בפוסט הקודם סיפרתי על אפשרויות שונות לסיור בירושלים בכל ימות השנה.

עכשיו, כשחופשת פסח מתקרבת, והילדים בבית בערך שמונים ימים ברצף, אין כמו ירושלים – נסיעה קצרה, מזג אוויר נפלא, והמון אפשרויות בילוי לכל טעם, לכל גיל ולכל מצב, שיספיקו לכל ימות הפסח ויותר.

אז מה יש לנו בפסח?

ברובע היהודי במהלך ימי חול המועד, 21-24 לאפריל 2019 מציעה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי אטרקציות שונות בחבילות משולבות ומוזלות לכניסה לאתרים ולפעילויות השונות.

הכרטיס המשתלם ביותר הוא כמובן כרטיס "הכל כלול" משפחתי, שבמסגרתו אין הגבלת ילדים והוא עולה 97 שקלים בלבד לכל המשפחה, לסיורים מודרכים בבית הכנסת "החורבה", "הרובע ההרודיאני" והבית השרוף המחודש (שעליו אפשר לקרוא בפוסט הקודם שלי) כמו גם לקבל את ערכת המשחק "בקצב הרובע" במתנה.

להמשיך לקרוא ←

בחג הפסח כולנו מכירים את סינדרום "כפתור המכנסיים". אותו אחד שבתחילת הערב גורם לנו להראות חטובים במיוחד, ובסוף הערב מרגיש כמו חרב בבטן עד שמשחררים אותו ומרחיקים אותו קילומטרים מהלולאה שלו. (הידעתם שבעברית תקנית הלולאה הזו מכונה "אבקה", ונשמעת IVKA?)

בחגי ישראל בכלל, ובפסח בפרט הבישולים עולים הילוך וגם אנשים שביומיום מבשלים פחות, נכנסים למוטיבצייה קולינרית ומשדרגים כל מנה. הבעיה, אם לא היינו גאוני בישול לפני כן, קצת קשה להוציא עכשיו מנות מיוחדות וטעימות, ועוד להגישן לאורחים רבים.

להמשיך לקרוא ←

ב"איגרא רמא" התל אביבית החדשה, רק ארבעה חודשים וכבר מלאה עד אפס מקום, החליטו לתת כבוד לירקות . הירקות מובאים למסעדה היישר מהחקלאים בשדה, ללא תיווך של ספקים, בשיא הטריות והאיכות, והתפריט, שמודפס פעמיים ביום כדי שיהיה מעודכן, מציג מנות ירקות מגוונות לפי התוצרת האיכותית, העונתית והטובה ביותר,

זה לא סוד שהירקות הנמכרים ברשתות השיווק עוברים תהליכים רבים שאולי מאריכים להם את חיי המדף, אבל מעלימים את הטעם בדרך. אין אדם שלא מתגעגע לירקות של ילדותו, על ניחוחם, טעמיהם, הפריכות והמרקם.
לעיתים נדמה שהתרגלנו לכך, ואם אנו אוכלים ירקות זה בדרך כלל כתוספת למשהו, ולא כמוקד הענין, ולכן משקיעים בהם פחות מבחינת ההכנה וההגשה.

ב"איגרא רמא" נותנים כבוד לירקות, כמעט ממציאים אותם מחדש. הגישה הזו ננקטת גם כלפי תוצרת הים, דגים ופירות ים שמובאים היישר מהרשת אל הצלחת, במנות "עירומות" – מנות שאין בהן שום דבר מלבד הדג או פרי הים, להבליט את יופים, טעמם, איכותם וטריותם.

מה בתפריט? המשך כאן.

עוגיה. סיפור אהבה מתוק בגודל קומפקטי.

מצויין למי ש"מיישר" עוגות ולא יודע מתי להפסיק. מצוין לאחיזה ביד קטנה של ילד, ויושב נפלא בצלוחית ליד הקפה.

סידרת "קרמוגית" היא סידרה אהובה מאד על הישראלים, והטעמים שלה – קרמוגית עם מילוי קרם עשיר בטעם שוקולד, או בטעם אגוזים הם אורחים קבועים כשמארחים, במשרד, כשמפנקים חייל או ליד משקה חם.

להמשיך לקרוא ←

לאורך שנות השבעים והשמונים שידרה תחנת "קול השלום" מספינת השלום של אייבי נתן אשר זכתה לפופולאריות רבה בזכות מוסיקה חדשנית לאותה התקופה ובזכות מגישים דוברי אנגלית שהביאו ניחוח בינלאומי לישראל ומסרים הומניטריים כמו קריאות לאיסוף מזון לילדי אפריקה שסבלו מרעב. המשפט החוזר של התחנה היה "מאי שם במזרח התיכון".
זאת ההשראה שניצתה בליבו של השף אסף דוקטור כשהקים את "אייבי"- מסעדת פירות ים ודגים ים תיכונית. דוקטור החליט לקחת את קונספט מסעדת הדגים קדימה ולשם כך בנה גריל עץ ענק לרוחב כל המטבח הפתוח, ועליו מתרחש כל ה"אקשן" – הפרודוקטים הטריים הופכים למנות מרתקות, כשבתהליך ההכנה ניתן לצפות מכל זווית משולחן הבר המקיף את הטבחים.

ומה גורם לתורים הארוכים לפני המסעדה? כל הפרטים כאן.

כמו שפיצה היא לא ממש פיצה אם אין עליה פטריות, בצל, ולנועזים גם אננס , כך גם חומוס יכול להיות משעמם אם אין לו תוספות.

ב"צבר" הבינו שאין סיבה להשתעמם ומשיקים בימים אלה מבחר מנות חומוס שהמשותף להן הוא "המווווווווווןןןןןןן" תוספות. כמה המון? ממש המון. לא קישוט קטן מלמעלה אלא הרבה תוספת כך שבכל ביס ובכל מריחה מקבלים את מגוון הטעמים.

להמשיך לקרוא ←