ארכיון תגים | רטבים

SEYMAN מציגה- זוג משמיים.

כולנו מכירים את הזוגות האלה, שכאילו תמיד היו יחד "קפה ועוגה", "המבורגר וצ'יפס", "יום הולדת ותכשיט יהלומים". (טוב, את האחרון אני המצאתי אבל תודו שזה נשמע טוב).

בשורת הנושא של חברת SEYMAN- כתוב "טעימות קטנות של אושר" ואכן, החברה,  שנוסדה בשנת 1985, חרטה על דגלה את השליחות להציג את מיטב מוצרי הגורמה מצרפת (וגם שוויץ, הולנד וכל המקומות שמתמחים במאכלים כאלה) לשוק הישראלי.

להמשיך לקרוא

פוסט פורים- חוזרים לשיגרה (ולגזרה)

פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).

בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.

להמשיך לקרוא

צ'יפסטאר- כי הצ'יפס הוא הכוכב

בלב ההומה של תל אביב- ברחוב אבן גבירול 90, ממש מול רחבת העירייה, הוא נמצא- הוא פריך מבחוץ ורך מבפנים, הוא אהוב על גילאי שנה עד מאה ועשרים לפחות, הוא מוכר בכל העולם ומכונה אחרת בכל מקום- והאמריקאים אפילו נוטים לשנות לו את השם כשהם מסוכסכים עם הצרפתים מדי פעם, הוא מצטרף בכיף לכל ארוחה והוא מפורסם בהולנד בדיוק כמו קבקבי העץ וטחנות הרוח- הצ'יפס.

להמשיך לקרוא

"אמסטרדם פרייז" – תנו לדמיון (ולצ'יפס) להשתולל

כשחושבים "אמסטרדם" בדרך כלל האסוציאציות הן "תעלות, כפכפי עץ, טחנות רוח". יש כאלה שיש להם טיפה יותר אסוציאציות אבל בגדול- זה מה שזה. אחר כך נזכרים שבעצם בהולנד יש גם מאכלים ייחודיים שגורמים לתורים ארוכים בדוכנים השונים.

להמשיך לקרוא

אוליביה- ועכשיו הגרסה הלוהטת.

שקשוקה היא אחד המאכלים הישראלים הפופולארים ביותר. שילוב של רוטב ושל ביצים, מצד אחד הכנה מהירה, מצד שני אפשרויות גיוון רבות, כך שכל מה שיש במקרר יכול להפוך לארוחת ערב. הבעיה היא שכדי שהרוטב יהיה עשיר, צריך להשקיע בחיתוכי ירקות, אידוי, טיגון וכו', ומה לעשות שאנחנו בדרך כלל מתעצלים?

"אוליביה" מביאים לנו רוטב שקשוקה, ועכשיו גם רוטב שקשוקה חריף, עם פלפלים עצבניים במיוחד.

קיבלתי להתנסות שני רטבים- אחד הרגיל ואחד החריף, וחילוקי הדעות בבית הגיעו מיידית. שני שליש מאיתנו (רמז- לא אני) אוהבים חריף במידות שונות, כשהדור הצעיר מסוגל לאכול שדה פלפלים בלי למצמץ, והדור הטיפה פחות צעיר אוכל בגבורה אבל טיפות זיעה צצות מדי פעם על המצח.  מעבר לזה היו גם חילוקי דעות של "ללכת לפי ההוראות שאומרות להשתמש רק ברוטב ובביצים" לעומת "אבל זה משעמם, בוא נוסיף קצת תוספות מהבית".

בסוף הוחלט להכין שתי שקשוקות שונות ולהחליט מה יותר טוב (אם כי אני משוכנעת ששלי תמיד ייצא יותר טוב).

הראשונה היתה החריפה -הגירסה שלו-  והיא היתה כזו:

חימום הרוטב הישר מהצנצנת, הוספת הביצים בעדינות.

ארבע ביצים לשני אנשים, שלב התחלת הבישול שלהן.

למעלה- התוצאה- מחבת שקשוקה לשני אנשים, עם זיתי קלמטה, טחינה ביתית עם זעתר וכמובן לחם אחיד פרוס.

ואז הגענו לגירסה שלי

קצצתי גמבה וזיתי קלמטה, ואידיתי קצת את הגמבה.

יש לציין שטיגנתי באותו מחבת שטוגנה השקשוקה החריפה, ומעט מהחריפות נדבקה גם לרוטב הלא חריף.

הוספת הרוטב הלא חריף, הביצים, סגירה בכיסוי (שימו לב איזה בועה יפה הצלחתי לצלם שניה לפני שהתפוצצה) וכמה דקות לפני תום הבישול- הוספת זיתי הקלמטה הקצוצים.

למעלה- התוצאה- בגלל שהיו מוצקים ברוטב (הזיתים והגמבה), כל המרקם היה יותר מוצק. אני אוהבת את הביצים יותר נוזליות לכן קיצרתי את זמן הבישול. כמו כן, כמו שהזכרתי מקודם, בגלל שטיגנתי באותה המחבת, קצת מהחריפות נדבקה לשקשוקה הלא חריפה והתוצאה היתה עקצוץ בשפתיים.

למען ההגינות טעמתי גם מהרוטב החריף, ואין מצב שהייתי מצליחה לאכול אותו, חריף לי מדי (פולניה שכמוני). בן הזוג אכל ואדמומית צמחה בלחייו, "זה חריף" הוא אמר אבל סיים הכל, והבן אכל בלי להניד עפעף ואמר "טעים מאד" . אין לי מושג איך הוא יצא לבנבן כמוני, אבל מכרסם חריף כאחרון המקסיקנים.

המסקנה שלי מהרטבים- נוח מאד, כי ביצים בדרך כלל יש בכל מקום, ואם יש צנצנת כזו במזווה (לא צריך מקרר עד שלא פותחים, כל צנצנת מספיקה לשתי מנות- של נניח שתי ביצים לכל אחד) אז מסודרים מבחינת ארוחת ערב מהירה.

(וגילוי נאות – התכוונתי לשים גם פטרוזיליה במנה שלי, אבל נזכרתי הרבה אחרי שכבר סיימתי לאכול…. למזלי נשארה לי חצי צנצנת רוטב, ככה שאני מבטיחה בפעם הבאה להרבות בעלים…)

אסיה הקטנה במטבח שלי.

המטבח האסיאתי הוא חביב קהל אמיתי בישראל, סושי, נודלס, סויה, מוקפצים- הכל שמות שגורים בפינו ובקיבה שלנו…

מותג "מאסטר שף" הביא לנו לאחרונה סלסילה מלאה של מוצרים שיעזרו לנו להביא את המטבח האסיאתי הישר לתוך המטבח הפרטי שלנו, בקלות ובנוחות. כבר לא צריך לחפש חנויות אסיאתיות בכל מני חורים נידחים בארץ, הכל ברשתות שיווק, רק "הושט ידך וגע בם".

להמשיך לקרוא

נפטון – מתבלת את החיים.

Screenshot_1

ווידוי קטן – גדלתי בבית פולני. כן, אף אחד לא מושלם , גם האוכל הפולני עליו גדלתי, שנדמה לי שכבר סיפרתי על דרכי הבישול שלו שבעיקר כללו וידוא הריגה לעוף על ידי בישולו למוות .

דווקא בגלל זה אני מאד מודעת לחובה שיש לכל מי שרוצה ליצור אוכל טעים, שיהנו ממנו, ולא רק "יאכלו כי רעבים". והסוד לאוכל טעים הוא חד וחלק- תיבול. חלפו הימים שכל מה שהכרנו היה "מלח ופלפל" ורוטב היה בדרך כלל מילה נרדפת ל"קטשופ". היום אנו מכירים ורגילים למגוון רחב של טעמים ופרודוקטים שעוזרים לנו להכין אוכל מתובל היטב, טעים וכייפי, שאוכלים גם בשביל ההנאה ולא רק למען הרעב.

להמשיך לקרוא

מהגולן לשולחן

אחד הדברים שמשדרגים מנה, הוא ללא ספק הרוטב. זו יכולה להיות הפסטה הכי תוצרת בית מעולה ויוקרתית, אבל בלי רוטב היא סתם יציקה יבשה. אלה יכולות להיות הקציצות שמכילות הכי הרבה בשר טרי, אבל בלי רוטב הן יציקות עגולות ומכבידות.

רוטב טוב עוטף את המנה, משלב בה טעמים משלימים לטעם המקורי, ורוטב ממש טוב הוא כזה שמככב גם בזכות עצמו וכשהמנה עצמה נגמרת, הוא מלוקק עד הסוף, בעזרת לחם או בעזרת האצבעות.

להמשיך לקרוא

Go go Goomba! חגיגה איטלקית.

להמשיך לקרוא

רטבי טחינה של "אחלה" – אחרית דבר.

החבילה המוזהבת עטופת הסרט האדום, הכילה הפתעות מרתקות – שלושה רטבי טחינה של "אחלה" – עשבי תיבול, עגבניות ופלפלים ושום ולימון. ביחד איתם קיבלתי שתי כפות קישוט של "ארקוסטיל" לעיטור צלחות מקצועי.

האתגר היה מה לעשות עם הרטבים כדי שיצא הכי טעים (וכמובן גם הכי יפה). אז אני לא שפית, למעשה רחוקה מכך, ואני גם לא אומנית (גם פה יש מרחק גדול) אבל בסוף הצלחתי להוציא תחת ידי צלחת יפה (נסיון ראשון לא רע)  וגם טעימה.

כשהסתכלתי על הרטבים הבנתי שהם בעיקר יעזרו לי לשפר, לשדרג ולגוון מנות שאני כבר מכירה ומכינה פחות או יותר כל פעם אותו דבר.

היות ויש לי צמחוני בבית, כל מה שקשור לבשר די ירד מהפרק ,ונשארנו עם אוכל בנות קלאסי – מאפינס פטריות, וסלט קוסקוס.

וזה מה שעשיתי.

לקחתי את המתכון הסטנדרטי שלי לפשטידת פטריות (שהיא גם פרווה, כך שמתאימה גם לארוחות בשריות למי ששומר על כשרות )- שכולל טיגון שתי קופסאות שימורים של פטריות (או פטריות טריות, אני פשוט השתמשתי במה שיש לי בבית), בצל (הוספתי גם חתיכות כרישה) ובזמן שהם מטגנים ערבבתי 2 ביצים, 3 כפות שמן, כוס קמח תופח (אם אין אפשר לערבב כפית אבקת אפייה לכל כוס קמח), בערך שתי כפות רוטב "טחינה עשבי תיבול" של "אחלה" שמחליפים את אבקת המרק שבמתכון המקורי, והאמת, שזה גם הרבה יותר בריא, ותיבול – מה שרוצים.

(למעלה- המצרכים למאפינס)

הוספתי את הפטריות והבצל המטוגנים וערבבתי הכל . שפכתי לתבניות מאפינס משומנות ואפיתי כעשרים דקות בתנור שחומם מראש לכ200 מעלות. יצא לי קצת חיוור אבל טעים, ואני מניחה שאפשר למרוח בעוד שמן למעלה או ביצה כדי לקבל קצת צבע שחום.

בזמן שהמאפינס היו בתנור, בישלתי קוסקוס לפי ההוראות שעל השקית, וקצצתי דקיק עלים כמו פטרוזיליה וכוסברה, חסה (שמרתי כמה עלים מלב החסה בשביל קישוט), צנונית, ומעט פלחי לימון שקצצתי ממש קטן, שנותנים טאצ' חמצמץ בלי להשתלט. תיבלתי ברוטב ה"שום לימון" וערבבתי.

(למעלה- המצרכים לסלט הקוסקוס)

בנתיים המאפינס שלי יצאו מהתנור, התקררו ויצאו בשלום מהתבניות.

התחלתי לחשוב על העיצוב. אחרי תירגול של שתי דקות כבר הבנתי איך עובדות הכפות והתחלתי ביצירה.

סלט הקוסקוס היה הקרקע שלי, עם אניצי דשא (הירוקים). ציירתי גבעולים בעזרת רוטב העגבניות והפלפלים, הוספתי עלים עשויים מעלי חסה קטנים , הצבתי את המאפינס כפרחים, ובסוף גם הוספתי חתימה שלי למעלה על ידי עירבוב רוטב הטחינה עם טיפה קטשופ בשביל הצבע. (ומזל שבחרתי בגירסת ה"שוש" ולא בגרסת ה"שושנה אלישבע חזן גרינברג".

בעזרת סרטון ההדרכה של "ארקוסטיל" אני מתכוונת ללמוד עוד עיצובים יפים וקלים (יש שם אפילו ילדים שמצליחים).

את הרטבים ניתן להוסיף להרבה דברים אחרים – רוטב "שום לימון" מצויין בין השאר לסלט ירוק, לסלט קיסר בתוספת אנשובי, לסלט עוף או סלמון עם ירוקים, כרוטב לדגים בתנור, וכממרח לסנדוויצים, רוטב עשבי התיבול מצוין לסלט ישראלי, סלט ניסואז, סלט טונה, טעם נוסף לאורז לבן משעמם, בתוך הבלילה של הקבב (סוד!!!), כמרינדה לעוף ועוד. רוטב העגבניות והפלפלים מצוין לשקשוקה, מטבל למסיבות, תחליף לקטשופ על צ'יפסים או כל אוכל אחר שהילדים אוהבים לשפוך עליו רוטב, מילוי לרביולי, לבישול קציצות עוף, ולבישול אורז.

#אחלהרטביטחינה