ארכיון

או-מא-מי- בית לטעמי!

בכל תרבות, בכל מקום, לב הבית הוא תמיד המטבח. המקום שבו נפגשים לסיפוק הבסיס האנושי- התזונה והחברה. מקום שמשדר את הקשר העמוק ביותר בין בני הבית , האכילה וה"ביחד". בשנים האחרונות הכנת האוכל הפכה לא רק למשהו של עקרות בית או של "השניצל שמכינים כשהילד חוזר מבית הספר" , וגם לא משהו לשפים ומומחים בלבד, אלא לתחביב מהנה לכל הגילאים והמינים , שעושה טוב על הלב גם לבשלן וגם לאורחיו שנהנים מהתוצרים. כמובן שהתופעה לא נעלמה מעיני הטלוויזיה וכך גל של תוכניות בישול וערוצי אוכל השתלט על המסכים, כשכולם מכינים מטעמים, נזכרים במנות מבית סבתא ורוקחים "מנה קלאסית עם טוויסט" משלהם.

להמשיך לקרוא

דורות- הדור החדש של התיבול.

אני מאד אוהבת עשבי תיבול. במקום שבו אישה שמחה לקבל זר פרחים, אני מאד שמחה לקבל זר כוסברה. אממ-מה? בגלל שאנחנו מעט אנשים בבית, כל פעם שאני קונה צרור עלים, אנחנו משתמשים בערך בשליש, מנסים לשמור על השאר בעזרת כל מני עצות סבתא כמו נייר סופג, איחסון בקופסאות מקופסאות שונות, קיצוץ, מה לא, והתוצאה- כפולה- גם העלים נובלים ומוציאים ריחות דביקים ולא נעימים, וגם כשצריך- אין, למרות שהיינו בטוחים שיש בבית .

להמשיך לקרוא

לאנץ' בוקס- בריאות בתוך ומחוץ לקופסה.

אנחנו אנשים עסוקים- אנחנו עובדים, אנחנו בדרכים, יש לנו ילדים ותחביבים, ומעט מאד זמן נטו בבית. אז אולי בסופשבוע כשיש לנו זמן, משקיעים בארוחה שיכולה להיות בריאה וטובה, אבל מה קורה בשאר השבוע? למי באמת יש זמן (וסבלנות) להתקין ארוחה בריאה, כשהרבה יותר קל לקפוץ לשווארמיה הקרובה?

להמשיך לקרוא

"קולינריה 2017" – החידושים והטעמים.

תערוכת "קולינריה" שמתקיימת מדי שנה במלון "דן פנורמה" היא שם דבר בעולם הקולינריה, וכל המי ומי מהתחום מגיעים להשתתף, להתרשם וללמוד. הדוכנים הרבים והמגוונים , והפנאלים המרתקים מאפשרים הצצה לחידושים האחרונים, וזה תמיד מפתיע ומרתק.

גם השנה ניתן היה למצוא בתערוכה רעינוות מעניינים (וטעימים).  אני מביאה כאן מבחר מהדברים שמהם התרשמתי ביותר, כי אי אפשר להעביר את הכל, או שהפוסט הזה יקח חמישים עמודים בערך…

להמשיך לקרוא

פסטיבל "ירוק ולא רחוק" – הטבע ממש ליד הדלת.

בישראל יש המון מה לראות, לטעום, לחוות. הבעיה- לא תמיד יש לנו אפשרות להעמיס את כל המשפחה על הרכב בחמש בבוקר, כדי לנסוע כמה שעות בפקקים ולראות פרחים או לטעום מנות מיוחדות.  פסטיבל "ירוק ולא רחוק" מוכיח לנו שיש הרבה אפשרויות ממש קל"ב. כמה קל"ב? שעה מתל אביב. זה הכל, ומגיעים לאזור שפלת יהודה שכולל את המועצות האזוריות שפיר, באר טוביה, יואב, לכיש, גזר ואת העיר קריית גת, ומוצאים המון אוצרות, שעכשיו גם מרוכזים בסופי השבוע בין התאריכים השני למרס (ממש אוטוטו) והשמונה עשרה בו. במשך ארבעה סופי שבוע יש שפע של פעילויות, מסעדות, אטרקציות והרבה כיף לכל הגילאים. רוצים דוגמה קטנה? בסוף השבוע הראשון למשל, בתחילת מרס ניתן להשתתף בסדנאות "שיאצוגה" יפניות, לדון על תרבות ב"אנזו", להשתתף בג'אם מוסיקה חיה בנתיב הל"ה, לטעום יינות ב"יקב מרשה", ללמוד על גאולוגיה בביתו של אריה איתמר בבית ניר, לבקר בבוסתן שושן ואיך אפשר לא לטבול במעיינות חמי יואב ולהתפנק בספא "אקויה"?  למשל בסוף השבוע השלישי (13 למרס – שושן פורים)- "מירוץ למליון" של משפחות עם תחרויות אתגריות, סיורים מודרכים של מדרשת הדרום, ביקור בנמל אשדוד, משחקי נווטים לכל המשפחה, וחוויה מתוקה במיוחד ב"בן אנד ג'ריס" בבאר טוביה שם יתקיים הפנינג חגיגי עם בועות סבון, מוסיקה ובונוסים של כדורי גלידה למחופשים, ועוד הרבה.

להמשיך לקרוא

ט"ו בשבט טעים ובריא עם "תבואות"

עד לא מזמן, כשהיו אומרים לי "משמש מיובש" הדבר היחיד שהייתי רואה מול העיניים זה משהו כתום זרחני, במרקם של קטיפה ובטעם לוואי גופריתי שאיכשהו כוסה בהמון סוכר, לא ברור מה הלך שם.

לכן פשוט העדפתי להעמיס פירות טריים בלבד בט"ו בשבט, למרות שזה דפק לי את מתכון עוגת הפירות היבשים שפעם אהבתי להכין.

להמשיך לקרוא

פרי FREE- טעמים חופשי חופשי

אני מודה, עד שלא טעמתי את חטיפי הפירות המיובשים של "פרי FREE " לא ידעתי כמה פירות הם מתוקים ומענגים ממש כמו סוכריה. על מה מדובר?  ב"פרי FREE" לוקחים פטנט שעובד על אסטרונאוטים בנאסא כדי שיקבלו מזון עם מיטב היתרונות התזונתיים, והופכים אותו לנגיש לכל אחד מאיתנו. מה הכוונה? בלי להכנס להסברים ממש ארוכים- פירות טריים שעברו סינון מחמיר נשטפים, מקולפים ונפרסים ואז מוקפאים ומאודים באיטיות בוואקום בטמפרטורה של 30 מעלות. התוצאה? הפרי מאבד את הרוב המוחלט של הנוזלים שלו מצד אחד, וגם מפסיק את התהליכים שגורמים לריקבון, ואז אנו מקבלים פרי מיובש שהוא גם טעים, גם פריך, גם מהווה ריכוז של כל היתרונות הבריאותיים שלו, וגם נשמר לזמן מאד ארוך- אפילו שנתיים.

להמשיך לקרוא

שמנא- הרבה יותר מבית בד.

הגענו ל"שמנא" בערב חורפי נעים, האש דלקה באח, היין החם שימח לבב אנוש, והסיבה? טעימות של סיום המסיק, של השמן הסופר מצוין של השנה. חמישה סוגי שמן זית חיכו לנו על השולחן  –

להמשיך לקרוא

טעים בעמקים חלק א –

הגשם יורד ומרווה את האדמה וארץ ישראל מתכסה בירוק של פריחה ולבלוב. השמש יוצאת והשמים מתבהרים, כל התנאים המושלמים לטיול בעמקים. ועכשיו יש גם סיבות נוספות לטייל בעמק- בין התאריכים 29 לינואר עד 11 לפברואר מתקיים בפעם השלוש עשרה (בר מצווה!!) פסטיבל "טעמים בעמקים"  ולא להאמין כמה דברים הוא כולל בתוכו.

נסעתי להכיר ולטעום ממש מעט ממה שיהיה בפסטיבל, ואני בטוחה שאחזור לעמקים בפסטיבל עצמו, כי נשאר לי ממש "טעם של עוד".

להמשיך לקרוא

טעמי הקיץ של "צובה".

הרי יהודה בשעת שקיעה הם תמיד מראה מרהיב. הכרמים בהרי יהודה שנצבעים בצבעי אדום זהוב חמים הם אחד הדברים היפים ביותר, ואם יש מהם גם תוצרת מלבבת לב ושפתיים, זהו עונג טהור.

הוזמנתי לטעום את טעמי הקיץ של יקב "צובה" שבקיבוץ צובה, הרכב נסע בדרך פתלתלה מעלה מעלה עד שהגעתי לטוסקנה, סליחה, לכרמים התאומים שלה- לצובה.  עם קרני השמש האחרונות ביקרנו בכרמים, ושמענו על האדמה הפוריה, שמניבה מכל טוב, והענבים שגדלים בתנאים האופטימליים ליצירת יינות משובחים- לבנים ואדומים.  הכרמים שניטעו לראשונה ב1996, עשרה זנים שונים על אדמות טרה רוסה , מוקפים בגתות עתיקות נותנים את פריים ליקב שהוקם תשע שנים מאוחר יותר, ומאז מפיק כארבעים אלף בקבוקים בשנה, מהם מיוצאים כשישים אחוזים לאירופה וארצות הברית, כשהם נושאים את תווי האישור של האיגוד האירופי ושל הFDA. היינות נושאים גם תווית כשר למהדרין וכשרות בינלאומית.

להמשיך לקרוא