ארכיון

לילות קיץ 1848

אני אמנם עוד לא נולדתי אז, אבל יקב "1848" שהקדים במאה שנה את ייסוד המדינה , הגיע לעולם ומאז הוא רק משתבח. היקב שמקבל את ענביו מכרמים בכל רחבי הארץ משלב מסורות ישנות עם טכנולוגיה חדישה ויוצר יינות חדשים ומפתיעים שמתאימים לכל אירוע. בפוסט קודם סיפרתי על יינות למסיבות, אירועים משפחתיים וחגיגות, והפעם החגיגה היא של כולנו- בואו של הקיץ שמסמל את החופש, השמש והאווירה הקלילה, ואין כמו יינות לבנים להשתלב, בין אם תחת שמשיה ליד הבריכה, או בצירוף שמלת ערב לארוחה חגיגית, בתיאום עם המנות השונות.

להמשיך לקרוא

"דולפין ים" – החוויה הימית (והבשרית) של ירושלים.

העיר ירושלים כבר מזמן ביססה את מעמדה כבירת קולינריה מפוארת. ניתן למצוא בה מסעדות בכל הרמות ובכל הטעמים, שחלקן כבר הפכו למוסדות וותיקים שלקוחות חוזרים אליהם עם הדור השני והשלישי.

כזו היא "דולפין ים"– מסעדת דגים, פירות ים ובשרים, שקיימת כבר קרוב לחמישים שנה, ואהובה מאד על הלקוחות הקבועים וגם על תיירים ומבקרים בעיר שמחפשים אוכל איכותי, טרי מאד, מגוון ועשיר.

להמשיך לקרוא

Ibis ירושלים- חופשה ירושלמית מושלמת.

כשמדברים על מה המרכיבים להצלחה במטבח הצרפתי, התשובה היא תמיד "חמאה, חמאה וחמאה". כשמדברים על מה המרכיבים להצלחה בתחום המלונאות, התשובה היא תמיד "לוקיישן לוקיישן לוקיישן". מיקום לא נוח עלול להפוך מלון מפואר לכזה שאין חשק להגיע אליו, כי יש הרבה "טרראם " מסביב. כשהוזמנתי לשהות במלון "Ibis" בירושלים – הבנתי כמה שהעקרון הזה נכון- כי כשאנחנו בחופשה לא ממש בא לנו לנסוע לכל מקום, לחפש חנייה ולנווט, וגם מוניות הן עסק יקר. לא סתם אומרים שבחופשות כלי התחבורה הנפוץ ביותר הוא "אוטובוס 11"- קרי, שתי הרגליים שלנו. מלון "איביס" ממוקם בצנטרום של הפיילה- בלב ירושלים, על כיכר ציון, צמוד לרחוב יפו שהוא משהו כמו ה"שאנז אליזה" של ירושלים, מרחק קצר לכל הנקודות החשובות של ירושלים- הכותל , שער יפו והעיר העתיקה, מגדל דוד, מדרחוב בן יהודה, מוזיאון המוסיקה, מעלית הזמן, בית הכנסת הגדול, ואיך אפשר בלי עשר דקות הליכה בלבד לשוק מחנה יהודה?

להמשיך לקרוא

מוזיאון ישראל – התרבות בקפסולה ישראלית

כשאנו מטיילים בעולם, בעיקר במדינות כמו אירופה או ארצות הברית, אנחנו תמיד מבקרים במוזיאונים הענקיים שבהם תערוכות אומנות או טבע, מדע או ארכיאולוגיה. ומה אצלנו? חופשת הסוכות היתה עיתוי מצוין לעלות לירושלים ולהגיע אל המוזיאון הגדול והחשוב בישראל- מוזיאון ישראל בגבעת רם. היו לנו קרוב לחמש שעות, ואחרי שקראנו שיש במקום יותר מחצי מליון פריטים, הבנו שאין סיכוי לראות את הכל, אפילו לא את הרוב , ובעזרת עיון באתר האינטרנט, וייעוץ סימפטי מאד של עובדות עמדות המודיעין, בחרנו את הפייבוריטים שבהם נרצה להתמקד.

בגדול החלוקה היא לשלושה חלקים- אגף הנוער (והכניסה בסוכות לילדים היתה חינמית), אגף התערוכות הקבועות, ואגף התערוכות המתחלפות.

להמשיך לקרוא

דארנא -הבית המרוקאי שלי

בסרט "חצות בפאריס" הגיבור עובר סף של מסעדה ומגיע עשרות שנים אחורנית. כשאני חציתי את סף הכניסה ב"דארנא" נדדתי גאוגרפית- מירושלים למרוקו- לערים הקסומות קזבלנקה, מרקש, רבאט או פס, שעטורות בכל כך הרבה קווים של יופי שלא יודעים לאן להביט.

להמשיך לקרוא

"ביער ביער, ביער נרקוד (ונתפנק)"

כשאנו שומעים את המילה "יער" הקונוטציה הראשונה היא בדרך כלל אגדות האחים גרים, שבהם הנסיכה הולכת ביער ופוגשת נסיך או גמדים או זאב רע ותמיד הסוף טוב.  העלילות של האגדות תמיד מתרחשות באירופה, וגם הדמיון שלנו מפליג לשם- בקתות עץ עם שלג על הגג ואח בוערת ומחממת. מוטיב העץ תמיד עושה אווירה רומנטית וקסומה.

אבל למה להרחיק עד אירופה כשאירופה זה כאן, ממש שתי דקות מכל מקום, ב"מעלה החמישה" ליד ירושלים?  הנה הסיבה (ובסוף הפוסט יש גם הפתעה מיוחדת לקוראים!!).

להמשיך לקרוא

ירושלים- טעימות ומזמורים בניחוח ט"ו בשבט.

בעוד שבועיים נחגוג את ראש השנה לאילנות, הגשמים הרבים  בתקופה האחרונה עוזרים לעצים לפרוח וללבלב, הארץ שופעת פירות וירקות ורק צריך לחגוג.

כשהייתי תלמידה ט"ו בשבט התמצא בהבאת סלסלות (ליתר דיוק קופסאות נעליים) מקושטות עם פירות בתוכם, שתילת עץ בגינת בית הספר והרבה שירי שקדיה. מאז זרמו הרבה מים בנהר, והיום יש אפשרויות רבות ומגוונות לחגוג את החג הכל כך ישראלי הזה.

הפעם הוזמנתי לחגוג בירושלים, ליבה הקדוש של הארץ, שמרכזת בתוכה כל השנה שפע של אטרקציות ואפשרויות בילוי לכל המשפחה, ובט"ו בשבט מוסיפה לתפריט עוד ועוד מעדנים קולינריים ומוסיקליים.

להמשיך לקרוא

"ממלכת החלבה" – אגוזים מלכותיים במיוחד.

העיתוי היה מדוייק- בדיוק חזרתי מסיור בשוק "מחנה יהודה" בירושלים כשחיכתה לי בבית הטחינה החדשה של "ממלכת החלבה" – טחינה עם אגוזי לוז מקורמלים, שמוצעת לט"ו בשבט יחד עם חלבה עם פקאן סיני.

להמשיך לקרוא

אופטימל ירושלים- להיות יפה (יותר) בעיר הקודש

זה לא סוד ששישים הוא הארבעים החדש, תוחלת החיים העולה ביחד עם איכות החיים המשתפרת, והעולם הפתוח בפני כל אחד ואחת מאיתנו, גורמים לנו לרצות להיות צעירים לנצח והרבה פעמים אנו מרגישים צעירים יותר מהמראה החיצוני שלנו, או שחסר רק תיקון קטנטן ואנו נהיה מושלמים.

העולם המודרני והטכנולוגיות החדשניות מאפשרות לנו להפוך לגירסה משופרת של עצמנו ולהרגיש טוב יותר, וזו בסופו של דבר השאיפה האולטימטיבית, כי אדם שמרגיש טוב יותר עם עצמו, גם מאושר יותר.

להמשיך לקרוא

אלומה- מאירה את ירושלים

אמצע השבוע, השעה עשר בערב. לא זמן בילויים קלאסי, ובכל זאת מסעדת "אלומה" במלון "קראון פלאזה " בירושלים מלאה עד אפס מקום. כל סוגי האנשים ישבו שם- חילונים לצד חרדים, צעירים לצד מבוגרים יותר, משפחות לצד שר בכיר ומשפחתו שישבו בחדר הפרטי בלווית שומר ראש, כולם היו שם, לטעום את מה שיש במסעדה החדשה , רק חודש וותק, של השף הכוכב מיכאל כץ. המסעדה, שמוגדרת ככשרות מהודרת ומוקפדת, איתגרה את השף כץ שהגיע מסוגי מטבחים שונים, לווא דווקא כשרים, להתמודד עם שלל חוקים והקפדות, ומתוכן הוא יצר עולם טעם חדש, שבו הוא לקח מנות אירופאיות קלאסיות, והרכיב אותן מחדש בטכניקות בישול מורכבות ואיכותיות, כמו שלמד בתקופתו כשוליה במיטב מסעדות כוכבי מישלן בבלגיה, וכמורה (הישראלי היחיד מעולם!) ב"קורדון בלו" הלונדוני.

להמשיך לקרוא