"ילקוט". מילה שכבר פחות משתמשים בה ומזכירה את מה שהיינו לוקחים לבית הספר לפני ארבעים שנה, תיק שאולי עבר כבר כמה ידיים או כמה דורות, לעיתים עם פינות מתכתיות דוקרניות, משהו עם אבזמים או עם סגירת מתכת שהרבה פעמים לקחה איתה כמה אצבעות עדינות של ילדים על הדרך.
אחר כך עברנו ל"תיק" וכל דבר שיכל לשאת את הספרים, המחברות והקלמר נכנס לקטגוריה הזו, כולל שקיות ניילון, סלסילות וכמובן "תיק שכל" שהיה חתיכת בד עם שרוך לא מאוזן, שניתלה על כתף אחת בצורה הכי לא בריאותית שיש ,וחבט בנו מאחור עם כל צעד.
כשאני שומעת את המילה "קוריאה", האסוציאציה הראשונה שלי היא רודן עגלגל עם תספורת משונה ואינסטיקטים רצחניים משהו. אבל עכשיו הדימוי הזה השתנה, והפך לקריר ומתוק במיוחד בזכות SO BING- גלידריה/ קינוחיה שפתחה ממש עכשיו את הסניף הראשון ברחוב בוגרשוב פינת קינג ג'ורג' בתל אביב ומביאה משהו שמעולם לא היה כאן – קינוח שלג.
בסרטים, בעיקר קיטשיים כאלה של חג מולד, רואים ילדים משחקים בשלג ופותחים פה כלפי השמיים, לנסות לתפוס איזה פתית. אז זה לא זה. מה זה כן?
קשה לדמיין את עולם הקולינריה הישראלי בלי מנות אסיאתיות, ולהזכר שלפני עשרים שנה מי ידע בכלל מה זה "ווק"?
סויה רבה כבר זרמה במטבחים מאז שאהרוני, האיש והגבות, הביא טעמים מוזרים ומיוחדים, רטבים עם שמות שקשה היה לבטא, וצורת אכילה שדרשה לימוד "מה עושים עם שני המקלות האלה"?.
טוב, הכותרת די ארוכה, ואם הייתי כותבת אותה במלואה, היא היתה כוללת את המשפט "הטחנות הגדולות של א"י" השיקה קמח חיטה מלא 100% ללא צורך בניפוי, באריזה מבוקרת" וכמה שזה מקצר לנו הליכים בדרכנו למאפה המושלם.
כולנו אנשים עסוקים, ממהרים ומי מאיתנו לא עמד ליד מיקרוגל, ראה שיש עוד דקה למשהו וניסה לחשוב מה אפשר לעשות בנתיים?
אבל אוכל של מיקרוגל הוא לא תמיד הטעים ביותר או הבריא ביותר, וחברת "בלדי" פתרה לנו את הדילמה הזו בעזרת סידרת ה"מינוט"- מוצרי בשר שמוכנים בדקה.
בלב הכפר הדרוזי בית ג'אן ישנו גן צמחי מרפא פורח, שמתאר בדיוק את רוחו של ד"ר דבור- הטבע הוא הדבר הטוב ביותר לאדם, ומה שגדל בו הוא האיכותי ביותר לבריאות ולתחושה הטובה של כל בן אנוש.
ד"ר זיאד דבור גדל עם האדמה, כשלמד מסבו ומזקנות הכפר על סודות הצמחים, ידע של אלפי שנים, בסביבה שבה יש שפע של צמחים להפיק מהם כל טוב.
הוא גדל, קיבל תואר ד"ר במדעי הרפואה בטכניון, שימש כרוקח הראשי בצה"ל והפך להיות מרצה לפרמקולוגיה, ביוכימיה והאינטרקציה בין צמחי המרפא ותרופות.
התפיסה של ד"ר דבור אומרת שאם משלבים מרכיבים מתאימים, מגבירים את יעילות הפעולה של כל אחד מהם , בבחינת אחד ועוד אחד הם הם הרבה יותר משניים. כך למשל אם משלבים סחלב בעלי זית, מקבלים חדירה טובה יותר לעור. גם באמצעות חליטות שנמצאות במרכז המבקרים של ד"ר דבור ניתן לעבוד על הבראת הגוף משני הכיוונים ביחד- מבפנים ובחוץ לתוצאות מהירות ולאורך זמן.
חטיפי בריאות, מרציפן, עוגות חגיגיות, נשנושים, סלטים, פשטידות, את האגוזים מהסוגים השונים ניתן למצוא בשפע של מתכונים למנות ראשונות, עיקריות וכמובן קינוחים.
הם נותנים את ה"קיק" המלוח, הם נותנים את הקראנץ' והם נותנים שפע של בריאות. השומן בהם נחשב לשומן בריא ולכן הם מומלצים בכל דיאטה –
האגוזים.
באחד הפרקים של הסידרה המיתולוגית "רמזור", אמיר (אדיר מילר) ואשתו טלי (ליאת הר לב) מצפים לילד, והחברים של אמיר מייעצים לו "תעודד אותה להניק". לא שהם דואגים לבריאותו של התינוק, כמו שהם דואגים לאינטרס של החבר שלהם לישון טוב ולקבל "פטור" על קימות בלילה והשארות עם הילד, כי אחרי הכל "רק אישה יכולה להניק". אין חולק שחלב אם נותן יתרונות בריאותיים לתינוק (וגם חוסך הרבה כסף) אבל המחיר שמשלמת אם מניקה הוא לא פשוט- מעבר לנשים שלא מתחברות פיזית להנקה וכואב להן, דרך הצורך להיות צמודה לתינוק ולהיות האחראית הבלעדית עליו כי "רק לך יש ציצים", ועד יצירת הרגל שהיא זו שאחראית על התינוק בכל הבט. נכון שאפשר לשאוב אבל גם זה לא אקט שמתאים לכל אישה.
אם יש מוצר מזון אחד שיש עליו קונסנזוס שהוא משמעות המילה "אוכל", זהו הלחם. כבר מימי קדם הלחם היה הבסיס למזון של בני האדם, בגרסאות רבות ושונות, ובתוספות אין סוף.
יש ברכות על הלחם, יש מנהגים הקשורים בלחם, יש אמונות העוסקות בלחם, פתגמים ועוד, מ"לחם! עבודה!" ועד "אם אין לחם אין תורה" ועוד.
בעבר יכולנו לבחור בערך בין שני סוגי לחמים- הלבן והשחור, שנפרסו במכולת לבקשתנו (ואם לא היה כסף, קנינו חצי לחם). אחר כך התחילו להגיע סוגי לחם שונים מסוגי קמחים שונים ובטעמים מגוונים.
אחד הדברים שאני מאד אוהבת הוא לגלות חידושים בתחום הקולינריה, מרקמים, טעמים ואפשרויות שלא הכרתי.
ואחד החידושים שזכיתי להכיר לאחרונה הם "פתיתי בירה" שבניגוד לאסוציאציה הראשונה שלי , של בירה אלכוהולית בצורה מוצקת, הם דווקא לא אלכוהוליים ומהווים סוג של גרגרים בטעמים שנעים בין פרמז'ן לצ'דר.
