פופקורן תמיד היה חטיף מועדף בעיני בגלל שיש בו פחות שמן יחסית לחטיפים מלוחים אחרים, וניתן גם לשלוט על כמות התיבול. בילדותי היינו מכינים פופקורן עם סיר ושמן, ולא היה יום הולדת אחד בו האצבעות שלנו לא היו שמנוניות ותמיד איזה גרעין שלא התפצח נתקע לנו בשיניים.

אחר כך היתה המצאה הקרויה "פופקורן על האש" וזה היה סוג של סיר חד פעמי עשוי נייר כסף שהיינו מניחים על הלהבה והוא היה מגדל "כובע" גדול מלא בפופקורן. זו כפי הנראה היתה אפיזודה חולפת בתחום.

פופקורן למיקרוגל היווה את הפתרון המאד נוח, בעיקר כי הוא כבר בא עם תיבול והפיק פופקורן שרוב גרגיריו התפצחו והוא יצא חם וטרי.

להמשיך לקרוא ←

אחד הסמלים הבולטים של ט"ו בשבט הוא הפירות היבשים. פעם היינו מסתפקים בקופסא של משמש מטורקיה בטעמי לוואי גופריתיים משהו. עכשיו יש לנו שפע של פירות יבשים שמקשטים לנו מבחר ענק של מנות, מתוקות או מלוחות, ככל שנרצה.

לאוסף הפירות היבשים של "'מיה תעשיות מזון בע"מ " מצטרפים חברים חדשים באריזות של 700 גרם נוחות לפתיחה- צימוקים בהירים, חמוציות, שזיפים ללא גלעין ומשמשים. הפירות נארזים בקו יצור נקי מגלוטן וללא תוספת סוכר.

להמשיך לקרוא ←

"בוקר בא לעבודה" אומר השיר. אני אומרת "בוקר (וצהרים וערב) בא לסעודה". כש"בוקריה" הפתח תקוואית הכשרה החלה את דרכה, הרעיון היה "ארוחות בוקר כל היום", דהיינו מקום בו אפשר להזמין ארוחת בוקר בכל שעה.

עד השעה ארבע אחרי הצהרים מתקיים "בופה" – מילת הקסם שמחביאה בתוכה שפע של סלטים חמים וקרים, דגים, ירקות אנטיפסטי, דגים, ממרחים, המאפים המפורסמים של המקום, מטבלים, גבינות ועוד ועוד, וכן יש אפשרות להוסיף מנות תפריט בנפרד.

בשעות הצהרים מצטרף גם תפריט הערב כך שהמגוון גדול ומתאים לכל אחד, כולל מנות צמחוניות וטבעוניות, ללא גלוטן וללא לקטוז. תפריט ה"בופה" מסתיים בשעה ארבע ולאחריו ממשיך תפריט הערב במקביל להפתעה הגדולה – הקינוחים.

בעצם, להגיד "קינוח" על מה שמתרחש ב"בוקריה" לא מתחיל אפילו לתאר את החוויה. בעזרת השף-קונדיטור המפורסם ערן שוורצברד, נבנה תפריט קינוחים שאפשר להגדירו "לא מהעולם הזה". מדובר בקינוחים קבועים לצד קינוחים מתחלפים לפי ימות השבוע, שמהווים את חלומו הרטוב של כל חובב מתוקים באשר הוא. למעשה, אם נדמיין את מטבח הקינוחים ב"בוקריה", נראה בדמיוננו משהו שיותר דומה לסט הצילומים של "צ'ארלי בממלכת השוקולד, הקצפת, הרטבים והקרמל".

להמשיך לקרוא- כאן.

כשביקרנו בקנדה, שסימלה הוא עלה של עץ מייפל הסוכר (אדר) הבנו כמה שאנחנו לא מכירים את טעם המייפל. מה שפופולארי בארץ הם סירופים לא ברורים "בטעם מייפל" שבינהם ובין מייפל אמיתי אין שום קשר. מאותו רגע כבר לא יכלתי לגעת באותם סירופים תעשייתיים.

להמשיך לקרוא ←

אחד הביטויים שחוזרים הרבה בתחרויות בישול בטלוויזיה הוא "איזון טעמים". היום לכל מנה אין רק טעם אחד של "חמוץ" או "מתוק" אלא שילוב שיוצר חוויה אחרת, של שלם שגדול מסך חלקיו. אחד הצירופים האהובים ביותר בקטגוריה הזו הוא צירוף של שוקולד עם נגיעה מלוחה. כמו הקרמל המלוח שהפך להיט, יש גם אוהדים רבים לצירוף של משהו שוקולדי עם  הפתעה מלוחה שקופצת פה ושם, ומחדדת את טעמי המתוק. "אסם" מביאים לנו לכבוד החורף המתקרב את "בייגלה שמיניות מצופה שוקולד" – שמיניות ביגלה מצופות בשוקולד חלב, כך שכל ביס נותן גם מתיקות רכה של שוקולד, וגם פריכות מלוחה של בייגלה.

להמשיך לקרוא ←

"בא לי משהו קטן" אומרים כשלא ממש רעבים אבל עדיין רוצים לנשנש. המילה "קטן" מחביאה בתוכה גם את המילה "מתוק", מן משהו שלא ממש צריך להגיד כי זה מובן מאליו.

הבעיה עם החשקים הקטנים האלה שהם לא תמיד בריאים, ולפעמים זה אפילו קטן אבל ממזר (מבחינה קלורית ).

להמשיך לקרוא ←

יעל חן רביע, תזונאית קלינית לילדים   מכירה היטב את הדואליות שביחס הילדים לתזונה. מצד אחד- המון אוכל, בכל מקום, בצד הרבה פחות פעילות גופנית. אם פעם היינו חוזרים מבית הספר , זורקים את התיק ורצים למטה לשחק תופסת בין בניני המגורים, היום הפעולה הפיזית היחידה שהרבה ילדים עושים לאורך שעות היא ישיבה, מקסימום הפעלת האצבעות המקלידות .

להמשיך לקרוא ←