ארכיון תגים | חלב

המתוק הכי חם בארץ- שוקולטרי

באילת יש שפע של אטרקציות אהובות ומוכרות- אפשר ללכת לשחות עם הדולפינים, לשוט ביאכטה או אפילו להחליק על קרח, ועכשיו יש אטרקציה נוספת- מתוקה במיוחד.

נעים להכיר- ה"שוקולטרי,- בית הספר לשוקולד.

אז מה יש לנו שם?

סדנאות ילדים- "השוקולטייר הצעיר" (כי כדאי לחנך אותם מילדות להעריך איכות קולינרית), סדנה משפחתית, סדנאות לערבי גיבוש (כדי לצאת הבוס הכי מגניב שיש), סדנאות קבועות לאורחי מלונות ולקבוצות והתאמה לפי אופי קבוצה ספציפית.

להמשיך לקרוא

גבינה טבעונית היא "משומשו".

בארץ יש ציבור לא קטן שלא יכול או לא רוצה לצרוך מוצרי חלב- אם מסיבות טבעונות או מסיבות בריאותיות כמו רגישות ללקטוז. גבינה היא מרכיב אהוב ומככבת בתבשילים רבים, כולל בחגים שמבוססים על גבינה- כמו שבועות, וגם לקהל שנמנע מחלב יש צורך במשהו שיוכל להחליף את המוצרים החלביים. גם שומרי כשרות שלא רוצים מוצר חלבי לאחר ארוחה בשרית הם קהל יעד למוצרים אלה.

"משומשו" הם מותג של מוצרים ללא סויה  או לקטוז, שמביא לצרכנים תחליפי גבינה בכל הקטגוריות תוך הקפדה על 100% טבעונות, וכמובן המנעות חומרים משמרים. המוצרים עשירים בסידן כך שהם מספקים את הצורך שלעיתים מפוספס בגלל אי צריכת חלב.

לכבוד החג משיקה "משומשו" "מגורדת לפיצה ואפייה" ו"גוש מעודנת לאפייה בטעם ריקוטה".  הראשונה מצויינת להכנת פיצות, קישים ופשטידות מלוחות, והשניה לצד המתוק- כמו עוגות גבינה, כריכים ומאפים מתוקים.

להמשיך לקרוא

"ספרטה" – משתה יווני בלב תל אביב

כשאומרים "יוון" האסוציאציה (שלי לפחות(  היא של משתאות עמוסי מזון ומשקאות, כלים מהודרים , ספות שעליהם רובצים כשגברברים שריריים מאכילים אותך בענבים… טוב, נסחפתי אבל הבנתם את העיקרון- הרבה שמחה, הרבה אוכל ושתיה, מוסיקה ואורחים.

את האווירה של יוון העתיקה משחזר גיא בר לב ב"ספרטה" שנפתחה ברחוב ירמיהו 54 בתל אביב, בשני מפלסים של עיצוב יווני של פעם- כולל קסדות הלוחמים וכלי הלחימה, לצד בר מאובזר היטב ומרפסת פתוחה. בקרוב גם קומת גג שצופה על העיר תל אביב.

להמשיך לקרוא

ציון 100 ל- "88".

בהתחלה זה היה קצת מבלבל – "את מוזמנת ל"בורורכוב 88" שנמצא ב"אחוזה 88" רעננה." אחר כך זה התבהר- הסניף המקורי ב"בורוכוב 88" שקיבל את שמו כמובן מהכתובת, הביא לסניף נוסף, באותה עיר, בכתובת החמודה "אחוזה 88"- ועכשיו יש שני סניפים של חוויה חלבית כשרה. אבל מה?

אחרי שנתיים, הסניף ב"אחוזה" מתחדש בתפריט חדש ושונה לחלוטין מהסניף ב"בורוכוב" וזו בהחלט סיבה מצויינת לביקור במקום.

כמה מילות רקע- "בורוכוב 88" בשני הסניפים הם קפה מסעדה חלבי כשר ( רעננה מאופיינת בהרבה חובשי כיפות סרוגות, ואכן הם היו הרוב בסניף ב"אחוזה" שבו ביקרתי, אם כי גם חילונים לא היו חסרים שם).

להמשיך לקרוא

מהגולן לשולחן

אחד הדברים שמשדרגים מנה, הוא ללא ספק הרוטב. זו יכולה להיות הפסטה הכי תוצרת בית מעולה ויוקרתית, אבל בלי רוטב היא סתם יציקה יבשה. אלה יכולות להיות הקציצות שמכילות הכי הרבה בשר טרי, אבל בלי רוטב הן יציקות עגולות ומכבידות.

רוטב טוב עוטף את המנה, משלב בה טעמים משלימים לטעם המקורי, ורוטב ממש טוב הוא כזה שמככב גם בזכות עצמו וכשהמנה עצמה נגמרת, הוא מלוקק עד הסוף, בעזרת לחם או בעזרת האצבעות.

להמשיך לקרוא

טל שחר- גבינה למי שמ-עז!

אין כמו חג שבועות לחגיגת חלב גדולה. אפשר להתחיל לספר שמקור הקישור בין חלב ומוצריו לחג השבועות הוא ממעמד הר סיני שבו היהודים לא יכלו לאכול בשר ולכן אכלו מוצרי חלב, או שזו בדיוק היה סיום עונת ההמלטות כך שהחלב היה בשפע, או מסורות שונות של נתינת חלב ודבש לילדים שמתחילים ללמוד תורה כדי שימתק להם, האמת, לא משנה הסיבה- מבחינתי יש סיבה אחת חשובה- זה טעים.

להמשיך לקרוא

עוגת גבינה לשבועות של תנובה- למה לעבוד קשה?

התסריט תמיד אותו דבר- פתאום יש לי קרייבינג למשהו שאין בבית. בדרך כלל זה גם משהו שאי אפשר להזמין טלפונית. אז אני מגיעה למסקנה שאם אין אני לי – מי לי, וצריך להכין לבד.

הבעיה היא שתמיד, לא משנה אם זה מתכון של עשרים מרכיבים או שלושה, תמיד חסר משהו, ואז כל התוכניות הולכות…

להמשיך לקרוא

ארץ זבת חלב ושופרסל.

חג שבועות המתקרב הוא חג מוצרי החלב, ועיתוי מצוין להשקת הסידרה החדשה של מותג "שופרסל" – סידרת מוצרי החלב. הסידרה שמבוססת על תוצרת רמת הגולן וייבוא, זולה בהרבה מהמוצרים המוכרים המקבילים, ובאיכות מעולה, ובוודאי תעורר מהפך בצריכה של כל אחד מאיתנו.

להמשיך לקרוא

אוסם – העולם בכוס.

כמה עובדות:

  • אין ארוחה בלי קינוח.
  • פרי זה לא קינוח אלא אם כן הוא בצורת דובדבן מעל קצפת.
  • קינוחים צריכים להיות גם יפים ולא רק טעימים
  • אבל למי יש זמן להשקיע?
  • לא כולנו יודעים לעצב מנות

כאן נכנסת לתמונה "אוסם" ופותרת לנו את כל הבעיות בבת אחת בעזרת ערכות מיוחדות לקינוחי כוסות. למה כוסות? הכי קל ליצור בהן שכבות יפות, שאוכלים מלמעלה למטה ביחד כך שמקבלים גם שילובי טעמים מעניינים.

להמשיך לקרוא

תנובה- בטאץ' אישי במיוחד.

"נשנוש". מילה שטומנת בחובה משהו קטן, טעים, שמשביע אותנו כשאנחנו לא ממש רעבים אבל גם חייבים משהו – או ההפך, כשאנו מאד רעבים אבל עוד יש זמן עד האוכל ובנתיים צריך להכניס משהו לפה.

אחד הנשנושים הבריאים והטעימים הוא מוצרי חלב – גבינה או קוטג' שכיף לאכול ישר מהקופסה (בלי לחם – לחסוך פחמימות). מנה קרירה, משביעה, ללא טעמים דומיננטיים במיוחד ככה שלא נשאר טעם בפה מלבד רעננות חלבית. (125 גרם לגביע).

הבעיה- קודם כל מבחינת ההגיינה- אם פתחנו קופסה בגודל מלא, צריך להעביר לכלי אחר כי אחרת עושים "דאבל דיפ" עם הכפית (או בעצם טריליון "דיפ") וזה לא תמיד נעים לזה שמגיע אחרינו ורוצה לאכול גם הוא מהמוצר. (אגב, אם מארחים נניח לארוחת בוקר או בראנץ', הרבה יותר נחמד לשים אריזות אישיות לכל אחד, במקום להתחיל לשפוך לקערות..).

שנית, כשהמוצר פתוח כי נשנשו רק קצת, הוא מתקלקל מהר יותר, או מקבל ריחות של מאכלים אחרים לידו, ובאופן כללי נשמר פחות.

שלישית- כשאנו רוצים לקחת נשנוש החוצה- לגינה עם הילדים או לאכול בעבודה, לא נוח לקחת אריזה גדולה , גם מבחינת מקום וגם מבחינת איכסון – אם זה לגינה- צריך להחזיר את זה הביתה בלי שייזל ובלי שיעמוד יותר מדי זמן בחוץ, ואם זה במשרד שבו יש מקרר, צריך לזכור להדביק פתקים של "שייך לשוש, מי שיגע יחושמל!!!" וכאלה, והרבה פעמים פשוט שוכחים את זה במקרר כי זה נדחק איפשהו אחורה עם דברים שאנשים אחרים שמו.

רביעית – האנשים הנמוכים בבית – הילדים, גם בשבילם עדיף אריזה קטנה, שהכמות מספיקה להם בדיוק, וגם נוח לגדולים יותר מבינהם, לאחוז אריזה קטנה ולאכול ממנה.

חמישית – אריזה קטנה מאפשרת שליטה על הכמויות ואי היסחפות לחיסול קופסאות ענק (שזה מצב שבהחלט יכול לקרות..).

בקיצור, לאריזות קטנות יש המון יתרונות.

כשקיבלתי להתנסות אריזות קטנות של הגבינה הלבנה של "תנובה" ואת הקוטג' של "תנובה"  ניסיתי במגוון דרכים. ליתר דיוק, בן הזוג ישר אימץ לעצמו קוטג' אחד, ואני הלכתי על שני שימושים שונים לגבינה. קופסה אחת הספיקה בדיוק לשני כריכים (עם חסה ומלפפון חמוץ) (מה שגם טוב כי כשמורחים מקופסה גדולה, תמיד נכנסים לה כל מני פירורים מהלחם, וכאן הכמות נגמרה בדיוק). את השני הפכתי לקינוח פשוט, כשהוספתי שקית סוכר ווניל לגבינה וערבבתי. יצא מעדן (הסוכר לא בדיוק נמס לגמרי, והוסיף לי קרנצ'יות. אני חושבת לאלתר בפעם הבאה עם ריבה, פשוט כפית ככה למעלה, כמו שיש במעדני היוגורט, ולראות מה יוצא).

אז מי אמר שדברים טובים לא באים באריזות קטנות?