חורף, מנת המזון האולטימטיבית היא כמובן – מרק. מרק, בעיקר מרק צח הוא די משעמם, וכל מרקם הוא מבורך. ואיזה מרקם ילדים אוהבים במרק? אין מתחרים לשקדי המרק. ומה מבוגרים אוהבים במרק? בעקרון אטריות , אבל בסודי סודות גם שקדי מרק, כי בכולנו מסתתר ילד קטן.
אז הנה מה שאסם מביאים לנו לחורף הזה- את השידוך המושלם- שקדי מרק ואטריות בשקית אחת!
ימי הקור האחרונים הבהירו שהחורף הגיע במלוא הכוח (למרות שהחזאי בטלוויזיה עדיין טוען שזה "סתיו"). אני לא בן אדם של קור, אני בן אדם שצמוד למזגן מרגע שהטמפרטורה יורדת מתחת ל25 מעלות. ואחת הדרכים הכי טובות מבחינתי להתחמם בכלל, היא אוכל ביתי חם, משביע, מנחם ואם אפשר גם קל להכנה.
קיבלתי מ"סוגת" את "ערכת החורף האולטימטיבית" – מגוון מהקטניות והדגנים שמאפשרים הכנת הרבה מנות מהסוג הזה- תבשילים, מרקים וקדרות.
וזה מה שהיה שם:
בהתחלה חיפשתי מתכונים ברשת, אבל אחר כך למדתי את הפטנט והבנתי שבעצם אני יכולה לאלתר מה שבא לי, עם מה שיש בבית, או לשלב כל מני מתכונים ביחד, כדי ליצור את התבשיל, או במקרה שלי – המרק, שהכי מתאים לי גם מבחינת מה שיש, וגם מבחינת הטעמים.
במתחם עזריאלי, בין בנייני הייטק גבוהים , נמצאת "לה ביסטרו בר"– מסעדה מגוונת שמציעה הפתעות רבות.
לצד התפריט הרגיל (שגם הוא מכיל אפשרויות רבות, בשריות, צמחוניות וגם טבעוניות), ומבחר אלכוהול משובח, ישנם תמיד תפריטים מיוחדים בהתאם לזמן ולאירועים.
לימור אורן באה מתחום המסעדנות, אחרי רקורד עשיר בניהול מסעדות כמו ג'פניקה, ג'ירף ועוד.
עודד שהרבני בא מתחום הירקנות, ליתר דיוק דור שני לחנות הירקות של הוריו, והשניים עד מהרה שילבו אהבות- גם אחד לשני, וגם למוצרים טריים, איכותיים ובמחירים אטרקטיביים. וכך נולד לפני כמה חודשים שוק האיכרים הראשון ברמת השרון, "ריחות וטעמים". כבר לא צריך לנסוע לכפר בגליל כדי לקנות ירקות טריים, או מוצרי מעדניה, אפשר לקפוץ ממש תוך דקות למרכז רמת השרון, גישה נוחה מכל מקום ושפע חנייה חינמית, ולהעמיס סלסלת קש (חייבים, זה דורש את זה!) במיטב הפרודוקטים לחווית אוכל מהנה בבית או במקום עצמו, שמגיש גם מנות לארוחות בוקר וצהרים, מעשה ידי אמו של עודד, שמתמחה בכל מה שצריך – תבשילים, ריבות, קינוחים, ומה לא.
את הפוסט הזה אני כותבת אחרי חיסול לפחות שני גלילי נייר טואלט, וקולות שיעול ועיטוש שבוודאי עצבנו את השכנים ברדיוס של שני בניינים לפחות. ולמה אני מספרת לכם את זה? כי בדיוק אתמול קיבלתי להתנסות שני מוצרים שהולכים להבריא אותי במהירות, ועל הדרך גם להיות טעימים.
במה מדובר?
אז ארוחת הערב שלי היום תהיה חבילת "מג'דרה קינואה אורגנית" של "תבואות" שכוללת שקית מלאה בקינואה לבנה, עדשים אדומות ובורגול. במקור אמורים להכין מזה תבשיל, אבל אני כשראיתי את האוסף הזה החלטתי ללכת על הכיוון האהוב עלי- גירסה של סלט טבולה. אני אבשל את התערובת, אוסיף המון המון המון עלים (כוסברה, נענע ופטרוזיליה חתוכים דק), טיפה פילה של לימונים , גם בחתיכות ממש דקות, כמעט "בקבוק בקבוק", קצת גרגירי רימון (אפשר גם חמוציות, אני חולה על רימונים), וחופן קטן של קוביות גבינה צפתית. על הכל מתז של שמן זית איכותי, ומיץ לימון היישר מהלימון, קצת מלח ופלפל שחור, ויש לי ארוחה משביעה, בריאה ,לא מכבידה ובעיקר כייפית. (אגב, זה הולך מצוין גם כתוספת לחביתה למשל). את תערובת הקינואה אני מוסיפה חמה הישר מהבישול כך שכל המנה חמה, אבל אפשר בהחלט להכין מראש את הדגנים המבושלים, ולעשות סלט קר.
שעון החורף החל, כבר צריך להדליק אורות במשך היום, האפרוריות משתלטת, ולרוב האנשים זה אומר משהו אחד – קרייבינג למתוק.
כדי שלא ישעמם לנו, על המדפים עלו כמה סוגי מתוקים ששווה לנסות.
ונתחיל מהחלבי שבחבורה – "עוגת בסקוויטים" – קינוח חדש של "עדן קינוחים".
כששואלים מישהו מה האסוציאציות הקולינריות שלו מהמילה "חורף", אחד הדברים הראשונים שהוא יגיד, אולי חוץ מ"חמין", זה "מרק". כי מרק מתפשט לנו מהפה לתוך הגוף ומעביר גל של חום וביתיות. הבעיה שמרקים צריך גם לבשל, וכשחוזרים רטובים כמו חתול רחוב ועצבניים כמוהו, להתחיל לקלוף ירקות ולבשל ציר זה ממש לא לענין.
מצד שני, מרקים "אינסטנט" בדרך כלל נושאים טעמי לוואי לא הכי נחמדים.
כשאנחנו חושבים על המושג "חופשה" אנחנו חושבים על נופש ארוך, מזוודות, אריזה, סידורים לפני וסידורים אחרי (הדבר שאני אישית הכי חושבת עליו למשל בטיסה הביתה מחו"ל הוא על הכביסה שהצטברה…) והרבה פעמים כבר מעייף יותר לצאת לחופשה מאשר להשאר בבית. מצד שני, כולנו שקועים במירוץ החיים שכולל ילדים, עבודה, מטלות הבית, ומילת הקסם "סידורים" שכוללת את כל מה שמעצבן –בנקים, דואר, ביורוקרטיה ועוד. בקיצור, לא פעם אנחנו מרימים את העיניים מהמקלדת או מההגה ומגלים שהשבוע ברח לנו בין האצבעות. במצב כזה חופשה היא פשוט MUST , והפתרון מגיע בדמות City Break – 24 שעות של פינוק שלא דורשות לוגיסטיקה מרובה ומאפשרות בריחה להטענת המצברים (וגם הזוגיות…) ממש כאן, קרוב לבית.
הקונספט הוא של רשת מלונות "פתאל" שאומרת לנו "קחו את האוויר הזה שאתם כל כך צריכים, בתוספת המון פינוקים והפתעות, והכל במרחק פחות משעה נסיעה מהבית, אבל עולם אחר".
מלון "לאונרדו פלאזה אשדוד" מרשת פתאל ,הזמין אותי לנסות את הבריחה הקטנה הזו, וכך תוך שעה כבר אירגנתי תיק קטן (איזה כיף שלא צריך להסחב עם מזוודות!) ארבעים דקות נסיעה מהמרכז (איזה כיף שאין "מתי נגיע???? " שזה בדרך כלל הטקסט שלי ולא של ילדים….) וכבר אנחנו בפאזה אחרת. המלון ממוקם בקצה הדרומי של אשדוד, כך שאין שום דבר מסביב- שמורת טבע של דיונות מצד אחד, כיכר יפיפיה מצד שני, טיילת ארוכה מאד עם המון דברים לעשות, ובעיקר הרבה שלווה.
מסלניצה- חג סלאבי הנהוג ברוסיה, אוקראינה וארצות סלביות, החל כחג פגאני לכבוד השמש שמנצחת את קור החורף, עבר גלגולים בעקבות חדירת הנצרות והפך אחרי נפילת ברית המועצות לחג חילוני עממי שבו אלמנטים רבים כמו תהלוכות, אכילת בלינצ'ס שצורתן העגולה מסמלת את השמש, וגם שריפה של בובה בשם "גברת מסלניצה" שמסמלת את החורף שכבר כל כך משתוקקים לסיים אותו ולהנות מחומה של שמש אביבית.
מה אנחנו מחפשים כשאנחנו יושבים "לכוס קפה". חלפו הימים שהסתפקנו באבקה לא מזוהה מעורבבת עם מים רותחים. היום אנחנו רוצים להתענג על הקפה ולא רק להשתמש בו כמעורר.
והדרך לעונג מקפה, עוברת בהחלט בסניפי Coffestation שהיא רשת שהוקמה על ידי שלושה חובבי קפה – אסף רוייך- מומחה בר ואומן לאטה ארט, עומרי שורץ שהוא הפרופסור שמאחורי המצאת המשקאות השונים שתיכף נספר עליהם, ואסף שורץ המנכ"ל.
המוטו שלהם הוא Its all about the coffee ותתפלאו איזה עולם שלם ניתן ליצור מקפה ועל בסיס קפה.
הוזמנתי לסניף דיזנגוף, במיקום מעולה בין פרישמן לגורדון, לשבת בערב נעים ולטעום (המון) קפה ושאר משקאות מתפריט החורף (יש גם תפריט קיץ עם המון משקאות קרים ואייסים כמו שוקו נוגט (שאהוב מאד על ילדים) , וניל פיסטוק, וניל פלורנטין, לאטה פקן קרמל ועוד המון טעמים).
(בתמונה למעלה – אודי מכין את המשקאות על המקום).
בתפריט החורף יש בעקרון שלוש קטגוריות – "קינוחי אספרסו" (12 שקלים) שבאים עם ההמלצה "מומלץ לאכול עם כפית מלמטה למעלה" וכוללים שוטים של אספרסו עם המון תוספות מדליקות כמו אגוזי לוז, פיסטוק, קרמל, עוגיות שונות כמו ביסקוטי או טחינה, שוקולד ועוד. מהתפריט הזה ביקשנו לנסות שניים- מה שמשך לי את העין מיידית "אספרסו טחינה" – עם עוגיית טחינה , פיסטוק, שוקולד לבן וכמובן שוט אספרסו. אודי, הבעלים של הסניף הכין הכל על המקום בעצמו, כך שיוכל להקפיד על הסטנדרטים הכי גבוהים וטריים, (שיטת העבודה היא custome made – כלומר כל מנה מוכנה על המקום ברגע ההזמנה). השני שביקשנו היה "אספרסו שחור לבן" שהיה נראה יפיפה, בגלל שכבות של שוקולד מריר, שוקולד לבן ועוגיית חמאה. בשני המקרים אודי ריסק את העוגיות, הוסיף קרמים לפי הטעמים המבוקשים (תוצרת איטלקית, מוצרים משובחים במיוחד) ואת שוט האספרסו (התערובות מגיעות מסיציליה, בהכנה מיוחדת). הבחירה שלנו מבין השניים היתה הטחינה, בגלל הייחוד. ה"שחור לבן" היה חוויה של שוקולדים חמים וקרנצ'יים.
(בתמונה למעלה – "אספרסו שחור לבן" ובתמונה למטה "אספרסו טחינה").
הקטגוריה השניה היא "משקאות חמים" והמילים הללו מחביאות מאחוריהן המון אוצרות של קפה, שוקו, צ'אי, לאטה, ווניל והמון המון קצפת. אנחנו בחרנו "שוקו בלג'יו" שהוא פרלינים גרוסים וחלב מוקצף, ו"לאטה קרמל" שכלל אספרסו, לאטה וקרם קרמל. שני המשקאות הגיעו עם הר של קצפת. המשקאות עצמם היו בגודל ענק, (השוקו למשל יכול להתחלק בעצמו בין שני ילדים), והיו פינוק אמיתי של משקה חם עם תוספות כייפיות. הקצפת היתה סמיכה וכייפית, וערבבנו אותה בעדינות בשיטת ה"מילקי" במשקה עצמו. כוסות מפנקות במיוחד. (מחיר המשקאות החמים 15 שקלים כאמור לכמות ממש גדולה).
(בתמונה למעלה "שוקו בלג'יו" ובתמונה למטה "לאטה קרמל").
ועוד למטה – תמונה שלי עם המשקה כדי לקבל מושג על גודל הכוס.
האמת שפה כבר היינו ממש מפוצצים, אבל למען הקוראים היקרים היינו חייבים לטעום גם את הקטגוריה השלישית והמיוחדת של "משקאות פרי" (19 שקל) שבנתיים כוללות שלושה משקאות – "בננה בלנקו" – ווניל, בננה ושוקולד לבן, מנגו וונילה– ווניל, מנגו וקינמון, ובננה פאדג' – שוקו ובננה. אנחנו בחרנו לטעום את השניים האחרונים. המשקאות מגיעים (כמובן) עם קצפת וסירופ מלמעלה וכאן גילינו את ההפתעה- מכיוון שמדובר במשקאות חורף – גם משקאות הפרי, שכולנו מכירים כ"שייק פירות" שהרבה פעמים מגיע עם קרח, ב"קופיסטיישן" מדובר במשקאות חמים. (לא רותחים אלא חמימים). פינוק חורפי מיוחד. זה עם המנגו הרגיש כמו סוג של סחלב פירותי, כנראה בגלל הקינמון, והשוקו בננה, טוב, זה הפינוק האולטימטיבי בגלל השידוך המצוין בין שני המרכיבים הללו.
(בתמונה למעלה- משקאות הפרי – בצד שמאל ווניל מנגו, בצד ימין שוקו בננה).
בזמן ששתינו, אודי סיפר לנו שבקרוב ייכנסו גם מוצרי קונדיטוריה לסניף (בנתיים יש כריכים, עוגיות וכל מני פינוקים שאפשר לקחת ליד הקפה).
באתר של "קופיסטיישן" קראתי שכל משקה עובר מבחן בן עשרים סעיפים כדי לוודא שהוא ראוי להיות בתפריט של הרשת.
כרגע ישנם סניפים בתל אביב (אבן גבירול, קינג ג'ורג, דיזנגוף – שהוא הסניף שהיינו בו ,וכרגע יש בו פיילוט של פתיחה עד השעות הקטנות בימי חמישי, כדי שגם בדרך חזרה מבילוי אפשר יהיה להרגע על כוס קפה כייפית או בסוף פגישה רומנטית, מתחם דיאדא בנמל תל אביב ושנקין) וכן סנ
יף באחוזה ברעננה, ובקרוב עוד סניפים בכל רחבי הארץ.
עוד פרטים על "קופיסטיישן" – תפריט, שעות, סניפים, מבצעים ואפשרויות – באתר – http://www.coffeestation.co.il/.