פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).
בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.

פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).
בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.

סופשבוע אצלנו בבית.
אנחנו לא בשלנים גדולים, למעשה די קטנים, אבל יש לנו את המתכונים הפייבוריטיים שלנו שאנחנו תמיד חוזרים אליהם. הבעיה? באיזשהו שלב זה נעשה משעמם –עוד פעם אותה מנה?
מצד שני יש לי בעיה נוספת – ששששש….. שלא ישמעו…. אני מתביישת…. אבל בן זוגי ב30 השנים האחרונות הוא….. איך אומר את זה? ……….. כן, צמחוני. אחד כזה שלא אוכל בשר…. (ונשוי לדרום אמריקאית…).
כל אמא יהודיה חולמת על דוקטור במשפחה, או לפחות על חתן דוקטור. מבחינתי, חוץ מג'ורג קלוני בER, הדוקטור החביב עלי הוא דוקטור WHO העשירי . אבל אם נתמקד בתחום הקולינרי, אי אפשר לפספס את הדוקטור, הפרופסור כבר- לשקשוקה.
דוקטור שקשוקה הוא מותג בפני עצמו, ועכשיו הוא הגיע לשופרסל, על שלל מוצריו- רטבים וסלטים.
כשחושבים "אמסטרדם" בדרך כלל האסוציאציות הן "תעלות, כפכפי עץ, טחנות רוח". יש כאלה שיש להם טיפה יותר אסוציאציות אבל בגדול- זה מה שזה. אחר כך נזכרים שבעצם בהולנד יש גם מאכלים ייחודיים שגורמים לתורים ארוכים בדוכנים השונים.
בתחילת שנות השמונים נפתח סניף של "בורגראנץ'" ליד הבית שלי. בזמנו מזון מהיר הורכב בעיקר מפלאפל, והחידוש משך אליו את כל העיר. עד מהרה למדנו לאהוב את הראנצ'ים השונים, המנות הנלוות וכמובן הרטבים שהגיעו בשקיות קטנות שעמלנו לפתוח לצד המנה. הרוטב הספרדי היה שונה מכיוון שלא הגיע בשקית אלא כיכב במנה האהובה ביותר – "ספרדי כפול" שאפילו פולניה כמוני לא נרתעה מהחרפרפות כשזה הגיע למנה הזו.

קוראי הנאמנים כבר יודעים שגדלתי בבית פולני, כלומר שהתיבול היחיד שהכרתי היה מלח (רק הכרתי, זה לא באמת היה באוכל , יותר לקישוט על השולחן) וכמובן סוכר. את המלפפון הכבוש בחומץ הכרתי בערך בגיל עשרים, וזו גם התקופה שבכלל התחלתי להשתמש בחומצים בבית, למנות שונות. אני לא בשלנית, אבל כשמשהו מוסיף המון טעם במינימום עבודה, אני תמיד בעד.
עכשיו גיליתי את חומץ התפוחים של Rauch האוסטרית שמגיע לארץ בשיווקה של חברת "תומר" שמתמחה בשיווק מוצרי מזון מכל העולם. שמחתי לגלות שהחומץ הוא טבעי ואיכותי (החברה מתמחה במיצים טבעיים) , הוא מפוסטר, וללא חומרים משמרים.
חבילת שבועות של "שופרסל" כללה הרבה דברים טובים ומיוחדים- מאגף הפסטות המצוננות – רביולי בטטה, וחונקי כמרים (היתה אפשרות למקבץ אבל יצא בדיוק שהשגתי את מה שנרשם מההתחלה). חוץ מזה היו שמנת לבישול 15% וחמאה עם מלח ים אטלנטי שהיא משהו שלא ראיתי בשום מקום אחר.
חג שבועות, חג מוצרי החלב, וב"גד" הכינו לנו שתי הפתעות טעימות במיוחד- "מוצרלה פרסקה" – כדור מוצרלה טרייה, חצי קשה מחלב בקר, ו"ריקוטה פרסקה" – גבינה לבנה בסגנון איטלקי באריזה חדשה.
שתי ההפתעות האלה מצטרפות לשפע רב של גבינות במרקמים וטעמים שונים, שיוצרים לנו חגיגה על שולחן החג שלנו.
המשימה שלי היתה לעשות מנות איטלקיות קלאסיות.
אחת התוכניות האהובות עלי היא תחרות בישול אוסטרלית בשם "המטבח המנצח" ויש שם שף צרפתי נודע שמבקר את המנות של המתחרים, ותמיד תמיד צועק "מה עם הרוטב? חסר רוטב!!!". כי האמת, בלי רוטב, מנות רבות הן פשוט משעממות במקרה הטוב, או יבשות במקרה הפחות טוב.
בכל פעם שאני חושבת שאין מה לחדש בתחום הירקות המיוחדים, מגיעה "חוות תקוע" ומפתיעה, ולכבוד שבועות מוצגת סדרת פטריות חגיגיות במיוחד, שמשתלבות מצוין במנות החלביות המקובלות בחג.