בישראל יש המון מה לראות, לטעום, לחוות. הבעיה- לא תמיד יש לנו אפשרות להעמיס את כל המשפחה על הרכב בחמש בבוקר, כדי לנסוע כמה שעות בפקקים ולראות פרחים או לטעום מנות מיוחדות. פסטיבל "ירוק ולא רחוק" מוכיח לנו שיש הרבה אפשרויות ממש קל"ב. כמה קל"ב? שעה מתל אביב. זה הכל, ומגיעים לאזור שפלת יהודה שכולל את המועצות האזוריות שפיר, באר טוביה, יואב, לכיש, גזר ואת העיר קריית גת, ומוצאים המון אוצרות, שעכשיו גם מרוכזים בסופי השבוע בין התאריכים השני למרס (ממש אוטוטו) והשמונה עשרה בו. במשך ארבעה סופי שבוע יש שפע של פעילויות, מסעדות, אטרקציות והרבה כיף לכל הגילאים. רוצים דוגמה קטנה? בסוף השבוע הראשון למשל, בתחילת מרס ניתן להשתתף בסדנאות "שיאצוגה" יפניות, לדון על תרבות ב"אנזו", להשתתף בג'אם מוסיקה חיה בנתיב הל"ה, לטעום יינות ב"יקב מרשה", ללמוד על גאולוגיה בביתו של אריה איתמר בבית ניר, לבקר בבוסתן שושן ואיך אפשר לא לטבול במעיינות חמי יואב ולהתפנק בספא "אקויה"? למשל בסוף השבוע השלישי (13 למרס – שושן פורים)- "מירוץ למליון" של משפחות עם תחרויות אתגריות, סיורים מודרכים של מדרשת הדרום, ביקור בנמל אשדוד, משחקי נווטים לכל המשפחה, וחוויה מתוקה במיוחד ב"בן אנד ג'ריס" בבאר טוביה שם יתקיים הפנינג חגיגי עם בועות סבון, מוסיקה ובונוסים של כדורי גלידה למחופשים, ועוד הרבה.
ארכיון
ט"ו בשבט טעים ובריא עם "תבואות"
עד לא מזמן, כשהיו אומרים לי "משמש מיובש" הדבר היחיד שהייתי רואה מול העיניים זה משהו כתום זרחני, במרקם של קטיפה ובטעם לוואי גופריתי שאיכשהו כוסה בהמון סוכר, לא ברור מה הלך שם.
לכן פשוט העדפתי להעמיס פירות טריים בלבד בט"ו בשבט, למרות שזה דפק לי את מתכון עוגת הפירות היבשים שפעם אהבתי להכין.
פרי FREE- טעמים חופשי חופשי
אני מודה, עד שלא טעמתי את חטיפי הפירות המיובשים של "פרי FREE " לא ידעתי כמה פירות הם מתוקים ומענגים ממש כמו סוכריה. על מה מדובר? ב"פרי FREE" לוקחים פטנט שעובד על אסטרונאוטים בנאסא כדי שיקבלו מזון עם מיטב היתרונות התזונתיים, והופכים אותו לנגיש לכל אחד מאיתנו. מה הכוונה? בלי להכנס להסברים ממש ארוכים- פירות טריים שעברו סינון מחמיר נשטפים, מקולפים ונפרסים ואז מוקפאים ומאודים באיטיות בוואקום בטמפרטורה של 30 מעלות. התוצאה? הפרי מאבד את הרוב המוחלט של הנוזלים שלו מצד אחד, וגם מפסיק את התהליכים שגורמים לריקבון, ואז אנו מקבלים פרי מיובש שהוא גם טעים, גם פריך, גם מהווה ריכוז של כל היתרונות הבריאותיים שלו, וגם נשמר לזמן מאד ארוך- אפילו שנתיים.
שמנא- הרבה יותר מבית בד.
הגענו ל"שמנא" בערב חורפי נעים, האש דלקה באח, היין החם שימח לבב אנוש, והסיבה? טעימות של סיום המסיק, של השמן הסופר מצוין של השנה. חמישה סוגי שמן זית חיכו לנו על השולחן –
טעים בעמקים חלק א –
הגשם יורד ומרווה את האדמה וארץ ישראל מתכסה בירוק של פריחה ולבלוב. השמש יוצאת והשמים מתבהרים, כל התנאים המושלמים לטיול בעמקים. ועכשיו יש גם סיבות נוספות לטייל בעמק- בין התאריכים 29 לינואר עד 11 לפברואר מתקיים בפעם השלוש עשרה (בר מצווה!!) פסטיבל "טעמים בעמקים" ולא להאמין כמה דברים הוא כולל בתוכו.
נסעתי להכיר ולטעום ממש מעט ממה שיהיה בפסטיבל, ואני בטוחה שאחזור לעמקים בפסטיבל עצמו, כי נשאר לי ממש "טעם של עוד".
טעמי הקיץ של "צובה".
הרי יהודה בשעת שקיעה הם תמיד מראה מרהיב. הכרמים בהרי יהודה שנצבעים בצבעי אדום זהוב חמים הם אחד הדברים היפים ביותר, ואם יש מהם גם תוצרת מלבבת לב ושפתיים, זהו עונג טהור.
הוזמנתי לטעום את טעמי הקיץ של יקב "צובה" שבקיבוץ צובה, הרכב נסע בדרך פתלתלה מעלה מעלה עד שהגעתי לטוסקנה, סליחה, לכרמים התאומים שלה- לצובה. עם קרני השמש האחרונות ביקרנו בכרמים, ושמענו על האדמה הפוריה, שמניבה מכל טוב, והענבים שגדלים בתנאים האופטימליים ליצירת יינות משובחים- לבנים ואדומים. הכרמים שניטעו לראשונה ב1996, עשרה זנים שונים על אדמות טרה רוסה , מוקפים בגתות עתיקות נותנים את פריים ליקב שהוקם תשע שנים מאוחר יותר, ומאז מפיק כארבעים אלף בקבוקים בשנה, מהם מיוצאים כשישים אחוזים לאירופה וארצות הברית, כשהם נושאים את תווי האישור של האיגוד האירופי ושל הFDA. היינות נושאים גם תווית כשר למהדרין וכשרות בינלאומית.
תבואות – קמח כוסמין מלא אורגני.
חג השבועות המתקרב הוא אולי חג מאכלי החלב, אבל הרבה מהם משולבים במאפים. אפייה היא פעולה כייפית, יש אומרים אפילו תרפיוטית, ואין כמו ריחות של אפיה בבית, שמסוגלים להוציא פיל משלוותו (ויעידו על כך מתווכי הדירות שתמיד ממליצים למי שמוכר דירה, להכניס מאפה לתנור בשעת ביקור קונים פוטנציאליים).
יקב בנימינה כשיין פוגש שף
לקראת חג השבועות כולנו עסוקים במתכונים ובהכנות שכוללות מוצרי חלב, גבינה, פסטות וכל מה ששייך למסורת, וגם למזג האוויר החם שמחייב אוכל קליל. זה בטח לא הזמן לתבשילי בשר כבדים… והיות ומדובר בחג שהוא חגיגת שפע, ברור שלצד האוכל צריך לבוא יין, וצריך שהוא יהיה איכותי ומשודך היטב למנות.
בים בם בם – תירס (מתוק מאד) וחם (או קר)
התירס קיים בעולם כבר 4000 שנה. מה כבר אפשר לחדש בו? מסתבר שאפשר.
"חוות תקוע" מביאה לנו עכשיו תירס מזן "סופר מתוק" ("super sweet corn") לאכילה בכל צורה שרוצים- כולל ממש חי, ישר מהקלח. ההבטחה היא לעסיסיות רבה, למרקם פריך ובעיקר לטעם המתוק פי שלושה מטעמו של תירס רגיל.
האם זה עובד? מדהים אבל כן. כשטעמתי תירס סופר מתוק ישר מהקלח, יכלתי לחשוב שמדובר באבטיח או מלון. פשוט כך.
ישר רצו לי בראש כל מני אפשרויות- מהגירסה של בישול במים ואכילה לוהט כמו שילדים הכי אוהבים (אפילו שזה שורף את הידיים בצדדים), ועד הפיכה לפולנטה מתוקה שנהדרת בתור דייסת תירס עם קינמון וסוכר.
בסוף הלכתי על הפשוט – הכנתי סלט ירקות עשיר, עם גבינות ואגוזים שונים, בעזרת סכין חדה הסרתי את גרעיני התירס מהקלח, ערבבתי הכל, עוד קצת רוטב וזהו, מושלם.
אם אין קמח – תלכו לטחנות.
השנה היא 1921. המקום – ארץ ישראל הרבה לפני קום המדינה. הברון רוטשילד מקים ומייסד את "הטחנות הגדולות של א"י" כדי שלחקלאים בארץ ישראל יהיה קל לגדל את יבולם, למכור ולעבד את החיטה תוצרת מקומית.
בנין הטחנה, שנשאר כמו שהוא גם כמעט מאה שנים אחר כך, נבנה סמוך לנמל מצד אחד וסמוך לרכבת מהצד השני, כך שאפשר יהיה לשנע את החיטה והקמח בנוחות.