ארכיון תגים | נשנושים

"הצדף" – פנינה קולינרית

לפני יותר מעשר שנים הוקמה מסעדת "הצדף" במערב ראשון לציון ומאז משכה לקוחות רבים שחזרו שוב ושוב לטעום ממטעמי השף דוד אביטל, מנות בשר ופירות ים, צמחוניות וקינוחים, והכל לצד תפריט קוקטיילים נרחב, ואיך אפשר לפספס את פלטת הסלטים הבלתי נגמרת?

לפני כמה שנים ביקרתי במסעדה, וכל כך הצטערתי שאין לי קיבה יותר גדולה מכיוון שהמנות ענקיות והנדיבות גורמת לזה שאי אפשר לסרב לשום דבר.

להמשיך לקרוא

Under52 – מעל לעניינים!

לז'ול וורן היו "חמישים אלף מיל מתחת למים", ללהקת ה"דריפטרס"  היה "מתחת לטיילת" ולתל אביב יש עכשיו את Under52 – לאונג' בר קלאב חדש שמשלב את כל הכיף במקום אחד- אלכוהול משובח, מנות שף, פינות ישיבה, רחבת ריקודים עם מוסיקה מתקדמת וחלל עישון למי שצריך.

להמשיך לקרוא

המעוז- מעוז של אלכוהול ונשנושים

שתי דקות מדיזנגוף סנטר בתל אביב, שוכן "המעוז", בר צעיר ומגוון, שאפשר לקפוץ אליו גם אחרי יום עבודה וגם בשעות המאוחרות בהרבה – ללגימה ונשנוש בין חברים. הגענו באמצע השבוע, בשעה יחסית מוקדמת, וכבר היו במקום בליינים – ישראלים ותיירים ששתו, פטפטו וצפו אל רחוב המלך ג'ורג' ההומה. צוות המקום החייכן הציג את האפשרויות, ויש הרבה כאלה.

את התפריט הרגיל- עם מנות כמו סלטים, לאבנה, פיצה, המבורגר, פוקצ'ות , ירקות וקינוחים, יש את תפריט האלכוהול הנרחב שכולל קוקטיילים, יינות ומשקאות "ארוכים" כמו וודקה, ג'ין וכדומה, ויש מסלולים. הרבה מסלולים שהופכים את הבילוי במקום למשתלם במיוחד. כך למשל מסלול משקאות "לונג" נותן "שתה ככל יכולתך" ב-89 שקלים. המקום פתוח מהשעה 17:00, כך שאפשר להגיע ישירות אחרי העבודה, עם החברים, לנוח ולהירגע מהיום לפני שהולכים הביתה, ואם רוצים אירועים- ל"המעוז" יש חדר אירועים מאובזר שיכול להכיל עד 80 איש לכל מטרה- קריוקי, אירועי חברה ואפילו בר-מצווה.

להמשך הכתבה – כאן.

אולטרה בר- יפן בתוך הכוס.

בישראל קיימת תרבות אלכוהולית רחבה, ואין כמו סיבוב בשעות הערב באזורים תיירותיים כדי לראות "ערימה של חבר'ה" שכבר מזמן לא על הדשא אלא יושבים בברים ושותים, מפטפטים, מנשנשים משהו ונהנים מהערב.

הבעיה שבאיזשהו שלב, כבר ניסינו וכבר שתינו הכל, מהמשקה הקבוע שלנו (במקרה שלי וודקה עם אשכוליות אדומות) ועד למשקאות שכבר נמאס מהם עוד בשנות השמונים כמו "סקס על הקיר". ואיפה אפשר למצוא חידושים מרעננים בתחום האלכוהול?

להמשיך לקרוא

מיקי רוקד סירטאקי

קחו מוצרי גלם איכותיים שעומדים בתקנים המחמירים ביותר, שלבו אותם עם טכנולוגיות חדשניות, נסיון של 78 שנים וראש יצירתי במיוחד. מה קיבלתם? "מעדני מיקי".  וככאלה שיש להם ראש יצירתי, תמיד יש רעיונות לטעמים ושילובים חדשים, שחס ושלום לא יהיה משעמם בפה.

להמשיך לקרוא

מוביקס- חווית הקולנוע הפרטית!

מכירים את זה שאתם יוצאים לסרט, מתלבשים, אולי לוקחים בייביסיטר, מגיעים לאולם, לא תמיד נקי, ויושבים בין הקהל ואז…. מי לא מכיר את סדרת הדמויות הבאה- אלה שמכרסמים את הפופקורן בקולי קולות, אלה שדנים בינהם בתוכן הסרט, אלה שמחליטים לענות לטלפון המצלצל, ואלה ש"רק בודקים"  אבל מאירים את כל האולם עם הסלולרי בדיוק בקטע המותח. אני זוכרת פעם אחת לפני שנים רבות, זכיתי בזוג כרטיסים לסרט, ולא היה לי זמן לממש עד שכמעט הסרט ירד מהמסכים. כדי לא להפסיד אותו, הלכנו להקרנה האחרונה שהיתה לפני שהסרט נגנז, ובגלל זה היינו הצופים היחידים באולם. איזה אושר! איזו שלווה!

להמשיך לקרוא

Zoot Allures – כי גבעתיים זו תל אביב (המיוחדת) החדשה.

בפינת רחובות כצנלסון וויצמן בגבעתיים, נדמה כאילו אנחנו בדיזנגוף תל אביב –  השעה רק שבע בערב, אמצע השבוע, "זוט אלורס" רק פתחו, וכבר כל השולחנות וגם הבר תפוסים עד אפס מקום, המוסיקה מנגנת, הנרות מהבהבים והאווירה תוססת .

תום מייזל  – אחד מששת השותפים במקום, מסביר שהקונספט הוא ש- "אין קונספט"- כלים שונים ומשונים משמשים להגשת המשקאות והמזון, סוגי חומרים שונים משמשים לחיפוי ולעיצוב המקום, וגם המנות לא מוגדרות כ"ראשונות/ עיקריות" אלא "מה שיוצא מהמטבח" בסגנון ה"שרינג".

להמשיך לקרוא

טעימת יין- הדור החדש.

כולנו היינו בטעימות יין. הברמן או בעל המקום מוזגים לנו מבקבוקים , אנחנו טועמים, טועמים שוב, ובכל אותה העת תלויים במי שמוזג לנו. עכשיו בTasting room  שבאזור המקסים של שרונה בלב תל אביב התוודעתי לשיטה חדשה של טעימות, כולה בשירות עצמי ובנוחות מירבית.

זה לא שב"טיינסטינג רום" אין צוות. ההפך, יש את אבי כהן אחד השותפים, את טוני הברא  המנהל, את הייננית רוני ססלוב עם וותק של 22 שנים ביין, ואת הברמן המקסים אדי ניומן שעוזרים בכל שאלה. אבל כאן נכנס החלק המעניין – במקום 10 מכונות אוטומטיות, בכל אחת ארבעה בקבוקי יין (עם הקפדה על 75% יין ישראלי) שמוגן על ידי גז ארגון ששומר על היין מפני חימצון. על כל אחת מהמכונות יש כיתוב מדויק של איזה יין יש שם, איזה טעמים, מי מייצר, סוג הענבים ועוד, כל המידע שצריך. ומה עושים?

יש כרטיס מגנטי שאפשר לטעון בכל סכום שרוצים.

תוקעים אותו במכונה ומסתכלים על הצג שם כתובים המחירים לשלושה סוגי כמויות – טעימה, חצי כוס או כוס. שמים את הכוס מתחת לברז המתאים (חשוב מאד, שלא יישפך על הנעליים!), לוחצים על הכפתור המבוקש והיין זורם לכוס ומשם ללוגם בהנאה.

מה שנחמד הוא שאפשר בצורה כזו להתנסות עצמאית במה שרוצים ,ממבחר גדול ובנוחות. החיוב על הכרטיס הוא לפי הכמות שנמזגה בפועל כך שגם אם הבקבוק נגמר באמצע, הסכום שיחוייב הוא מדוייק.

יותר מכך, כשרוצים לקנות יין ולא יודעים איזה, השיטה הזו מאפשרת התנסות וטעימה של מגוון רחב כך שאפשר להחליט מה הכי טעים לנו.

כל היינות ניתנים לשתיה במקום או לקחת הביתה במחיר חנות (במקום יש 40 מקומות ישיבה בחלל פנימי כולל חדר טעימות פרטי ל14 איש, ועוד 60 מקומות בחזית היפה של הבניין הטמפלרי העתיק.

ואם יש יין צריך גם לאכול משהו על יד, ובשביל זה יש את התפריט שנבנה על ידי השפית אביבית פריאל אביחי עם מיטב הנקניקים, הגבינות, הלחמים , הדגים ועוד המון דברים טובים , והמתוקים של השוקולטייר אלי טראב.

יש גם אופציה לנשנושים צמחוניים וטבעוניים.

כשהגענו להכיר את המקום, תוך שניות כבר הפעלנו בעצמנו את הכרטיסים החכמים ובחרנו יינות (ובדיוק נפלתי על "שבלי" לבן מעולה שקיבלתי עליו המלצה מאנשי המקום). בתחילה בחרתי באופציית ה"טעימה" ואחר כך כבר עברתי לבחור חצאי כוסות כדי שאוכל להתנסות. טעמנו מבחר ענק ממטעמי המקום (מה שגם עוזר לא להשתכר יותר מדי) ואהבתי במיוחד גם את השוט שהכין לי אדי הברמן, משקה שהוא פיתח בשם "צ'ייסר טקילה סנגריטה חריפה" שהכיל טקילה, עגבניות, צ'ילי ומיץ הדרים. (18 שקלים, וזה טעים פחד).

המקום פתוח בימים א-ה מאחת עשרה בבוקר ועד אחרון הלקוחות, בשישי מעשר בבוקר עד אחרון הלקוחות, ובמוצאי שבת משבע בערב ועד אחרון הלקוחות.

הכתובת – קפלן 36 תל אביב, בבנין של "אדידס" .

עוד פרטים ב- https://www.facebook.com/pages/Tasting-Room-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%A8%D7%95%D7%9D/513948912044560

 

 

Meon the mic –עברה שנה, מה השתנה?

לפני שנה סיקרתי מקום חדש לקריוקי בשם "מי און דה מיק " (קישור לסקירה- http://cafe.mouse.co.il/post/2959191/ ).

אמש חזרנו לשם, לבדוק מה השתנה ומה התחדש. מי זה "אנחנו"? 19 בלוגריות ובלוגר אחד (טוב, היה משחק של ברזיל, אפשר להבין…), והפעם קיבלנו את חדר "ריו דה ז'נירו" האקטואלי במיוחד. (למרות שגם בחדר אחר, קבוצה שהיתה שם, קיבלה בנוסף לקריוקי גם מסך טלוויזיה שהעביר את המשחק). בחדר כבר חיכו לנו משקאות אלכוהוליים לחימום האווירה, וכל מני אביזרים משעשעים כמו כובעים, כלי נגינה מתנפחים, שרשראות, עניבות פלסטיק ענקיות ובלונים.

קיבלנו גם את האייפד המפורסם של המקום שמאפשר בחירה בין השירים, מציג את הפופולארים ביותר, ומאפשר גם לקרוא למלצרית ולראות את התפריט.

אז מה באמת השתנה? התפריטים – גם של המוסיקה וגם של האוכל, התרחבו ויש הרבה יותר אופציות כך שכל אחד יכול למצוא את מה שהוא אוהב. נוסף לכך נוספו גם שירים ברוסית, ספרדית, יוונית ועוד. מה לא השתנה? האווירה הכייפית והעיצוב המדליק של חמשת חדרי הקריוקי, כל אחד בגודל אחר, כך שיתאימו לכל קבוצה –

החדר הלונדוני עם כל המאפיינים, החדר הניו יורקי – טיימס סקוור ורחוב במנהטן שולחים אותנו ישר לאווירה, סלוניקי – הטברנה היוונית שהיא גם החדר הגדול ביותר, ומיועדת לכ40 איש, טוקיו – החדר לחובבי האפיונים המיוחדים ליפן כמו מאנגה וזן, והחדר שאנחנו קיבלנו – ריו דה ז'נירו – חדר עליז ושמח במיוחד בצבעי ירוק צהוב והרבה קרנבל.

עברנו על האפשרויות באייפד והתחלנו לבנות את רשימת המוסיקה שלנו שכללה את כל הטווח – מזוהר ארגוב עם "בדד" ועד לביצוע אופראי מרשים (בשלושה סולמות שונים) של "רפסודיה בוהמית". (ואם מישהו מסתובב בבית קברות בחו"ל, שלא יתפלא שהוא שומע רעש מהקבר של פרדי מרקורי, הוא פשוט התהפך הרגע…).

בין השירים הגיעה המלצרית והביאה לנו המון נשנושים שהולכים טוב עם המוסיקה והשתיה-

קערת אדממה עם מלח גס ולימון, מגש ירקות חתוכים עם רטבים , עלי גפן ממולאים, קרפצ'יו סלק על טוסטונים, רצועות קורנביף על טוסטונים וירקות, המון צ'יפסים בטעם שום עדין, קוביות תפוחי אדמה מטוגנות ברוטב חרפרף (מומלץ במיוחד), שניצלונים עם רוטב ברביקיו, פיצה מרגריטה על תנור לבנים, טחינה אדומה עם פטריות ופיתות קטנות, וכמובן קינוח גלידות בטעם פירות שהוגשו בתוך הפירות עצמם. בין לבין היו גם צ'ייסרים וכמובן שתיה קלה למי שצריך לנהוג.

(יש אפשרות גם להזמין קייטרינג כשר  – חלבי או בשרי).

אבל השוס הוא כאמור המוסיקה – עם סאונד איכותי ותאורה שמשתנה, הפכנו כולנו לכוכבים, וגם אם היו זיופים ("גם"?) – זה לא הפריע לשמחה, והרבה פעמים הביצוע של מי שעל המקרופון , הפך לשירה בציבור כוללת של כולם.

גם כשחלפו כבר שלוש שעות, עדיין האייפד עבר מילד ליד ונבחרו עוד ועוד שירים כאילו שרק התחלנו.

עוד פרטים באתר – http://meonthemic.co.il/ – מצויין לערבי חברה, מסיבות רווקים ורווקות, אירוח אורחים מחו"ל , ובכלל. חנייה חינמית ונוחה.

 

חדש על המדף – בריא יותר, טעים יותר!

תמיד כשחושבים שאין עוד מה לחדש , מגיע פיתוח חדש ומעשיר את חיינו.

קיבלתי להתרשמות מגוון מוצרים חדשים, והנה הרשמים שלי –

מ"אחווה" מגיעים שלושה מוצרים חדשים –

"טחינה חצי חצי" – טחינה עם 55% שומשום מלא וללא תוספת מלח. בזמנו "כלבוטק" עשו תחקיר על טחינה, וגילו שהטחינה של "אחווה" משובחת במיוחד ומומלצת בשל ערכיה התזונתיים (סידן, ברזל, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים).

עכשיו, אני כבר מזמן לא אוכלת בדוכני רחוב טחינה, כי תמיד אין קשר בין הטעם של הדבר הלבן והנוזלי שמוכרים שם ושמלכלך לי את הסלט, לבין העונג של טחינה ביתית, וככל שהיא משומשום מלא יותר, כך היא גם עשירה יותר בטעם (וזה עוד בלי קשר לבריאות). היתרון בזה שגם אין מלח הוא שאפשר להוסיף אותה למנות מתוקות כמו מוס שוקולד לבן (עם סילאן מלמעלה) או גלידה.

ושני מוצרים נוספים שיכולים בהחלט לככב בסלסלת משלוח המנות של פורים הקרב אלינו –

אזני המן שוקולד, פרג ותמרים – אני קיבלתי להתנסות את השוקולד (יש!!) והדבר הראשון שהרגשתי כשנגסתי בעוגיה היה הנימוחות – העוגה רכה ובעיקר לא מתפוררת, מה שאומר שלא תהרס במשלוחי מנות ותרגיש תמיד טרייה. המילוי מאד נדיב ועשיר. האריזה קלה לפתיחה ולא דורשת אלימות או מכשירים הרסניים דוגמת הסכין הכי חד במטבח שאיכשהו מנודב לענין, והיא נוחה גם לסגירה כך שהטריות נשמרת (אם לא מתחסל קודם).

אזני ההמן מצטרפים לרשימה ארוכה של מאפים של "אחווה" – עוגיות מרוקאיות, רוגלך, עוגיות ממולאות, מאפין, פירות ועוד.

וליד אזני ההמן – עוד מתוק מתוק אחד- חטיפי מיני חלווה אחלה ללא תוספת סוכר, בשקית מאגדת כשבכל חטיף יש רק 49 קלוריות.  החטיפים עשויים מ50% טחינה גולמית, שכוללת המון ערכים תזונתיים, כך שמרוויחים גם נשנוש מתוק, גם בריאות וגם מחיר קלורי נמוך. השקית כמו שהיא נחטפה על ידי למשרד, שם תוחבא במגירה האישית שלי ותישלף בשקט כל פעם שאני עם קרייבינג למתוק.

גם חברת "קולומבוס" תורמת לסלסילת משלוח המנות שלי, ואחרי סידרת הטעמים של "טעימה מ.." שנסקרה פה בעבר וכוללת טעמים מכל העולם, מגיעה גם אריזה עם ציור של צרפתי משופם, ובתוכה חטיף פול בציפוי שום. כשטעמתי מה שהכי ריתק אותי, מעבר לתיבול המעודן, הוא שהפול מרגיש לי ממש כמו חטיף קמחי, כמו סוג של קרקר קטן, כך שמקבלים גם את הקרנץ', גם את הפחמימתיות והכל בעצם פול שהוא הרבה יותר בריא. האריזות הקטנות גם מקציבות לנו את הנשנוש כך שזה לא הופך להתפרעות.

ולבסוף, כדי להרגיע מכל הנשנושים, הדבר הטוב ביותר הוא תה חם, טבעי, בריא ובעל המון תכונות חיוביות. אנחנו מדברים על חליטת צמחים של "ריקולה"  שמרגיעה ומרעננת ביחד, עם המון צמחים – לואיזה, קורנית, זעתר, מרווה, קמומיל ובעיקר טעם דומיננטי של הנענע, כל העשבים שכבר הסבתות שלנו הכירו כתרופה קלאסית לכל דבר, לחימום בחורף, לריענון, ובעיקר לפינוק.

בחליטות של "ריקולה" שני טעמים – חליטת צמחים (אריזה ירוקה) וחליטת צמחים לילה טוב (אריזה כחולה).

ההכנה קלה ומהירה.

כל המוצרים המוצגים בפוסט זה הם כשרים וניתנים להשגה ברשתות השיווק וחנויות נבחרות.

חג פורים שמח!!