ארכיון

VOCA PEOPLE – מוסיקה שחוצה עולמות

נתחיל מהמסר החשוב ביותר – כמו בהופעת סטנדאפ, אם אתם יושבים בשורות הראשונות, קחו בחשבון שתיקחו חלק פעיל במופע. מצד שני, אולי זו בדיוק הסיבה לשבת שם.

מיהם בעצם ה"ווקה פיפל"? העלילה עוסקת בשמונה חייזרים, שלוש נשים וחמישה גברים, שהגיעו מכוכב "ווקה", כוכב מרוחק שבו כל התקשורת היא בצלילים, אחרי שנאלצו לנחות נחיתת חירום ועכשיו המצבר שלהם מרוקן והדרך היחידה להטעין אותו היא למצוא אנרגיה מוסיקלית במקום שאליו הגיעו – כדור הארץ. המשימה הניצבת בפניהם לא קלה, הם צריכים לתקשר עם בני המקום ולהבין את המוסיקה שלהם, וכיצד עושים זאת? בטכנולוגיה חייזרית כמובן שעוזרת להם "לשאוב" מבני האדם את כל הידע העולמי ולהתחיל לפרשו בדרך שלהם.

סקרנים לקרוא עוד? כאן.

"סימני דרך" – סיפורה של נעמי שמר.

"מי זוכר ומי יודע את הדרך אל ביתי, מי אשר קולי שומע הוא יבוא הביתה איתי .

ענני נוצה ממעל והשלף לרגלי,ודינדון פעמון הפלא השומר תמיד עלי"

מילים קסומות אלה נכתבו על ידי המשוררת נעמי שמר, ביחד עם עוד כאלף שירים ומנגינות שהם נכסי צאן ברזל . לכל אחד יש את השיר האהוב עליו משירי נעמי שמר אבל אין עוררין שהשיר הקאנוני ביותר הוא "ירושלים של זהב". הבעיה היתה שמשיר עוצמתי וסימבולי כזה, הוא הפך לשברון לב עבור שמר כשגילתה שהמנגינה דומה להפליא לשיר עם באסקי שכפי הנראה שמעה ונטמע במוחה בלי לשים לב.

להמשיך לקרוא

"פרס ישראל- המוסיקה, הזוכים, הזכרונות"

על במת התאטרון הלאומי "הבימה" הועלה אתמול המופע "פרס ישראל- המוסיקה, הזוכים, הזכרונות" , בכיכובם של צחי סיטון וטל ברגמן, לכבוד חגיגות שנת השבעים למדינת ישראל.

צחי סיטון, זמר בס בריטון מוביל, חיית במה אמיתית, שמופיע גם בשירי מחזות זמר ולהיטי הוליווד, מצרף אליו את זמרת האופרה (ושחקנית התאטרון) טל ברגמן, ובמשך שעה וחצי השניים סוחפים את הקהל במיטב שירי היוצרים שזכו בפרסי ישראל על יצירות ענק.

להמשיך לקרוא

"פניני המחזמר" – האוצרות המוסיקלים של לימור שפירא.

שירי מחזות זמר הם שירים גדולים מהחיים,  צריך קול מיוחד כדי להצליח לבצעם והם אתגר לכל זמר וזמרת. אחת שעומדת בצורה מדהימה באתגר היא לימור שפירא.

את לימור הכרתי לראשונה כשהתארחה במופע של הזמר צחי סיטון וביצעה עימו דואטים מרשימים. הפעם הגעתי להופעה נטו של לימור, שבמסגרתה במשך כשעה וחצי היא מבצעת את מיטב שירי מחזות הזמר מכל הזמנים, בשילוב עם להיטים של זמרים כמו אנדרה בוצ'לי ואמה שפלן.

להמשיך לקרוא

אריק איינשטין- שיר אהבה (לא) סטנדרטי

אריק איינשטין היה סמל ישראלי, בדיוק כמו כובע הטמבל, ה"סברס" ושחרור הכותל. מסלול חייו השיק לתולדות המדינה ולכל המהפכים שעברו עליה, עד מותו הטרגי ב2013.

במלאת ארבע שנים למותו משדרת YES  סידרה דוקומנטרית שמביאה את חייו ויצירתו בשישה פרקים.  בסידרה ראיונות עם כל הקאליברים הגדולים של התקופה שעבדו והכירו את איינשטיין- כמו שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, יוני רכטר, יצחק קלפטר, חיים טופול, ג'וזי כץ, ישראל גוריון, יענקל'ה רוטבליט ועוד רבים וטובים וכן סרטי ארכיון נדירים , גם של הופעות ושירה של איינשטיין וגם של התקופה והסביבה בה חי ופעל.

להמשיך לקרוא

העונה החדשה של התזמורת הקאמרית- עונג מוסיקלי.

(קרדיט לצילום- אייל הירש)

להתרווח על הכיסא, להביט אל התזמורת והנגנים, ואז האוזן קולטת את הצלילים הראשונים שלוקחים אותנו מהמציאות הישראלית הלחוצה, לעולם של פסגות מוסיקליות מכל הזרמים והסגנונות, בכלים שונים, במקצבים שונים ומתרבויות שונות, ופשוט לנדוד לעולמות אחרים ולתת לדמיון לנדוד.

 

עונת 2017/2018 היא העונה ה52 (!) של התזמורת הקאמרית הישראלית, שביחד עם המנהל המוסיקלי שלה אריאל צוקרמן, מביאה לנו תפריט ענק ועשיר של סוגי קונצרטים שונים (שלעיתים כוללים גם הרצאות או פעילויות שונות), כך שכל אחד יכול למצוא את מה שמענג אותו לשמוע.  הרשימה היא ארוכה, לא אתיש אתכם בפירוטים אבל הנה כמה נקודות עיקריות שאהבתי למצוא בתוכנית של השנה:

להמשיך לקרוא

שמח בפורים- אני ב"אטרף"!

נתחיל בווידוי- שמי שוש ואני סלסוהוליק. מכורה לסלסה ולקצב הלטיני מלידה, עם דרכון שמעיד על האותנטיות. סלסה היא מעבר לסגנון מוסיקלי- היא אהבה, היא תמצית חיים. אין מצב שמישהו, גם לא לטיני, ישמע קצב סלסה ולא יתחיל לזוז. זו מוזיקה שמזיזה אותך מבפנים. אותו דבר כמובן גם למקצבים נוספים לטינים כמו ממבו, רומבה, והלהיט התורן בארץ- הבצ'אטה.

את להקת "אטרף" הכרתי לפני שנים, בפסטיבל סלסה, והקליק היה מיידי- לאוסף האהבות שלי (ג'וני ואסקז, להקת "ואן וואן" וכמובן האלוהים של הסלסה- מארק אנטוני) נוספו חברי הלהקה שהוכיחו שגם בעברית אפשר לעשות מקצבים לטיניים משובחים.

להמשיך לקרוא

ירושלים- טעימות ומזמורים בניחוח ט"ו בשבט.

בעוד שבועיים נחגוג את ראש השנה לאילנות, הגשמים הרבים  בתקופה האחרונה עוזרים לעצים לפרוח וללבלב, הארץ שופעת פירות וירקות ורק צריך לחגוג.

כשהייתי תלמידה ט"ו בשבט התמצא בהבאת סלסלות (ליתר דיוק קופסאות נעליים) מקושטות עם פירות בתוכם, שתילת עץ בגינת בית הספר והרבה שירי שקדיה. מאז זרמו הרבה מים בנהר, והיום יש אפשרויות רבות ומגוונות לחגוג את החג הכל כך ישראלי הזה.

הפעם הוזמנתי לחגוג בירושלים, ליבה הקדוש של הארץ, שמרכזת בתוכה כל השנה שפע של אטרקציות ואפשרויות בילוי לכל המשפחה, ובט"ו בשבט מוסיפה לתפריט עוד ועוד מעדנים קולינריים ומוסיקליים.

להמשיך לקרוא

שקטק ובסקולה יוצרים את האלמנט החמישי.

חנוכה. הסמל הנצחי של חג החנוכה מלבד סופגניות הוא ללא ספק ההופעות. פסטיבלים ופסטיגלים בלי סוף. בחג הזה הכרתי מופע ששם את כל הפסטיגלים בכיס הקטן. מה אין בו? אין בו דוגמניות בלבוש מינימליסטי, אין בו אלילי נוער לרגע ופליטי ריאליטי, אין בו שואו ממוסחר עד לשד עצמותיו. מה יש בו? חוויה תאטרלית קסומה לכל המשפחה, ובאמת לכל המשפחה- בלי להתיילד, חוויה שגם לי, כאחת שאין לה ילדים קטנים, היתה מקסימה.

להמשיך לקרוא

"טריו וירטואוז" – ערב שלושה כוכבים.

כשננסי ברנדס היה מאושפז במצב קשה בבית חולים, הדבר היחיד שהוא חשב עליו היה המופע הבא, ולא סתם מופע, "טריו וירטואוז" – שני פסנתרנים בסגנונות שונים ובאמצע זמרת אופרה מרהיבה. ואחרי ההחלמה, כשהוא כמו חדש, החלום קרם עור וגידים ואמש נערכה הופעת הבכורה החגיגית ב"רידינג 3" שבה ננסי הצחיק וניגן, לאוניד פטאשקה הפליא על הפסנתר ולא רק, ואפרת רותם הרימה את הגג בקולה המענג.

אז את ננסי אנחנו מכירים- מוסיקאי מוכשר שאחראי על "הורה" ו"חי" על במת הארווזיון, על שירים של זוהר ארגוב, על פסקולי סרטים ועל מופעי בידור מוסיקליים (חלקם בשיתוף פעולה קודם עם אפרת רותם שבמסגרתו הופיעו מעל ל1500 פעם), וגם מצחיקן שלא מהסס לרדת גם על עצמו "את הקולות שפעם הייתי משמיע במיטה, אני היום משמיע כשאני מנסה לרדת מהמיטה", ואליו מצטרפים כאמור אפרת רותם – זמרת סופרן בעלת מנעד של שלוש וחצי אוקטבות , ולאוניד פטאשקה – מלחין, פסנתרן, נגן ג'ז, ומנצח, שבשנת 2000 נכלל ברשימת "מאה נגני הג'אז הטובים ביותר של המאה העשרים" על ידי המכון האמריקאי לביוגרפיות.

השלושה מתכנסים על הבמה, ביחד עם עוד שלושה נגני תופים, בס וסקסופון, ומג'גלים בין הסגנונות- מ"כרמן" בביצוע מרהיב של אפרת, שעוברת מהגירסה הקלאסית לגירסת "ניו אורלינס", ומצד שני מפליאה גם ב"היו לילות" ואיך אפשר בלי מחווה לאמה שפלן? , הסיפורים מאחורי הקלעים של ננסי ברנדס, והטירוף המיוחד של לאוניד פטאשקה שמשתולל על הקלידים ומדביק את הקהל באקשן המוסיקלי, כולל שיתוף הקהל באילתורי ג'אז, וגרסאות של "איך בטהובן ומוצרט היו מנגנים את יונתן הקטן".

תקצר היריעה מלספר על הצלילים המיוחדים של כל קטע וקטע במופע, אבל הכל ביחד מוכיח שהשלם גדול מאוסף המרכיבים, ומדובר בכשעתיים של ערב אנרגטי ומהנה במיוחד.

טעימה קלה מהערב ניתן למצוא כאן.