בכל יום עצמאות נשאלת השאלה שיאיר לפיד עשה עליה קריירה- "מה ישראלי בעיניך". ובמקום גבוה, בין "גבעת חלפון" ל"חוצפה ישראלית" מופיע כמובן החומוס. כמו שהשלם הוא יותר מסך חלקיו, כך החומוס הופך מגרגרים מבושלים וטחונים, עם תוספת זו או אחרת, למנה שמשמשת כארוחת בוקר במקומות רבים, כארוחת צהרים (ותעיד על כך החומוסיה אצלנו בעבודה שמפוצצת בין השעות 12-14 כאילו יש רעב במדינה), כממרח בזכות עצמו או עם תוספת – (שגם אנחנו אימצנו עכשיו כשטיילנו באירופה והכנו כריכים לכל היום- עם חומוס ישראלי מהסופרמרקט, ביחד עם ביצה קשה פרוסה וקצת מלח ופלפל שחור) וכמובן כתוספת לכל ארוחה, כסלט קטן או גדול, עם בת הזוג האולטימטיבית- הפיתה החמימה והבשרנית. (ואם בדימויים עסקינן – אז יש כמובן גם את האישה השניה- הטחינה).
ארכיון
שופרסל כשל"פ- תשע"ז
אביב הגיע פסח בא, ואיתו הצורך במוצרים כשרים לפסח, כי גם מי שלא דתי אדוק, כמו במקרה שלי- שכבת לאמא שומרת מסורת שמתגוררת בשכנות, הבית חייב להיות כשר בכלל, וכשר לפסח בפרט.
החבילה של "שופרסל" לפסח כללה מבחר מוצרים, שהמשותף להם הוא הכשרות לפסח, והחידוש- כשמוצרי מותג הבית כמובן זולים משמעותית ממתחרים, ואם הם באותה איכות או יותר, בוודאי ובוודאי שמשתלמים יותר.
צ'ארלי בממלכת הפסח
לקראת חג הפסח רשת "יינות ביתן" לובשת חג. – הרבה מבצעים ומגוון רב של מוצרים כשרים לפסח שיהפכו לנו את הפסח לטעים יותר וכייפי יותר.
הגעתי לסניף הענק והמרווח ברחובות כדי להשתתף בסדנת בישול לכבוד פסח בניצוחו של השף הידוע צ'ארלי פדידה– הפרזנטור של הרשת. צ'ארלי כבר דאג שיהיו לנו נשנושים קלים כמו סביצ'ה , סלמון , ומנת בשר ראש (שהכין השף של הרשת שאחראי על המנות המוכנות שנמכרות ב"יינות ביתן") ופצח במלאכה.
המנה הראשונה שהוכנה היתה "כתף טלה משובצת שום ורוזמרין שמוגשת לצד ירקות צלויים". צ'ארלי הדגים פירוק של טלה אבל לא לדאוג- הקצב של "יינות ביתן" יכול להענות לכל בקשה לפירוק בשר כך שנחסכת מאיתנו העבודה הזו בבית, למרות שצ'ארלי עשה את זה בדיוק בחמש דקות…. אחרי שהטלה פורק והחלק המתאים הונח, הוא מולא בכל מני דברים טובים לפי הטעם, ונסגר בעזרת רשת והופ- לתנור על מצע של ירקות. התוצאה היתה מרהיבה (ומרעיבה)- בשר צלוי ונוטף מיצים מגרים, שנפרס בזריזות (כל כך בזריזות שהיה לי קשה לצלם את צ'ארלי חותך אפילו כשהעברתי את המצלמה שלי למצב מהיר במיוחד), ופרוסות יפיפיות של בשר ממולא נצצו באורות המטבח. וכן, זה טעים מו שזה נשמע.
"שבכל דור ודור" – דורות לפסח
המשאב הכי חשוב, שהכי נגמר ושאי אפשר להשיג עוד- הוא הזמן. כולנו אנשים עסוקים- עובדים, בעלי משפחות ותחביבים, ואיפה שאפשר לקצר – מקצרים.
אחת הדרכים לקצר זמן היא להשתמש במוצר קפוא, אם הוא איכותי ונשמר במיטבו.
את מוצרי "דורות" אני מכירה ואוהבת כבר שנים, ומשתמשת באופן קבוע, בעיקר בגלל שאם אני אסתמך על דברים שאולי נמצאים אצלי במקרר, רוב הסיכויים שהם לא שם או לא ראויים לשימוש כי שכחתי מהם זמן ארוך מדי. (ויעידו על כך זרי פטרוזליה נבולים שהשתמשתי מהם בשני עלים וכל השאר נשאר עם הגומיה ונבל).
"סלטי השף – צבר"- מוסיפים אקשן לשולחן הפסח.
גדלתי בבית פולני, נו מה לעשות- תבלינים לא היו ממש החלק החזק אצלנו. מקסימום מלח וסוכר. את המטבח המרוקאי והמטבחים המתובלים הכרתי הרבה אחרי גיל ההתבגרות ואימצתי מהם חלק מהמנות (אם כי קשה לי עם מנות ממש חריפות).
שני הגברים בבית לעומת זאת מאד אוהבים את העוקצנות החרפרפה ושמחים לפגוש אותה בכל מנה.
"מכללת השף"- 13 שנים של טעמים!
לפני 13 שנה ייסד ניר בריח את "מכללת השף"– הסניף הראשון בעיר באר שבע. המכללה כבר חוגגת בר מצווה, עם חמישה סניפים- :תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון וכאמור החלוצה באר שבע.
הגעתי להכיר את סניף ראשון לציון, בו נערכה ארוחת טעימות חגיגית לכבוד האירוע, כשכל האוכל בושל על ידי תלמידי קורס "בישול a la carte" , כשהם בחצי הדרך בלימודיהם, ובזווית האישית- אם אלה המטעמים שהם הצליחו להפיק בחצי הדרך, אני מאד סקרנית לטעום את התוצרים בסוף הקורס.
"ספרטה" – משתה יווני בלב תל אביב
כשאומרים "יוון" האסוציאציה (שלי לפחות( היא של משתאות עמוסי מזון ומשקאות, כלים מהודרים , ספות שעליהם רובצים כשגברברים שריריים מאכילים אותך בענבים… טוב, נסחפתי אבל הבנתם את העיקרון- הרבה שמחה, הרבה אוכל ושתיה, מוסיקה ואורחים.
את האווירה של יוון העתיקה משחזר גיא בר לב ב"ספרטה" שנפתחה ברחוב ירמיהו 54 בתל אביב, בשני מפלסים של עיצוב יווני של פעם- כולל קסדות הלוחמים וכלי הלחימה, לצד בר מאובזר היטב ומרפסת פתוחה. בקרוב גם קומת גג שצופה על העיר תל אביב.
פורים בריא? כן, זה אפשרי!
פורים, חג של הרבה אפיה, מה שאומר הרבה קמח. אבל מי אמר שצריך דווקא קמח לבן? אם כבר אופים, אולי נוסיף קצת בריאות?
׳הטחנות הגדולות של א"י׳ משיקה לחג פורים קמח כוסמין מלא 100% ללא צורך בניפוי שגם בריא וגם נוח לאפייה. הקמח נארז סמוך לטחינה ולאחר הניפוי באריזה בטכנולוגיה מיוחדת שמבקרת ומונעת התפתחות חרקים.
מעדנות – לפורים טעים, מהיר וקל!
פורים בפתח ואיתו אזני ההמן, והבעיה השנתית שלי- אני לא אוהבת, בלשון המעטה- אזני המן תעשייתיים. הטעם הוא תמיד כמו של בסקוויט יבש. מצד שני, לאנשים אין סבלנות לאפות וברוב המשלוחים שאני מקבלת (ושאמא שלי מקבלת מ3000 החברות הקרובות שלה) בדרך כלל יש אזניים קנויות.
הפתרון הוא להכין לבד, ובעזרת "מעדנות" זו עבודה של עשר דקות גג.
אז קיבלתי את –
בצק חמאה פריך מתוק. עכשיו נוסיף לו את "שאר המצרכים"
DELI – של עוף טוב- כי מותר ורצוי להתפנק באיכות.
בילדותי בשנות השבעים, נקניקים ופסטרמות היו מוצר מותרות. מה שכונה ביידיש "דליקטעסן" נשמר בהקפדה וניתן במשורה. כילדה כשרציתי נקניק תמיד קיבלתי המון המון לחם, עם פרוסה בודדת של נקניק, כזה שנחתך במכולת במכונה הזו שתמיד דאגתי ל אצבעות של החנווני.
אחר כך , כשגדלתי וביקרתי במקומות כמו "ניו יורק" שם מושג ה"דלי" הוא קלאסיקה יהודית שאהובה על בני כל הדתות, הכרתי את הכריכים העסיסיים, עם המון בשר ותוספות, כאלה שאי אפשר לנגוס בהם בלי ללכלך את הלחיים.
חברת "עוף טוב" החזירה אותי לניו יורק מצד אחד, ולתיקון זכרונות הילדות מהצד השני, עם סידרת "DELI" – שמתאימה במיוחד לכריכים (אם כי אני ,שוב, בהתקף נוסטלגיה, מסוגלת לחסל קופסה כמו שזה, בעמידה ליד המקרר הפתוח).