כשחושבים על בר שכונתי מדמיינים מקום בו קודם כל מרגישים בבית. אנשים שמכירים, שירות ידידותי, מגוון משקאות ומנות שיתאים לכל מצב רוח ואירוע, מקום שהקסם שלו מחבק. מקום כמו "זיגל" הממוקם בלב גבעתיים, שקל להגיע אליו וקל למצוא חנייה ממש בפתח המקום, ומתקבלים בחיוך בין אם אתם לקוחות קבועים ובין אם לא הכרתם את המקום אבל עכשיו תתאהבו על בטוח.
דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.
המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.
קשה להאמין אבל כבר חלפו כמעט עשרים שנה מאז שרשת "ריבר" פרצה לחיינו עם טעמים אסיאתים המותאמים לחיך הישראלי. הסניף הראשון היה בראשון לציון ולאחריו נפתחו סניפים נוספים, חלקם כשרים ו2 סניפי סושי בר במרכז וויצמן ובדיזינגוף סנטר.
לקראת חגיגות העשרים, הסניף הוותיק ביותר בראשון לציון, שהוא גם אחד מהסניפים הכשרים, עבר חידוש ורענון גם של העיצוב וגם של התפריט.
המראה החדש של "ריבר ראשון לציון" כולל אווירה עכשווית בעזרת רצפה בגווני בטון, גופי תאורה סימטריים, דלתות ומסכי רשת המזכירים את מבנה הבתים ביפן, וכלי הגשה ייחודיים בעיצובים דמויי אבן המתכתבים עם אזורי הישיבה השונים.
החידושים כמובן לא פוסחים על התפריט ולצד מנות קלאסיות ואהובות ישנן מנות חדשות.
גולת הכותרת של חידוש המסעדה הוא חדר האירועים הפרטי בקומה נפרדת, המסוגל לארח בנוחות עד חמישים אורחים, כולל סדנאות יפניות או הודיות.
פתחנו את הערב ב"ריבר" בקוקטיילים מן הבר, וכיאה לקו המנחה אותנו של "שילוב קלאסיקות וחידושים" טעמנו את ה"אפרול שפריץ" הקלאסי, ולצידו "הוואי מאמא" המתקתק שהביא את האווירה הטרופית.
את הארוחה פתחנו בתאילנד פינת ראשון לציון עם משקה ממגוון המשקאות הקרויים על שם אתרים אהובים כמו קוסמוי וקופיפי. הבחירה שלי היתה "קופנגן" על בסיס מלון קוקוס. המשקה היה סמיך ומרענן במיוחד, והשלים את סלט העוף התאילנדי שהיה קערה עמוסת כל טוב- ירקות, כוסברה ונענע, פרגית, צ'ילי ליים וקריספי שאלוט. הכל קצוץ קטן קטן ועושה שמח גדול גדול. מנה מרעננת ביותר, אפשר היה לאכול קערה כזו לארוחת צהרים.
אי אפשר להגיע ל"ריבר" ולא לטעום סושי, ואנחנו הלכנו על שניים מהמיוחדים – "סלמון צ'ימיצ'ורי" – עם אבוקדו וצ'ימיצ'ורי פונזו, וKINGO – שחיתות של כבד אווז, שיטאקה בטריאקי, אספרגוס, בצל ירוק, פנקו בטטה ואיולי כמהין. יוקרה פוגשת טעם. סושי כבר הפך למנה כמעט עממית בישראל, ילדים אוחזים במקלות אכילה כאילו נולדו ביפן וזו תמיד חוויה מלבבת לטעום סוגי סושי שיוצרים חווית אכילה וטעמים חדשה.
לסיום החלק הראשון של הערב טעמנו גם את אחת הקלאסיקות של "ריבר" – סלט ה"סום טאם" – פאפייה, מנגו ירוק (בעונה), בצל סגול ונתחי דניס פריך בתיבול עשיר טעמים של כוסברה, נענע, צ'ילי וליים. לי, כפולניה קלאסית הסלט היה לי חריף וצוות המקום אישר לי שבהתאם למדיניות התאמת המנות לחיך הישראלי, שמתקשה לעיתים להתמודד עם החריפות התאילנדית המקורית , ניתן לשחק עם דרגות החריפות בהתאם לסועד.
למנות עיקריות הזמנו מנה אחת קלאסית ממחלקת "גריל אורז" – "עוף קשיו" – נתחי עוף מטוגנים עם בצלים, פטריות, בצל ירוק, גמבה, קשיו וקרמל למון גראס בשביל הטאצ' המתקתק. המנה הוגשה עם אורז מעוטר בנצנוצי ביצה, מנה עשירה וקלילה עם שילבים מוכרים. המנה החדשנית יותר שהזמנו הייתה ממחלקת הווק בתפריט – "פאד סי יו" – אטריות אורז, פילה בקר (בנתחים מכובדים מאד בדרגת צלייה מצויינת), פטריות שיטאקה ושמפיניון, ושאלוט קריספי. מנה מכובדת בגודלה, משביעה ומגוונת מרקמים.
בתפריט הקינוחים מופיעים קינוחים שאינם קשורים בהכרח לאסיה כמו קרם ברולה או וופל בלגי. בחרנו מהם שניים – "כדור קוקוס" – סורבה קוקוס עטוף בשבבי פקאן מזוגג ברוטב מייפל ו" עוגת פאדג'" ביתית ונימוחה ללא קמח, רק שוקולד.
הבחירה שלי מבין השתיים היייתה זו עם הקוקוס קודם כל בגלל הקו המנחה של ארוחה אסייתית שאליה הקוקוס מתחבר יותר מאשר שוקולד, ושנית כי לפאדג' השוקולד העשיר הצטרפה גלידת ווניל שעקב כשרות המקום היתה פרווה, מה שפחות מועדף עלי. מבחינתי העוגה יכלה לעמוד בזכות עצמה על כל השוקולדיות הניגרת שלה.
סיימנו בספל אספרסו וקנקן תה שאף הוגשו בכלים תואמים לאווירת המקום והעיצוב.
"ריבר" – מסעדה אסיאתית
סחרוב 26 ראשון לציון
שעות פתיחה – ימים א-ד: 12:00-24:00
ה: 12:00-01:00
ו: 12:00-חצי שעה לפני כניסת שבת
חצי שעה מצאת שבת-01:00
גישה לנכים: יש
עסקיות : יש
אירועים: עד 50 איש בחלל ייחודי נפרד
משלוחים: יש
כשרות: המסעדה כשרה.
אוסקר ווילד היה איש שחי את החיים במלואם. הוא היה משורר, סופר, עיתונאי, מרצה, מחזאי ואפילו מבקר אפנה. המוטו שלו היה להתחבר לעצמו כדרך לחיות את החיים במלואם.
המסר הזה הוא הבסיס לרשת הפאבים האיריים "אוסקר ווילד" שאחרי הסניפים בפתח תקווה ובחולון מייסדים את הסניף החדש בנתניה, במתחם הסינמה סיטי.
החלל המרכזי של הפאב מרווח ומחופה בעץ מהגוני כשבליבו הבר האירי שאוצר בתוכו תפריט לא יאמן של 25 סוגי בירה מהחבית הנמזגים מברז מצופה זהב, כיאה לאווירה היוקרתית, מעל 60 סוגי בירות מבוקבקות, יותר מ140 סוגי וויסקי, כשמתוכם 100 הם סינגל מאלט בלעדיים, מבחר עצום של סוגי קונייאק ועוד.
עוד בפאב פרטי אספנות שהובאו במיוחד מאירלנד, וויטרז'ים ושנדלירים שעוצבו במיוחד, ומאות תמונות על הקירות. שווה גם להציץ לשירותים המכוסים באוסף תחתיות אלכוהול מרתק.
בשעת ערב מוקדמת התיישבנו לצד אחד השולחנות המרווחים ועיינו בתפריט. האוכל
מותאם להחמיא לאלכוהול, אם במנות קטנות ואם במנות עיקריות (וכמובן קינוחים).
פתחנו באלכוהול, בירה "אדלוויס" וקוקטייל "טריניטי" שנוצר משילוב של קטל וואן סיטרון, מחית מנגו, מיץ אננס, מיץ לימון ועיטור כוסברה. ה"אדלוויס" היתה המלצה של המלצר, והוא אכן צדק – הבירה האוסטרית לא מסוננת, ובניחוחות פירותיים נעימים לאף בזמן השתייה. הקוקטייל היה חמצמץ ומרענן וכחובבת כוסברה לא התאפקתי גם לכרסם את הקישוט…
האלכוהול הוגש עם קערית נשנושי אגוזים ואפונה.
מבין המנות הראשונות בחרנו בשתיים – קרפצ'ו סינטה – בשמן שום קונפי, עגבניות שרי צלויות, סלטון ארוגולה ובלסמי רימונים, והכל לצד לחם כפרי חם וטרי. המנה השניה הייתה קלאסיקה- כבד קצוץ בצנצנת נדיבה, שהוגש לצד לחם כפרי וריבת בצל. קערית חמוצי הבית לקונטרה מתפצחת השלימו את המנה.
לגימה מהמשקה , חופן בשרי על המזלג, מרקמים עדינים ומשלימים את החוויה.
אפשר היה להעביר ערב שלם על האלכוהול והראשונות בלבד, תוך צפייה במשחקי ספורט על המסכים התלויים מסביב, או בהקשבה לפס הקול שבזמן ביקורנו היה שירים שקטים של שנות השבעים והשמונים, ואם הגענו בזמן, גם ליהנות מההופעות החיות במקום כולל רקדנים איריים קומפלט.
עברנו לתפריט העיקריות, מנות גדולות ומשביעות שיכולות להוות ארוחת ערב מצויינת.
בחרנו בנציגות מכל קטגוריה- נקניקיות איריות (שניתן לקחת במנה של אחת או שתיים, אנחנו הסתפקנו באחת כדי לא להתפוצץ לגמרי), כריך אנטריקוט קלאסי עם מיונז צ'ילי, חסה, עגבניות ובצל מטוגן, וגולת הכותרת – סטייק אנטריקוט אנגוס 300 גרם שמוגש עם צ'יפס. (אנחנו ביקשנו להחליף את הצ'יפס בסלט). הקו המנחה של המנות היה הכנה מדוייקת של הבשרים, שקיבלו כל אחד את המגע המתאים לו, במיוחד הסטייק שביקשנו והגיע במידת עשייה מדיום מושלמת. הפייבוריטית שלי הייתה הנקניקיה מכיוון שהיא ייצגה בכבוד את אירלנד, עסיסית ועשירה על מצע תפוחי אדמה רכים שאי אפשר היה לחדול מלנשנש ושאפשר היה להגיש כמנת פתיחה בפני עצמם או כמשהו ליד הסטייק.
מחוגי השעון התקדמו לכיוון הערב, האורות עומעמו והגיע הזמן לקינוח. מנות מושחתות כמו ברד פודינג ו"קסטיל פינוקים", מנת עוגת שוקולד חמה פרווה עם גלידה פרווה למי שלא מעוניין בקינוח חלבי לאחר מנות בשריות, אבטיח קר, ומה שאנחנו בחרנו, שוב, בהמלצת המלצר שכבר למדנו שכדאי מאד להקשיב לו, "קינדר בואנו" שהוא סוג של גירסת VIP לחטיף המוכר, ובנוי מקרם שוקולד נוגט על בסיס קריספי, של מרנג אגוזי לוז, ובציפוי שוקולד גנאש. החטיף הוגש לצד שתי תלוליות של גלידת ריבת חלב ורוטב תואם.
אחרי כל האוכל שמחנו שאפשר לחלוק מכיוון שכבר היינו שבעים למדיי.
ב"אוסקר ווילד" יש שלושה חללים, שניים מהם בחוץ, וניתן לקיים אירועים לכמויות שונות של אורחים.
מעבר לרקדנים האיריים המופיעים בימי שישי, יש גם הופעות חיות ורוק קלאסי משנות השמונים.
מדי חודש מתקיימות סדנאות של בירה, וויסקי ועוד.
אוסקר ווילד – פאב אירי
המחקר 3 מתחם סינמה סיטי נתניה
טלפון: 09-9774575
שעות פתיחה : 17:00 – אחרון הלקוחות
החל מהשעה 20:00 בערב הכניסה לפאב מגיל 24 ומעלה .
דילים מיוחדים: שעות שמחות, בין השעות 17:00-19:00 מידי יום כולל שישי שבת. 1+1 על כל תפריט האלכוהול. (לא חייבים לקחת את אותו סוג אלכוהול).
גישה לנכים: יש
ציירים צבעו אותה באלפי גוונים של צהוב ואדום, זוגות התחתנו על הרקע שלה, וסופרים כתבו עליה, השקיעה. נוף בראשיתי של שמש שנבלעת בים ואור שמאדים ומשחיר. וכמה שיפה ומפעים לצפות בשקיעה , החוויה מועצמת פי אלף כשיש גם משקה טוב ומנה טעימה על הצלחת, וכמובן חברה טובה.
בדיוק בשעת שקיעה הגעתי השבוע לYAMA – בר קולנרי הצופה אל החוף של הרצליה, ממש מטרים בודדים מהגלים.
מבחר אפשרויות ישיבה מקבלות את פני הבאים, משולחנות לחבורות עם נוף קו ראשון לים, דרך ישיבה סביב בר שוקק חיים ועד לספות נוחות לרביצה בבריזה של הים.
אחרי שמתיישבים זה הזמן לבדוק מה קורה במחלקת האלכוהול – בירה, יינות וקוקטיילים מגוונים שהומצאו ושופרו על ידי המיקסולוג המפורסם אלעד חביב באווירה קייצית.
ראשון הגיע לשולחן Nana Sandia – קוקטייל שמהווה את הפרזנטציה של הקיץ ומשלב ג'ין ואבטיח, כולל פלח אבטיח שסופג את הטעמים. הקוקטייל עדין מאד.
אחריו הגיע אחד שהייתי מתארת כגברי יותר (אך לא תוקפני) – Gin Bazil – ג'ין , מלפפון ובזיליקום. הקוקטייל בעל אווירה קרירה וירוקה.
הבחירה שלי היה הקוקטייל השלישי שהגיע לשולחן, Sailor’s Passion שהיה תרכובת של רום מתובל, פסיפלורה ומתיקות עדינה. הוא הגיע עם מקל קינמון שהשרה את טעמיו על המשקה. מידת האלכוהול היתה טיפה יותר חזקה מאשר זה של האבטיח והכוס בעלת המפתח הגדול איפשרה לניחוחות המתובלים שלו למלא את האף תוך כדי הלגימה.
עם האלכוהול בא התאבון, ועל התפריט אחראיים השף ליאור קדוש ("סיטרה" "וויולט") בתגבור של השף אבולפיה ("בני הדייג") שחיברו ים, יבשה וטבע ליצירת שפע מנות של בשר, דגים וצמחוניות. בתפריט ניתן פירוט מדוייק של הקטגוריות השונות כולל סימון על מנות חריפות.
המנות שנבחרו עבורינו שיקפו זוויות שונות של התפריט: מפרי הים הגיעה לשולחננו מנת "שרימפס גבינות עם קרם גבינות" . כמות נכבדה מאד של שרימפס רכים ועסיסיים, עטופים בטעמי גבינה מתקתקים, רק לתפוס בזנב ולהתענג.
ממחלקת השוק קיבלנו סלט עשבים קייצי עם לאבנה, פיסטוק, חמוציות ורבעי פיתה זעתר כדי להעמיס את כל הירוק ירוק הזה. לטעמי אין כמו ירק להאדיר את השוק הישראלי, הוא טרי, הוא חי ,הוא עשיר בטעמים והוא מרענן מאד. לאבנה היא שילוב אידאלי לירק בגלל החמיצות העדינה, וחגיגת האגוזיות הנימוחה של הפיסטוק, ומתיקות החמוציות יצרה טעם הגדול מסך חלקיו.
אחרונה חביבה ממחלקת הירק, כרובית קריספית עם איולי זעתר, סלט עשבים ופרמז'ן. לכרובית יש מרקם כייפי במיוחד בפה, ויש לה גם טעם נייטרלי ששמח להתעטף במה ששמים סביבה ,במקרה הזה איולי זעתר.
המנה אינה דומיננטית כך שניתן לשלב אותה עם כל אחד מהמשקאות האלכוהוליים, אם מדובר ביין, בירה או קוקטייל והטעמים אינם מתנגשים.
כל המנות מספיק גדולות כדי לחלוק בין שני אורחים.
מנות הקינוח לא רשומות בתפריט אלא מוצגות על ידי המלצרית, ואחרי שהתלבטנו קשות בנוגע למלבי תוצרת המקום, החלטנו ללכת על משהו מושחת יותר המכונה "קוקילידה" והוא בעצם שתי עוגיות גדולות הכולאות בינהן גלידת קוקוס ומעוטרות ברוטב ריבת חלב וכדור שוקולד עסיסי מלמעלה על תקן הדובדבן שעל הקצפת.
העוגיות רכות כך שניתן להעביר את הכף דרך כל השכבות, ולאסוף קצת מכל אחת. גלידת הקוקוס המוצלחת ממתנת את המתיקות של ריבת החלב והכל ביחד יוצר קינוח מרענן מאד, באווירה טרופית וקלילה.
שווה במיוחד להגיע בערבי שלישי שבהם מתקיים ספיישל "yama middle east" בניצוחו של שף אבולעפיה שמכין תפריט מיוחד מול הלקוחות לצד מוסיקה ים תיכונית של פעם, רקדניות בטן, נגן דרבוקה ו עוד הפתעות.
לקהל הצעיר יותר, בני ה22+ כדאי להגיע בימי שישי ושבת בצהריים בהם מתקיימות מסיבות טכנו בהובת אמנים מובילים בסצינה.
ישנו גם מתחם אירועים המקיים אירועים קטנים עד 150 אורחים.
"ימה" בר קולינרי
רחוב רמות ים 6, הרצליה פיתוח
טלפון: 097998870
ימים ושעות פעילות: א-ה 18:30 עד אחרון הלקוחות
שישי/שבת החל מ-12:30 עד השעות הקטנות של הלילה
גישה לנכים: יש
כשרות: המקום איננו כשר
מזג האוויר המתחמם מוציא אותנו אל מקומות הבילוי. אחרי שהתכרבלנו בתוך הפוך שבועות ארוכים הגיע הזמן לסנדלים, לשמש ולאוכל טוב.
"פיאצה רוסטיקו" בשרונה היא מוסד קולינרי ידוע ואהוב, וכדי שלא ישעמם שף הבית בנצי הרשברד ממציא כל פעם תפריט לפי העונה.
ומה בתפריט קיץ 2019?
הגעתי לטעימה קטנה מכל השפע שעתיד להיות מוגש, הכל משלב מנות קלאסיות בטוויסטים מודרניים ומעניינים.
תארו לעצמכם שעת שקיעה, הקרניים הזהובות מעטרות את העיר ההומה עד שהשמש נעלמת בין הגלים באופק, מפנה מקום לצבעי הלילה ואורות העיר הנוצצים. עכשיו תארו לכם לראות את כל זה מהקומה ה49, ולא סתם לראות, אלא בעודכם לוגמים כוס סאקה איכותית ומתענגים על סושי ממכר או דג טרי ונא עם מגע קטנטן של סויה איכותית, לא תענוג?
השבוע הושקה האיזאקיה היפנית החדשה- "ספורה" , בקומה ה49 של קניון עזריאלי בתל אביב. איזאקיה הוא בר בסגנון יפני המגיש משקאות אלכוהולים לצד מנות יפניות קטנות. השם "איזאקיה" מורכב משתי המילים – "אי" שמשמעותה "לשבת" ו"סאקאיה" שהיא חנות המוכרת משקאות חריפים.
כבר כשנכנסנו התעטפנו באותה שלווה אלגנטית המאפיינת את יפן, בעיצוב בקווים נקיים, עם אפשרויות ישיבה שונות, משולחנות ערוכים לקבוצה, שולחנות זוגיים וכסאות לצד בר ארוך, כולם פונים אל חלונות ענק שמתחתן פרושה העיר הלבנה במלוא קיצבה ואורותיה.
לצד השולחנות ישנו סושי בר, שבו עובדים הטבחים ומכינים מנות יפניות מרהיבות ממש מול הסועדים, מחזה ממכר בעצמו.
התחלנו בהרמת כוסית של קוקטייל יוזו סאקה – יוזו על בסיס סאקה מקיוטו, מתוק מרענן והדרי, קליל מאד ולצידו צלחות בפרטזנציה מרהיבה של פרוסות דגים נאים מכל הסוגים, שהמשותף לכולם הוא הטריות הרבה והרעננות.
הכוס הבאה שנמזגה הייתה של סאסאניג ניגורי – סאקה לא מסונן על בסיס ג'ונמאי גינג'ו, שרמז לנו שהגיע הזמן להיות רציניים ולשלוח את מקלות האכילה שלנו לכיוון סוגי הסושי השונים שזרמו אל השולחן , ובתוכם בין השאר טרטר לוקוס עם שיסו ועירית, סלמון טמפורה רול, פורל צרוב, יילו טייל ברוטב פונזו ג'ינג'ר ואפילו גירסה של פאני פורי הודי ממולא בטונה נאה.
הסושי ושאר המנות מגיעים בלווית סויה ייחודית, שונה ועדינה בהרבה מהרטבים התעשייתיים שאנו נתקלים בהם מדי פעם, וב"ספורה" חווינו חוויה מתקנת כשהסושי קיבל טעמים ועומק נוספים בזכות הטבילה בסויה.
קינחנו בצ'ייסרים של שיכר שזיפים בני קיקוסוי- שהוא שיכר שזיפים יפני מסורתי על בסיס סאקה, והוא ממש קינוח בפני עצמו.
התפריט של "ספורה" הוא של השפים גלעד דבוש ואיליה בשס שמשתמשים בטכניקות יפניות להפיכת חומרי גלם עונתיים, מקומיים וכמובן איכותיים למנות משמחות לשון ולבב.
את "ספורה" הקימו בני משפחת בדוס, מקבוצת C2, שבבעותם גם מסעדת C2 הצמודה, וגן האירועים "אושן" בתל אביב.
SEFORA- איזאקיה יפנית
מרכז עזריאלי, המגדל העגול, קומה 49 , תל אביב
טלפון: 03-6081990
שעות פתיחה: א – ה מ12.00 ועד לאחרון הסועדים, במוצאי שבת – שעה מצאת השבת ועד אחרון הסועדים
גישה לנכים: יש
כשרות: המקום כשר.
בשיר המפורסם אומרים ש"בלונדון יש מוסיקה טובה, טלוויזיה משובחת" וזה בהחלט נכון, ואם נוסיף לכך גם את פרינס וויליאם החתיך ואת הנימוסים, נגלה למה המוני תיירים נוהרים לעיר בכל שנה.
וויליאם אמנם הגיע לכאן לביקור אבל חזר הביתה, אבל עכשיו יש לנו משהו כמו בלונדון ושווה ביותר, רשת LAGER & ALE שפתחה את סניפה הראשון במתחם שרונה בתל אביב.
אזור נחלת בנימין תמיד הומה אדם וממש בליבו יושב הגן של הגנן הטעים באזור- ג'ונסי, שלמרות שיש לו שם של פיראט, הוא בעצם מארח בכמה חללים, חלקם מקורים וחלקם פתוחים לבריזה ולכל הירוק מסביב, שכולל עצים, פרחים וצמחי תבלין.
כשמגיעים בשעות הבוקר מוצאים תפריט ארוחות בוקר, כולל הפתעות כמו "ארוחת בוקר אנגלית" שכוללת בין השאר נקניקיות עגל וגם כוס בירה, כי למה לא בירה בבוקר בעצם? , או "פנקייק שחיתות" שנותן את ה"בוסט" האנרגטי שצריך בשביל בוקר (ואיך אפשר לא לחייך כל היום אחרי דבר כזה?).
עוד ניתן למצוא בשעות הבוקר גם שפע של תיירים שמגיעים לאזור ומשמחים את האווירה בבליל של שפות שונות, כך שבקלות ניתן לחשוב שאנחנו באחת הבירות האירופאיות ולא בתל אביב.
מה עוד יש בתפריט? להמשך הכתבה – כאן.
הוא משמח לבב אנוש כבר אלפי שנים, בכל הדתות יש לו תפקידים רבים, הוא מתנה, הוא מינחה, הוא הבעת אהבה, והוא בן זוג מצויין בעולם הקולינריה- היין.
וכשאתם בית מלון שממוקם בלב חבל היין של הרי יהודה, לצידם של ייקבי בוטיק ייחודיים, החיבור הוא פשוט וברור, מלון "פרימה פארק" בירושלים, מלון בקונספט יין
