אני לא גדלתי על קוסקוס. בבית הפולני שלי זה לא היה קיים. כשבגרתי והכרתי מטבחים אחרים, התיידדתי עם הקוסקוס ביחד עם הירקות והרוטב שעליו, והרבה פעמים העדפתי זאת פשוט כמנה עיקרית ולא כתוספת.
המצחיק הוא שכשנסעתי לברזיל, שם נולדתי, גיליתי את ה"פארופה"- אותם גרגרים מקמח מניוק או מקמח תירס, שמכינים אותם בדיוק כמו קוסקוס בעבודת יד. והכי מצחיק? בברזיל כשמגישים פארופה לתיירים, מציגים להם באנגלית כ"יזרעלי קוסקוס".
יש משהו בעדשים השחורות, אולי במרקם, אולי בצבע ואולי בפריכות, שהופך אותן לכל כך נעימות על הלשון בקונסטלציות שונות- חמות בתוך תבשיל או מרק, או קרות בתוך סלט, ממש כמו סוג של חטיף. ואם הן אורגניות טבעיות- מה טוב.
"תבואות" מביאות את העדשים השחורות האורגניות, שמכונות "קוויאר בלוגה" בגלל המראה, הטעם והמרקם שמגיעות מצרפת ומפנקות לנו את החורף (אם כי אשמח לפגוש אותן גם בקיץ!).
חברת "אחוה" אולי מתמחה בין השאר גם בעוגות ומאפים אבל היא בטח לא שוקטת על השמרים. (כן, אני תמיד אוהבת לפתוח פוסט במשחקי מילים…). וכן- זה גם נכון- ב"אחוה" אוהבים לצאת עם חידושים וגרסאות מעניינות למוצרים כדי שיהיה לנו גם טעים וגם מעניין.
הפעם שני מוצרים חדשים הגיעו אלי-
הראשון מלוח- טחינה, ולא סתם טחינה אלא "טחינה בטחינה עדינה". למה הכוונה? התהליך משופר בעזרת טכנולוגיות חדשות והטחינה של זרעי השומשום (שלא הושרו במלח ולא הוסף להם מלח) היא עדינה במיוחד ויוצרת מרקם מלטף ומפנק.
גרנולה מוגדרת כ"תערובת דגנים בריאה" שמצליחה גם להוסיף הרבה טעם למנות שמוכנות בעזרתה. במשך השנים הכרנו הרבה תערובות גרנולה, עם תוספות שונות שמקנות זוויות שונות ומרקמים שונים למנה.
חברת "רפאלס" מרעננת לנו את טעמי הגרנולה בעזרת "גרנולה רפאל" – תערובת גרנולה אורגנית בטעמים מיוחדים- אגוזים זרעים ופירות, וחלווה תמרים ושקדים, בנוסף לגרנולה אגוזים ופירות ללא סוכר.
כן, את הכותרת יש לקרוא במבטא איטלקי מתנגן כיוון שבטעמים איטלקים עסקינן.
בחבילה החודשית, בסימן חורף, הגיעו שני סוגי פסטה מסדרת פסטה פרימיום, ביחד עם קופסת שימורי פטריות חתוכות וצנצנת של שום כתוש קפוא.
כאן הצטברו מספר נתונים- נמאס לי מרטבי שמנת ומרטבי עגבניות , אני רוצה משהו טעים, ובעיקר "השעה תשע בערב, ארוחת הצהרים היתה לפני תשע שעות ומאז סיימתי יום עבודה, הלכתי לאימון, הלכתי לקניות בשופרסל ואז חזרתי הביתה- הכל במזג אוויר לא ידידותי בעליל ואין לי סבלנות של ממש להשקיע".
בפוסט הקודם סיפרתי על סידרת המרקים החדשה של אסם שמגיעה בסטיק כך שאפשר להכין מרק במהירות , ושיהיו בו עושר וטעם טוב מצד אחד, ומיעוט קלוריות בצד השני.
עכשיו הגיע המבחן המעשי. הוראות לבשלן המתחיל (ובעצם גם למי שלא היה רגע אחד במטבח עד עכשיו)- להפעיל קומקום חשמלי. (אפשר גם מים רותחים ממתקן המים אם נמצאים בעבודה, או פשוט להרתיח מים בסיר). זהו. ברגע שהמים רותחים, תוך פחות מדקה יש ארוחה כייפית.
אז זה מה שעשיתי, לחצתי על כפתור ההפעלה של הקומקום החשמלי, רוקנתי סטיק אחד לספל שמכיל בערך 250 מ"ל (כי צריך להוסיף 220 מ"ל מים רותחים), כששמעתי את הקליק של הקומקום כל שנותר היה לשפוך את המים על תכולת הסטיק שבכוס, ולערבב. זהו. מכיוון שבחרתי במרק שכולל גם שקדי מרק- אז פתחתי גם את השקיק הזה (ואין צורך במספרים, הסטיקים נפתחים בקלות), שפכתי, ערבבתי ו…. בתאבון.
מנת חום משביעה וטעימה בכלום עבודה, עם כלום מצרכים, וכמעט עם כלום קלוריות.
בקטגוריית המרקים הקטיפתיים של "רגע חם בסטיק" יש אפונה, עגבניות ותירס (עד 69 קלוריות לכוס!), ובקטגוריה של תוספת שקדי המרק יש טעמי עוף או ירקות. כמובן ששקדי המרק מגיעים בנפרד כדי להיות בשיא הפריכות.
המרק היה טעים ועשיר, ותוך כדי לגימה גם קראתי כל מני דברים מעניינים על האריזה, כמו פינת "טוב לזכור" שנותנת טיפים לתזונה נכונה כמו "ארוחה קלה בין הארוחות העיקריות תורמת להפחתת הרעב". (וסטיק מרק הוא ארוחה קלה מצויינת).
כמובן שאין חומרים משמרים במרקים.
תאריכי התפוגה ארוכים במיוחד, כך ששווה להחזיק במזווה או בתיק (או בתיק בית הספר של התיכוניסט למשל) כמה סטיקים שלא תופסים מקום, אבל עושים ממש נעים בבטן.
להשיג בכל רשתות השיווק. כשר פרווה מהדרין (בד"צ)
והנה קופון הנחה- שווה להדפיס
אני לא בן אדם של חורף. מודה. תנו לי ארבעים מעלות חום, אין לי בעיה גם עם לחות של 200%, העיקר שלא יהיה קר. כשקר (כלומר פחות מ25 מעלות) תמצאו אותי רועדת מעל פתח מזגן שמכוון על המקסימום, עטופה בכרבולית כלשהי וממלמלת "שונאתחורףשונאתחורףשונאתחורף" בלי סימני פיסוק.
מצד שני, אני גם לא נוהגת לשתות שתיה חמה- לא קפה ולא תה, מה שמשאיר אותי עם מים קרים או מקסימום מיץ תפוזים. (ולא, שוקו זו לא ברירת המחדל).
בכל מקרה, בחורף מרק חם הוא פתרון מצוין, בעיקר אם ההכנה שלו מהירה.
בעיתוי מדויק קיבלתי להתנסות מבחר מרקי "רגע חם" של אסם, באריזת סטיק ובמחיר קלורי נמוך- עד 99 קלוריות לכוס (וחלקם אף פחות).
כשאומרים "סופגניה" הקונוטציה הראשונה היא כמובן ריבה. נכון, יש היום הרבה סופגניות מפונפנות שמכילות כל דבר, משוקולד סטנדרטי ועד מני רטבים, קצפות, ממרחים וממתקים שונים. עם זאת, בסוף תמיד רוצים לחזור לריבה שהיא טעם הילדות, אבל אם אפשר בצורה איכותית.
"תומר" מביאה לנו מעדני פרי של "סאן מורנו" מבולגריה, שמתאימים בדיוק למטרה הזו- המעדנים הם ממאה אחוזי פרי, ללא כל מני דברים בעייתיים כמו תוספת סוכר, חומרים משמרים או צבעי מאכל.
סופשבוע אצלנו בבית.
אנחנו לא בשלנים גדולים, למעשה די קטנים, אבל יש לנו את המתכונים הפייבוריטיים שלנו שאנחנו תמיד חוזרים אליהם. הבעיה? באיזשהו שלב זה נעשה משעמם –עוד פעם אותה מנה?
מצד שני יש לי בעיה נוספת – ששששש….. שלא ישמעו…. אני מתביישת…. אבל בן זוגי ב30 השנים האחרונות הוא….. איך אומר את זה? ……….. כן, צמחוני. אחד כזה שלא אוכל בשר…. (ונשוי לדרום אמריקאית…).
חג החנוכה בפתח ומטח הסופגניות כבר החל, ובצד הסופגניות המסורתיות עם הריבה, אנו תמיד מחפשים את הגיוון הבא, כי כמה כבר אפשר ריבת חלב או שוקולד?
"ממלכת החלבה" שמהווה את הסמל של שוק מחנה יהודה (ואני חולה על ה"טחינה שוקולד" שלהם), מביאה לחנוכה את "טחינה עם נוגט"- טחינה בטעמים מתוקים מתוקים , שרק מחכים להשתלב בסופגניות (במרקם נוח להזרקה), כרוטב להרבה מעדנים מתוקים, וגם במאפים.
