מלחמות, נדודים, דתות – אם יש דבר נצחי אחד הברור לכולם זו האהבה. אהבה אמיתית אינה נעצרת על ידי שום כוח, גם לא אירועים הסטוריים גדולים, גם לא על ידי מכשולים, היא תמיד תהיה שם.
והאהבה בספר המרתק של מאיר חסדאי "המלאך מאיסטנבול" היא כזו, וככזו ברור שהיא תסתבך כשיש שלושה אנשים בלב, וכשהעולם סביבם סוער.
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
בפוסט הקודם סיפרתי על אפשרויות שונות לסיור בירושלים בכל ימות השנה.
עכשיו, כשחופשת פסח מתקרבת, והילדים בבית בערך שמונים ימים ברצף, אין כמו ירושלים – נסיעה קצרה, מזג אוויר נפלא, והמון אפשרויות בילוי לכל טעם, לכל גיל ולכל מצב, שיספיקו לכל ימות הפסח ויותר.
אז מה יש לנו בפסח?
ברובע היהודי במהלך ימי חול המועד, 21-24 לאפריל 2019 מציעה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי אטרקציות שונות בחבילות משולבות ומוזלות לכניסה לאתרים ולפעילויות השונות.
הכרטיס המשתלם ביותר הוא כמובן כרטיס "הכל כלול" משפחתי, שבמסגרתו אין הגבלת ילדים והוא עולה 97 שקלים בלבד לכל המשפחה, לסיורים מודרכים בבית הכנסת "החורבה", "הרובע ההרודיאני" והבית השרוף המחודש (שעליו אפשר לקרוא בפוסט הקודם שלי) כמו גם לקבל את ערכת המשחק "בקצב הרובע" במתנה.
כשאנו מטיילים בעולם, בעיקר במדינות כמו אירופה או ארצות הברית, אנחנו תמיד מבקרים במוזיאונים הענקיים שבהם תערוכות אומנות או טבע, מדע או ארכיאולוגיה. ומה אצלנו? חופשת הסוכות היתה עיתוי מצוין לעלות לירושלים ולהגיע אל המוזיאון הגדול והחשוב בישראל- מוזיאון ישראל בגבעת רם. היו לנו קרוב לחמש שעות, ואחרי שקראנו שיש במקום יותר מחצי מליון פריטים, הבנו שאין סיכוי לראות את הכל, אפילו לא את הרוב , ובעזרת עיון באתר האינטרנט, וייעוץ סימפטי מאד של עובדות עמדות המודיעין, בחרנו את הפייבוריטים שבהם נרצה להתמקד.
בגדול החלוקה היא לשלושה חלקים- אגף הנוער (והכניסה בסוכות לילדים היתה חינמית), אגף התערוכות הקבועות, ואגף התערוכות המתחלפות.
כשאנו שומעים את המילה "יער" הקונוטציה הראשונה היא בדרך כלל אגדות האחים גרים, שבהם הנסיכה הולכת ביער ופוגשת נסיך או גמדים או זאב רע ותמיד הסוף טוב. העלילות של האגדות תמיד מתרחשות באירופה, וגם הדמיון שלנו מפליג לשם- בקתות עץ עם שלג על הגג ואח בוערת ומחממת. מוטיב העץ תמיד עושה אווירה רומנטית וקסומה.
אבל למה להרחיק עד אירופה כשאירופה זה כאן, ממש שתי דקות מכל מקום, ב"מעלה החמישה" ליד ירושלים? הנה הסיבה (ובסוף הפוסט יש גם הפתעה מיוחדת לקוראים!!).
ימי החופש הגדול הם ימים שבהם כולם מחפשים איפה לטייל. איפה עוד לא היינו? איפה יש ענין לכל המשפחה?
רמלה (בA או בE בסוף- לא משנה, שתי הגרסאות מקובלות וזה ענין של הגייה ספרותית או מדוברת) מפתיעה במיוחד- בלב הארץ, מרחק שום דבר מכל מקום, יש בה כל כך הרבה אטרקציות שקשה אפילו לדעת מאיפה להתחיל.
אז הוזמנתי לטעום על קצה המזלג את כל הסודות, או לפחות חלק מהם, של רמלה ותראו כמה הספקתי:
כשאומרים לנו "הרצל" יש לנו בדרך כלל אותן אסוציאציות – חוזה המדינה, זקן ארוך , השענות על מעקה של מלון בשוויץ, "מדינת היהודים", ומי שמעל גיל ארבעים גם זוכר את השטרות בשווי מאה לירות ישראליות, שעוטרו בתמונתו המרשימה של בנימין זאב הרצל.
