ב"אחוה" לא שוקטים על השמרים- תרתי משמע, והחידוש האחרון הוא "רוגלעך- מאפה שמרים בטעם שוקולד". אנשים רבים נרתעים מלאפות עם שמרים, לאנשים רבים אין זמן לחכות להתפחות השונות הכרוכות בבצקי שמרים, ובכל זאת, עוגת שמרים ריחנית ורכה היא חלום מתוק. ב"אחוה" הכינו עוגיות רוגלעך מבצק שמרים פריך, שממולא בקרם שוקולד, נימוחים ורכים , בטעם עשיר שנותן הרגשה כאילו שהכנו את זה בעצמנו, במיוחד אם אנחנו מחממים כמה שניות במיקרוגל ומגישים לצד קפה למשל.
שיחה אמיתית מלפני כחצי שעה.
אני מחייגת אליו.
שומעת ברקע שיר של מארק אנטוני, כבר מגמה מבורכת.
הוא: הלו?
אני: אני רעבה, אתה מביא משהו לאכול? מתי אתה בא?
הוא: יש פקקים, יקח לי שעה.
אני : אבל אני רעבה!!!!!
הוא: את לא רוצה לחכות לי שנאכל משהו ביחד?
אני: הלו? אני רעבה!!
הוא : תאכלי משהו קטן בנתיים.
לכל עדה ולכל עם יש מרק משלו מסוגים שונים- מרק צח או מרק נזידי, מרק שמרכיביו מרוסקים או בחתיכות, קונסומה או מוקרם, עשיר או פשוט עם שקדי מרק , ממרק העוף של סבתא ועד ביסק סרטנים, ממרק העדשים שנמכר תמורת בכורה ועד בויאבז צרפתי, בורשט וצ'ורבה- הכל שם.
הבעיה- כשבאים הביתה בגשם, לא תמיד יש בבית את כל המרכיבים למרק שאנחנו רוצים ולא תמיד יש לנו גם זמן להתחיל לערבב כל מני תבלינים כדי שיצא לנו טעם טוב ולא רק מים חמים. אבקות המרק תמיד היו פתרון, ועל הדרך גם שימשו לתיבול, שוב מאותה סיבה- לחסוך התעסקות עם הרבה תבלינים, הטעם כבר כאן.
הסופרבול, דונלד טרמפ, שדרות פנסילבניה 1600, , מייקל ג'קסון, פסל החירות, הדוד סם, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, התפוח הגדול, הוליווד, – אלה חלק מהאסוציאציות שעולות לנו בראש כשאנחנו חושבים "אמריקה". ואם חושבים על טעמים אמריקאים- זה ההודו שאוכלים בחג ההודיה עם רוטב הקרנברי, זה ה"על האש" של יום העצמאות, זה פאי התפוחים וליקר הביצים, ההמבורגר והנקניקיה, וכמובן השלישיה המנצחת- חמאת בוטנים שמככבת בכריכים של כל הילדים (ושל אלוויס פרסלי כשהיה חי), בראוניז שילדים היו מפלחים מהמטבח בפרוורים, ועוגת גבינה שקיבלה גרסאות רבות כולל "הניו יורקית" , כשיש אפילו רשת מסעדות אמריקאית שכל התמחותן היא עוגות גבינה שונות (זוכרים את "פני" מ"המפץ הגדול"?).
"הבטטה מהווה ירק שורש חשוב למאכל ולמספוא. שורשיה מתאפיינים בחלקי שורש גדולים מעובים המשמשים לאגירה ועשירים בעמילן וסוכר. הבטטה נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.". כך מוגדרת הבטטה בויקיפדיה. ומה עוד אנחנו יודעים על הבטטה? היא בריאה יותר מתפוחי אדמה למרות שהיא מתוקה יותר, יש בה סיבים תזונתיים ובזכותם הפחמימות שלה מתפרקות לאט יותר ולכן היא משביעה לאורך זמן. היא עשירה בוויטמין A, באשלגן, מגנזיום וברזל, המדד הגליקמי שלה נמוך ובגלל טעמיה אפשר ליצור איתה מנות מלוחות או מתוקות.
בסקוויטים "פתי בר" הם קלאסיקה. אנחנו מנשנשים אותם, אנחנו מציעים אותם לילדים בזכות הנימוחות שלהם, ואנחנו מכינים מהם הרבה דברים- ממתכון פשוט ביום הולדת לילדים- של כדורי שוקולד של פעם, ועד עוגות שכבות מרהיבות, ואיך אפשר בלי קינוחי כוסות?
מותג "פיטנס" מוכר בזכות האוריינטציה הבריאותית שלו מצד אחד , תוך שמירה על טעמים ומרקמים מצד שני. עכשיו טעמנו את הניצן הראשון מתחום תחליפי הלחם של "פיטנס" – פריכיות משני סוגים- פריכיות שלושה דגנים, ופריכיות שלושה דגנים וקינואה, שניהם מבית "נסטלה".
בכל פריכית יש דגנים מלאים והיא כוללת 15 קלוריות בלבד לכל יחידה.
אוקי, אז מה אלה החבילות שצצו לי בפריזר ומה הקשר שלהם ללחם? אז ככה- מדובר בלחמים שמורכבים ממיטב הטבע- קינואה, כוסמת ירוקה, דוחן, בטטה , גזר, דלעת, בננה, סלק, תפוח עץ, קטניות שונות, תמר מג'הול, תאנים, מלח הימליה וורוד ומים מטוהרים. וממה הם לא מורכבים? אין בעם גלוטן, אין מוצרים מן החי, אין שמרים, אין חומרים משמרים , אין תוספת שמנים ושומנים, ואין הנדסה גנטית. וואו, איזו רשימה. ה"מרכיבים" האחרונים בלחמי "מונבטים" הם האורגניות המוחלטת וכשרות המהדרין.
אנחנו אנשים עסוקים- אנחנו עובדים, אנחנו בדרכים, יש לנו ילדים ותחביבים, ומעט מאד זמן נטו בבית. אז אולי בסופשבוע כשיש לנו זמן, משקיעים בארוחה שיכולה להיות בריאה וטובה, אבל מה קורה בשאר השבוע? למי באמת יש זמן (וסבלנות) להתקין ארוחה בריאה, כשהרבה יותר קל לקפוץ לשווארמיה הקרובה?
