בכל ביקור אצל הירקן ניתן למצוא שפע של פירות, עסיסיים, בריאים וטעימים. אחד הבולטים שבהם הוא ללא ספק האגס – ששלושה זנים שלו מככבים בכל בית – הבוסק, אגס חום ששומר על צורתו גם בתנאים הקשים של צלייה או אפייה, האנג'ו הירוק והאנג'ו האדום, המלאים בטעם, עסיס ומתיקות.
בשנים האחרונות עלתה המודעות להפחתת סוכר ומלח במזון שאנו צורכים. מצד אחד אנו לא רוצים לוותר על הנוחות והכיף שיש במוצרים ומצד שני אנו מעוניינים לשמור על גוף בריא. האתגר של יצרניות המזון הוא כיצד לשלב הפחתה בסוכר ומלח, יחד עם שמירה על הטעם והאיכות של מוצרים אהובים.
ב"אסם" הרימו את הכפפה וייצרו סידרה שלמה של מוצרים מופחתי סוכר ומלח, שנמכרים לצד המוצרים הוותיקים כך שכל אחד יכול לבחור מוצר לפי טעמו והעדפותיו.
פתיתים.
מאז ימי "אורז בן גוריון" ועד היום, פתיתים היו והינם מנה מהירה, מגוונת וחביבה על כל הגילאים.
ומה כבר אפשר לחדש?
אנשים החולפים באזור כיכר רבין לא יכולים לדעת אילו סודות רוחשים תחתיהם. העיר הומה מלמעלה וכלל לא מודעת לכשפים המתרחשים כמה מטרים כלפי מטה, בעולם של שיקויים וערפילית.
הסוד הוא מושו, בר אנדרגראונד ייחודי וקסום ממש בלב תל אביב. המקום אינו מסומן וסגור מאחורי קוד סודי. רק לבעלי מזל המקבלים את הקוד, יש את האפשרות לפתוח את השער ליקום המיסתורי של דרקון המזל של המיתולוגיה הסינית.
הדלת הראשונה שחוצים היא דלת כבדה של כספת ישנה של בנק ואחריה מסתתר עולם של אפשרויות ישיבה שונות, סביב שולחנות או על הבר.
בבואינו למערת אלדין הזו בחרנו לשבת על הבר שבו נקודת התצפית הטובה ביותר לשיקויים וללהטוטים של צוות הבר.
את פנינו קיבל לירן שלאורך כל הערב ייעץ איזה משקה מתאים לאיזו מנה, שכן יש התאמות מדוייקות לשילוב טעמים אופטימלי.
כדי לרענן את החיך פתחנו בשני קוקטיילים – Tiger balm – וודקה לימון, גזר, ג'ינג'ר ואגוסטורה תפוז , ו"Ritual of a samurai' – בומביי איסט, בצ'רודקה, מלפפונים, סירופ שומשום ווסאבי.
הקונספט של "מושו" הוא בית מרקחת סיני עתיק, וכל קוקטייל מבוסס על תכונות ריפוי. בקוקטילים שלנו אלה היו הג'ינג'ר והמלפפונים. את התמציות הייחודיות רוקחים במקום, והן מגיעות בבקבוקי תרופות המטופטפות לקוקטילים השונים.
הטכניקות של הכנת הקוקטיילים משלבות עשן, טפטופים, שמנים אתריים של פירות הדר, ועוד, והן מהפנטות לצפייה.
התפריט הוא של השף עידן פרץ, השף של "ק-פה האנוי" בשיתוף בעלי הג'ספר ג'ונס , מברי הקוקטיילים המובילים בתל אביב, כשצוות הבר ממשיך וממציא משקאות על המקום להנאת המבלים. היות והאוריינטציה היא של צמחי מרפא, הרוקח דניאל אלבז, מומחה בעשבי מרפא וצמחים תרם מהידע שלו למנות ולקוקטיילים.
פתחנו במנת Dragon Yellowfin – רול של אצות נורי, טונה אדומה, אורז עגול, איולי וסאקה. גלילים מעט פיקנטיים שמתפצחים על הלשון ומפזרים עליה מרקמים שונים, מפריכות האצות ועד לעדינות הטונה.
הבאה בתור היתה הפייבוריטית שלי- Bao goose – אותן לחמניות מאודות קלילות כמו ענן, ממולאות באווז מפורק, טריאקי מעושן, קרם כבד אווז ובצל מוחמץ . יש בתפריט כמה מנות באן במילויים שונים, וניתן להזמין מנה זוגית שבה שלושה זוגות של טעמים, כך שלא צריך לריב עם בן הזוג על מי זוכה לקבל יותר ויכולים להינות מכל הטעמים. אני כאמור התענגתי על מילוי האווז המפורק שנמס על הלשון ולוטף באהבה בקרם הכבד. נגיעת צ'ילי עדינה מאד נתנה את הקיק האחרון לכל ביס וביס.
עברנו לאחד הסמלים של המטבח האסיאתי – סלט הפאפיה, עם רוטב קוקוס, בוטנים, כוסברה ורום. סלט הפאפאיה מטבעו הוא חריף. במקרה של הסלט של "מושו" ' למרות שחריף ואני לא חברים טובים, הטעמים היו כל כך נעימים בפה שלא היה אכפת לי שאיבדתי תחושה מסויימת בשפתיים. היה שווה.
המנה שסגרה את החלק הזה של הארוחה הייתה Sheg jian bao – לחמניה סינית ממולאת בדוקסל פטריות, ג'ינג'ר וברנדי שמגיעה עם קומקום רוטב כך שאפשר לשלוט על כמה חריף רוצים אותה. בצענו את הלחמניות לפי ההוראות, שילבנו מהעלים שהגיעו לצידה, שפכנו מהרוטב ונטשנו את מקלות האכילה לטובת האצבעות כדי לא לפספס שום דבר. שילוב טעמים מחמם לב.
כוסות הקוקטיילים שלנו התרוקנו והגיע הזמן לטעום עוד שניים מהם. הראשון קוקטייל שנחשב נשי יותר, Vietnam Airlines – בומביי איסט, ריבת למונגרס ומנטה, מיץ ליים, סיגליות ועל הכל קצפת שנטילי. נראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלתי בקצפת מעל אלכוהול חמצמץ, וכששתיתי אותה קיבלתי שכבה עליונה של מתיקות רכה ואז את הלגימה החמצמצה והכל התערבב בפה לחוויה ייחודית. הצבע של המשקה הוא כוכב אינסטגרם בפני עצמו.
הקוקטייל השני היה גברי יותר, אולד פאשן שניתן לבחור את מרכיביו- מבחינת האלכוהול הרצוי – וויסקי, רום , ג'ין וכו', וכן את התמצית העשבית שלו, כך שגם נוצר קוקטייל בדיוק לפי הטעם האישי וגם יש למעשה קומבינציות כל כך רבות שאפשר לשוב ולשתות ובכל פעם לקבל משקה אחר.
בתפריט הקינוחים יש שניים, האחד "קקאו יפני" – קרם שוקולד קראנץ' מאצ'ה. מדובר בקרם שנראה רך אבל כשמכניסים כפית מגלים שהוא זכוכיתי כמו קרם ברולה ומשלב טעם ענוג של שוקולד עם מרירות המאצ'ה. מומלץ לקחת כפית שכוללת את כל המרכיבים ביחד.
השני קינוח המכונה פשוט "האקזוטי" והוא כולל שני כדורי סורבה – קוקוס ומנגו, על סלט פירות עונתיים, מי יסמין ונענע. מנה מרעננת מאד, מתוקה במידה, ובעיקר- מהווה פתרון טעים לכשרות המקום שלא מאפשרת קינוחים חלביים.
לצד הקינוח טעמנו עוד שני קוקטיילים. האחד Pina pho bo – בקרדי קריטה נגרה, אננס, קוקוס, ונגיעות של בלסמי ולוונדר, המוגש בקערה עמוקה כדי שבזמן ששותים גם נושמים את האדים המרגיעים לנו את הגוף והנשמה, ועוד קוקטייל שהומצא על המקום והוגש בפרזנטציה יפיפיה כשהוא כולל ג'ין , מאצ'ה, צ'ילי, כוסברה, קוונטרו, ליקר תפוזים וסירופ שומשום.
על המקום אחראית קבוצת DNA Food Concept שמאחוריה מעל 35 שנות ניסיון ביצירת קונספטים מצליחים למסעדות וברים ומעל ל100 מקומות שונים ברזומה תוך שהם משלבים מומחים מכל תחום אפשרי- אדריכלים, מעצבי פנים, אמנים, שפים, מיקסולוגים וכל מי שיכול לתרום לאווירה ולטעמים הייחודיים.
מושו- בר אנרגראונד
פרישמן 77 תל אביב (כניסה סודית באמצעות קוד)
טלפון להזמנות – 054-7000163 (מענה בווטסאפ בלבד החל מ-17:00),
שעות פתיחה: א -ה ה' 19:00-1:30, שישי סגור, שבת שעה מצאת השבת,
מתאים ל: גילאי 25-30 וכן אירועים בקונספטים שונים.
בימי חמישי יש תקליטן המנגן סטים מיוחדים בהתאם לשעה.
HAPPY HOUR – משבע בערב ועד שמונה וחצי מבצעי אחד פלוס אחד על קוקטיילים, יין ובירה וכן קינוח חינם עם הזמנת שתי מנות.
כשרות: המקום כשר בהשגחת בד"צ בית יעקב.
שנות השמונים. בכל בית קפה המכבד את עצמו מציעים מנות פטריות, כשאחד הכוכבים הוא ללא ספק ה"בלינצ'ס פטריות". המתכון? לוקחים עלי בלינצ'ס, שופכים עליהן פטריות מקופסאות שימורים, מעליהן שכבה עבה של גבינה צהובה והופ- לתנור.
מי בכלל הכיר פטריות טבעיות? שמענו עליהן רק בסיפורי האגדות על היערות האפלוליים שבהם נערות יפות מראה צועדות ובידן סלסילה והן קוטפות פטריות (ונזהרות על הגמדים שגרים מתחתן..).
כשמדמיינים חופשה לרוב חושבים על אי טרופי, בו אנו שרועים בערסל תחת עץ דקל ולוגמים קוקטייל צבעוני מעוטר במטריה קטנה.
היות ולרובנו אין אפשרות לצאת לחופשות כאלה בשיגרה, מגיע הקלאב לתל אביב, בצורת "קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב. מדובר במקום ענק הממוקם בליבה הפועם של תל אביב, הגג של דיזנגוף סנטר, המקום בו שכנה הגינה ההידרופונית. החלל כולל כל צורת ישיבה שאפשר לחשוק בה- מפלסים שונים הכוללים כסאות בריפוד פרחוני כיאה לאווירה הטרופית, ישיבה מסביב לבריכות מים צבעוניות, טריבונה הצופה על המתחם, אזור בוטים , ישיבה סביב שולחנות גבוהים וכמובן סביב הברים הפזורים במקום , המספקים חווית שתיה וחברה מסוג אחר.
כבר בכניסה למקום נדמה שעברנו בשער קסום, שהוא למעשה דלת צהובה הממוקמת במרכז העלייה לחניון הגג.
רובו של המקום הוא תחת כיפת השמיים, כשבקרוב הוא יקורה לקראת החורף, והעיצוב הוא בנושא בריכת שחיה נטושה, מה שהתבקש מצורת המקום, ומאופיין בחרסינות, סולמות ותחושת זרימה.
העיטור סביב כולל הרבה צמחייה פראית, וחפצי נוי המעלים חיוך ונוסטלגיה.
פתחנו את הערב בקוקטיילים המיוחדים של המקום. הקוקטיילים עשויים בשיטה של קלריפיקציה, כלומר מעבר של המשקה דרך צנטריפוגה והתוצאה היא משקה צלול בטעמים המקוריים, ובאותו אחוז אלכוהול, אבל קל הרבה יותר לשתייה. טעמנו ארבעה מהקוקטיילים –
"גוס אנד גראס" – על בסיס וודקה, מרטיני ביאנקו, למון גראס, רוברב וענבים, משקה קליל שפתח את הערב בצורה נפלאה, "מוחיטו סיאמי" – משקה באפיון גברי יותר, מבקרדי לבן, מנדרין נפוליאון, ליים ובזיליקום תאילנדי שנתן גוון קצת אניסי, "נגרוני רוזה" , גם הוא באפיון גברי יותר, עם בומביי ספייר ג'ין, מרטיני רוסו וביאנקו אנד ביטר, וגולת הכותרת מבחינתי – "לייפסגארדס פאנץ'"- משקה המעביר במדוייק את אווירת המקום – קאנטרי, חוף ים, סוג של "משמר המפרץ"- בשילוב של פינלנדיה בהשריית קוקוס, אפרול, אננס מותסס וליים, ומלווה בתמונה של המציל הנצחי מיטש ביוקאנן.
התפריט הוא של השף תומס זוהר, שהוא גם אחד מהבעלים ונושא ברזומה מכובד מאד של הוטל מונטיפיורי, הרברט סמואל, טאיזו ועוד הרבה שמות גדולים, והוא מחולק לשני חלקים. החלק הראשון והגדול יותר הוא "מטבח סיאמי". ממלכת סיאם אמנם מוכרת לנו כתאילנד של היום אך בשיא תפארתה שלטה גם על המדינות הסמוכות – קמבודיה, סין , וויאטנם, מלזיה וכדומה, והשף זוהר הביא מנות אותנטיות ומנות בטאצ' שלו, כולל הפחתת החריפות כדי להתאים לטעם הישראלי, והחלק השני הוא תפריט "קליפורניה" שהחל כ"לייט נייט" אבל הפך לחביב על הקהל עד שהוחלט להגישו לכל אורך הערב.
בתפריט מסומנות מנות חריפות אם כי גם כאלה שלא מסומנות מעוטרות ברמה זו או אחרת של פיקנטיות.
אנו טעמנו מנות משני סוגי התפריט.
התחלנו בסשימי סיאמי – דג ים, פומלה או מנגו (תלוי בעונה, אצלנו שלטו ההדרים), למון גראס, שאלוט וצ'ילי קשיו. מנה אסטטית להפליא כשהדג מביא עימו את הטריות ואת הים, וההדרים נותנים לו את רעננות וממתנים את עוקץ הצ'ילי.
מנה רגועה יותר היתה המנה הבאה- סלט "גאדו גאדו" – כרוב סיני, גזר, נבטים, שעועית ירוקה, עשבים ארומטים, טופו, רוטב בוטנים, שומשום וביצה רכה, כשיש גם אפשרות להוסיף עוף. במטבח הסיאמי טופו איננו מרכיב רק לטבעונים אלא מככב במנות בפני עצמו. הסלט מרענן מאד.
"מסאמאן בקר" היתה המנה השלישית על השולחן, מעין טורטיות קטנות שעליהן מועמסת כמות נדיבה של לחי עגל, עם קשיו, חלב קוקוס, כוסברה וקארי שמוכן בשילוב של עשבים יבשים ומרכיבים משחתיים כמו בקארי מלזי.
נטשנו את הסכין והמזלג ועברנו לאכול בשיטת ה"לאפה". הבשר היה מדוייק, וקיבל את ליטוף הקארי בצורה מושלמת.
המנה הבאה היתה פינוק אמיתי, הבחירה שלי מכל המנות שטעמנו – שני שיפודי שקדי עגל נימוחים כמו ממתקים, עשויים עם למון גראס וסויה כהה, שהוגשו בצירוף עלי חסה וחמוצים, והמלצה לכרוך את הכל ביחד ולא לשכוח את הרוטב לצד המנה. מנה שאפשר לתאר במילה אחת – "חלום".
לסיום,כשלא חשבנו שיהיה יותר מקום, הוגשה מנה גדולה של סטייק סצ'ואן – נתח סינטה בסויה, שמן שומשום, בצל ירוק בפחם, שמן צ'ילי ולצד הכל חתיכת עצם שחיבקה בתוכה מח עצם מענג במיוחד. דרגת עשייה מושלמת, ניגודי טעמים, עקצוץ חריפות, מנה מומלצת.
בתפריט יש שלושה סוגי קינוחים , כל אחד מז'אנר משל עצמו- סטיקי רייס, פאי לימון מפורק בטעמי מתוק מלוח, ולחובבי המתוק פרנץ' טוסט עם שוקולד, שבבי קוקוס וחלב מרוכז. בחרנו במנה המעניינת יותר, הסטיקי רייס. במקור המנה אמורה להיות מוגשת עם מנגו, אך כיוון שהוא אינו בעונה קיבלנו אותה עם אננס טרי. קערה של אורז דביק אך לא עיסתי, מבושל ברוטב קוקוס במתיקות עדינה, ועליו פרוסות אננס מתוקות. מנה שבקלות אפשר לחסל ממנה קערה ולרצות עוד. אוכל מפנק.
ברגע ניגן התקליטן (חלק מצוות התקליטנים שמופיעים מדי ערב) והמוסיקה תפסה ווליום ככל שהערב התקדם.
המקום יכול להכיל 350 בליינים שמחים, והכניסה היא רק מעל גיל 24, כך שאפשר להרגיש בנוח.
בין אם רוצים לשבת עם חברים על משקה ונשנוש, או דייט רומנטי, ארוחה מסקרנת ורבת טעמים ואווירה חגיגית של חופשה טרופית בין חברים, הכל ב"קאנטרי קלאב".
הזמנת מקומות דרך דף הפייסבוק של country club tlv ובאינסטגרם.
"קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב.
גג הדיזנגוף סנטר.
שעות פתיחה: ימים ב-שבת מתשע בערב ועד אחרון הלקוחות.
קהל: כניסה החל מגיל 24 ומעלה, כשישנם בהחלט גם אורחים בגילאי ה50.
גישה לנכים: יש
כשרות: המקום איננו כשר
יתרונות צריכת אגוזי מלך הם רבים מספור- סיוע באיזון רמות הסוכר, הפחתת הכולסטרול בדם, הורדת הסיכון להתקף לב, תרומה לחיזוק חיסוני, האטת תהליכי הזדקנות, שמירה על העור ושפע של וויטמינים ונוגדי חימצון.
לכן מוצרים המופקים מאגוזי מלך הם בריאים במיוחד, וטעמם גם עשיר ומתאים למנות רבות.
במסורת היהודית , למעט יום כפור, כל החגים מאופיינים בארוחות חג אליהן מתכוננים זמן רב מראש. בבית הפולני שלי נהגו לומר תמיד "מה החג שמגיע אחרי פסח? ראש השנה!" מכיוון שמיד בתום חג אחד כבר מתחילים לתכנן את החג הבא.
לא משנה אם החלטתם להכין הכל בעצמכם או חילקתם את הבישולים בין כולם, חלק גדול מעבודת הבישול הוא למצוא את התיבולים הנכונים שיהפכו מנה למנצחת.
אודה על האמת, כשקיבלתי את הטופו של "ליב" להתנסות היתה לי דילמה . אני דרום אמריקאית גאה, אין מצב שבחיים אני אוותר על בשר ולכן על פניו אין לי סיבה לאכול טופו.
מצד שני, יש כל כך הרבה מתכונים עם טופו, המהללים את היכולת שלו לספוג כל טעם, שלמה לא לנסות?
טעמי קפה הם טעמים אהובים בכל העולם, לא רק כמשקה שנלגם חם או קר אלא גם כטעם במנות אוכל שונות, בעיקר קינוחים.
טעמי קפה מצטרפים ומשלימים טעמים נוספים ויוצרים שלמות בפה. כך למשל הומצאה ה"קפלידה" – שילוב של גלידה וקפה, ואפילו מנות מלוחות בניחוח קפה.
לחגיגה מצטרפים ב"אחוה" עם חלוה חדשה – ללא תוספת סוכר בטעמי אספרסו.