יין משמח לבב אנוש, וגם וודקה, קשאסה, בירה ושאר מני כהלים שמעשירים ארוחות ואירועים בכל כמות של אנשים (ובונוס מיוחד לרומנטיקה). ישנן חנויות יין רבות, אבל למה לטרוח וללכת לחנות, לחפש חנייה, לעמוד בתור ואחר כך לסחוב הביתה, אם אפשר לקבל הכל בלחיצה על מקש, כולל משלוח חינמי ונוח הביתה?
אחד הדברים שאני אוהבת באוכל מלבד הטעם והריח , הוא המרקם. משעמם לי לאכול אוכל שכולל רק מרקם אחד (ולכן אפילו פירה אני מעדיפה עם גושים ולא חלק לגמרי).
מנות כמו שניצל או שייק פירות, יכולות להכיל מרקמים שונים- הן בציפוי (של השניצל) והן בתוכן עצמו (כמו בשייק).
מאז שקנינו בלנדר חדש, אנחנו מרבים להכין שייק פירות, בעיקר נניח בננות, עם חלב, סילאן, וקינמון, וכדי שזה יצא משביע ובריא במיוחד (כי לעיתים השייק הזה מהווה ארוחה בפני עצמו) אנחנו אוהבים להוסיף דגנים, שמוסיפים גם בריאות, גם נוכחות וגם מרקם.
לעזרתנו הגיעה חברת רפאל'ס- מומחית בייצור גרנולה וחטיפי דגנים והביאה לנו סידרה חדשה של פתיתי דגנים – שבעה מוצרי דגנים ללחמים, עוגות, עוגיות, שייקים, פשטידות וכו'. במילים אחרות- בכל מקום שיש קמח, ניתן להחליף בדגנים. בסידרה יש פתיתי כוסמין מלאים, חיטה מלאה, שעורה מלאה, שיפון מלא, שיבולת שועל מלאה דקה, שיבולת שועל מלאה עבה ומיקס פתיתי דגנים.
הדגנים בשני המקרים הם רכים מספיק כדי לאכול ועדיין שומרים על צורתם ה"נגיסית" בשביל מרקם. בטיגון אגב, כמו בשניצל, הם שומרים על האחידות ולא מתפזרים, כך שהציפוי אחיד לכל אורך ורוחב המנה.
חלק רביעי ואחרון- ואיך אפשר בלי קולינריה? שתי מסעדות, שתי ארוחות.
דג דגן
בקיבוץ חפצי-בה נמצאת המסעדה המיתולוגית DAG-DAGAN – ששמה הוא שילוב של הדגים המככבים בתפריט שלה היום, ביחד עם הדגנים, שהיו בהתחלה כבסיס למשקאות אלכוהוליים שהיו בפאב שנשא את אותו השם עם הקמת המסעדה.
במסעדה אפשר לשבת בחלל המרכזי או בשני חדרים פרטיים (עשרה וארבעים איש בהתאמה).
אחת לשנה נערכת תערוכת "ישראפוד" שמהווה כנס עצום של השוק המקצועי הקולינרי, ומקשרת בין יצרנים, יבואנים, וכל העוסקים בשוק המזון והמשקה בישראל, הן בשוק המוסדי והן בשוק הפרטי.
אלפי מבקרים הציפו גם השנה את שלושת הביתנים רחבי הידיים בגני התערוכה וזכו לבקר בארבע תערוכות: – ישראפוד – התערוכה הבינלאומית למזון ומשקה, הוטקס – התערוכה הבינלאומית לציוד, שירותים וטכנולוגיות לתעשיית האירוח, ענף הקמעונאות והשוק המוסדי, קיטקס – התערוכה הבינלאומית ה-20 לטכנולוגיות, ציוד ושירותים למטבח המקצועי ו- Bake & Cake – התערוכה המקצועית לענף הקונדיטוריה ובתי המאפה.
בסרט "החתונה היווניה שלי" שעוסק כולו בתרבות היוונית, ניתן חלק גדול לשמחה ולאוכל. עכשיו לא צריך לנסוע עד יוון כדי להיות שותפים לאווירה הכייפית והטעימה הזו, כי היא הגיעה אלינו – ממש למרכז הארץ, וליתר דיוק, למרכז ראשון לציון.
"היווניה" – פשוט "היווניה" – חמארה יוונית חדשה, בת חודשיים בדיוק ועושה הרבה שמח. השמחה מתחילה כמובן באלכוהול, שנמצא בכל צורה אפשרית בבר במרכז המסעדה. על הבר ממונה.. ובכן… בר. כן, בר הברמן, שידע לבחור מקצוע לפי השם, או שם לפי המקצוע…
נתחיל מהבירות שנמזגות לקנקני מתכת יפים ומשם לכוסות, דרך צ'ייסרים מכל סוג (ובמבצע על הבר בעשרה שקלים בלבד) וים קוקטיילים שונים, חלקם רשומים בתפריט וחלקם המצאה של בר מאותו רגע. בכלל, אני חייבת לציין שמדובר אולי בתפריט הכי ידידותי בעולם, שכל אחד יכול להתמצא בו בשניה. מה הכוונה? סימוני עלים ליד מנות צמחוניות (עלה אחד) וטבעוניות (שני עלים), ובעיקר סימונים ליד הקוקטיילים כדי לסמן מידת חוזק- חזק או עדין, וטעמים- פירותי או אניסי. האחרון חשוב במיוחד כי אניס הוא טעם ייחודי שכמו כוסברה – או שאוהבים או ששונאים, וביוון הטעם הזה בולט בגלל האוזו שמככב בהרבה מהקוקטיילים, ואני אחת שלא מסוגלת אפילו להריח אניס, כל שכן לטעום אותו, והאזהרה הזו באה לי מצוין.
הוזמנתי להכיר והחוש הראשון שפעל היה השמיעה- את האווירה משיגים שם על ידי מוסיקה אתנית, טורקית, יוונית וערבית, (ובהמשך מידע על ערבי מוסיקה מיוחדת לצעירים ולצעירים ברוחם).
כמובן שצריך להתחיל עם אלכוהול, ובהתאם להעדפות שלי, בר הכין לי קוקטייל "FRESH START " שהוא פירותי ועדין לפי הסימונים, ומכיל מיץ גזר, תפוז סחוט, מנה ביפיאטר ג'ין, טריפל סק ונגיעה לימונית (הקוקטייל , כמו כל הקוקטילים עולה 48 שקלים וכמו כולם מכיל מרכיבים טבעיים בלבד- עשבי תיבול, פירות ותבלינים).
לכל אחד יש את ההעדפות שלו ב אלכוהול, ולמרות שיש מגוון אדיר של אפשרויות, בסוף כולנו נדבקים ל"וודקה רד בול" המוכר, או להעדפה שלי – וודקה עם אשכוליות אדומות. מתישהו זה נעשה משעמם. איך מגוונים?
אפשר לקחת קורס ברמנים ולהתמחות, אבל יותר פשוט לקחת פחית של TOUCH-
מבית TOUCH Y&U, שמתבל לנו את המשקה במבחר טעמים.
כששאלתי את השף אריק ווקיל מה משמעות קעקוע הסכין על זרועו, הוא הראה לי את הכיתוב "אל ארטה דה לה קוצ'ינה- אומנות המטבח". כי בשבילו המטבח הוא הסטודיו, וכל מנה היא יצירה.
השף ווקיל, אוטודידקט שגדל על הסירים של הסבתות התורכיה והטוניסאית, אוהב הפתעות ושילובים, והדבר ניכר הן בתפריט והן בעיצוב המסעדה, ישן עם חדש, מזרח עם מערב.
הוזמנתי להכיר את המקום המיוחד הזה – CAMEO, שנמצא במתחם התחנה בתל אביב. ההפתעה הראשונה- מבחוץ לא רואים כלום, אבל אז נכנסים ובבת אחת, עם המעבר בדלת, נוסעים אחורנית בזמן למאה ה18, לתקופת הרוקוקו, תקופה של עיצוב נועז , צבעוניות וטקסטורות. לא ידעתי לאן להביט קודם- לקיר הבקבוקים הססגוני, לקווים העגולים כשבמרכזם הבר , או מעבר לחלל, לחצר שבנויה בצורה פתוחה לבריזה אבל סגורה לפרטיות בעזרת אפיריונים, כי אם כבר, אז עד הסוף. (ושווה להרים את הראש כלפי מעלה ולראות תמונות שתלויות על התקרה, במין פרודיה על מוזיאונים קלאסיים, לצד גופי תאורה מרהיבים).
ימי החופש הגדול הם ימים שבהם כולם מחפשים איפה לטייל. איפה עוד לא היינו? איפה יש ענין לכל המשפחה?
רמלה (בA או בE בסוף- לא משנה, שתי הגרסאות מקובלות וזה ענין של הגייה ספרותית או מדוברת) מפתיעה במיוחד- בלב הארץ, מרחק שום דבר מכל מקום, יש בה כל כך הרבה אטרקציות שקשה אפילו לדעת מאיפה להתחיל.
אז הוזמנתי לטעום על קצה המזלג את כל הסודות, או לפחות חלק מהם, של רמלה ותראו כמה הספקתי:
בקיץ חם. בקיץ הישראלי חם מאד . לאף אחד אין כוח למנות כבדות, והתפריט הופך להיות עשיר בפירות וירקות, שהם גם בריאים, גם קלים לעיכול, וגם טעימים.
קיבלתי להתנסות חבילת מוצרים שהפכו אצלי לחגיגה קיצית צמחונית כייפית.
עמק יזרעאל, שמש קיצית נעימה, חורשה של עצים עבותים ודשא ביניהם, הכל מזמין והכל מתרכז למילה אחת – פיקניק. כל כך מתאים פיקניק!. ואיך אפשר פיקניק בלי סלסילת קש ומחצלות?
"קפה לואיז" מציג- ערכת פיקניק מוכנה או בהרכבה עצמית. איך זה עובד? אז קודם כל הקדמה.