בפינת רחובות כצנלסון וויצמן בגבעתיים, נדמה כאילו אנחנו בדיזנגוף תל אביב – השעה רק שבע בערב, אמצע השבוע, "זוט אלורס" רק פתחו, וכבר כל השולחנות וגם הבר תפוסים עד אפס מקום, המוסיקה מנגנת, הנרות מהבהבים והאווירה תוססת .
תום מייזל – אחד מששת השותפים במקום, מסביר שהקונספט הוא ש- "אין קונספט"- כלים שונים ומשונים משמשים להגשת המשקאות והמזון, סוגי חומרים שונים משמשים לחיפוי ולעיצוב המקום, וגם המנות לא מוגדרות כ"ראשונות/ עיקריות" אלא "מה שיוצא מהמטבח" בסגנון ה"שרינג".
תה הוא כבר מזמן לא המשקה של פקידי הסתדרות מאובקים. בעולם שתיית תה היא חגיגה בפני עצמה, ודי לציין את "פייב אוקלוק טי" באנגליה או את טקסי התה המסורתיים במזרח הרחוק שבהם הכנת כוס תה לוקחת רבע שעה ומלווה בכלים ייחודיים, סמלים וטקסים שלכל תנועה שבהם יש משמעות סמלית.
בישראל, לא משנה מאיזה עדה אתה, תמיד יש תה בעסק, ובשנים האחרונות כולנו שמענו על יתרונות שתיית תה מבחינה בריאותית.
אז בחלק הראשון סיפרתי על כמה מקומות שהייתי בהם באזור העמק, שמשתתפים בפסטיבל "טעמים בעמקים", אבל יש עוד הרבה….
אחרי שהתבשמתי מניחוחות התבלינים ב"חוות דרך התבלינים" (וכמובן שגם רכשתי הביתה כמה דברים), התחנה הבאה היתה קריית טבעון- חנות היין והמעדנים "בקבוקים". לחנות יש שני סניפים- אחד ברמת יישי (שם גם ייערכו ארוחות מיוחדות של הפסטיבל) והשני בקריית טבעון שמשמשת גם כבר יין קטן. את פנינו קיבלה סמדר עזרא שחם- שכמה שהיא צעירה, מאחוריה כבר רזומה עשיר באהבת יין. בחנות יש מבחר גדול של יינות ואלכוהול מכל העולם במחירים ידידותיים מאד, וגם הרבה ייצוג למבשלות בוטיק ישראליות (יש כבוד!).
טוב, אולי החריזה בכותרת לא משהו, אבל קניון "עזריאלי" בקריית אתא בכלל, ו" גרג עזריאלי קריית אתא" בפרט הם בהחלט "משהו משהו".
נתחיל ברקע- קרית אתא היא עיר בצמיחה, ובזכות עתודות הבנייה שלה היא תהפוך לעיר הגדולה ביותר בקריות, כשאוכלוסיות חדשות מגיעות להתגורר בה, וגם להשקיע בה שכן המחירים עדיין מאד אטרקטיביים.
מיץ תפוזים, מיץ אשכוליות, מיץ תפוחים, לימונדה…. מה כבר אפשר לחדש?
נכון, אפשר להוסיף נענע ללימונדה וליצור לימונענע, או להפריד בין מיץ תפוזים עם ה"פאלפ" או בלי, אבל בזה בערך נגמר הענין.ואם בכל זאת רוצים משהו שיהיה גם חדשני, גם טעים וגם בריא?
חברת "תומר" שמתמחה בשיווק מוצרי מזון, מביאה לנו שני מיצים חדשים בבקבוקים של ליטר- מיץ סלק ותפוח עץ, ומיץ דובדבן שחור ותפוח עץ.
הכל התחיל כשבטעות חנינו רחוק מדי, באזור המלונות. החלטנו ללכת ברגל את הטיילת לאורך גן צ'ארלס קלור לאור השמש הנמוכה, כמעט נוגעת בים. בערב קייצי זה, המון אנשים ישבו וצפו בגלים, שיחקו במשחקים שונים, טיילו עם כלבים או רכבו על אופנים, והמון רומנטיקה היתה באוויר. ואז הגענו למקום אליו הוזמנו- "חצר גולדמן" , על גבול תל אביב יפו, עם נוף לשני הכיוונים, ומרפסת ענקית שצופה לים, מטר מהגלים. בתחילה ישבנו ברחבה הגדולה, משעינים את כוס היין שלנו על שולחן העץ וצופים אל השקיעה. אחר כך נכנסנו פנימה, אל חלל גדול ומעוצב ושולחן ארוך שהוכן עבורנו.
השמש קופחת, הגלים מכים על החול, פרשנו את המגבת, נמרחנו בקרם הגנה, וכולנו מוכנים לחגיגת קיץ, עם אבטיח קומפלט.
ומה חסר לנו? משהו מרענן, קר, מקפץ בפה וטעים- או במילים אחרות – NESTEA- והפעם בטעמים חדשים ומיוחדים לקיץ- תפוח מוגז, וענבים.
חברת "אלפרו" בהחלט לא שוקטת על השמרים, או במקרה שלה "על השקדים". בשוק הצומח של משקאות מהצומח (איזה משחק מילים, הא?) למשקאות השקדים יש חלק נכבד וטעים, ולסדרת השקדים של "אלפרו" שכללה עד עכשיו משקה שקדים ומשקה שקדים ללא סוכר, נוספו שני אחים חדשים- "משקה שקדים בטעם וניל" ו"משקה קוקוס שקדים".
כמו שאומרים בפרסומת למשקפיים- חלב הוא מוצר צריכה בסיסי. רובנו לא טבעונים וצורכים חלב על בסיס יומיומי. הבעיה מתחילה כשאי אפשר מסיבה כלשהי לשתות חלב- אם זה רגישות כלשהי, או מטעמי דיאטה או השקפה. שוק משקאות תחליפי החלב הולך וגדל, וגם חומרי הגלם שמהם מיוצרים סוגי תחליפי החלב השונים שמתאימים לשימושים שונים.
מעבר כמובן למי שלא יכול לצרוך חלב או לא רוצה לצרוך חלב, יש גם את שומרי הדת שמפרידים שעות רבות בין אכילת בשר לחלב, ומשתוקקים בכל זאת לקינוח או למנה שהיא חלבית בעיקרה, וגם כאן שוק תחליפי החלב מציע פתרונות רבים, ואם יש גם בונוס בריאותי, מה טוב.
קיבלתי להתנסות את הממתיק החדש מבית "מרמולייט" – סוכרלוז+ סיבים תזונתיים. אישית אני משתמשת בסוכר רגיל (בתור בלוגרית שאוכלת המון, אז מה זה כבר סוכר…. ) אבל למי שרוצה להמעיט בסוכר, למי שלא יכול לצרוך סוכר, ממתיקים תמיד היו התחליף, ואם אפשר להוסיף להם ערך בריאותי – למה לא?
