ארכיון תגים | סושי

סושי בר בזל- כי בבזל ייסדתי טעמי סושי מופלאים

יפן אולי נמצאת במזרח הרחוק, מרחק כמה שעות טיסה לא מבוטלות, אבל ברחוב פרישמן יש את "סושי בר בזל" שמביא את מיטב אוצרות יפן היישר לתל אביב, ביחד עם שפע טעמים אסיאתיים נוספים. השף חיים אלוש בנה תפריט חדש, שמתחיל ממש בימים אלה, וכולל את המנות האהובות והקלאסיות מהתפריט הישן, ביחד עם מנות חדשות ומעניינות.

כמו מה למשל?
תפריט ענק של סושי, לכל ההעדפות- צמחוני, טבעוני, עם דגים או פירות ים, סוגי באן במילויים שונים, כיסונים, דגים, סלטים, תבשילי ווק, מרקים, תוצרי פלאנצ'ה וקינוחים, שמלווים על ידי משקאות איכותיים שמגיעים היישר מיפן כמו תפריט שלם של סאקה, או שיכר שזיפים מתקתק ומפתה.
במסגרת התפריט יש גם תפריט ילדים, וכשקנאתי בילדים שיש להם מנת "אובנטו" שמגיעה בקופסת "בנטו" מרהיבה, הסתבר שיש גם גירסה למבוגרים שכוללת תיבה יפה ובתוכה שפע של מנות בצירופים שונים.

רוצים לדעת איזה עוד הפתעות יש ב"סושי בר בזל"? הנה המשך הכתבה כאן.

ריבר נודלס בר – אסיה בקצה הצ'ופסטיקס

בלב רמת גן יש מקום מיוחד, בו אפשר לשבת ולהרגיש במזרח הרחוק". זו הגירסה שלי לשיר המוכר של הכבש השישה עשר.
המקום? "ריבר נודלס בר" שממוקם באזור הבורסה, מוקף במגדלים גבוהים ומהווה אי של בריחה לאקזוטיקה קולינרית.

התפריט שמופיע על גבי אייפד נוח לשימוש וידידותי, מחולק לקטגוריות של מנות ראשונות, מרקים, מנות ווק, גריל ואורז, סושי, שתיה (קלה או אלכוהולית) ותפריטים מיוחדים לילדים, לנמנעים מגלוטן ולטבעוניים. רק אזהרה לפני שבוחרים מנה- קחו לתשומת לבכם שהמנה שאתם בוחרים עכשיו, תהיה גם ארוחת הצהרים או הערב הבאים שלכם מכיוון שגודל המנות הוא ענק, והסיכוי הוא גדול שתהיה גם שקית "דוגי בג" למה שלא הצלחתם לסיים. (ותכינו גם את האינסטגרם, המנות יפיפיות!)…..

להמשך הפוסט- כאן.

טאיה – קדימה למזרח הרחוק.

פעם כשהיו אומרים "מסעדה" התכוונו תמיד לתל אביב. עכשיו ישנם יישובים רבים שהופכים למעוזי אוכל איכותיים ושחוסכים לסועדים את הפקקים והעדר החנייה בתל אביב. הישוב "קדימה" ממוקם בלב הארץ, ועכשיו אפשר למצוא בו מכל טוב ולכל טעם.

הוזמנתי לנסות את "טאיה"– מסעדה אסיאתית שקיימת שם כבר שלוש שנים, ושאין לי מושג איך פספסתי פנינה כזו עד עכשיו. האוכל האסיאתי הפך פופולארי בארץ, ומכניסתו לארץ, בהתחלה תחת ההגדרה של "מסעדה סינית" שהגישה מנות ברווז בתוך נייר כסף מקופל כמו ברווז עם רוטב אדום מזעזע, ועד היום עבר דרך ארוכה והפך לאהוב על כל הגילאים (ותיכף תראו כמה זה "כל הגילאים").

להמשיך לקרוא

שחור לבן ומגוון- Black & White סושי בר

כשאבי סופר ויותם בן אלט הוזמנו לחתונות וראו שם סושי, הם לא ציפו להרבה וגם לא התאכזבו- "נו, סושי של חתונות" כלומר משהו שעמד הרבה זמן, ובעיקר נוהל על כמות ולא על איכות. "אז למה לא לעשות סושי איכותי גם אם זה לאירועים?" היתה המחשבה הבאה ,ומשם קצרה הדרך היתה ל"בלאק אנד וויט" –שירות דוכן סושי גורמה נייד וכשר לחתונות ואירועי יוקרה.

הדגש הוא על סוגי סושי טריים ואיכותיים (כשחומרי הגלם מגיעים מהסביבה הקרובה מאד כך שהם מגיעים בשיא טריותם), בסוגי הכנה שונים (כמו דגים טריים ונאים, אפויים, מטוגנים, רולים, סנדוויצ'ים וכל קומבינציה כשרה שתעלה על הדעת, ביחד עם מנות טבעוניות).

להמשיך לקרוא

ג'ירף פתח תקווה- אסיה הקטנה על צלחת.

שנות השמונים, האוכל האסיאתי מגיע לארץ, אבל מכונה "אוכל סיני" וכולל בעיקר נודלס עם בשרים שונים, שלעיתים הגיעו בעטיפת נייר כסף בצורת ברווז או תרנגולת. הצ'ופסטיקס היו בעיקר קטע אקזוטי והקופסאות עם המבנה המרובע המיוחד היו אטרקציה.

שלושים ומשהו שנים אחר כך- כבר יש הבדל בין תאילנדי, סיני ויפני, הסויה היא כבר לא פצצת מלח תעשייתית, ואנו חוגגים בשמחה את הפרידה מהרוטב האדום במרקם מסטיק זרחני ששימש בתור "חמוץ מתוק".

לאחרונה נפתח הסניף התשיעי של "ג'ירף"  ואחרי סניפים בערים כמו תל אביב, הרצליה, וראשון לציון, יש סניף מלאבסי ראשון. הסניף ממוקם בלב אזור האוכל החדשני של העיר, ליד "יכין סנטר" ופתוח שבעה ימים בשבוע, משתים עשרה בצהרים עד חצות.

הוזמנתי לטעום את המנות הייחודיות של הסניף (כל סניף הוא ייחודי ויש בו מנות שאין בסניפים אחרים, וגם עיצוב שונה כדי להתאים לאזור ולקהל המקומי).

להמשיך לקרוא

הקומה ה11- גבוה מעל כולם

היות ומדובר במסעדת "הקומה ה11" במגדל המרובע של עזריאלי, בתוך מלון "קראון פלזה סיטי סנטר " בתל אביב, אז גם משפט הפתיחה שלי יכלול אחת עשרה מילים והן "מקום שבו יוקרה, טעם טוב, איכות, מקוריות, שירות ואלכוהול משובח נפגשים". (כן, אני יודעת שספרתם!).

להמשיך לקרוא

הסושיה לה פארק חולון- מקטן ועד גדול.

אוכל אסיאתי הוא מזמן אורח כבוד בישראל, ומושגים כמו "ניגירי" ופוטו מאקי" כבר הפכו שגורים בכל פה (דו משמעי). אבל מה עם הדור הצעיר?

רשת "הסושיה" – שאהובה ופופולארית מאד בישראל, פותחת סניף חדש באמצע עולם הילדים, בפארק "לה פארק" בחולון, בתוך "פארק פרס"- צמוד ל"ימית 2000". אחרי שחונים בחניה הענקית והחינמית שבמקום, מגיעים למתחם יפיפה שכולל מזרקה צבעונית, שטח גדול להופעות, והמון מקומות מעניינים לאכול.

המקום מושך אליו משפחות רבות עם ילדים בכל הגדלים, בעיקר קטנים, שכדאי מאד לתת להם אוכל כשהם רעבים, אחרת … טוב..

להמשיך לקרוא

סוהו- 15 שנות אהבה אסיאתית.

זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.

"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.

להמשיך לקרוא

רג'ינה- לילות קיץ ודגים.

מוצאי שבת, כולם נינוחים אחרי יום חופש, לילה קיצי חמים, מתחם התחנה- מתחם תוסס וצבעוני- מלא מוסיקה ואורות. ורג'ינה. רג'ינה היא מוסד וותיק במתחם התחנה, במבנה בן המאה ה19 שנשמר באהבה. כמעט אפשר לשמוע את ההסטוריה של העוברים בתחנה – מכל בירות האזור והעולם, נוסעים וחוזרים ,מעמיסים סחורות ופורקים, ועוצרים לרגע או ליותר.

זו היתה ההשראה של רג'ינה, בה ביקרתי כבר בעבר, שמירה על המסורת (ולכן המסעדה גם בשרית כשרה) במקביל להתחדשות תמידית.

להמשיך לקרוא

ווקי טוקי – האסיאתית המפתיעה

כשאנחנו שומעים "מסעדה אסיאתית" אנחנו פחות או יותר יודעים איזה טעמים אנחנו הולכים לפגוש שם – למון גראס, ג'ינג'ר, סושי, נודלס, סויה. מה כבר אפשר לחדש?

אז "ווקי טוקי" הזמינו אותי לבדוק בדיוק מה אפשר לחדש ולהפתיע באוכל שעל פניו כולנו מכירים. המקום היה מלא כשהגעתי, מה שאומר שסועדים רבים כבר גילו את ההפתעות שמחכות להם במסעדה.

אקדים ואומר שההפתעה הראשונה היא שהמסעדה מתאימה להמון, אבל המון , פלחי אוכלוסיה, בגלל הרבגוניות של התפריט. ראשית – למי ששומר על הפרדה בין בשר לחלב – אין מנות שמערבות את שני הדברים יחד. מצד שני, למי שלא יכול בלי קינוח חלבי גם אחרי ארוחה בשרית – גם זה יש, לצד קינוחים שאינם כוללים חלב, גלוטן או אפילו טבעוניים לחלוטין (ועל כך בהמשך). לצמחונים יש המון פתרונות – כולל מנות שבמקור מכילות חלבון מן החי אבל ניתנות להמרה לטופו למשל, ארוחות עסקיות למי שבא עם תקציב מסוים והמון המון דמיון מפתיע כך שגם מי שכל יום סועד במקום אסיאתי, עדיין ימצא חידושים.

במקום מבחר אלכוהולי רב, אבל היי- באסיה התנהג כאסייאתי, ולכן פתחתי את הארוחה שלי בסאקה (נשאלתי אם ארצה קר או חם, המלצת המקום היא קר וכך טעמתי). מרענן, פירותי, לא אלכוהולי מדי כך שאפשר לשתות בכיף. יופי של סיפתח. (26-42 שקלים בתפריט, תלוי בסוג).

אחר כך, ובהתאם למזג האוויר החורפי, קיבלנו את "מרק היום" (19 שקלים לקערה גדולה) שבמקרה שלנו היה מרק אפונה עם קרם קוקוס, ג'ינג'ר, שום ובצל ירוק. שמחתי לגלות שבניגוד לדימוי, מרק אפונה לא חייב להיות במרקם "גרברי". הוא היה צלול בלי להיות דליל, והעוקץ של הג'ינגר  (ונדמה לי שגם זיהיתי שם למון גראס) חימם את האווירה.

אחרי המרק הגיעו ארבע מנות מתפריט הראשונות –

חמוצים יפנים – כרוב, מלפפון וגזר בחומץ וסוכר דקלים בעיטור שומשום שחור ולבן (16 שקלים). המנה הספיקה כנשנוש לשניים. מנה מתובלת בעדינות, שילוב של מתיקות וחמצמצות לא שתלטנית.

אגרול ויטנאמי – עוף, אטריות שעועית דייקון, כרוב לבן, עשבי תיבול ורוטב צ'ילי מתוק. הערה- בגלל השותף לשולחן הצמחוני, המנה שלנו הגיעה ללא העוף. (כמו שכתבתי למעלה- התחשבות רבה וגמישות במנות כך שגם מי שנמנע מבשר יכול לקבל מנה עשירה וטעימה.). האגרול עצמו פריך בלי להיות יבשושי, ומומלץ מאד לטבול אותו ברוטב הצ'ילי המתוק. פתיחה מרעננת וקלילה. (29 שקלים).

כרובית מטוגנת – בטמפורה ופאנקו, עם רוטב צ'ילי מתוק ואפשרות לצ'ילי חריף (אני מראש ציינתי שחריף זה לא בשבילי, אז וויתרו על זה והסתפקו בתיבול קצת פיקנטי).. (28 שקלים). המנה שפחות התחברתי אליה מהראשונות כי הייתי מעדיפה אותה עם קצת פחות מלח, אולי מתיבול בסויה?

סלט שורשים – נבטים סינים, נבטי חמניה, גזר, צנון, קולורבי, בוטנים ושומשום עם רוטב איולי צ'ילי, שומשום וכוסברה טחונה (25 שקלים). הפייבוריט שלי מבין הראשונות. סלט מרענן מאד, יכלתי לאכול קערה כארוחה בפני עצמה. (טוב, כמובן עם קינוח בסוף…).

הגיע הזמן לעיקריות וקיבלנו שתיים.

אחת שעברה אדפטציה צמחונית – "המנה המתוקה". – אטריות ביצים, עוף (שאפשר להמיר לבקר או במקרה שלנו הומר לטופו), בצל, שלושה סוגי פטריות – שיטאקי, שמפיניון ופורטובלו, בצל ירוק ושומשום, והכל ברוטב של טריאקי, צ'ילי ומעט שמן צ'ילי. (45 שקלים לקערה). כשטעמנו גילינו מה מקור השם – איכשהו יש ניחוח מתיקות בתיבול, המנה לא מתוקה ממש אבל טיפה קרמלית. ניצלתי את העובדה שבן הזוג כבר שבע, ודגתי לו את האטריות והפטריות מהצלחת. הוא טען שהטופו היה מוצלח. אני כלא צמחונית בכל מקרה הייתי מעדיפה בגירסת העוף או מקסימום בלי חלבון בכלל. (אני וטופו לא ממש חברים טובים).

והבשרית "פאד קפאו" –בשר אנגוס דל שומן, בצל, שום, ג'ינג'ר, צ'ילי, בצל ירוק ובזיליקום, ומעל ביצת עין  , ברוטב צ'אן פאו – סויה, ג'ינג'ר, שום, שמן שומשום וציר עוף (49 שקלים למנה שכוללת גם הר של אורז לבן ליד).

המנה היתה עשירה מאד, ומצאתי שהשילוב הכי טוב הוא לקחת קצת מכל דבר על המזלג – הבשר על טעמיו ועסיסיותו, והאורז הניטרלי שאיזן את הטעמים. הביצה כאמור הכילה חלמון נוזלי, שמי שכבר מכיר אותי יודע שזו האהבה הגדולה שלי כשזה מגיע לבשר- הנחשול הזהוב הזה מהביצה המבוקעת. גם סקסי וגם מעשיר מאד את המנה. (מחיר אטרקטיבי מאד של 49 שקלים למנה גדולה).

(אתם חייבים לראות את החלמון הנוזל הזה…)

כדי להתכונן לקינוח ,לגמנו תה במגוון טעמים (במקרה שלנו נבחרה הלואיזה), אפילו וויתרנו על הוספת סוכר.

(כן, מאחור מציץ הקינוח, שתיכף יקבל התייחסות בפני עצמו!!)

ואז הגיעה הפתעה נוספת – בדמות תפריט קינוחים חדש, כל כך חדש שהוא אפילו מגיע על דף נפרד כי עוד לא הספיקו להדפיס תפריט מעודכן. (מחירי קינוחים 36 שקלים).

ומה היה שם? מה לא. כמו שהזכרתי בהתחלה- לכל אחד היה משהו.

לחובבי השוקולד המכורים היה סופלה שוקולד– פונדנט שוקולד חם עם טראפל שוקולד לבן בתוכו ושוקולד חלב מעל, או "אצבע לוטוס" עם שוקולד קריספי ,וקרם שוקולד בלגי עם ציפוי לוטוס, לנמנעים מגלוטן היתה "שוויצריה הקטנה" – אותה מנה יפיפיה עם תחתית עוגיות מרנג שוקולד, קרם מסקרפונה, שיכבת שוקולד קריספי, ונטיפי שוקולד לבן, למי שרוצה לגוון משוקולד- קסטה עם שכבות מרנג וגנאש, וקרם ברולה עם בננות. אבל –אנחנו קיבלנו את המלצת המקום, מנה שבחיים לא הייתי חושבת להזמין בקריאת תפריט – "פרפה חלבה " – על מצע שוקולד קריספי בשילוב נוגט, בציפוי עדין של שומשום שחור ולבן – מנה נטולת גלוטן וטבעונית. במילה אחת "שוס". קינוח עדין, בלי טעמי לוואי של "פרווה" , שילוב של מתיקות החלבה והשוקולד עם תחושה אגוזית מהנוגט, נקודות אקזוטיות של השומשום בשחור לבן, ופירות יער שהוגשו ליד המנה ואיזנו את המתיקות בחמצמצות עדינה. המסקנה שלי – שווה לצאת מהקופסה ולנסות דברים בהמלצת המקום.

ל"ווקי טוקי" גם תפריט סושי גדול, עם פרזנטציות יפיפיות כפי שראינו במגשים שנזללו בשולחנות לידנו.

מה שנחמד בארוחה הזו, היא שמעבר למגוון הגדול של טעמים ומרקמים, דרגות טמפרטורה ועוצמות תיבול שונות, כולל אפשרויות הבחירה ליצירת המנה המושלמת עבור הסועד ,היא שהיא לא מכבידה. אנחנו הלכנו לרקוד לאחר הארוחה ולא הרגשנו כבדות.

באתר ניתן לראות את התפריטים, עסקיות, מגשי סושי לאירועים וכמובן משלוחים (ולפי כמות האנשים שהיתה כשאנחנו ישבנו שם, בהחלט מומלץ להזמין מקום מראש).

כתובת האתר- http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=15473

ווקי טוקי- רחוב לינקולן 11, תל אביב.