקיות בעבודת יד, צלעות, וכמובן קינוחים.
למסעדה חלל פנימי וחלל חיצוני, והיא כולה מעוטרת באלמנטים המתכתבים עם המשאית כמו פחיות דלק, קקטוסים ושיבוצי משולשים בצבעים מקסיקניים אופייניים.
אחרי לגימת בירה קרה התפנינו לבדוק את התפריט וגילינו שכאן אין חוכמות, עידן ה"תן לי סלט עלי קייל עם מיץ נבט חיטה" פסח על המקום וטוב שכך, ובמקומו יש בתפריט מנות שלא מתנצלות על סוכר, שומן וכל מה שכל כך טעים בפה, בלב ובנשמה.
הקשבנו להמלצות המקום ובחרנו במנות עיקריות של "טריילר טראש בורגר" – המבורגר הכולל קציצת בקר במשקל 180 גרם, שנושאת עליה בגאון בייקון של חזיר או טלה, גבינת צ'דר, ירקות ורוטב טראש. כששאלנו מהו בעצם "רוטב טראש" הסתבר שהוא אחד מתוך שפע של רטבים מיוחדים שהומצאו במקום וייחודיים לו. במקום יש גם מעשנה המפיקה את מנות הבשר המשובחות.
לצד ההמבורגר בחרנו גם במנה של צלעות חזיר (יש אפשרות גם לבקר), שהוגשה עם צ'יפס ושלושה רטבים.
אוכל רחוב, בעיקר כשמדובר בהמבורגרים וצלעות, הוא אוכל חושני שנאכל בידיים בלי לעשות חשבון למראה הפנים או האצבעות. מותר ואף מומלץ ללקק את האצבעות כדי לא להפסיד את הטעמים עד תום. השף של "טראק דה לוקס" יודע להתאים את התוספות והרטבים כך שהתוצאה היתה המבורגר עסיסי שבשרו האיכותי הורגש בכל נגיסה, וצלעות שנתנו כבוד לטעמי הבשר והיו עטופות במעטה קריספי מבחוץ ובשר נימוח בין הצלעות.
לצד המנות הוגשו סלט קולסלואו מסורתי, כדי שבכל זאת נוכל להגיד ש"אכלנו ירקות בשביל הבריאות" ומנת "מק אנד צ'יז" שבהמלצת המקום נבחרה בגירסה המצופה בפירורי בייקון. למרות שהעיקר היו הצלעות, הפסטה בהחלט נתנה פייט ושילבה את רכות הגבינה עם הקרנצ'יות של הבייקון.
בעוד השולחנות לצידנו מתמלאים בחובבי אמריקה (ולצערי לא היה כבר מקום בבטן לטעום עוד מנת דגל של "וופל אנד צ'יקן" ברוטב חמאת צ'יפוטלה ודבש) הגענו לקינוחים.
בתפריט של היום היו שני סוגי קינוחים. האחד "נמסיס" – עוגת שוקולד נטולת גלוטן ועשירה בשוקולד, ברוטב קרמל מלוח, והשני "קראק פאי" שההסבר שלה היה שזו "עוגה עם המון חמאה שכל מי שטועם טוען שהיא ממכרת כמו קראק".
לשולחן הגיעו שתי פרוסות עוגה נדיבות, וחיסלנו את שתיהן תוך התלבטות מי מהן טעימה יותר. לא הגענו להסכמה. עוגת השוקולד היתה עשירה ומושחתת ואוזנה על ידי המליחות של הקרמל, וה"קראק פאי" הוא יציאה גאונית שאסור להחמיץ.
החלטנו לא להחליט.
"טראק דה לוקס" – רחוב בן עמי 13 תל אביב (מול קולנוע "חן" על הכיכר).
טלפון: 03-6296363
שעות הפתיחה: 12.00 – 23.30, שבעה ימים בשבוע.
גישה לנכים: יש
מנות ילדים: יש
עסקיות: בימי החול מ12.00 – 17.00 הנחה של 30% על כל התפריט
המסעדה איננה כשרה.
(קרדיט לצילום למעלה- צילום זרמון)
כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם התגעגעו ל"סיר הבשר". כשארגונים חברתיים מנסים לעזור לעניים הם מפרסמים "אמא , הבטחת לנו עוף לשבת". בשר הוא סמל לשפע, לעושר קולינרי ולשובע, ועם כל הכבוד לטרנדים הטבעוניים/ צמחוניים, בשר נשאר אחד המאכלים האהובים ביותר על הישראלים, אם בתוך פיתה ברחוב או במסעדת ברביקיו יוקרתית.
אחד המנהגים הישראליים ביותר הוא ה"על האש" ולא משנה אם הוא מכונה "גריל", "ברביקיו " או כל שם אחר, בסופו של דבר מדובר בנתחי בשר שונים שמונחים על אש (או על גז) ונצלים בדרגות הכנה שונות, לפי הטעם.
פארק פרס בחולון הוא מקום שתמיד כיף להגיע אליו, בעיקר אם אתם עם ילדים. יש בו אגם שאפשר לשוט בו, רחבה שאפשר להתרוצץ עליה, וכשרעבים, יש גם אופציות קולינריות מעניינות.
אחת הכוכבות הגדולות בפארק פרס היא "גורדוס" ולא בכדי. בעידן שבו מנסים להלביש עליך רגשי אשמה כל פעם שאכלת איזו פולקע, או אם חס ושלום אכלת שתי קוביות שוקולד ברצף, כיף לבוא למקום שבו אפשר להתפרע, להגזים ולחגוג. הכל בגדול, הצבעוניות, המנות, המגוון, ומעולם לא היה כיף יותר לחזור ולהיות ילד.
המסעדה המעוצבת כדיינר אמריקאי יושבת מול האגם ואפשר לאכול ולהביט החוצה דרך הזכוכיות, או לשבת בחלל חיצוני שממוקם ליד ה"טראק בר" שגם הוא חלק מ"גורדוס" ובו אפשר ליהנות מהשירות באוויר הפתוח.
המוטו של המסעדה הוא אמריקה ובעיקר הטלוויזיה והקולנוע, מה שמסביר מדוע הרבה משמות המנות מבוססים על משחקי מילים מהתחום, כמו קינוח בשם "נטליה אוריאו" (שמכיל עוגיות אוריאו), "יה ווארדי" להמבורגר כבש עם עמבה, "אלן דלון" לקציצה בסגנון צרפתי ואיך אפשר בלי מנת פיש אנד צ'יפס המכונה "פישנזון?
ב"גורדוס" ההיוועצות במלצר היא ממש חובה שכן הרבה פעמים התפריט נותן רק רמזים מסתוריים להפתעות השונות המסתתרות בתוך המנה- מהיכן מגיע הצבע של הלחמניות הצבעוניות ? (תשובה- צבעי מאכל טבעיים בלבד), ומהם אותם "שיגועים שוקולדיים" או " שלל אפקטים מיוחדים"?.
וזה בדיוק מה שעשינו כשקיבלנו את תפריט הקוקטיילים ורצינו לבחור משהו שלא יהיה מתוק (כי ידענו מה מחכה לנו אחר כך…). המלצר הציע את "FIVE OCLOCK" – קוקטייל על בסיס רום מתובל, מי וורדים, מחית אפרסק, מיץ אננס, קרם קוקוס ולימון ו….כן, ה"אפקטים המיוחדים".
כשהקוקטייל הגיע לשולחן גילינו מהם ה"אפקטים"- כצפוי משמו, הקוקטייל הוגש בקומקום תה קלאסי, כשה"אדים המהבילים" שיצאו ממנו היו בעצם אדי קרח יבש. המשקה עצמו העיר לנו את בלוטות הטעם והכין אותנו למה שמצפה לנו.
קוקטייל נוסף הפתיע אותנו מאד. מדובר ב"סבתא זפתא" וכשקיבלנו אותו, כוס גדולה מעוטרת בתסרוקת שלמה של "שערות סבתא" היינו בטוחים שמדובר בפצצת מתיקות. בפועל זה היה קוקטייל של בירה הייניקן עם סירופ פסיפלורה, לימון סחוט וכאמור כל הקישוט מלמעלה. הקוקטייל היה חמצמץ, והיה כיף לתלוש חתיכת "שערות סבתא", להשאיר בפה ואז ללגום את המשקה.
אחת מגאוות המקום היא ההמבורגרים וכל המחלקה הבשרית, אבל גם למי שלא רוצה או לא נוהג לאכול בשר, יש שפע של פתרונות, שאחד מהם הוא מנות דג.
לשולחננו הגיעו שתי מנות עיקריות-
ממחלקת הדגים – "אריסה/ בלאק סלמון" – קציצת סלמון בלחמניה שחורה (אפשר גם בלחמניה רגילה), עם מיונז לימון כבוש ואריסה, סלט מלפפונים, בצל ובצל ירוק, וממחלקת הבשר- "או-לה-לה" – בורגר (220 גרם) בהמלצת המקום במידת עשיה מדיום, בתוך קרואסון חמאה טרי עם מיונז, חסה, עגבנעיה, בצל מטוגן בצ'ילי מתוק, צ'דר, חזה אווז וסלט ביצים.
שתי המנות הוגשו בתוספת צ'יפס תפוחי אדמה ובטטה, כשיש גם אופציה לתוספת תפוח אדמה אפוי או סלט קיסר חלבי. זוכרים את ה"מוגזם" מפסקת הפתיחה שלי? שתי המנות היו גדולות, משביעות, ומפוארות. לשולחנות לידינו הגיעו מנות אחרות שכללו מגדלים של טבעות בצל, קציצות, שפע רב של תוספות ועוד היד נטויה.
ואז… אז הגענו להגזמה האמיתית – הקינוחים. שמה של "גורדוס " כשילוב של דיסנילנד ולאס ווגאס של הקינוחים כבר יצא למרחוק, תפריט של קינוחי ענק שמספיקים בשקט לארבעה עד שישה סועדים וכוללים את כל המילים המפתות "קצפת", "גלידה", "שוקולד" , "ברולה" , "מאפה" ועוד מילים ששייכות למילון ה"פוד פורן", תפריט נוסף של שייקים (כולל אלכוהולים) שמקושטים בכל מה שאפשר וגם כמה שאי אפשר… וגם…. תפריט סודי..
תפריט סודי? כן. מסתבר שבאפליקציה של "גורדוס" יש תפריט סודי שצריך למצוא על ידי רמזים המסופקים במסעדה. מגיעים, מקבלים רמזים, מוצאים את התפריט הסודי ורק מי שמוצא תפריט זה יכול להזמין מנות מיוחדות שיוציאו לכל שאר הסועדים את העיניים.
אנחנו הלכנו על הקלאסיקות של המקום- השייקים, ובחרנו "פילי צ'יז קייק" – מילקשייק בטעם עוגת גבינה עם קצפת, פרוסת עוגת גבינה , טוויל קרמל ורוטב ריבת חלב, ו"שוקו בלאסט" (שהאמת, בתור שוקוהולית אפילו לא הסתכלתי במה שיש ברשימה, השם כבר הספיק..), שכלל שייק קרם ברולה עם חצי בית שוקולד במילוי קרמי, קינדר בואנו, פירורי עוגיות אוריאו, ביגלה מלוחים, ו"ימבה רטבים" ואולי אני עושה כאן ספויילר אבל בתוך כוס הזכוכית הענקית הסתתר עוד "גביע גלידה" קטן, ממולא אף הוא, סוג של "בבושקה "של קינוחים.
בזמן ששהינו במקום היו שתי קבוצות "יום הולדת" לידנו- אחת של מבוגרים שחלקו קינוח ענק והשניה של ילדים שהגיעו עם בלונים, סרטים וכל מה שצריך. והאמת כן, "גורדוס" הוא יום הולדת כל השנה!
"גורדוס" – מסעדת המבורגרים
מתחם לה פארק, שד' ירושלים ,חולון.
חנייה חינמית ובשפע.
שעות פתיחה- ימים א-ה 2.00-17.00, ובשישי-שבת 02.00-12.00.
גישה לנכים- יש
מחיר ארוחה ממוצעת- 80 ₪
המסעדה איננה כשרה.
טוב, בדרך כלל אני מכתירה כל פוסט שלי בכותרת מבדרת או משחק מילים, אבל במקרה של " המסעדה אקספרס" בחרתי פשוט להשתמש בסלוגן שטבעו בעלי המקום- אמיר בן שטרית ושמוליק שחם (שהוא גם השף) – "לא מחיר פתיחה- קונספט".
זוכרים את הסרט "רטטוי" בו הגיבור כונה "העוזר הקטנטן שלי"? במסעדת "קמפניה" החדשה בראשון לציון , אפשר למצוא הפתעה מיוחדת ,שעונה בדיוק על ההגדרה הזו… סקרנים? תיכף, תיכף…
קודם הרשו לי להציג בפניכם את האחות הבשרית החדשה שנולדה ל"סורנטו" החלבית. שתי האחיות הן ברמת כשרות מהדרין (הרב מחפוד) והן פנינה קולינרית על מפת האוכל של ראשון לציון והסביבה (וכשביקרתי אמש גם נתקלתי בזוג סועדים שהגיע במיוחד מבאר שבע כדי לחגוג יום נישואין במקום).
אם ננסה להזכר בחתונה האחרונה שהיינו בה, סביר להניח שהדבר הראשון, עוד לפני מעצב שמלת הכלה והאיש שהפריח את היונים או הזיקוקים, אנחנו נחשוב על האוכל. האוכל בחתונה, או בכל אירוע אחר, הוא הדבר שבולט ביותר, ויכול לבנות או להרוס אירוע. לא חסרים אירועים שבהם היה אוכל לא איכותי, שהרס את מצב הרוח של האורחים אפילו אם הכלה היתה יפיפיה, או לחילופין אוכל טוב אבל בכמויות של דוגמיות שהשאיר את האורחים מתוסכלים.
